גדעון טיש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
 
מ (←‏קישורים חיצוניים: הסרת קישורים מיושנים, כתבה מהאתר הרשמי)
(21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
|מספר בהפועל=6
|מספר בהפועל=6
|תפקיד=קשר
|תפקיד=קשר
|תאריך לידה=13.10.1939
|מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]]
|מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]]
|מועדונים=[[הפועל ת"א]], [[הפועל הרצליה]]
|מועדונים כשחקן=[[הפועל ת"א]], [[הפועל הרצליה]]
|הופעות=
|מועדונים כמאמן=הפועל הרצליה
|שנים=
|הופעות=199 (55 שערים)
|שנים=12
}}
}}


'''קשר. שיחק בהפועל בשנים 1966-1955'''
'''גדעון טיש''' (נולד ב-[[13 באוקטובר]] 1939) הינו קשר ישראלי, מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים. שיחק בהפועל בשנים 1966-1955


==תיאור קריירה==
גדעון טיש הוא בעיני רוב מוחלט של בני דורו, גדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים. על פי הסיפורים, היחיד שהשתווה אליו ברמתו היה משה סיני. טיש, מספר 6 הנצחי של הפועל תל אביב, שיחק במספר עמדות שונות במדים האדומים החל מהבכורה שלו בשנת 1955, רובן על קו שמאל, כקשר-מגן או כקיצוני סופה, וכמו כן היה גם חלוץ לעת מצוא. לאורך 12 שנותיו במדים האדומים, כבש טיש 55 שערים, הממקמים אותו במקום החמישי בטבלת כובשי השערים של הפועל בכל הזמנים.
טיש היפואי גדל במחלקות הנוער של הפועל, וכבר בגיל 16, בעונת 1956, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. שנה אחרי עלייתו לבוגרים, זוכה טיש יחד עם הפועל תל אביב לראשונה בתואר האליפות, אליפות ראשונה להפועל תל אביב מאז קום המדינה. תואר שני לארון הגביעים שלו הוא מוסיף ב-1960, כשהפועל מעפילה לגמר גביע המדינה מול ה-קבוצה של אותן השנים, הפועל פתח תקווה הגדולה של סטלמך ושות'. פ"ת הפייבוריטית עלתה ליתרון מוקדם מרגלי בועז קופמן, אבל דני גולדשטיין השווה את התוצאה בעבור האדומים עוד לפני המחצית. בדקה ה-70 הגיע הרגע הגדול של גדעון טיש והפועל ת"א, כשרחביה רוזנבוים הרים כדור לרחבה, שם חיכה טיש, שנגח בעוצמה פנימה את שער הניצחון שהעניק להפועל תל אביב את הגביע הראשון שלה מאז קום המדינה.
טיש היה שחקן הקישור האולטימטיבי. הוא היה בעל משחק ראש נפלא וראיית משחק מצוינת, שתמיד ידע איפה ממוקם כל אחד מחבריו לקבוצה. היו לו מסירות אדירות על מרחקים גדולים ותיקולים מדויקים וחזקים, שלא אחת היו משאירים אחריהם חללים על כר הדשא. הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של הקישור האדום ובעל בעיטה מצוינת בשתי הרגליים. כשנשרקו בעיטות חופשיות לזכות הפועל, עוד לפני שנבעטה הבעיטה, הייתה נשמעת מכיוון היציעים הקריאה-"טישששששש", במטרה לדרבן אותו לנסות ולהכניע את השוער עם עוד אחת מבעיטותיו המפורסמות.
טיש היה חלק חשוב מאוד גם בנבחרת ישראל,וב-1958 ערך בה את הופעת הבכורה שלו, והוא בן 18 ו-3 חודשים בלבד. היריבה הייתה נבחרת וולס, בשורותיה כיכב אז ג'ון צ'ארלס, חלוצה האגדי של יובנטוס, ואחד השחקנים הטובים בעולם דאז. טיש הופקד בשמירה על צ'ארלס, ושיתק אותו לחלוטין. משחק זה הקנה לטיש מקום קבוע בנבחרת בשנים הבאות, ובסה"כ הוא רשם בה 36 הופעות, שבהן כבש שער אחד.
