4,218
עריכות
מ
redbot: gallery link 2023-02-03 20:36:05
יוסי האדום (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (redbot: gallery link 2023-02-03 20:36:05) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שחקן עבר| | {{שחקן עבר| | ||
|תמונה= | |תמונה=[[תמונה:blut.jpg|left|250px|אשר בלוט]] | ||
|שם=אשר בלוט | |שם=אשר בלוט | ||
|כינוי= | |כינוי=מלך הפנדלים | ||
|מספר בהפועל= | |מספר בהפועל= 8 | ||
|תפקיד=קשר | |תפקיד=קשר | ||
|תאריך לידה= 6.1.1932 | |||
|מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]] | |מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]] | ||
|מועדונים=[[הפועל ת"א]] | |מועדונים כשחקן=[[הפועל צפון ת"א]], [[הפועל ת"א]], [[הפועל פ"ת]] | ||
|הופעות= | |מועדונים כמאמן=- | ||
|שנים= | |הופעות=115 | ||
|שנים= 9 | |||
}} | }} | ||
'''קשר | '''אשר בלוט''' (נולד ב-[[6 בינואר]] 1932, נפטר ב-[[1 בינואר]] 2019) היה קשר ישראלי ששיחק בהפועל בשנים 1949-1959. | ||
==תיאור קריירה== | |||
אשר 'אשרק'ה' בלוט, קשר אחורי מהבולטים בארץ בשנות החמישים, היה אחד מסמליה של קבוצת הפועל תל אביב לאורך רוב אותה תקופה. בלוט החל את הקריירה שלו בקבוצת הפועל צפון ת"א, שהייתה קבוצת הבת של הפועל ת"א ושיחקה בליגה השנייה. לאחר מלחמת העצמאות ולקראת חידוש הליגה פורקה הקבוצה, ובלוט הוקפץ לסגל הקבוצה הראשונה, שעמדה לחדש את הופעותיה עם פתיחתה המחודשת של הליגה הישראלית בעונת [[1949/50|1950]]. אחרי עונה אחת, ובשל השבתת הליגה בעונת 1951, יצא בלוט עם הפועל למסע משחקים באנגליה, ולקח חלק במשחקיה של הקבוצה מול מועדוני הפאר נגדם התמודדה הקבוצה, כגון לידס יונייטד, מנצ'סטר יונייטד וארסנל. | |||
את החלק הארי של הקריירה שלו באדום העביר בלוט בעמדת הקשר האחורי, או 'רץ האחורי', כפי שהיה נקרא אז התפקיד, כשלעתים תופקד גם בעמדת הרץ הימני. בלוט תפס מקום של קבע בהרכב הראשון תודות ליכולת ניהול המשחק השקטה והחכמה שלו. יכולת זו הקנתה לו גם מקום בהרכבה של נבחרת ישראל, בה רשם הופעת בכורה במשחק מול נבחרת יוון בנובמבר 1953, במסגרת קמפיין מוקדמות הגביע העולמי ב-1954. בסה"כ רשם בלוט במדי הנבחרת חמישה משחקים במהלך עונת [[1953/54|1954]], ואחריהם סיים את הקריירה הבינ"ל שלו. הוא השתתף במסע נבחרת ישראל לדרום אפריקה באביב 1954. | |||
המומחיות הגדולה של בלוט הייתה מעל לכל יכולתו הנהדרת מהנקודה הלבנה. כראוי ליליד גרמניה, היה בלוט בועט פנדלים מעולה וקר רוח, שלאורך כל הקריירה האדומה שלו לא החטיא ולו בעיטה אחת מהנקודה הלבנה, וכמובן היה בועט הפנדלים הקבוע של הקבוצה. בלוט זכה עם הפועל תל אביב בתואר קבוצתי אחד בלבד לאורך הקריירה שלו, וזהו תואר אליפות המדינה בה זכתה הקבוצה בשנת [[1956/57|1957]], כשאשר בלוט הוותיק משמש אז כקפטן הקבוצה. בלוט כמעט ולא החמיץ משחק לאורך אותה עונה, ובסיומה נבחר לנבחרת העונה. לאחר עונת האליפות המשיך בלוט ללבוש את המדים האדומים עוד שתי עונות, ובסיומם, אחרי תשע שנים באדום, עזב את הקבוצה לקדנציה קצרה בהפועל פ"ת, אחריה נפרד מהכדורגל כשחקן, ועבר לאמן בקבוצות שונות. נפטר בשנת 2019. | |||
