Banner_2011_3.jpg

åé÷éôåòì áôééñáå÷ Donations
דוד שוייצר

מתוך ויקיפועל
ראשי > כדורגל > שחקנים > דוד שוייצר (הופנה מהדף דוד שווייצר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Davidsh.jpg
דוד שוייצר
כינוי דוביד, הכריש
מספר בהפועל 3
תפקיד מגן
תאריך לידה 18/07/1925
מועדוני נוער הפועל ת"א
מועדונים כשחקן הפועל צפון ת"א, הפועל ת"א
מועדונים כמאמן הפועל מחנה יהודה, הפועל ת"א, הכח ר"ג, הפועל ר"ג, מכבי נתניה, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, נבחרת ישראל
הופעות 63
שנים 8



מגן. שיחק בהפועל בשנים 1956-1949. אחד מגדולי המאמנים של הפועל בכל הזמנים

תוכן עניינים

תיאור קריירה

קריירת משחק

דוד "דוביד" שוויצר (1925 - 12 באוגוסט 1997), הלא הוא הכריש, הוא בעיני רבים גדול מאמני הכדורגל שקמו במדינת ישראל, ועוד קודם לכן מגנה הימני של קבוצת הפועל תל אביב, הקבוצה איתה היה מזוהה יותר מכל גם כמאמן, למרות המועדונים הרבים בהם עבר לאורך הקריירה המפוארת שלו. שוויצר החל את הקריירה הספורטיבית שלו דווקא ככדורסלן, והיה שחקן חמישייה בהפועל תל אביב בשנותיה הראשונות, עוד טרם קמה הליגה הישראלית, לאחר קום המדינה עשה הסבה מקצועית, ועבר לתחום הכדורגל. האגודה לעומת זאת, נשארה אותה אגודה, ודוביד עשה את דרכו לקבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, שם שיחק לסירוגין כמגן ימני וכבלם בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים. שוויצר היה שחקן אפור למדי, ולא מבריק בצורה יוצאת דופן בשום אספקט של המשחק, אבל היה שחקן מסור מאוד. על אהבתו למשחק תעיד העובדה שגם לאחר שנפצע במלחמת העצמאות מכדור שחדר קרבו לעמוד השידרה, התעקש לחזור למגרשים במהרה. שווייצר זכה לרשום שש הופעות במדי הנבחרת הלאומית בין השנים 1949-1954, את הופעת הבכורה שלו ערך כמחליף בניצחון הישראלי 3-1 על נבחרת קפריסין. ברמה הקבוצתית לא הצליח שוויצר לזכות בתואר כשחקן, ובסוף שנות החמישים החליט לפרוש ממשחק פעיל, ולעבור לתפקיד שהקנתה לו את מירב תהילתו- אימון.

קריירת אימון

אחרי פרישתו יצא שוויצר לגרמניה על מנת לעבור בה השלמה לקורס מאמנים, וב-1962 שב ארצה והחל בקריירת האימון הארוכה שלו כשהתמנה למאמן הפועל מחנה יהודה. ב-1964 הוא עשה היסטוריה יחד עם הפועל רמת גן, כשהקבוצה שרק עונה קודם לכן עלתה מהארצית, זוכה באליפות המדינה בכדורגל. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי בה קבוצה שרק עלתה מהליגה השנייה זוכה באליפות המדינה, ואליפות ראשונה ויחידה להפועל ר"ג. כמו כן הייתה זו גם אליפות ראשונה בקריירה לדוביד.

תואר האליפות עם ר"ג סלל את דרכו של שוויצר חזרה למועדון האם שלו, וב-1966 שוויצר מצא את עצמו שוב בהפועל תל אביב, הפעם על הקווים. הוא קידם לקבוצה הבוגרת את שני הכישרונות הצעירים יחזקאל חזום ושייע פייגנבוים, וכמו כן את שחקן הרכש מליגה ב' ג'ורג' בורבה, ויחד עם הסגל הקיים הסתערה הפועל על התואר, אותו הבטיחה שני מחזורים לסיום הליגה בנצחון 1-0 על בני יהודה.