בשנים 1961 ו-1963 מסיים טיש כמלך שערי הפועל תל אביב בליגה, ומוביל אותה לסגנות בשתי העונות. ב-1964 לקח חלק יחד עם נבחרת ישראל באליפות אסיה לאומות שנערכה בארץ, כשבמהלך הטורניר הוא כובש את שערו היחיד במדי הנבחרת, בנצחון 2-1 על דרום קוריאה, ניצחון שהיה המפתח של הנבחרת בדרך לזכייה בטורניר.
במהלך אותה שנה ספג גדעון טיש את הפציעה המפורסמת שלדעת רבים גרמה לו לסיים את הקריירה בטרם עת: היה זה במהלך משחק ליגה מול הפועל באר שבע בבלומפילד, כשטיש ומוריס הנגבי מב"ש נתקלו זה בזה, ומעוצמת הפגיעה נשברה רגלו של טיש. האגדות מספרות שהפגיעה הייתה כה חזקה עד שעוצמת ה"קנאק" נשמעה עד היציעים.
טיש נעדר תקופה ארוכה מהמגרשים, וכשחזר סוף סוף לשחק התקשה להציג את היכולת שאפיינה אותו קודם לפציעתו. אף על פי כן, בעונת 1966 נותן טיש עונה אישית מצוינת, וכובש שבעה שערי ליגה בדרך לאליפות מדינה שניה להפועל מאז קום המדינה, ואליפות שניה לטיש כשחקן. את העונה הוא סיים את כמלך שערי הקבוצה בצוותא עם יחזקאל חזום.
כשנה לאחר האליפות טיש, שנישא זמן קצר לפני כן ביקש מהפועל והתאחדות לכדורגל כי יסייעו לו לקבל הלוואה על מנת שיוכל להפוך לחר קואופרטיב "אגד", דבר שהיה מקנה לו משכורת חודשית קבועה ונאה. הפועל החליטו כי אין טעם להשקיע בו כשחקן לאחר פציעה קשה שעתידו מאחוריו, ועל כן החליט לעבור להפועל הרצליה שסייעה לו לקבל הלוואה מתאימה בתנאים נוחים.
בהרצליה העביר שנתיים כמאמן שחקן, במטרה לנסות ולהשתקם מהפציעה הקשה ההיא, ולחזור לכושר שאפיין אותו לפניה. הוא לא לקח חלק בעונה הכפולה של 66/68 במדי הפועל, אך חזר אליה מיד בסיומה, לעונה אחרונה במדים האדומים. 1969 הייתה אם כן שנתו האחרונה של טיש בהפועל תל אביב, והוא נפרד ממנה כמו אגדה אמיתית, כשהוא זוכה עם הקבוצה בעוד תואר אליפות אחד לפני שהוא תולה את הנעליים, ונפרד כשחקן פעיל מעולם הכדורגל, כשלזכותו שלוש אליפויות וגביע מדינה אחד.
----
מבוסס על כתבה מהאתר הרשמי, אדם אלי
==טיש מספר==
"כל ילדותי עברה עלי בדרום תל אביב. עד גיל 16 גרתי ברחוב סלמה, קרוב למקום שבו נמצאת היום התחנה המרכזית החדשה. איצטדיון באסה היה במרחק הליכה מהבית שלי ונהגתי לבוא לצפות באימונים. לאט לאט נוצר קשר ביני לבין בוצ'קה, שהיה כוכב בהפועל ושימש גם כאחראי על האיצטדיון. התחלתי לעזור לו לכסח את הדשא ולצבוע במברשת את הקווים במגרש. תמורת העבודה קיבלתי נעליים. זה היה בשנת 1950, כשהייתי בן 11.  
"כל ילדותי עברה עלי בדרום תל אביב. עד גיל 16 גרתי ברחוב סלמה, קרוב למקום שבו נמצאת היום התחנה המרכזית החדשה. איצטדיון באסה היה במרחק הליכה מהבית שלי ונהגתי לבוא לצפות באימונים. לאט לאט נוצר קשר ביני לבין בוצ'קה, שהיה כוכב בהפועל ושימש גם כאחראי על האיצטדיון. התחלתי לעזור לו לכסח את הדשא ולצבוע במברשת את הקווים במגרש. תמורת העבודה קיבלתי נעליים. זה היה בשנת 1950, כשהייתי בן 11.  


