אולם אוסישקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:03, 13 בדצמבר 2023



אולם אוסישקין
כינוי	אוסישקין
מיקום	תל אביב, ישראל
נפתח	13 בדצמבר 1953
נסגר	23 בפברואר 2006
נהרס	25 ביולי 2007
משטח	פרקט
קבוצות ביתיות	הפועל ת"א
מספר מושבים	2000

אולם אוסישקין (ובשמו הרשמי אולם "הפועל" תל אביב) היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון. במשך למעלה מחמישים שנה שימש כביתו של מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב. האולם נבנה על מגרש בלטות פתוח בו שיחקה לפני כן הפועל ת"א.

מאבק על אולם אוסישקין

לפרטים על המאבק נגד הריסת האולם ראה מאבק על אולם אוסישקין

ממגרש פתוח לאולם

לפרטים נוספים ראו המגרש הפתוח באוסישקין

בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן צמוד לבית הפועל ברח' אוסישקין 1. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות החדש, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. המגרש הישן נשאר צמוד לאולם כמגרש אימונים לקבוצות הילדים והנוער.

בניית האולם

אדמת אוסישקין אשר נחכרה מהעירייה החל מ-1946 הוחכרה בשנית להפועל למשך בניית האולם. לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה מעולם.

הבנייה הסתיימה ב-1980, כאשר העירייה והפועל תל אביב הסכימו ביניהן להארת תקופה החכירה למשך 25 שנה עד ל-31.3.2005[1]. ב-29/9/1980, במסגרת המחזור השני של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול הפועל חיפה.

האולם במשך השנים

האולם על גדות הירקון ידע במרוצת השנים שינויים רבים. מאחורי הסל הפונה לרחוב נבנה יציע נוסף, הפרקט הוחלף, הפרספקסים המפורסמים, שעבור רבים היו חלק בלתי נפרד מחוויית אוסישקין, הונחו מעל לספסלי הקבוצות, היציע הוגבה כדי לעמוד בתקנות פיב"א, כיסאות הותקנו על יציעי הבטון ועוד. אבל לצד השינויים הרבים שאותם עבר, היו באוסישקין דברים שלעולם לא השתנו.

הראשון היה החום. וואו איזה חום. כל מי שאי פעם זכה לבקר באוסישקין יכול לספר על גלי החום האדירים שיצרו השילוב בין הלחות מהירקון הסמוך, הצפיפות האדירה, הקפיצות והעידוד הבלתי פוסק. באולם הקטן היה תמיד חם, ולא משנה אם בחוץ יש שרב או שמשתוללת סופה, או אם הגעת לבוּש ארוך או קצר. לא היו הרבה מקומות חמים יותר מאוסישקין, וככל שהמשחק והאווירה היו חמים יותר, כך היו עולות גם הטמפרטורות.

הדבר השני היה הרעש. אוסישקין היה אולם קטן יחסית, ועם אקוסטיקה מצוינת. כשהקהל היה שר ביחד היציעים והקירות היו רועדים - פשוטו כמשמעו. ולא רק היציעים והקירות, אלא גם היריבות והשופטים. כשצביקה שרף הגיע לאמן את הפועל ב-94' הוא אמר שאוסישקין לבדו שווה להפועל 15 נקודות במשחק. הקהל שעמד ממש על הקווים והיה מרעיש עולמות היה זה שהביא חלק גדול מהנקודות הללו. אבל לא רק האקוסטיקה המצוינת של האולם תרמה לרעש, גם האולם עצמו תרם לכך. קירות המתכת זכו לאינספור חבטות מאוהדים באדום במהלך התקפות של היריבה ויצרו רעש מחריש אוזניים. לוחות הפרספקס מאחורי הספסלים שלחו לא פעם ולא פעמיים קבוצות להעביר את פסקי הזמן שלהן באמצע הפרקט, מכיוון שהרעש שנגרם מדפיקות האוהדים על הלוחות מנע מהשחקנים לשמוע את הוראות מאמנם. אבל הרעש והחום היו רק חלק מאגדת אוסישקין. חלק נוסף היה הפרקט עצמו. דורות של שחקנים ידעו לספר על הנקודות המתות בפרקט, אלה שהכדור לא היה קופץ בהם בחזרה, או בהן הוא בורח לצד, ורק מי שהיה מתאמן ומשחק באולם על בסיס קבוע ידע איך לנצל אותן לטובתו. סיפורים על שחקני יריבות שכידררו על הפרקט באולם האדום ולפתע מצאו את עצמם ללא כדור הם רבים מספור, ומלמדים עד כמה באמת היה האולם עצמו כמו שחקן חיזוק של הקבוצה.

