דרור קשטן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''דרור קשטן''' (נולד ב-[[1 באוקטובר]] [[1944]]), הוא [[כדורגלן]] עבר ו[[מאמן כדורגל]] [[ישראלי]] בהווה. כיום מאמן [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]]. קשטן הוא המאמן המעוטר ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, עם שש [[ליגת העל בכדורגל|אליפויות]], שישה [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]] ושני [[גביע הטוטו|גביעי טוטו]].

קשטן נולד וגדל בעיר [[פתח תקווה]], הוא צמח במועדון [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]], והחל דרכו כרץ ימני.  

לאחר מכן קשטן שיחק בעמדות הבלם וכקשר דפנסיבי. הוא הכדורגלן היחיד עד כה שזומן ל[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]] בטרם עלה לקבוצה הבוגרת במועדונו, הפועל פתח תקווה, בעונת 1962/63 בעודו בן 18. לזכותו שלוש הופעות בינלאומיות. בשנת [[1965]], שיחק קשטן עם נבחרת ה[[נח"ל]] של [[צה"ל]] שהפתיעה וזכתה באליפות [[צה"ל]], וזאת בניגוד לכל הציפיות. הנבחרת האלמונית כללה שמות שבמהרה הפכו להיות דמויות מפתח בכדורגל ובספורט, מלבד קשטן, ביניהם: [[יוחנן וולך]] ו[[רוני שורוק]] אשר הופיעו ב[[מונדיאל 1970|מונדיאל]], [[יהודה שהרבני]] ו[[רוני מוסקוביץ']].<br /> קשטן שיחק בפתח תקווה תשע שנים, והופיע במדייה 95 פעמים. בעונת 1971/72 עבר ל[[הפועל כפר סבא]], בה רשם 45 הופעות, עד לפרישתו ממשחק פעיל בעונת 1974/75.  

עם פרישתו עבר קשטן לעסוק באימון, ומונה למאמן קבוצת הנערים של [[הפועל כפר סבא]]. שנתיים מאוחר יותר מונה למאמן הקבוצה הבכירה, אולם תחת הדרכתו ירדה כפר סבא ל[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגת המשנה]] בשנת [[1977]]. לאחר תקופות אימון קצרות ב[[הפועל קריית אונו]] ו[[הפועל לוד]], שב קשטן לכפר סבא ב-[[1980]], ושנה אחת לאחר מכן זכה עמה ב[[ליגת העל בכדורגל|אליפות הליגה]]. עם ירידתה של כפר סבא לליגת המשנה בשלהי עונת 1982/83, חזר ל[[הפועל לוד]] וזכה עמה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]. בשנת [[1984]] מונה למאמן נבחרת הנוער הישראלית, אולם הודח ממנה עוד באותה שנה נוכח [[פרשת קובלנץ]].

קשטן הגיע ל[[בית"ר ירושלים]] בעונת 1985/86 וזכה עמה בגביע המדינה, ובעונה הבאה, באליפות הליגה. לאחר עזיבה קצרה ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] בעונת 1987/88 - עמה רשם את הניצחון המפורסם 10:0 על [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]], שב בעונה הבאה לבית"ר וזכה עמה בגביע בפעם השנייה בשנת 89. ההישג הבא שרשם עם בית"ר היה אליפות הליגה, שהושגה בעונת 1992/93 שנה לאחר שהקבוצה עלתה לליגה העליונה. שנתיים לאחר מכן עבר ל[[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] של [[רובי שפירא]], אך פוטר באמצע העונה עקב שורת הפסדים ואף על פי  שהוחתם על חוזה לשלוש שנים. בעונת 1995/96 הוחתם על ידי [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]], וזכה עמה ב[[דאבל]] (אליפות וגביע המדינה). בעונה הבאה חצה את הכביש וחתם לקראת סיום העונה ביריבה העירונית [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל]], אותה הציל מירידה בשנת 97. הוא חזר לבית"ר בעונת 1997/98 והדריך אותה לזכייה באליפות וב[[גביע הטוטו]].

קשטן הצליח לזכות בשנית ב[[דאבל]] עם [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] בעונת 1999/2000. בשנתיים הבאות הוביל את האדומים למקום השני בליגה פעמיים ברציפות, כאשר הישגו הגדול ביותר כמאמן - הגעה לשלב רבע גמר [[גביע אופ"א]] - הושג בעונת 2001/02. קשטן נשאר בהפועל בשנתיים הבאות. בשלהי 2004 עזב את הקבוצה ולקח פסק זמן מאימון פעיל. באמצע עונת 2004/05 מונה למאמן הפועל פתח תקווה והוביל אותה לזכייה ב[[גביע הטוטו]]. בקיץ [[2005]] עזב את פתח תקווה וחזר ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] אותה הוביל בעונת 2005/06 לזכייה בגביע המדינה ולמקום השני בליגת העל.

ב-[[9 בנובמבר]] [[2005]], הוכרז על מעברו בסוף עונת 2005/06 מאימון [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] לאימון [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]], כמאמן הראשי וכמחליפו של [[אברהם גרנט]], כאשר משימתו הראשונה הייתה נסיון העפלה ל[[יורו 2008]]. הוא נכנס לתפקיד בחודש [[פברואר]] [[2006]].

את הקמפיין הראשון בנבחרת סיים קשטן במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לזה של נבחרת אנגליה (שסיימה במקום השלישי) ונקודה אחת פחות מנבחרת רוסיה (שעלתה ליורו מהמקום השני). קשטן ידריך את הנבחרת גם בקמפיין [[מוקדמות מונדיאל 2010]].