גביע המדינה בכדורגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
== הפועל ת"א בגביע המדינה ==
== הפועל ת"א בגביע המדינה ==
נכון ל[[2008/09|עונת 2008/09]], הפועל ת"א אוחזת ב-12 גביעי מדינה החל מ[[1927/28|עונת 1927/28]], כולל זכייה בגביע הראשון בתולדות המפעל. זכיות נוספות לפני קום המדינה קרו בשנים: [[1933/34]], [[1936/37]], [[1937/38]], [[1938/39]] וב-[[1944/45]]. החל מקום המדינה, הפועל זכתה ב-7 גביעים נוספים בשנים: [[1960/61]], [[1971/72]], [[1982/83]], [[1998/99]], [[1999/00]], [[2005/06]] ו- [[2006/07]]. בנוסף, הפועל השתתפה 7 פעמים נוספות בגמר הגביע ולא זכתה. בדירוג הזכיות בגביע בכל הזמנים נמצאת הפועל תל אביב במקום השני אחרי [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי ת"א]] עם 22 זכיות ולפני [[בית"ר ירושלים]] עם 7 זכיות.
נכון ל[[2008/09|עונת 2008/09]], הפועל ת"א אוחזת ב-12 גביעי מדינה החל מ[[1927/28|עונת 1927/28]], כולל זכייה בגביע הראשון בתולדות המפעל. זכיות נוספות לפני קום המדינה קרו בשנים: [[1933/34]], [[1936/37]], [[1937/38]], [[1938/39]] וב-[[1944/45]]. החל מקום המדינה, הפועל זכתה ב-7 גביעים נוספים בשנים: [[1960/61]], [[1971/72]], [[1982/83]], [[1998/99]], [[1999/00]], [[2005/06]] ו- [[2006/07]]. בנוסף, הפועל השתתפה 7 פעמים נוספות בגמר הגביע ולא זכתה. בדירוג הזכיות בגביע בכל הזמנים נמצאת הפועל תל אביב במקום השני אחרי [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי ת"א]] עם 22 זכיות ולפני [[בית"ר ירושלים]] עם 7 זכיות.
הפועל היא גם בעלת רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 14. הרצף הושג במהלך העונות [[2005/06]]-[[2007/08]], במהלכן זכתה הפועל בשני גביעים רצופים והגיע לגמר גביע שלישי, בו הפסידה לבית"ר ירושלים.
הפועל היא הקבוצה היחידה שהגיעה לשלושה גמרי גביע רצופים כשאת השניים הראשונים היא ניצחה (מכבי ת"א עשתה זאת אך שני הגמרים הראשונים היו במסגרת גביע א"י; עברו מס' שנים בין הגמר השני לשלישי), ובנוסף הקבוצה היחידה שהצליחה להגיע פעמיים לשלושה מעמדי גמר (גביע ''המדינה'') רצופים, מלבד [[מכבי ת"א]].
הפועל היא הקבוצה היחידה שהצליחה לקחת שלושה גביעים ברציפות- במסגרת גביע ארץ ישראל.


חשוב לציין כי לזכיה בגביע הראשון, בעונת [[1927/28]], שותפות גם הפועל תל אביב וגם מכבי חשמונאי י-ם שעירערה על תוצאת המשחק (2:0 להפועל) בטענה ששחקן הפועל [[משה מאייר]] לא היה רשום כחוק בהתאחדות הבריטית. שתי הקבוצות העדיפו לשחק משחק חוזר אך הוועדה הבריטית החליטה לחלק את הגביע ביניהן.
חשוב לציין כי לזכיה בגביע הראשון, בעונת [[1927/28]], שותפות גם הפועל תל אביב וגם מכבי חשמונאי י-ם שעירערה על תוצאת המשחק (2:0 להפועל) בטענה ששחקן הפועל [[משה מאייר]] לא היה רשום כחוק בהתאחדות הבריטית. שתי הקבוצות העדיפו לשחק משחק חוזר אך הוועדה הבריטית החליטה לחלק את הגביע ביניהן.

גרסה מ־09:11, 2 באוגוסט 2009

שחקני הפועל חוגגים את הזכייה בגביע המדינה לעונת 2006/07

גביע המדינה בכדורגל הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי, אחרי אליפות המדינה. המפעל מנוהל כיום על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל ונערך כמעט בכל שנה מאז 1921.

רקע ושיטה

המפעל נולד בתור יוזמה של כוחות המשטרה והצבא הבריטיים לנהל תחרויות ספורט בזמן שהותם בארץ ישראל וכך נוסד "גביע ארץ ישראל". בתחילה השתתפו בו קבוצות בריטיות בלבד - בגביע הראשון זכה הגדוד הלנקשירי מחיפה ואחריו זכו קבוצת המעופפים מרמלה (שייצגו את בסיס חיל האוויר הבריטי) 5 פעמים ברציפות. בעונת 1927/28 נפתח לראשונה המפעל להשתתפות של קבוצות ישראליות - מכבי ת"א, הפועל חיפה, מכבי חשמונאי י-ם, הפועל י-ם, מכבי פ"ת, "הכרמל" חיפה ו-הפועל ת"א שזכתה בגביע באותה השנה. מאז ועד סיום המנדט הבריטי בארץ ב-1948 זכו קבוצות בריטיות בגביע רק פעמיים נוספות.