שורה 37: שורה 60:
'''התייצבות.''' נייר רשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, מזכר מספר 1525/59, 14.8.1959. "לכבוד טיש גדעון. הנך מוזמן לאימון סגל הנבחרת אשר יתקיים ביום שלישי 18.8.1959. חובה עליך להביא נעלי כדורגל."
'''התייצבות.''' נייר רשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, מזכר מספר 1525/59, 14.8.1959. "לכבוד טיש גדעון. הנך מוזמן לאימון סגל הנבחרת אשר יתקיים ביום שלישי 18.8.1959. חובה עליך להביא נעלי כדורגל."


'''השחקן מספר 1.''' 21.10.1959, ישראל-יוגוסלביה, 2:2. כותרת ראשית ב"חדשות הספורט": "ישראל זכתה להישג הגדול בתולדותיה, במפגש מרתק לעיני 45 אלף צופים ברמת-גן." ישראל פז, "חדשות הספורט": "לא תהיה זו הגזמה, אם נאמר שטיש היה בין הכדורגלנים המזהירים בשדה. בין הישראלים הוא היה השחקן מספר 1. במשחקו הנוקשה הצליח טיש למנוע אי נעימויות נוספות רבות מקוסטיץ. הוא שבר התקפות יוגוסלביות בלי גבול."
'''השחקן מספר 1.''' 21.10.1959, ישראל-יוגוסלביה, 2:2. כותרת ראשית ב"חדשות הספורט": "ישראל זכתה להישג הגדול בתולדותיה, במפגש מרתק לעיני 45 אלף צופים ברמת-גן." [[ישראל פז]], "חדשות הספורט": "לא תהיה זו הגזמה, אם נאמר שטיש היה בין הכדורגלנים המזהירים בשדה. בין הישראלים הוא היה השחקן מספר 1. במשחקו הנוקשה הצליח טיש למנוע אי נעימויות נוספות רבות מקוסטיץ. הוא שבר התקפות יוגוסלביות בלי גבול."


[[תמונה:tish_asia.jpg|left|thumb|400px|טיש וסטלמך מניפים את גביע אסיה]]
[[תמונה:tish_asia.jpg|left|thumb|400px|טיש וסטלמך מניפים את גביע אסיה]]
שורה 55: שורה 78:
'''אליל.''' [[שבי בן ברוך]]: "השחקן הכי טוב בזמני היה טיש, הוא היה אליל. גם אישיות וגם פוטנציאל. היתה לו ראיית משחק נהדרת, היה נותן מסירות מושלמות על ארבעים מטר, נוגח נהדר, היה חזק, טאקל שלו היה טאקל, כשהיה מתרומם לנגיחה היה יכול להעיף ארבעה אנשים הצדה. הוא היה שחקן שהקדים את זמנו."
'''אליל.''' [[שבי בן ברוך]]: "השחקן הכי טוב בזמני היה טיש, הוא היה אליל. גם אישיות וגם פוטנציאל. היתה לו ראיית משחק נהדרת, היה נותן מסירות מושלמות על ארבעים מטר, נוגח נהדר, היה חזק, טאקל שלו היה טאקל, כשהיה מתרומם לנגיחה היה יכול להעיף ארבעה אנשים הצדה. הוא היה שחקן שהקדים את זמנו."