== בלוט מספר== | |||
"נולדתי בעיר קרלסרוהה בגרמניה בחודש ינואר 1932. הורי עלו לארץ כשהייתי בן שנתיים וגרנו ברחוב אוסישקין בתל אביב. אבי היה יהלומן במקצועו, אבל כשהגענו לארץ הוא התחיל לעבוד בנמל והיה מעביר זיפזיף בעזרת גמלים מאזור תחנת הכוח רדינג למגרשי התערוכה. עשר שנים אחר כך חלה ומת, והוא בן 38 בלבד. | "נולדתי בעיר קרלסרוהה בגרמניה בחודש ינואר 1932. הורי עלו לארץ כשהייתי בן שנתיים וגרנו ברחוב אוסישקין בתל אביב. אבי היה יהלומן במקצועו, אבל כשהגענו לארץ הוא התחיל לעבוד בנמל והיה מעביר זיפזיף בעזרת גמלים מאזור תחנת הכוח רדינג למגרשי התערוכה. עשר שנים אחר כך חלה ומת, והוא בן 38 בלבד. | ||
| שורה 20: | שורה 30: | ||
מגיל צעיר נהגתי ללכת לאיצטדיון המכביה, שהיה קרוב לביתי. מכבי תל אביב ובית"ר תל אביב התאמנו שם, ואני הייתי עומד מאחורי השער ומחזיר את הכדורים. היה בשכונה שלנו איש בשם ליזרוביץ', שעבד בסולל בונה ופעילות עם נוער היתה מרכז חייו. הוא הקים קבוצה בשם הפועל הצפון תל אביב, שנרשמה לליגה ב' (הליגה השנייה באותם ימים). לקבוצה ההיא הצטרפו שחקנים מיוצאי קבוצות הנוער של הפועל תל אביב, שלא יכלו להגיע לקבוצה הבוגרת. גם אני הצטרפתי לקבוצה ושיחקתי כקיצוני ימני. מאוחר יותר הצטרף לקבוצה גם שחקן כדורסל מצטיין בשם דוביד שוייצר, שידע לשחק גם כדורגל ושיחק כבלם אחורי. היינו קבוצה צעירה ללא משאבים, אבל ניצחנו את כל הקבוצות בליגה ב' והפתענו את כולם כשעלינו לליגה א'. בליגה א' שיחקנו נגד קבוצות מבוססות, ששיחקו כבר מספר שנים בליגה העליונה. אני לא זוכר אם ניצחנו במשחק כלשהו, אבל הופענו בצורה מכובדת. | מגיל צעיר נהגתי ללכת לאיצטדיון המכביה, שהיה קרוב לביתי. מכבי תל אביב ובית"ר תל אביב התאמנו שם, ואני הייתי עומד מאחורי השער ומחזיר את הכדורים. היה בשכונה שלנו איש בשם ליזרוביץ', שעבד בסולל בונה ופעילות עם נוער היתה מרכז חייו. הוא הקים קבוצה בשם הפועל הצפון תל אביב, שנרשמה לליגה ב' (הליגה השנייה באותם ימים). לקבוצה ההיא הצטרפו שחקנים מיוצאי קבוצות הנוער של הפועל תל אביב, שלא יכלו להגיע לקבוצה הבוגרת. גם אני הצטרפתי לקבוצה ושיחקתי כקיצוני ימני. מאוחר יותר הצטרף לקבוצה גם שחקן כדורסל מצטיין בשם דוביד שוייצר, שידע לשחק גם כדורגל ושיחק כבלם אחורי. היינו קבוצה צעירה ללא משאבים, אבל ניצחנו את כל הקבוצות בליגה ב' והפתענו את כולם כשעלינו לליגה א'. בליגה א' שיחקנו נגד קבוצות מבוססות, ששיחקו כבר מספר שנים בליגה העליונה. אני לא זוכר אם ניצחנו במשחק כלשהו, אבל הופענו בצורה מכובדת. | ||
