←אריק והפועל
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''השדים האדומים'''<BR> | '''השדים האדומים'''<BR> | ||
בסרטים הוא מככב אמנם על המגרש של מכבי, אבל במציאות, ספק אם יש סמל גדול ממנו להפועל, זו של תל אביב ובכלל. הוא נולד וגדל ב"מעונות עובדים", למד ב"בית חינוך | בסרטים הוא מככב אמנם על המגרש של מכבי, אבל במציאות, ספק אם יש סמל גדול ממנו להפועל, זו של תל אביב ובכלל. הוא נולד וגדל ב"מעונות עובדים", למד ב"בית חינוך", לבו אדום מיום היוולדו. איצטדיון בלומפילד, בעבר מגרש "באסה" (בוץ), היה ביתו השני. הוא כתב ושר בצער וברוך את "הפועל שוב הפסידה" ([[סע לאט|"סע לאט"]], לחן מיקי גבריאלוב, 1974) והוא שר בצהלה גדולה את שיר האליפות של המועדון "הנה הם באים, השדים האדומים" (לחן גבריאלוב, 1981), למלותיו של חברו [[עלי מוהר]] המנוח, גם הוא אוהד שנהפך לאחד הסמלים הגדולים של הפועל תל אביב. כמעט כל חייו איינשטיין גר ומסתובב במרכז תל אביב ובצפון הישן של העיר, בין המסעדה התימנית "כתר המזרח" ל[[אולם אוסישקין]], הלב ההיסטורי של הפועל תל אביב, אזור שגם הוא כבר אינו קיים. שם התרועע עם דמויות אדומות נודעות, מאלי ישראלי ועד ברי, החקיין השליח עם הטרנזיסטור, שכבר אינו בחיים. | ||
אם לב אהדתו הספורטיווית מסור להפועל תל אביב, ידיו הארוכות של איינשטיין שלוחות לכל זרועות תבל. אין תחום ספורטיווי משמעותי שהוא אינו מתמצא בו. ב-1979, כשחובבי כדורסל מעטים הצליחו לזכות ולראות סרטוני משחקים מליגת האן-בי-אי, שהוקרנו באיחור של שבועיים במרתף מלון שרתון בתל אביב - איינשטיין העביר את זמנו בלוס אנג'לס, "רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות/ וקארים עבדול ג'אבר נוגע בשמים". כבר אז הוא היה מגדולי המבינים פה בכדורסל אמריקאי, ותסמכו עליו שהיום הוא מבין עוד יותר. | אם לב אהדתו הספורטיווית מסור להפועל תל אביב, ידיו הארוכות של איינשטיין שלוחות לכל זרועות תבל. אין תחום ספורטיווי משמעותי שהוא אינו מתמצא בו. ב-1979, כשחובבי כדורסל מעטים הצליחו לזכות ולראות סרטוני משחקים מליגת האן-בי-אי, שהוקרנו באיחור של שבועיים במרתף מלון שרתון בתל אביב - איינשטיין העביר את זמנו בלוס אנג'לס, "רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות/ וקארים עבדול ג'אבר נוגע בשמים". כבר אז הוא היה מגדולי המבינים פה בכדורסל אמריקאי, ותסמכו עליו שהיום הוא מבין עוד יותר. | ||