ארז אדלשטיין

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
ארז אדלשטיין
כינוי
תאריך לידה 23.8.1961
ארץ לידה ישראל
תפקיד
שנים 3
קבוצות כמאמן הפועל גבת, הפועל גליל עליון, בני הרצליה, הפועל ת"א, הפועל י-ם
קבוצות כשחקן הפועל עפולה
תארים



ארז אדלשטיין (נולד ב-23 באוגוסט 1961) הוא מאמן כדורסל ישראלי אשר אימן את הפועל ת"א בשנים 2003-2004, וכן 2011-2014.

קריירת משחק

אדלשטיין החל בקריירת המשחק בקבוצת הפועל עפולה, שם שיחק בתפקיד הרכז בקבוצה ובנבחרת הנוער.

קריירת אימון

1990-1995: קבוצות תחתית

את דרכו באימון כדורסל החל כעוזר מאמן של בועז ינאי בהפועל גבת בליגה הארצית בעונת 1990/91. בעונה שלאחריה מונה למאמן ראשי,והצליח להשאיר את הקבוצה בליגה,אך כבר במהלך העונה הבאה פוטר. בעונת 1993/94 שוב ירד לליגה השנייה לאמן את מכבי קריית מוצקין,ועונה לאחר מכן את מכבי חדרה באותה ליגה.

1996-2000: ירושלים וגליל

בעונת 1995/96 עבר לקבוצה המשמעותית הראשונה שלו, הפועל ירושלים, בה שימש כעוזר מאמן של פיני גרשון. הקבוצה זכתה באותה שנה בגביע המדינה בכדורסל. בעונה שלאחר מכן פוטר גרשון ועימו עזב אדלשטיין,שעבר לאמן את בני הרצליה. תחת הדרכתו עלו לקבוצת הבוגרים שחקנים צעירים כמו טל בורשטיין ויניב גרין ועברו התקדמות משמעותית. בעונת 1999/00 עבר לאמן בגליל עליון אותה הוביל לחצי גמר הפלייאוף בו הפסידה הקבוצה 3:1 למכבי תל אביב,תוך כדי שהיא רושמת ניצחון חוץ בהיכל הספורט יד אליהו על האלופה. אדלשטיין המשיך לאמן בגליל אותה הצעיד למקום השני בליגה,אחרי הפסד צמוד בכפר בלום למכבי תל אביב. הקבוצה הציגה כדורסל נאה ואטרקטיבי, בניצוחם של יואב ספר,רימאס קאוקינאס,למונט ג'ונס ואחרים,אך למרות יתרון הביתיות שוב הודחה הקבוצה בחצי הגמר,הפעם על ידי הפועל ירושלים.

2001-2002: רמת גן וכישלון בירושלים

ב-2001 עזב אדלשטיין את הגליל ועבר לאמן את מכבי רמת גן.הקבוצה הצליחה במהלך העונה,וסיימה את הליגה במקום השני, אך בגמר הובסה על ידי מכבי תל אביב בשלושת משחקי סדרת הגמר.

בשנת 2002 אלדשטיין עבר להפועל ירושלים.עקב המצב הביטחוני הקשה ששרר בעיר לא הצליחה הקבוצה להחתים שחקנים זרים מובילים וידועים,וכשלה במשחקים רבים.אדלשטיין לקח אחריות והתפטר

2003-2004: הפועל בעידן גוסינסקי

לאחר הפסד במחזור ה-16 להפועל גליל עליון, הפסד רביעי ברציפות, פוטר אריק שיבק מאימון הקבוצה. למחרת החליף אותו אדלשטיין בתפקיד. גם הוא לא הצליח להצעיד את הקבוצה לצמרת וסיים עימה רק במקום השביעי והמאכזב.

עונת 2003/04 היא אולי המוצלחת ביותר של אדלשטיין במאמן ראשי,והמוצלחת ביותר של הפועל תל אביב זה שנים. הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף לאחר שני ניצחונות בדרבי על מכבי תל אביב באוסישקין (כולל ניצחון מדהים בתוצאה 96:71) ולמקום השלישי ביורופליג. בסיום העונה עזב הבעלים - ולדימיר גוסינסקי - את הקבוצה ועמו עזב גם אדלשטיין,שלקח שנת חופש מאימון במהלכה שימש כפרשן כדורסל בערוץ הספורט.