אוסישקין היה אולם שקיזז הבדלי רמות גדולים בין הפועל ליריבותיה, ואולם בו היריבות אכלו מרורים על כל צעד ושעל. זה היה אולם בו כל התנאים הסביבתיים עובדים לטובת המארחים. היריבות רק רצו לעוף משם לכל הרוחות, ופעמים רבות בסיום משחקים פשוט היו נסות מהאולם כל עוד נפשן בן, מבלי לעבור אפילו בחדרי ההלבשה על מנת להתרחץ. אולם שגם בימים קשים נתן לך את התחושה שאתה חלק ממשהו גדול יותר- עוצמתי יותר- מעגל קסמים שבו אוהדים נותנים מעצמם הכל ומקבלים בתמורה עוד יותר מאמץ מהשחקנים על הפרקט, מה שהוביל לעוד דחיפה מהקהל, וחוזר חלילה.

אבל יותר מהכל, אוסישקין היה בית ומשפחה. בית בו ידעת שתמיד תוכל להגיע ולראות אימון, משחק נוער, משחק נשים, משחק ותיקים או סתם את שחור רב עם מנהלי קבוצות על הלו"ז של האימונים לשבוע הקרוב. הוא היה משפחה בה אף אחד לא נשאר בחוץ, ומי שאין לו כסף לכרטיס, כבר ידאגו להחביא אותו בשירותים או במשרדים או להפוך אותו למביא כדורים, או סתם לתת לו הזמנה. משפחה שבה כל אחד מכיר את כולם, וכולם מכירים אותך. אוסישקין היה כל מה שאוהד יכול לרצות מאולם ביתי.

המידע באדיבות אולטראס הפועל

גלרית תמונות

קישורים חיצוניים

ברוך דגון, חגיגה בהפועל ת"א - אולם כדורסל משופץ ומכוסה גג, 23.12.1979, דבר
מ. רוזנבוים, באוסישקין מחכים למנהל, 29.1.1980, מעריב
נחנך אולם הספורט החדש של הפועל ת"א, דבר, 27.03.1980
נחנך אולם הספורט החדש של הפועל ת"א, דבר, 30.03.1980
איתי שנקמן, אוסישקין עשוי להפוך ל"היכל דור", 21.10.2004, YNET
ניר צדוק, רקוויאם לאדום - ראיון עם צבי מלצר האדריכל המתכנן, אוק' 2005, זמן תל אביב
רון עמיקם, "כל האולם כולו, גשר צר מאוד" - רגעי מפתח בתולדות האולם, 27.2.2006, מעריב
יואב זיתון, גוש דן: מבית האדומים ועד גן הקופים, 30.4.2009, ידיעות תל אביב
אביב לביא, יאללה חולדאי: להקים את אוסישקין מחדש, ומהר, 13.11.2009, זמן תל אביב
מיכל שפירא, אוסישקין, הדור הבא, 3.12.2009, מעריב
עדי רובינשטיין, נמשכת מצוקת הדיור - 3 שנים להריסת אוסישקין, 21.7.2010, ישראל היום
חגי מטר ויוסי פנטילט, למה מגרשי הספורט בתל אביב נהרסים בזה אחר זה?, 28.3.2012, זמן תל אביב
🎥 קליפ אהבה לאוסישקין, אוגוסט 2012, יוטיוב
מכבי כן והפועל לא: על אי ההנצחה של אוסישקין, ישראל היום 1.6.22
"התכוננו ליד השאלטר". חגיגת האליפות הצהובה שלא קרתה, 11.6.2023, ספורט5

