אצטדיון בלומפילד



אצטדיון הפועל ע"ש האחים בלומפילד
כינוי	המקדש
מיקום	יפו
נפתח	1962
שופץ	2000, 2008
נסגר	-
נהרס	-
בעלים	עיריית תל אביב-יפו
מפעיל	חברת היכלי ספורט
משטח	דשא
קבוצות ביתיות	הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, בני יהודה
מספר מושבים	16,700

אצטדיון הפועל ע"ש האחים בלומפילד הינו אצטדיון כדורגל הנמצא בעיר תל אביב יפו. זהו מגרשה הביתי של הפועל תל אביב, והוא מכיל כ-16,700 מקומות ישיבה (השלישי בגודלו בארץ נכון ל-2008).

היסטוריה

אצטדיון "באסה"

אצטדיון בלומפילד נבנה על אותו שטח בו היה אצטדיונה הקודם של הפועל ת"א, אצטדיון באסה. אצטדיון זה היה במקור מגרשה של קבוצת "שבאב אל ערב" הערבית. שמו המקורי של האצטדיון - "באסה" (ביצה בערבית), נבע משם השכונה בה הוקם ובשל הביצות עליהן הוקמה השכונה, בעקבותיהן הוצף המגרש מדי חורף. לאחר סיפוחה של יפו למדינת ישראל, נרכש המגרש ע"י סניף "הפועל" בת"א[1] (או נמסר, הנושא אינו ברור[2]) ומחלקת הכדורגל עברה לשחק במגרש ביפו, ונטשה את המגרש הישן במונטיפיורי לטובתו. האצטדיון עבר שיפוצים נרחבים במהלך שנות החמישים והוקמו בו כ-3,000 מקומות ישיבה בטריבונות עץ, ובהמשך כ-7,000 מקומות.

קובץ:Blumfield History BlumfieldHistory (12).jpg

טקס חנוכת האיצטדיון, 12.10.1962

הקמת האיצטדיון

האצטדיון הוקם בזכות תרומה של קרן האחים בלומפילד, ע"ש לואיס וברנרד בלומפילד, יהודים מקנדה, ונקרא על שמם. אדריכלי האצטדיון היו מ. גלפז וש. שוורץ והקמתו בוצעה ע"י סולל בונה[3]. יש לציין כי לאחר הקמתו הייתה מועצת הפועלים בעלת האצטדיון, ולא הפועל שאמנם קיבלה כ-50% מהכנסותיו. ב4 בספטמבר 1960 הונחה אבן הפינה לאצטדיון (לצפייה במסמך הנחת אבן הפינה לחצו כאן), ביוני 1961 החלו בהנחת הבטון ובאפריל 1962 הסתיימו עבודות הבנייה בהן הושקעו כ2.5 מיליון לירות.במהלך שנת השיפוצים שיחקה הפועל לשנה אחת באצטדיון המכביה. האצטדיון נחשב חדיש לזמנו עם תעלות ניקוז שנועדו למנוע את ההצפות הנפוצות אז בחורף, חדרי עיסוי ו-22 אלף מקומות ישיבה. בהמשך תוכננו להקים בצמוד לאולם גם אולמות התעמלות וכדורסל, מה שכידוע לא יצא לפועל לבסוף, וכן מסלול אתלטיקה קלה[4]. האצטדיון נחנך ב-26 ביוני 1962 דווקא בקרב איגרוף, על תואר אליפות אירופה במשקל תרנגול[5].

למשחקי כדורגל האצטדיון נחנך מעשית ב-13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. לעיני 8,000 צופים הסתיים המשחק הבינוני בתוצאה 0:0 [6]. חודשיים אחר כך, ב-12 בדצמבר 1962, נחנך רשמית האצטדיון כאשר התקיים טקס משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת טוונטה אנסחדה מהולנד. מקור יועד המשחק להיערך בין סגל הנבחרת לקבוצה ההולנדית וכך אף נמכרו הכרטיסים למשחק. אך מרכז הפועל טען כי קבוצת הפועל תל אביב מתאימה יותר מכל להיות זו שתחנוך את האצטדיון, ולבסוף נקבע כי הפועל היא שתשחק במשחק[7]. לפני המשחק התקיים טקס בנוכחות מזכיר ההסתדרות בקר, ראש העיר נמיר ושגרירי הולנד וקנדה ומכובדים רבים. המשחק עצמו הסתיים בתוצאה 1:1 (שיוויון של בורסוק בדקה ה-83).

באפריל 1968 הוספו עמודי תאורה למגרש, שוב בתרומתם של האחים בלומפילד[8]

בעלויות לאורך השנים

האצטדיון הוחכר ל-'הסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל' , לה היה שייך עד שנת 1999 ואז עבר לבעלות עיריית ת"א, במסגרת מכירת החיסול של ההסתדרות והתפרקותה מנכסיה. האצטדיון מנוהל על ידי חברת 'היכלי הספורט', ששייכת לעיריית ת"א. לאחר החלפת הבעלות על האצטדיון שופץ האצטדיון מספר פעמים, כדי להתאימו לאירוח משחקים במסגרות האירופאיות השונות.

שימוש באיצטדיון

האצטדיון משמש כיום את הקבוצה הבוגרת של הפועל ת"א למשחקים במסגרות השונות. בעבר שימש האצטדיון כמגרש אימונים של הפועל ת"א. בסוף שנת 2002 עברה הקבוצה להתאמן במתחם חודורוב.

לאורך השנים התנחלו באיצטדיון קבוצות חסרות מגרש ביתי או קבוצות בעלות מגרש ביתי לא ראוי ביניהן - מכבי ת"א, בני יהודה, מכבי יפו, שמשון ת"א ובית"ר ת"א. כיום משחקות באצטדיון מלבד הפועל ת"א בני יהודה ומכבי ת"א.