2006-2008: ירושלים וחו"ל

בעונת 2005/06 חזר אדלשטיין לאמן את הפועל ירושלים וכמו עם הפועל תל אביב קיבל מבעלי הקבוצה תקציב גבוה לבניית קבוצה שתקרא תיגר על האלופה,מכבי תל אביב. אולם כמו בעונתו הקודמת בהפועל תל אביב, הקבוצה הובסה על ידי מכבי תל אביב בגמר הפיינל פור 96:66.מנגד, העפילה הקבוצה לחצי גמר המפעל האירופי בו השתתפה,היול"ב קאפ.

בסוף העונה פוטר אדלשטיין מהפועל ירושלים והוחלף ע"י דן שמיר,חרף טענות הקבוצה במהלך העונה שהוא ישאר המאמן ללא קשר להישגי הקבוצה. הפיטורים נחשבו כואבים במיוחד לאדלשטיין מאחר שנודע לו עליהם מהתקשורת בערב ברית המילה של בנו. בעונת 2007/08 שימש אדלשטיין כעוזרו של פיני גרשון באולימפיאקוס עד שפוטר יחד עם גרשון לאחר שלא הצליחו לזכות בתארים.

2008-2011: ללא קבוצה

בסוף שנת 2008 מונה אדלשטיין כעוזר מאמנו השני של צביקה שרף, לצידו של רוני בוסאני בנבחרת ישראל. שימש כפרשן ערוץ הספורט במשחקי הליגה הלאומית בכדורסל בעונת 2010/11 ושידר בין היתר את משחקיה של הפועל.

2011-2014: חזרה להפועל

לאחר שחוזהו של שרון אברהמי לא חודש בעקבות אי העפלה לליגת העל, מונה אדלשטיין למאמן הפועל לקראת עונת 2011/12 במטרה לחזור לליגה הבכירה. המינוי המפתיע הוכרז בדרך לא פחות מפתיעה, כאשר יו"ר העמותה רמי כהן הכריז על החתמתו של אדלשטיין בפתיחת אסיפת עמותה שנועדה לדיון באפשרות עלייה לליגת העל ע"י תשלום כופר. הישיבה נפתחה בהכרזה המפתיעה כשאדלשטיין ההמום מגיח מחדר ההלבשה לקול מחיאות הכפיים של החברים והבזקי המצלמות.

עם כניסתו למועדון הצהיר אדלשטיין כי בכוונתו להנהיג סטנדרטים מקצועיים חדשים ולבנות את הקבוצה מחדש במטרה לעלות ליגה, ועמד בהבטחותיו. מרבית השחקנים הותיקים מהעונה שעברה עזבו, ובמקומם הונהגה קונספציית צעירים. מיטב השחקנים הצעירים המבטיחים מהליגה השניה הוחתמו, כולל בר טימור, יותם שירן ואבירם זליקוביץ'. גם הזרים הוחתמו מתוך ראייה לעתיד. במטרה למצוא זרים זולים ומבטיחים הוחתמו שני כוכבי מכללות לשעבר בדמות הרכז דמונטז סטיט וקרטיס קלי. הקבוצה שינתה קונספציה מהעונה שעברה, ושמה דגש חזק מאד על הגנה, כשהקבוצה הופכת בפער ניכר לקבוצה ההגנתית הטובה בליגה.

עם זאת הציפיות הגבוהות שעמדו מהקבוצה לא נענו במלואן. הסיבוב הראשון התאפיין בכדורסל מבולבל מאד בהתקפה. הצעירים לא הצליחו להשתלב ברוטציה וגם הזרים, במיוחד סטיט, לא עמדו בציפיות הגבוהות שנתלו בהן. למרות ההגנה הטובה, ההתקפה האדומה הייתה בין הגרועות בליגה, והפועל הפסידה לכל 3 יריבותיה לצמרת. בנוסף לכך ספג אדלשטיין ביקורת רבה על הרפתקאת הליגה הבלקנית עליה התעקש, אשר התבררה כגרעונית מבחינה תקציבית, ובנוסף ברמה נמוכה למדי מבחינה מקצועית. אדלשטיין עצמו דיבר רבות על כך שהקבוצה נבנתה בצורה שמתאימה יותר לליגת העל, ועל קשייו להסתגל לסוג הכדורסל הטקטי המשוחק בליגה השניה אשר אף הושוותה על ידו בראיונות ל"בוץ הלבנוני".