כשפרצה מלחמת העצמאות הושבתו כל הליגות וכשהסתיימה המלחמה התפרקה קבוצת הפועל הצפון. זלמן קליאוט, דוקטור ארליך | כשפרצה מלחמת העצמאות הושבתו כל הליגות וכשהסתיימה המלחמה התפרקה קבוצת הפועל הצפון. [[זלמן קליאוט]], [[צבי ארליך|דוקטור ארליך]] ו[[מוסטה פוליאקוב]] באו ולקחו את [[דוביד שוייצר]] להפועל. 'תחטפו את אשר בלוט לפני שמישהו אחר יחטוף אותו,' אמר להם דוביד. הם פנו אלי ו[[משה מלמד]] הבטיח לי שיבוא לקחת אותי באופנוע שלו ממוסך 'אולימפיה', שם עבדתי, למגרש של הפועל בשכונת מונטיפיורי. ככה התחלתי לשחק בהפועל תל אביב. | ||
בהתקפה של הפועל שיחקו אז מייטנר ודוקטור ארליך, שבאו מהכוח וינה. הם היו שחקנים מצוינים, בעלי ידע נרחב בכדורגל, אישיות, טכניקה ומהירות עצומה. אי אפשר היה לעצור אותם. הם אלו שהניחו את היסוד לכדורגל בארץ ולדעתי, הם היו מעדיפים לראות אותו שונה, ברמות גבוהות יותר מבחינת היכולת והביצוע ועם הרבה יותר נשמה. | בהתקפה של הפועל שיחקו אז מייטנר ודוקטור ארליך, שבאו מהכוח וינה. הם היו שחקנים מצוינים, בעלי ידע נרחב בכדורגל, אישיות, טכניקה ומהירות עצומה. אי אפשר היה לעצור אותם. הם אלו שהניחו את היסוד לכדורגל בארץ ולדעתי, הם היו מעדיפים לראות אותו שונה, ברמות גבוהות יותר מבחינת היכולת והביצוע ועם הרבה יותר נשמה. | ||
[[תמונה:Arsenal bluth.JPG|left|thumb|250px|תמונה מתוכניית המשחק מול [[ארסנל]], 1952]] | |||
צבי ארליך קיבל את הכינוי 'דוקטור' בזכות יכולתו המופלאה על המגרש. אנשים שהתלהבו ממנו, אמרו: 'זה לא סתם שחקן, זה דוקטור', וכך דבק בו הכינוי הזה. | צבי ארליך קיבל את הכינוי 'דוקטור' בזכות יכולתו המופלאה על המגרש. אנשים שהתלהבו ממנו, אמרו: 'זה לא סתם שחקן, זה דוקטור', וכך דבק בו הכינוי הזה. | ||
| שורה 35: | שורה 46: | ||
הודעתי לכולם שבדרבי הזה אני לא משחק, וביום חמישי לפני המשחק הלכתי עם אשתי להצגה יומית בקולנוע 'תמר', בפסג' אלנבי, שם היה גם משרד הנסיעות שבו הייתי אמור לקבל את הכרטיסים לדרום אפריקה. בפסג' ישבו זאב קריב, שהיה מנכ"ל חברת מקורות, וזוריק ברנר מ"חדשות הספורט", אוהד שרוף של הפועל. 'אתה בטוח שלא תשחק בדרבי בשבת?' שאל אותי זוריק. 'זוריק,' עניתי לו, 'אני אוהב את הפועל ואוהב את הארץ. אמא שלי חיה כאן, אבל אני צריך לעבוד.' 'ואם אסדר לך עבודה?' שאל זוריק. 'רק עבודה טובה,' עניתי לו, 'עבודה שתאפשר לי לשחק בראש שקט.' זוריק ביקש שאחכה כמה דקות והלך לדבר עם זאב קריב. אחרי כמה דקות חזר אלי ואמר: 'סידרתי לך עבודה במקורות.' מיד נתנו לי מכתב שאני עובד קבוע במקורות. מכרתי את הכרטיסים לדרום אפריקה והלכתי לאימון. | הודעתי לכולם שבדרבי הזה אני לא משחק, וביום חמישי לפני המשחק הלכתי עם אשתי להצגה יומית בקולנוע 'תמר', בפסג' אלנבי, שם היה גם משרד הנסיעות שבו הייתי אמור לקבל את הכרטיסים לדרום אפריקה. בפסג' ישבו זאב קריב, שהיה מנכ"ל חברת מקורות, וזוריק ברנר מ"חדשות הספורט", אוהד שרוף של הפועל. 'אתה בטוח שלא תשחק בדרבי בשבת?' שאל אותי זוריק. 'זוריק,' עניתי לו, 'אני אוהב את הפועל ואוהב את הארץ. אמא שלי חיה כאן, אבל אני צריך לעבוד.' 'ואם אסדר לך עבודה?' שאל זוריק. 'רק עבודה טובה,' עניתי לו, 'עבודה שתאפשר לי לשחק בראש שקט.' זוריק ביקש שאחכה כמה דקות והלך לדבר עם זאב קריב. אחרי כמה דקות חזר אלי ואמר: 'סידרתי לך עבודה במקורות.' מיד נתנו לי מכתב שאני עובד קבוע במקורות. מכרתי את הכרטיסים לדרום אפריקה והלכתי לאימון. | ||