----
מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]"


==ראו גם==
* [[:קטגוריה:{{PAGENAME}}/תמונות|{{PAGENAME}} - גלריית תמונות בויקיפועל]]


==קישורים חיצוניים==
===כללי===
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%A9 גדעון טיש], ויקיפדיה
* {{שחקן נבחרת באתר ההתאחדות|80466|3}}


 
===כתבות וראיונות===
----
* אהרון להב, כתבה המפרטת את נסיבות מעברו של טיש להרצליה [http://jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=DAV/1967/04/07&ChunkNum=-1&ID=Ar02000 חלק 1] [http://jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=DAV/1967/04/07&ChunkNum=-1&ID=Ar02601 חלק 2], 7.4.1967, דבר
* יעקב בר-און, [[:תמונה:Gidon_tish_january_26_1973_hadashot.png|לא הייתי עושה זאת שוב!]], 26.1.1973, חדשות הספורט
* אודי גלבמן, [http://red-fans.com/Article.asp?id=1339 טיששששש], 22.5.2009, אדום עולה
* [http://football.org.il/Archive/Articles/Pages/articleifa_historymarch11_2014.aspx הקאמבק של גדעון טיש], 11.3.2014, אתר ההתאחדות לכדורגל
* [http://www.htafc.co.il/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%99%D7%A9/ הגדולים של הפועל: גדעון טיש], האתר הרשמי, 13.10.2015


[[קטגוריה:שחקני הפועל תל אביב (כדורגל)]]
[[קטגוריה:שחקני הפועל תל אביב (כדורגל)]]
[[קטגוריה:שחקני עבר (כדורגל)]]
[[קטגוריה:שחקני עבר (כדורגל)]]
[[קטגוריה:שחקני עבר]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1955/56]]
מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]"
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1956/57]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1957/58]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1958/59]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1959/60]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1960/61]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1961/62]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1962/63]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1963/64]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1965/66]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1966-68]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1968/69]]

גרסה מ־11:21, 24 באוקטובר 2015

גדעון טיש
גדעון טיש
גדעון טיש
כינוי טיש
מספר בהפועל 6
תפקיד קשר
תאריך לידה 13.10.1939
מועדוני נוער הפועל ת"א
מועדונים כשחקן הפועל ת"א, הפועל הרצליה
מועדונים כמאמן הפועל הרצליה
הופעות 199 (55 שערים)
שנים 12


גדעון טיש (נולד ב-13 באוקטובר 1939) הינו קשר ישראלי, מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים. שיחק בהפועל בשנים 1966-1955

תיאור קריירה

גדעון טיש הוא בעיני רוב מוחלט של בני דורו, גדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים. על פי הסיפורים, היחיד שהשתווה אליו ברמתו היה משה סיני. טיש, מספר 6 הנצחי של הפועל תל אביב, שיחק במספר עמדות שונות במדים האדומים החל מהבכורה שלו בשנת 1955, רובן על קו שמאל, כקשר-מגן או כקיצוני סופה, וכמו כן היה גם חלוץ לעת מצוא. לאורך 12 שנותיו במדים האדומים, כבש טיש 55 שערים, הממקמים אותו במקום החמישי בטבלת כובשי השערים של הפועל בכל הזמנים.

טיש היפואי גדל במחלקות הנוער של הפועל, וכבר בגיל 16, בעונת 1956, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. שנה אחרי עלייתו לבוגרים, זוכה טיש יחד עם הפועל תל אביב לראשונה בתואר האליפות, אליפות ראשונה להפועל תל אביב מאז קום המדינה. תואר שני לארון הגביעים שלו הוא מוסיף ב-1960, כשהפועל מעפילה לגמר גביע המדינה מול ה-קבוצה של אותן השנים, הפועל פתח תקווה הגדולה של סטלמך ושות'. פ"ת הפייבוריטית עלתה ליתרון מוקדם מרגלי בועז קופמן, אבל דני גולדשטיין השווה את התוצאה בעבור האדומים עוד לפני המחצית. בדקה ה-70 הגיע הרגע הגדול של גדעון טיש והפועל ת"א, כשרחביה רוזנבוים הרים כדור לרחבה, שם חיכה טיש, שנגח בעוצמה פנימה את שער הניצחון שהעניק להפועל תל אביב את הגביע הראשון שלה מאז קום המדינה.