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 |ממדי משטח=
 }}
-'''אולם אוסישקין''' היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון.
+'''אולם אוסישקין''' (ובשמו הרשמי אולם "הפועל" תל אביב) היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון.
 במשך למעלה מחמישים שנה שימש כביתו של מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב. האולם נבנה על מגרש בלטות פתוח בו שיחקה לפני כן [[הפועל ת"א]].
 {{מאבק על אולם אוסישקין}}
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 ===ממגרש פתוח לאולם===
+''לפרטים נוספים ראו [[המגרש הפתוח באוסישקין]]''<BR>
 [[תמונה:141253.JPG|thumb|left|כתבה מעיתון דבר על פתיחת המגרש ב-1953]]
-בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב שהיה צמוד לבית הפועל (בו נמצאים עד היום מועדוני הקליעה והשיט) אשר נחנך מספר חודשים לפני כן[http://jpress2.tau.ac.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1953/09/06&PageLabelPrint=&EntityId=Ar00202&ViewMode=HTML]. המגרש נחנך במשחק ב-[[13 בדצמבר]] מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. משחקים גדולים הועברו לעיתים לבלומפילד שם הוקם פרקט על גבי הדשא.
+בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן צמוד לבית הפועל ברח' אוסישקין 1. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות החדש, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. המגרש הישן נשאר צמוד לאולם כמגרש אימונים לקבוצות הילדים והנוער.
-במהלך השנים נזנח מגרש הבלטות הישן, ונבנה בצמוד לו, צפונית לבית הפועל, מגרש גדול יותר ששימש למשחקי הקבוצה ועליו נבנה בהמשך האולם.
 ===בניית האולם===
-כבר ב-1959 הסתכסכה מועצת הפועלים עם עיריית תל אביב אשר שאפה להרוס את המגרש מאחר והוקם בחלקו על שטח אשר יועד לכביש. לבסוף המשיך המגרש לעמוד על תילו. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות החדש, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. המגרש הישן נשאר צמוד לאולם כמגרש אימונים לקבוצות הילדים והנוער.
+אדמת אוסישקין אשר נחכרה מהעירייה החל מ-1946 הוחכרה בשנית להפועל למשך בניית האולם. לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה מעולם.
-לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה. הבנייה הסתיימה ב-1980, וב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]].
+הבנייה הסתיימה ב-1980, כאשר העירייה והפועל תל אביב הסכימו ביניהן להארת תקופה החכירה למשך 25 שנה עד ל-31.3.2005[http://www.psika.org.il/54874-1695.html]. ב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]].
 ===האולם במשך השנים===
+[[תמונה:8485 bball program 15.jpg|thumb|left|280px|מתוך תוכניה לקראת עונת [[1984/85]]]]
 האולם על גדות הירקון ידע במרוצת השנים שינויים רבים. מאחורי הסל הפונה לרחוב נבנה יציע נוסף, הפרקט הוחלף, הפרספקסים המפורסמים, שעבור רבים היו חלק בלתי נפרד מחוויית אוסישקין, הונחו מעל לספסלי הקבוצות, היציע הוגבה כדי לעמוד בתקנות פיב"א, כיסאות הותקנו על יציעי הבטון ועוד. אבל לצד השינויים הרבים שאותם עבר, היו באוסישקין דברים שלעולם לא השתנו.
@@ שורה 51: / שורה 51: @@
 ----
 המידע באדיבות [http://ultrashapoel.com אולטראס הפועל]
+{{גלרית קטגוריה לפי שם עמוד}}
 == קישורים חיצוניים ==
+* ברוך דגון, [[:תמונה:Davar_231279_ussishkin.png|חגיגה בהפועל ת"א - אולם כדורסל משופץ ומכוסה גג]], 23.12.1979, דבר
 * מ. רוזנבוים, [http://wiki.red-fans.com/images/7/70/Maariv_290180_ossishkin.jpg באוסישקין מחכים למנהל], 29.1.1980, מעריב
+* {{דבר||נחנך אולם הספורט החדש של הפועל ת"א|1980/03/27|00504}}
+* {{דבר||נחנך אולם הספורט החדש של הפועל ת"א|1980/03/30|01003}}
 * איתי שנקמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2993276,00.html אוסישקין עשוי להפוך ל"היכל דור"], 21.10.2004, YNET
+* ניר צדוק, [[אולם אוסישקין/רקוויאם לאדום|רקוויאם לאדום - ראיון עם צבי מלצר האדריכל המתכנן]], אוק' 2005, זמן תל אביב
 * רון עמיקם, [http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/053/564.html "כל האולם כולו, גשר צר מאוד" - רגעי מפתח בתולדות האולם], 27.2.2006, מעריב
 * יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3704163,00.html גוש דן: מבית האדומים ועד גן הקופים], 30.4.2009, ידיעות תל אביב
@@ שורה 60: / שורה 66: @@
 * מיכל שפירא, [http://wiki.red-fans.com/images/e/e3/Maariv_031209.jpg אוסישקין, הדור הבא], 3.12.2009, מעריב
 * עדי רובינשטיין, [http://wiki.red-fans.com/images/c/cc/Israelhaoym_210710.jpg נמשכת מצוקת הדיור - 3 שנים להריסת אוסישקין], 21.7.2010, ישראל היום
+* חגי מטר ויוסי פנטילט, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/349/273.html למה מגרשי הספורט בתל אביב נהרסים בזה אחר זה?], 28.3.2012, זמן תל אביב
+* 🎥 [http://www.youtube.com/watch?v=XbKrhAbeIAw קליפ אהבה לאוסישקין], אוגוסט 2012, יוטיוב
+* [https://www.israelhayom.co.il/sport/israeli-basketball/article/12157706 מכבי כן והפועל לא: על אי ההנצחה של אוסישקין], ישראל היום 1.6.22
+* [https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=274&docID=440002 "התכוננו ליד השאלטר". חגיגת האליפות הצהובה שלא קרתה], 11.6.2023, ספורט5
 [[קטגוריה:אצטדיוני כדורסל]]
 [[קטגוריה:אולמות ביתיים]]
 [[קטגוריה: הפועל תל אביב (כדורסל)]]
 [[קטגוריה:מאבק על אולם אוסישקין]]