למרות האליפות, לא המשיך שוויצר בהפועל, ויצא לגלות שנמשכה עד שנת 1980. במשך אותן שנים הוא אימן בין היתר בהכח ר"ג, עמה זכה בגביע המדינה, במכבי ת"א עמה זכה בדאבל, במכבי נתניה עמה זכה באליפות המדינה, ונבחרות הנוער והבוגרים של ישראל. עם נבחרת הנוער זכה באליפות אסיה ב-1972, ועם הנבחרת הלאומית העפיל עד גמר משחקי אליפות אסיה ב-1974, שם נוצחה הנבחרת 2-1 ע"י איראן. ב-1976 גם הוביל את הנבחרת להשתתפות באולימפיאדת מונטריאול.

לאחר שנכשל במשימה להעפיל עם הנבחרת למונדיאל 1978, פרש שוויצר מתפקידו כמאמן נבחרת ישראל, וכאמור, ב-1980 חזר לכור מחצבתו, ונחת שוב בבלומפילד. בהפועל מצא שוויצר קבוצה שלא זכתה בתואר האליפות מאז 1969, אחרי עשור זוועתי במונחים של הקבוצה האדומה, במהלכו השתרכה רוב הזמן בין תחתית ומרכז הטבלה, כשהתואר היחידי בו היא זוכה הוא גביע המדינה ב-1972. למרות העשור הגרוע, הסגל הקיים בקבוצה היה צעיר ומוכשר, ותחת הכוונתו של שוויצר ההישגים החלו להיערם. בעונתו הראשונה בקדנציה השנייה סיימה הפועל במקום השני אחרי האלופה נתניה. עונה לאחר מכן היא עשתה עוד צעד אחד קדימה, ולראשונה מזה עידן ועידנים חוגגת זכייה באליפות המדינה, כשהכוכב הגדול שלה הוא משה סיני, בן טיפוחיו של דוביד.

באותה שנה ובשנה שלאחריה העפילו שוויצר והפועל לגמר גביע המדינה, אך כשלו בשני המקרים לחגוג זכייה בתואר. ב-1983 עזב שוויצר את הפועל, רק כדי לחזור ב-1986 לקדנציה שלישית, ולאליפות שלישית ואחרונה שלו עם האדומים, ואחרונה בכלל בקריירת האימון שלו. הפועל התמודדה על התואר מול מכבי חיפה, אלופת השנתיים הקודמות, ולמחזור הסיום בבלומפילד היא הופיעה כשהיא חייבת ניצחון על אותה חיפה כדי לזכות בתואר. הפועל ניצחה 1-0 משער של לנדאו והבטיחה את הזכייה בתואר, במה שהיה אולי משחק האליפות הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. אחד הסיפורים המפורסמים על התרגילים הפסיכולוגיים של דוביד בהקשר לאותה עונה היה על כדורי סוכרזית שנתן למספר שחקנים צעירים לפני המשחק, כשהוא מספר להם שמדובר בכדורים ממריצים, על מנת להחדיר בהם בטחון לקראת המשחק. הפועל לא שמרה לשוויצר חסד נעורים, ובמהלך העונה הבאה פיטרה אותו מתפקיד המאמן, לראשונה בקריירה.

לקדנציה רביעית ואחרונה הוזעק שוויצר בעונה בארצית, כשהשחקנים הותיקים פנו להנהלה וביקשו להחזיר את הכריש הביתה. הנהלת הקבוצה נענתה לבקשה ודוביד נחת בבלומפילד במקום אליהו עופר. הפועל נתנה פיניש מצוין לעונה, כשבמשחק האחרון היא גוברת 6-0 על רמת עמידר ומבטיחה את העלייה, האגדה מספרת על כך ששוויצר ביקש ממנהל המגרש להציף אותו על מנת ששחקני עמידר שיגיעו ללא סטופקס ליום הקיצי בו נערך המשחק יהיו לא מוכנים, ובכך יווצר יתרון לאדומים. שוויצר אימן לאחר אותה עונה עוד תקופה קצרה בהפועל ירושלים, אחריה פרש מכדורגל, כשלזכותו שש אליפויות ושני גביעים.