טיש היה שחקן הקישור האולטימטיבי. הוא היה בעל משחק ראש נפלא וראיית משחק מצוינת, שתמיד ידע איפה ממוקם כל אחד מחבריו לקבוצה. היו לו מסירות אדירות על מרחקים גדולים ותיקולים מדויקים וחזקים, שלא אחת היו משאירים אחריהם חללים על כר הדשא. הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של הקישור האדום ובעל בעיטה מצוינת בשתי הרגליים. כשנשרקו בעיטות חופשיות לזכות הפועל, עוד לפני שנבעטה הבעיטה, הייתה נשמעת מכיוון היציעים הקריאה-"טישששששש", במטרה לדרבן אותו לנסות ולהכניע את השוער עם עוד אחת מבעיטותיו המפורסמות.

טיש היה חלק חשוב מאוד גם בנבחרת ישראל,וב-1958 ערך בה את הופעת הבכורה שלו, והוא בן 18 ו-3 חודשים בלבד. היריבה הייתה נבחרת וולס, בשורותיה כיכב אז ג'ון צ'ארלס, חלוצה האגדי של יובנטוס, ואחד השחקנים הטובים בעולם דאז. טיש הופקד בשמירה על צ'ארלס, ושיתק אותו לחלוטין. משחק זה הקנה לטיש מקום קבוע בנבחרת בשנים הבאות, ובסה"כ הוא רשם בה 36 הופעות, שבהן כבש שער אחד.

בשנים 1961 ו-1963 מסיים טיש כמלך שערי הפועל תל אביב בליגה, ומוביל אותה לסגנות בשתי העונות. ב-1964 לקח חלק יחד עם נבחרת ישראל באליפות אסיה לאומות שנערכה בארץ, כשבמהלך הטורניר הוא כובש את שערו היחיד במדי הנבחרת, בנצחון 2-1 על דרום קוריאה, ניצחון שהיה המפתח של הנבחרת בדרך לזכייה בטורניר.

במהלך אותה שנה ספג גדעון טיש את הפציעה המפורסמת שלדעת רבים גרמה לו לסיים את הקריירה בטרם עת: היה זה במהלך משחק ליגה מול הפועל באר שבע בבלומפילד, כשטיש ומוריס הנגבי מב"ש נתקלו זה בזה, ומעוצמת הפגיעה נשברה רגלו של טיש. האגדות מספרות שהפגיעה הייתה כה חזקה עד שעוצמת ה"קנאק" נשמעה עד היציעים.

טיש נעדר תקופה ארוכה מהמגרשים, וכשחזר סוף סוף לשחק התקשה להציג את היכולת שאפיינה אותו קודם לפציעתו. אף על פי כן, בעונת 1966 נותן טיש עונה אישית מצוינת, וכובש שבעה שערי ליגה בדרך לאליפות מדינה שניה להפועל מאז קום המדינה, ואליפות שניה לטיש כשחקן. את העונה הוא סיים את כמלך שערי הקבוצה בצוותא עם יחזקאל חזום.

כשנה לאחר האליפות טיש, שנישא זמן קצר לפני כן ביקש מהפועל והתאחדות לכדורגל כי יסייעו לו לקבל הלוואה על מנת שיוכל להפוך לחר קואופרטיב "אגד", דבר שהיה מקנה לו משכורת חודשית קבועה ונאה. הפועל החליטו כי אין טעם להשקיע בו כשחקן לאחר פציעה קשה שעתידו מאחוריו, ועל כן החליט לעבור להפועל הרצליה שסייעה לו לקבל הלוואה מתאימה בתנאים נוחים.

