אשר בלוט: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסר בית אחד ,  7 באפריל 2010
מ
אין תקציר עריכה
שורה 45: שורה 45:
הודעתי לכולם שבדרבי הזה אני לא משחק, וביום חמישי לפני המשחק הלכתי עם אשתי להצגה יומית בקולנוע 'תמר', בפסג' אלנבי, שם היה גם משרד הנסיעות שבו הייתי אמור לקבל את הכרטיסים לדרום אפריקה. בפסג' ישבו זאב קריב, שהיה מנכ"ל חברת מקורות, וזוריק ברנר מ"חדשות הספורט", אוהד שרוף של הפועל. 'אתה בטוח שלא תשחק בדרבי בשבת?' שאל אותי זוריק. 'זוריק,' עניתי לו, 'אני אוהב את הפועל ואוהב את הארץ. אמא שלי חיה כאן, אבל אני צריך לעבוד.' 'ואם אסדר לך עבודה?' שאל זוריק. 'רק עבודה טובה,' עניתי לו, 'עבודה שתאפשר לי לשחק בראש שקט.' זוריק ביקש שאחכה כמה דקות והלך לדבר עם זאב קריב. אחרי כמה דקות חזר אלי ואמר: 'סידרתי לך עבודה במקורות.' מיד נתנו לי מכתב שאני עובד קבוע במקורות. מכרתי את הכרטיסים לדרום אפריקה והלכתי לאימון.  
הודעתי לכולם שבדרבי הזה אני לא משחק, וביום חמישי לפני המשחק הלכתי עם אשתי להצגה יומית בקולנוע 'תמר', בפסג' אלנבי, שם היה גם משרד הנסיעות שבו הייתי אמור לקבל את הכרטיסים לדרום אפריקה. בפסג' ישבו זאב קריב, שהיה מנכ"ל חברת מקורות, וזוריק ברנר מ"חדשות הספורט", אוהד שרוף של הפועל. 'אתה בטוח שלא תשחק בדרבי בשבת?' שאל אותי זוריק. 'זוריק,' עניתי לו, 'אני אוהב את הפועל ואוהב את הארץ. אמא שלי חיה כאן, אבל אני צריך לעבוד.' 'ואם אסדר לך עבודה?' שאל זוריק. 'רק עבודה טובה,' עניתי לו, 'עבודה שתאפשר לי לשחק בראש שקט.' זוריק ביקש שאחכה כמה דקות והלך לדבר עם זאב קריב. אחרי כמה דקות חזר אלי ואמר: 'סידרתי לך עבודה במקורות.' מיד נתנו לי מכתב שאני עובד קבוע במקורות. מכרתי את הכרטיסים לדרום אפריקה והלכתי לאימון.  


ענייני כספים בהפועל היו סיפור בפני עצמו. זמן קצר אחרי שהתחלתי לצאת עם שרה, אשתי לעתיד, היה לנו משחק יוצא מהכלל ב[[|בלומפילד|איצטדיון באסה]]. הייתי אמנם שחקן כדורגל מצטיין, אבל גרתי עם אמי בחדר וחצי ולא היה לי גרוש כדי להזמין בחורה לצאת איתי. אמרתי לעצמי שאני מוכרח לבחון פעם את ההנהלה הזו, בייחוד אחרי משחק טוב כל כך. נסענו באוטובוס לכיכר דיזנגוף. לאחד מחברי ההנהלה היה שם בית קפה מפואר, ליד קולנוע 'אסתר'. אמרתי לו: 'יש לי חברה והיחסים בינינו רציניים. אני רוצה לצאת איתה לבלות, אבל אין לי גרוש על התחת.' בלי לחשוב פעמיים הוציא האיש מכיסו חבילת שטרות ונתן לי. שרה ואני נכנסנו למסעדת 'אל על', אכלנו חומוס עם טחינה טובה וסטייק טוב ועדיין נותר לנו מספיק כסף ללכת לקולנוע ולבלות כל השבוע. כשהבנתי שאפשר להתחיל לקבל קצת כסף, קראתי ל[[רחביה רוזנבוים]] ול[[יעקב חודורוב|יענקל'ה חודורוב]] והגענו להסדר עם ההנהלה, שפעם בחודש נקבל 40 לירות. הוציאו לנו את הנשמה עד שקיבלנו את הכסף הזה, אבל העיקר שקיבלנו אותו.
ענייני כספים בהפועל היו סיפור בפני עצמו. זמן קצר אחרי שהתחלתי לצאת עם שרה, אשתי לעתיד, היה לנו משחק יוצא מהכלל ב[[בלומפילד|איצטדיון באסה]]. הייתי אמנם שחקן כדורגל מצטיין, אבל גרתי עם אמי בחדר וחצי ולא היה לי גרוש כדי להזמין בחורה לצאת איתי. אמרתי לעצמי שאני מוכרח לבחון פעם את ההנהלה הזו, בייחוד אחרי משחק טוב כל כך. נסענו באוטובוס לכיכר דיזנגוף. לאחד מחברי ההנהלה היה שם בית קפה מפואר, ליד קולנוע 'אסתר'. אמרתי לו: 'יש לי חברה והיחסים בינינו רציניים. אני רוצה לצאת איתה לבלות, אבל אין לי גרוש על התחת.' בלי לחשוב פעמיים הוציא האיש מכיסו חבילת שטרות ונתן לי. שרה ואני נכנסנו למסעדת 'אל על', אכלנו חומוס עם טחינה טובה וסטייק טוב ועדיין נותר לנו מספיק כסף ללכת לקולנוע ולבלות כל השבוע. כשהבנתי שאפשר להתחיל לקבל קצת כסף, קראתי ל[[רחביה רוזנבוים]] ול[[יעקב חודורוב|יענקל'ה חודורוב]] והגענו להסדר עם ההנהלה, שפעם בחודש נקבל 40 לירות. הוציאו לנו את הנשמה עד שקיבלנו את הכסף הזה, אבל העיקר שקיבלנו אותו.


זו היתה הפועל שבה שיחקתי במשך 14 שנים. אהבתי את הקבוצה ואני אוהב אותה מאוד עד היום."
זו היתה הפועל שבה שיחקתי במשך 14 שנים. אהבתי את הקבוצה ואני אוהב אותה מאוד עד היום."