יחזקאל חזום: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חלוץ. שיחק בהפועל בשנים 1978-1965'''  

"מגיל תשע גרתי ברחוב יפת ביפו, לא הרחק מכיכר השעון. באותה תקופה התחלתי לשחק בשכונה ובמועדון נוער של העירייה ביפו העתיקה, ליד כיכר קדומים. במועדון הזה הדריך המשורר יב"י (יונה בן יהודה). אחיו, פטקה יהודיוף, שיחק בהפועל ודרכו הגעתי לקבוצת הילדים, שם אימן אותי [[שלמה פוליאקוב]].

כשסיימתי את הקריירה בהפועל בשנת 1978, הפכתי למאמן-שחקן בליגות הנמוכות ובמשך שנה אחת שימשתי כעוזר מאמן של דוביד בהפועל. המעבר לתפקיד של מאמן-שחקן היה כדאי מאוד מבחינה כלכלית: בהפועל הרווחתי בשיא הקריירה 45 אלף לירות בשנה, ובהפועל רמלה מליגה א', הקבוצה הראשונה שבה שימשתי כמאמן-שחקן, הרווחתי 60 אלף לירות. למעשה רציתי לעזוב את הפועל כבר שנתיים לפני כן, אבל לא נתנו לי ללכת. באותה שנה הגיעו הרבה שחקנים צעירים, ביניהם [[גילי לנדאו]] ו[[אמיר ליברמן]], ומנהלי הקבוצה טענו שאני חשוב לקבוצה לא רק כשחקן, אלא גם כמי שיהווה דוגמה חינוכית לצעירים ויעזור להם להיקלט."

'''שלישיות ורביעיות.''' במהלך הקריירה שלו "נולדו" לחזום הרבה צמדים, שלישיות ורביעיות. אחת הרביעיות היתה ב-1.6.1974, בניצחון 1:5 על [[הכח עמידר רמת גן|הכוח]]. חזום היה השחקן המצטיין (ציון 8). תחת הכותרת "יומו הגדול של חזום", נכתב ב"מעריב": "כמו על מנת להוכיח את נכונותה של האמרה 'חיילים זקנים אינם מתים לעולם', לעג אתמול חלוצה הוותיק של הפועל תל אביב, יחזקאל חזום, לכל מספידיו, כבש ארבעה שערים לרשתה של הכוח והוביל את קבוצתו לניצחון הגדול."