בהרצליה העביר שנתיים כמאמן שחקן, במטרה לנסות ולהשתקם מהפציעה הקשה ההיא, ולחזור לכושר שאפיין אותו לפניה. הוא לא לקח חלק בעונה הכפולה של 66/68 במדי הפועל, אך חזר אליה מיד בסיומה, לעונה אחרונה במדים האדומים. 1969 הייתה אם כן שנתו האחרונה של טיש בהפועל תל אביב, והוא נפרד ממנה כמו אגדה אמיתית, כשהוא זוכה עם הקבוצה בעוד תואר אליפות אחד לפני שהוא תולה את הנעליים, ונפרד כשחקן פעיל מעולם הכדורגל, כשלזכותו שלוש אליפויות וגביע מדינה אחד.


מבוסס על כתבה מהאתר הרשמי, אדם אלי

טיש מספר

"כל ילדותי עברה עלי בדרום תל אביב. עד גיל 16 גרתי ברחוב סלמה, קרוב למקום שבו נמצאת היום התחנה המרכזית החדשה. איצטדיון באסה היה במרחק הליכה מהבית שלי ונהגתי לבוא לצפות באימונים. לאט לאט נוצר קשר ביני לבין בוצ'קה, שהיה כוכב בהפועל ושימש גם כאחראי על האיצטדיון. התחלתי לעזור לו לכסח את הדשא ולצבוע במברשת את הקווים במגרש. תמורת העבודה קיבלתי נעליים. זה היה בשנת 1950, כשהייתי בן 11.

התחלתי לשחק בקבוצת הנערים של הפועל ואחר כך שיחקתי שנה אחת בקבוצת הנוער שהמאמן שלה היה שלמה פוליאקוב. בין הנערים ששיחקו בקבוצה היה נער בשם אלינקה שלאביו היתה משאית. במשך השבוע הוא היה מוביל בה סחורה ובסופי השבוע מסיע אותנו למשחקים בסביבה. אחת הנסיעות הראשונות היתה לרחובות, שמבחינתי היתה ממש סוף העולם. ממש התרגשתי לנסוע לשם, כמו להרבה מקומות 'רחוקים' אחרים.

בגיל 16 עליתי לקבוצת הבוגרים ובהתחלה שיחקתי בתפקיד של קיצוני שמאלי. כבר בעונה השנייה שלי, עונת 1957/1958, זכינו באליפות ובגיל 17 וחצי צירפו אותי לנבחרת הלאומית. המשחק הראשון שלי בנבחרת היה נגד וויילס ובו שמרתי על ג'ון צ'ארלס שנחשב אז כוכב על. מאז שיחקתי בנבחרת עד לפציעה שלי ב-1964. בנבחרת שיחקתי בתפקיד רץ שמאלי, תפקיד מקביל לקישור של היום. היו לי בעיטה טובה בשתי הרגליים וגם משחק ראש טוב. גם בהפועל שיחקתי באותו תפקיד, אם כי לפעמים, כשהיינו בפיגור, הייתי עובר לשחק כחלוץ מרכזי.

גם בנבחרת וגם בהפועל הקדישו לטקטיקה ולתרגילים תשומת לב מועטה. תמיד אמרו לי: 'גדעון, אתה משחק בתפקיד הזה ואתה כבר יודע מה לעשות,' או 'אתה משחק שם ואנחנו סומכים עליך שהכל יהיה בסדר.'

יום אחד נפצעתי במשחק נגד הפועל באר שבע. נתקעתי בדשא, נפלתי קדימה ושחקן יריב נפל עלי. זו היתה פציעה קשה. חודש לא יכולתי לדרוך על הרגל ואחר כך שמו לי גבס הליכה. ההחלמה היתה קשה ואטית, מה גם שבמקביל נאלצתי לדאוג לפרנסה. עבדתי תקופה מסוימת ב'אגד', אחר כך בפחחות רכב ושבתי ל'אגד'.