המפעל נערך בשיטת "נוק-אאוט" של משחק בודד, כאשר ההתמודדויות נקבעות באמצעות הגרלה פתוחה. הסיבובים הראשונים של המפעל נערכים בין הקבוצות החובבניות החל מליגה ג', ורק בסיבוב ה-9, סיבוב ט', שלב אחד לפני שלב שמינית הגמר, נכנסות למפעל גם קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית. המנצחת במפעל היא הקבוצה שעוברת את כל השלבים שבהם היא השתתפה ומצליחה לנצח, בזמן משחק או בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים, את כל היריבות שהוגרלו לשחק נגדה. הזוכה בגביע המדינה מקבלת מקום כנציגה ישראלית נוספת להשתתפות במפעל גביע אופ"א. במידה והזוכה כבר משתתפת ממילא בגביע אופ"א בזכות מיקום בטבלת הליגה, יריבתה בגמר מקבלת את מקומה.

ההגרלה בכל שלבי המפעל מאפשרת מפגש בין כל שתי קבוצות כלשהן, ללא הגבלות. הקבוצה אשר שמה מוגרל ראשון מבין השתיים מארחת את המשחק, עד לשלבי חצאי הגמר והגמר שמשוחקים באצטדיון רמת גן. ההתאחדות לכדורגל מקיימת מפעל מקביל גם עבור קבוצות נשים ונערים בשכבות הגיל השונות.


הסינדרלות של הגביע

חמש פעמים העפילו לגמר קבוצות שמשחקות בליגת המשנה, בשנים: 1978 (בני יהודה) 2003 (הפועל רמת גן), 2004 (הפועל חיפה) 2005 (מכבי הרצליה) ו-2007 (הפועל אשקלון). חמש פעמים הצליחו קבוצות מהליגה השלישית להעפיל עד לשלב חצי הגמר. הראשונה שעשתה זאת הייתה קבוצת העבר, מכבי חדרה, שהעפילה בשנת 1986 לשלב חצי גמר בזמן ששיחקה בליגה א' (הליגה השלישית דאז), כשבדרכה לחצי גמר היא ניצחה שלוש קבוצות מהליגה הבכירה. את ההישג הזה שיחזרה גם הפועל קריית אונו בשנת 1991 שעלתה אף היא עד לחצי גמר גביע המדינה. הפועל רמת גן הייתה השלישית שעשתה את זה, בשנת 2005. הרביעית שהצליחה לשחזר את ההישג הייתה הפועל אשקלון בשנת 2007 ובשנת 2008 עשתה זאת בית"ר שמשון/תל אביב.

בשנת 2004 זכתה קבוצת בני סכנין בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזוכה בתואר כלשהו.

הפועל ת"א בגביע המדינה

נכון לעונת 2008/09, הפועל ת"א אוחזת ב-12 גביעי מדינה החל מעונת 1927/28, כולל זכייה בגביע הראשון בתולדות המפעל. זכיות נוספות לפני קום המדינה קרו בשנים: 1933/34, 1936/37, 1937/38, 1938/39 וב-1944/45. החל מקום המדינה, הפועל זכתה ב-7 גביעים נוספים בשנים: 1960/61, 1971/72, 1982/83, 1998/99, 1999/00, 2005/06 ו- 2006/07. בנוסף, הפועל השתתפה 7 פעמים נוספות בגמר הגביע ולא זכתה. בדירוג הזכיות בגביע בכל הזמנים נמצאת הפועל תל אביב במקום השני אחרי מכבי ת"א עם 22 זכיות ולפני בית"ר ירושלים עם 7 זכיות.

הפועל היא גם בעלת רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 14. הרצף הושג במהלך העונות 2005/06-2007/08, במהלכן זכתה הפועל בשני גביעים רצופים והגיע לגמר גביע שלישי, בו הפסידה לבית"ר ירושלים. הפועל היא הקבוצה היחידה שהגיעה לשלושה גמרי גביע רצופים כשאת השניים הראשונים היא ניצחה (מכבי ת"א עשתה זאת אך שני הגמרים הראשונים היו במסגרת גביע א"י; עברו מס' שנים בין הגמר השני לשלישי), ובנוסף הקבוצה היחידה שהצליחה להגיע פעמיים לשלושה מעמדי גמר (גביע המדינה) רצופים, מלבד מכבי ת"א. הפועל היא הקבוצה היחידה שהצליחה לקחת שלושה גביעים ברציפות- במסגרת גביע ארץ ישראל.

חשוב לציין כי לזכיה בגביע הראשון, בעונת 1927/28, שותפות גם הפועל תל אביב וגם מכבי חשמונאי י-ם שעירערה על תוצאת המשחק (2:0 להפועל) בטענה ששחקן הפועל משה מאייר לא היה רשום כחוק בהתאחדות הבריטית. שתי הקבוצות העדיפו לשחק משחק חוזר אך הוועדה הבריטית החליטה לחלק את הגביע ביניהן.

ראה גם

קישורים חיצוניים