השינוי החל במשחקי הגביע בפגרה, כשהפועל הפתיעה ב-1/8 הגמר את הפועל גלבוע גליל החזקה מליגת העל. הקבוצה החלה לשחק בתשוקה ורצון, והשיטה של אדלשטיין החלה להיטמע בשחקנים. התוצאות מיהרו להגיע. הפועל סיימה את הסיבוב השני עם הפסד אחד בלבד, והבטיחה את המקום הראשון מספר מחזורים לסיום. בפלייאוף עצמו היו לא מעט חריקות בשני הסיבובים הראשונים, כשהפועל בקושי עברה את יריבותיה עירוני רמת גן ועירוני נס ציונה. אבל לרגע האמת בסדרת הגמר מול מכבי באר יעקב הפועל הופיעה מוכנה. לאחר שני משחקים ראשונים קשים בהן ניצחה בבית והפסידה בחוץ לאחר 2 הארכות, הפועל התפוצצה על באר יעקב בשני המשחקים האחרונים ודרסה אותה בדרך להגשמת החלום. לאחר עונה קשה וארוכה הפועל עושה את העבודה ומשאירה טעם טוב לאוהדים.

בעונה הבאה המשיך בהפועל ובנה קבוצה בתקציב צנוע במטרה להישאר בליגה. הפועל סבלה מחוסר מזל כאשר כבר במשחק הראשון נפצע הרכז הזר החדש מאט בולדין. התקציב הצנוע הוביל לקשיים במציאת מחליף, ונטייתו המפורסמת של אדלשטיין ללבטים לא הועילה. למרות זאת הפועל פתחה את הליגה בצורה חזקה כולל נצחון נצחון מפתיע בחוץ על הפועל י-ם החזקה. אך חוסר המזל המשיך לרדוף את האדומים של אדלשטיין, כאשר הזר החדש ג'ף אלן דיווח כי פציעה ישנה ממנה סבל שבה להציק לו, וכתוצאה מכך הפסיק לשחק לקראת סוף הסיבוב הראשון. הקבוצה שוב לא מצאה מחליף במהרה, והסגל הקצר הוביל לרצף הפסדים שדירדר את הפועל לתחתית הליגה. רק נצחון הרואי על האחרונה בטבלה אליצור אשקלון השאיר את הפועל עם ראש מעל המים. שרשרת מחליפים לבולדין לא הצליחה לפתור את המצב.

רק לקראת סוף הסיבוב השני הצליחה הפועל סופסוף להחתים שני זרים מחליפים איכותיים בדמותם של בריאן רנדל ואנתוני גודס. השיפור התבטא כמעט מיידית בנצחון סנסציוני בדרבי, ראשון מזה כמעט 9 שנים כשבר טימור הצעיר מככב. הפועל הצליחה להתרחק מהתחתית, ובתום הבית התחתון אף לסיים במקום השמיני שזיכה אותה בהעפלה לפלייאוף, וסדרה מול היריבה העירונית. בסדרה עצמה הפסידה הפועל 0-3 חלק, אך הציגה יכולת טובה שזכתה להערכה רבה, והייתה צמודה במפתיע במרבית המשחקים. סה"כ הסתיימה העונה כשהפועל עומדת בציפיות, נשארת בליגה, ומצליחה לפרקים רבים להציג יכולת טובה. כמו כן זכה אדלשטיין למחמאות רבות על קידומו של טימור, שמיד עם תום העונה עבר לאלבה ברלין הגרמנית.