אחרי הפציעה, למרות שלא החלמתי לגמרי, עברתי להפועל הרצליה כמאמן-שחקן. הייתי שם שנתיים וחזרתי להפועל, לעונת האליפות של 1965/1966. אמנם שיחקתי, אבל לא חזרתי ליכולתי מלפני הפציעה.

הפציעה גרמה לי לאבד את חוש המשחק. קצת קשה להסביר את התחושה הזו לאדם שלא שיחק מעולם כדורגל. היא דומה לתחושתו של אדם שמכיר היטב את ביתו וגם אם יכבה את האור, ידע כיצד להתמצא בו, אבל אם ייעדר מביתו לזמן ממושך, הוא יאבד את החוש הזה. באופן דומה, כשאתה משחק כדורגל אתה רוכש את חוש המשחק וכשאתה מפסיק לשחק לתקופה ממושכת, אתה מאבד אותו. חוש משחק פירושו, למשל, שאתה נע עם הכדור, שומע מישהו רץ לידך ויודע בדיוק לאיזה כיוון למסור. לכושר אפשר לחזור אחרי פציעה, אבל לרכוש חזרה את האינסטינקטים קשה הרבה יותר. שיחקתי עונה אחת, זכינו באליפות ובעונה שאחרי כן נפצעתי שוב, הפעם במיניסקוס. הניתוח הסתבך וזה היה סוף הקריירה שלי."

הנסיך מוויילס. זה היה כינויו של ג'ון צ'ארלס, שחקן נבחרת וויילס ולידס יונייטד, שעליו אמר צ'ארלס באקן, עורך הירחון הבריטי "football": "ג'ון צ'ארלס הוא הכדורגלן המושלם ביותר שאני יכול לתאר לעצמי." באפריל 1957 הועבר צ'ארלס מלידס ליובנטוס תמורת סכום של 65 אלף לירות שטרלינג, הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור שחקן כדורגל בריטי.

15.1.1958, איצטדיון רמת גן, ישראל נגד וויילס. גדעון טיש, בן 17 וחצי, עולה למשחקו הראשון בנבחרת ישראל ומקבל משימה – לשמור על הנסיך מוויילס. טיש מצטיין במשחק וקונה לו מקום קבוע בהרכב הנבחרת.

עוד יגיע יום... שבוע לפני כן, לקראת המשחק, יוצאת לאור חוברת מיוחדת על ג'ון צ'ארלס. בין השאר כתוב שם: "בעונת הכדורגל 1954/1955 הצליח ג'ון צ'ארלס במידה כה גדולה באיים הבריטיים עד שאמרו שבאנגליה ישנם כיום שני נסיכים: האחד הוא הנסיך צ'ארלס, בנה של המלכה אליזבט, והשני הוא ג'ון צ'ארלס, חלוצה המרכזי של נבחרת וויילס." העיתונאי משה לרר מעניק עותק מהחוברת לגדעון טיש הצעיר, בצירוף הקדשה: "לגדעון טיש, עוד יגיע יום..."

התייצבות. נייר רשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, מזכר מספר 1525/59, 14.8.1959. "לכבוד טיש גדעון. הנך מוזמן לאימון סגל הנבחרת אשר יתקיים ביום שלישי 18.8.1959. חובה עליך להביא נעלי כדורגל."

השחקן מספר 1. 21.10.1959, ישראל-יוגוסלביה, 2:2. כותרת ראשית ב"חדשות הספורט": "ישראל זכתה להישג הגדול בתולדותיה, במפגש מרתק לעיני 45 אלף צופים ברמת-גן." ישראל פז, "חדשות הספורט": "לא תהיה זו הגזמה, אם נאמר שטיש היה בין הכדורגלנים המזהירים בשדה. בין הישראלים הוא היה השחקן מספר 1. במשחקו הנוקשה הצליח טיש למנוע אי נעימויות נוספות רבות מקוסטיץ. הוא שבר התקפות יוגוסלביות בלי גבול."