בסוף עונת 2007/08 החל שיפוץ נרחב בחלק הצפוני של האצטדיון, בו הוחלפו הכיסאות, נוספה תאורה במדרגות, מספר המקומות הוגדל בכ-1000 (ע"י הוצאת המזנונים מתחומי היציעים) ושופרה הגישה לנכים. השיפוץ זכה לפידבק שלילי מאוהדי הפועל, כשהכיסאות בשער 5 היו מיועדים לישיבה בלבד ובעקבות קפיצת אוהדים עליהם רבים מהכיסאות נשברו. בעקבות כך הוסרו הכיסאות משער 5- דבר שגרם לכך שיושבי השער נאלצו להתארח בשער 7 במשחקים האירופים של עונת 2009/10 (אופ"א דורשת מקומות ישיבה בכל יציע). לכן הוחלט להשיב את כיסאות הפלסטיק הישנים לשער 5 בלבד.

בפגרה שקדמה לעונת 2009/10 חצי האצטדיון הדרומי עבר שיפוץ דומה, כשהכיסאות הישנים בשער 11 נותרו על כינם.

יציעים ("שערים")

האצטדיון מחולק ל-13 יציעים ("שערים"):

שער 1: שער המוזמנים בו נמצאים יציע הכבוד ותא העיתונאים
שערים 2-3, 13-12: שערים מקורים בעלי מקומות מסומנים.
שערים 4-5: שער למנויים בלבד.
שער 6-7: זהו שער לאוהדי הקבוצה, אין מקומות מסומנים.
שער 8-9: עד לעונת 2009/10 שימש לאוהדי קבוצות יריבות. החל מהפלייאוף בעונה זו מאכלס גם את אוהדי הפועל, ולקראת עונת 2010/11 החליטה ההנהלה כי שער זה שייך לאוהדי הפועל ונמכרים אליו גם כן מנויים.
שערים 10-11: שער לקבוצה האורחת. בסוף עונת 2009/10 במשחקים נגד קבוצות עם קהל קטן התחלק השער חצי חצי בין אוהדי האורחת לבין אוהדי הפועל

ב-2009 הנהלת היכלי הספורט בשת"פ עם האוהדים הקימה בשער 5 במה לאנשי הגדר על מנת לאפשר להם להנהיג את הקהל ביתר קלות. כמו כן איפשרה לארגון אולטראס הפועל לצייר גרפיטי בכניסה לשער, ולהציב קולאז' של קטעי עיתונות, תמונות ואביזרים שונים מההיסטוריה של הקבוצה.

דרכי הגעה

רכב

נתיבי איילון (צפון)/כביש 1 - יש לרדת במחלף קיבוץ גלויות ולפנות מערבה. ממשיכים ישר עד שמגיעים לצומת עם רחוב שלבים שם פונים ימינה. האיצטדיון נמצא מצד ימין.
נתיבי איילון (דרום) - יש לרדת במחלף וולפסון ולפנות לכיוון יפו (לא שדרות ירושלים). לבסוף האיצטדיון נמצא מצד שמאל.
טיילת תל אביב - יש לנסוע ברחוב הירקון עד שהוא מתלכד עם שדרות ירושלים. ממשיכים ישר ולבסוף יש לפנות שמאלה ברחוב שארית ישראל. מעשית עדיף למצוא חנייה כבר הרבה לפני כן.

רכבת

התחנה הקרובה ביותר היא תל אביב ההגנה הצמודה לתחנה המרכזית. יש לצאת ולפנות בכיוון מערב (שמאלה) בדרך ההגנה, ברחוב לבנדה לפנות שמאלה. מכאן יש להמשיך בהתאם להוראות הגעה מהתחנה המרכזית (ראה למטה).

אוטובוסים

מומלץ לבדוק בחברת "דן" לגבי כל אוטובוס אשר עובר באיזור שדרות ירושלים או דרך קיבוץ גלויות.

התחנה המרכזית נמצאת במרחק כ-15 דקות הליכה. יש לצאת מהתחנה וללכת עד לסוף רחוב דוד צמח (רחוב מוניות השירות) אחרי שעוברים את התחנה המרכזית לאורך הרחוב, פונים ימינה לרחוב סלמה (דרך שלמה) ללכת לאורכו עד שמגיעים לתחנת המשטרה שנמצאת לקראת סופו של הרחוב, שם פונים שמאלה וממשיכים ישר כדקה, עד שמגיעים לאצטדיון.

רשימת כל הקווים המגיעים לשדרות ירושלים:

קוי דן:
- קו 40: ממסוף עתידים (צהלה,רמת החי"ל) לבת ים.
- קו 42: ממסוף עתידים (צהלה, רמת החי"ל) לבת ים דרך: סלמה, תחנה מרכזית חדשה, יפו.
- קו 10: מרכבת מרכז לראשון לציון.
- קו 8: ממסוף רידינג, לבית העלמין בת ים.
- קו 10: מרכבת מרכז למסוף ניסנבאום בת ים.
- קו 18: מרכבת מרכז לבית העלמין בת ים.
- קו 25: מאוניברסיטת ת"א למסוף מרינה בת ים.
- קו 26: מקריית חינוך בתל אביב למרכז ספורט בת ים.

קוי אגד:
- קו 83: מרכבת מרכז לראשון לציון.
- קו 88: ממסוף כרמלית לחולון קריית שרת.

ראו גם

מילון בלומפילד השלם
קטגוריה:אצטדיון בלומפילד/תמונות - גלריית תמונות בויקיפועל

קישורים חיצוניים