ענייני כספים בהפועל היו סיפור בפני עצמו. זמן קצר אחרי שהתחלתי לצאת עם שרה, אשתי לעתיד, היה לנו משחק יוצא מהכלל | ענייני כספים בהפועל היו סיפור בפני עצמו. זמן קצר אחרי שהתחלתי לצאת עם שרה, אשתי לעתיד, היה לנו משחק יוצא מהכלל ב[[בלומפילד|איצטדיון באסה]]. הייתי אמנם שחקן כדורגל מצטיין, אבל גרתי עם אמי בחדר וחצי ולא היה לי גרוש כדי להזמין בחורה לצאת איתי. אמרתי לעצמי שאני מוכרח לבחון פעם את ההנהלה הזו, בייחוד אחרי משחק טוב כל כך. נסענו באוטובוס לכיכר דיזנגוף. לאחד מחברי ההנהלה היה שם בית קפה מפואר, ליד קולנוע 'אסתר'. אמרתי לו: 'יש לי חברה והיחסים בינינו רציניים. אני רוצה לצאת איתה לבלות, אבל אין לי גרוש על התחת.' בלי לחשוב פעמיים הוציא האיש מכיסו חבילת שטרות ונתן לי. שרה ואני נכנסנו למסעדת 'אל על', אכלנו חומוס עם טחינה טובה וסטייק טוב ועדיין נותר לנו מספיק כסף ללכת לקולנוע ולבלות כל השבוע. כשהבנתי שאפשר להתחיל לקבל קצת כסף, קראתי ל[[רחביה רוזנבוים]] ול[[יעקב חודורוב|יענקל'ה חודורוב]] והגענו להסדר עם ההנהלה, שפעם בחודש נקבל 40 לירות. הוציאו לנו את הנשמה עד שקיבלנו את הכסף הזה, אבל העיקר שקיבלנו אותו. | ||
זו היתה הפועל שבה שיחקתי במשך 14 שנים. אהבתי את הקבוצה ואני אוהב אותה מאוד עד היום." | זו היתה הפועל שבה שיחקתי במשך 14 שנים. אהבתי את הקבוצה ואני אוהב אותה מאוד עד היום." | ||
---- | ---- | ||
מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]" | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www.elel.co.il/player.php?id=%E0%F9%F8%20%E1%EC%E5%E8 אשר בלוט בנבחרת ישראל] (לא רשמי), elel.co.il | |||
* {{שחקן נבחרת באתר ההתאחדות|80448|3}} | |||
{{גלרית קטגוריה לפי שם עמוד}} | |||
[[קטגוריה:שחקני הפועל תל אביב (כדורגל)]] | [[קטגוריה:שחקני הפועל תל אביב (כדורגל)]] | ||
[[קטגוריה:שחקני עבר (כדורגל)]] | [[קטגוריה:שחקני עבר (כדורגל)]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1949/50]] | ||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1950/51]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1951/52]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1952/53]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1953/54]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1955]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1955/56]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1956/57]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1957/58]] | |||
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1958/59]] | |||