טיש וסטלמך מניפים את גביע אסיה


מאה אחוז. 22.10.1961, ישראל-קוריאה, 1:1. משחק חלש של רוב השחקנים. טיש, השחקן המצטיין, מקבל ציון 9. ישעיהו פורת, "מעריב", על טיש: "הדמות הישראלית הבולטת במגרש. מסוג השחקנים שלעולם אינם חלשים. אתמול היה נמרץ כתמיד, בכל קרב מגע היתה ידו על העליונה." יזהר ברנר, "חדשות הספורט": "מצוין. שחקן העורף היציב ביותר והפעם יכול היה להרשות לעצמו לשמש גם גורם מדרבן להתקפה. היווה נקודת אור בולטת בים הצללים של הנבחרת."

הפציעה. סוף 1964. הפועל תל אביב משחקת בבלומפילד נגד הפועל באר שבע. טיש ומוריס הנגבי מבאר שבע נתקלים זה בזה. "קיבלתי מכה חזקה, הרגל נשברה." הפציעה הזו סיימה למעשה את הקריירה של טיש, למרות שהמשיך, אחרי תהליך החלמה ארוך, לשחק עוד שנתיים-שלוש. זו היתה הפציעה הטרגית ביותר בתולדות הפועל תל אביב.

כדורגלן מספר אחד. באפריל 1964 מציג גדעון הוד ב"ספורט בעולם ובארץ, ירחון מצויר בלתי תלוי" (מחיר – לירה אחת) את "דיוקן החודש – גדעון טיש, הדינמו של הפועל תל אביב והנבחרת": "לא גבוה במיוחד, מוצק, רחב כתפיים, בלונדי משהו, רץ שמאלי בנבחרת ישראל מזה שמונה שנים, 13 שנים בהפועל תל אביב. שחקן נוקשה (אבל הוגן), משחק אנגלי טיפוסי, בן 25, נשוי. נא להכיר: גדעון טיש – כדורגלן מספר אחד בנבחרת הלאומית של ישראל ובהפועל תל אביב, קבוצת האם. לא, אין בכך משום הגזמה, נוכחנו בכך כשעקבנו יחד איתכם אחר משחקי הנבחרת בארץ, מאז החל טיש משחק בנבחרת בשנת 1958, במשחק נגד וויילס. דומה שאין שחקן שיעורר בעיות במשחקים יותר ממנו. לא משום שהוא נוקשה יתר על המידה. לא זאת. הסיבה נעוצה ב'טאקל' שלו, שהוא 'אנגלי' יתר על המידה. וכך אפשר למצוא ביציעים מצדדים 'בעד' ו'נגד'. אבל העובדה נשארת עובדה שאת מרב תשומת הלב רוכש שחקן מחונן זה, המהווה שלד שרירי ומוצק, הן בקבוצתו הפועל תל אביב והן במשחקי הנבחרת. כשזו הופיעה בלעדיו פעמים אחדות (מחמת פציעה), יכולת לשמוע: 'אם טיש היה משחק...'"

ה'טאקל'. אמציה לבקוביץ: "לגדעון טיש היו מסירות ארוכות ומדויקות, היו לו בעיטה טובה, משחק ראש מצוין וגם 'טאקל', כניסה, בסטייל. הוא ידע איך להוציא כדור בצורה אגרסיבית, אבל במסגרת החוק."

אליל. שבי בן ברוך: "השחקן הכי טוב בזמני היה טיש, הוא היה אליל. גם אישיות וגם פוטנציאל. היתה לו ראיית משחק נהדרת, היה נותן מסירות מושלמות על ארבעים מטר, נוגח נהדר, היה חזק, טאקל שלו היה טאקל, כשהיה מתרומם לנגיחה היה יכול להעיף ארבעה אנשים הצדה. הוא היה שחקן שהקדים את זמנו."


מתוך הספר "אדום בנשמה"

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי

כתבות וראיונות