עונת 2013/14 הייתה הטובה ביותר בקדנציה השניה של אדלשטיין בהפועל. תחילת העונה נראתה לא מבטיחה. הקבוצה נבנתה באיחור, ומרבית הזרים הוחתמו ברגע האחרון, ומשחקי ההכנה הראו שלפחות אחד מהם וינסנט קאונסיל אינוראוי לליגת העל. הפועל פתחה את העונה בצורה בינונית, אך התפוצצה עם נצחון מרשים בדרבי במחזור ה-7 שממנו רצה ל-12 נצחונות רצופים ומרשימים. הפועל הציגה כדורסל קבוצתי איכותי בהובלת רביב לימונד בעונתו הטובה בקריירה ובעזרת קרלון בראון אשר תוכנן במקור להיות הזר הרביעי אך יכולתו המרשימה הפכה אותו במהרה לשחקן חמישייה, ואחד השחקנים המרשימים בליגה מזה שנים. הריצה נעצרה רק עם פציעה של לימוד במשחק בית מול חולון.

מכאן החלה ירידה, כאשר הפועל מתקשה להסתדר ללא לימונד. אמנם טרם פציעתו הצליחה להעפיל לחצי גמר גביע המדינה, אך ללא לימונד בשיאו הובסה ללא תנאי ע"י הפועל אילת ונראית בבירור מוגבלת, כשלאורך כל התקופה אדלשטיין סופג ביקורת על חוסר היכולת להחליף את קאונסיל החלש. בהמשך הצליחה לגרד מספיק נצחונות ע"מ לסיים במקום ה-4 ולהעפיל לבית העליון. אך שם נראתה הקבוצה כבר תשושה ועייפה. גם כאשר הגיע אנתוני מארשל כמחליף לקאונסיל התברר שהוא אינו בכושר משחק ובמהרה קאונסיל חזר לסגל במקומו. לבסוף השיגה הפועל בבית העליון רק נצחון אחד, ובסדר רבע גמר הפלייאוף הפסידה 3:1 בסדרת חצי הגמר להפועל אילת. עם זאת היכולת הטובה של הקבוצה לאורך העונה לא נעלמה מעיני הציבור ואדלשטיין נבחר למאמן העונה, ומונה ע"י האיגוד למאמן הנבחרת.

עם זאת הסתיימה העונה בטונים צורמים. במשך חודשים התבטא אדלשטיין בשיחות סגורות וציין שהוא מותש מעבודתו בהפועל. גם חוסר השביעות בהנהלה מההתנהלות היומיומית מולו, ביחד עם חשש שעבודתו בנבחרת תשפיע על יכולתו להתחייב להפועל הביאו לבסוף להחלטה משותפת שלא לחתום על חוזה חדש בתום העונה. עם זאת לאחר ההודעה המשותפת על פרידה, החלו מקורבים רבים בתקשורת של אדלשטיין להאשים את הנהלת הקבוצה במניעים לא-מקצועיים לסיום העבודה עימו[ ובפרט בחבר ההנהלה ידידיה רפפורט שלכאורה נפגע מכך שאינו יכול להתערב לאדלשטיין בהחלטות מקצועיות. בכך תמה קדנציה מוצלחת של 3 שנים בטונים צורמים ובלתי צפויים.

נבחרת ישראל

שימש כעוזר מאמן תחת צביקה שרף בשנת 2008. ב-2014 מונה בעצמו למאמן הנבחרת לאחר סאגה מכוערת במסגרתה הוצע התפקיד למספר מאמנים לפניו.

ציטוטים מפורסמים

  • "אני לא אאמן את מכבי ת"א, אני אדום בנשמה ... לא נשחק בהיכל נוקיה כי זה הבית של מכבי" ~ בראיון לאתר ONE לאחר ההעפלה לליגת העל בסיום עונת 2011/12, 17.5.2012 [1]
  • "חבר'ה, זה הפועל תל אביב, זה אימפריה" ~ בראיון בטלוויזיה לאחר שהוביל את הפועל לנצחון מפתיע בחוץ על הפועל י-ם ב-2013[2]

קישורים חיצוניים

קדנציה שניה

הקודם:
הבא:


הקודם:
הבא:


גלרית תמונות