הכינוי הכריש הודבק לו בשנות השמונים ע"י העיתון חדשות, והכינוי דבק בו עד לסיום הקריירה. שוויצר נודע בזכות אמרות השפר שלו על הכדורגל הישראלי, כמו "יד רוחצת יד", "כולם עובדים על כולם", ו"למה הדג גמר על הצלחת? כי הוא פתח את הפה".

חברים מספרים על דוביד

רצון עז ומלחמה עיקשת. רחביה רוזנבוים: "דוביד שוייצר היה שחקן כדורסל טוב. במלחמת השחרור הוא קיבל צרור בגב ואחרי שהחלים עבר לשחק כדורגל. הוא היה מגן ימני ושחקן טוב, אם כי לא טכני במיוחד, מה שאפיין אותו היו רצון עז ומלחמה עיקשת. הייתי אומר שהוא הדוגמה הטובה ביותר לשחקן עם נשמה ורצון."

דוביד, ולא ידע אפילו את התוצאה? ב-12.8.1997 נפטר דוביד והוא בן 72. עלי מוהר כתב ב"העיר" טור לזיכרו, "האיש שהיה שם תמיד", וסיים במילים הבאות:

"דוד שוייצר, גדול המשחקים משבת לשבת, הסתלק, באופן טבעי בשבת. עיתוי קלאסי של איש כדורגל מובהק. הליגה היתה בפגרה, הפועל עם מלוא הנקודות. מרגיז לחשוב שהוא לא יודע כמה יצאנו נגד בולגריה. וזה גם מוזר כמובן, קצת לא יאומן. דוביד, ולא ידע אפילו את התוצאה? – לא יכול להיות."

לב רחום וחנון. שבי בן ברוך: "לשוייצר היתה תדמית קשוחה, אבל לבו היה רחום וחנון. כששחקן שיחק טוב, הוא לא התנהג איתו בקשיחות ונתן לו להרגיש שהוא מעריך את מאמציו. הוא התייחס לשחקנים כחבר ולא פעם הסיע אותנו במכוניתו לארוחה במסעדה. כשלמדתי בשעות אחר הצהריים, העביר לי דוביד אימונים אישיים בשעות הבוקר וזו רק דוגמה אחת למה שהיה מוכן לעשות בשביל השחקנים ובשביל הקבוצה."

דוביד רופא חולים. אריה בז'רנו: "באחת העונות שבה דוביד אימן אותנו, רצנו לאליפות ודווקא באותה עונה שברתי את כף היד. דוביד אמר לי: 'עזוב, זה שום דבר.' הלכתי לד"ר נסים, הוא שם לי גבס ואסר עלי להסיר אותו במשך שבועיים. באתי לדוביד והוא שלח אותי להתאמן: 'אל תתאמן בשער. תרוץ עם הגבס, כמו שחקן שדה.' התאמנתי. אחרי שלושה ימים, ביום חמישי, אומר לי דוביד בבוקר: 'לך לד"ר נסים.' 'בשביל מה?' 'יורידו לך את הגבס ותשחק.' 'אבל העצם שבורה.' כשראיתי שדוביד מתעקש, הלכתי לד"ר נסים. התברר שדוביד כבר דיבר איתו לפני כן. ד"ר נסים חתך את הגבס ואמר לי: 'תבוא אחרי המשחק ונשים לך שוב גבס.' חזרתי לדוביד ואמרתי לו: 'כואב לי, אני לא יכול לכופף את האצבעות.' היינו במלון, לפני המשחק של שבת. דוביד בא לחדר שלי, מילא את הכיור במים חמים וסבון ואמר לי: 'תכניס את היד ותתחיל לשחק איתה.' עשיתי כדבריו. 'נו,' אומר לי דוביד, 'אתה יכול לסגור את היד?' 'כן,' עניתי לו, 'זה קצת יותר טוב.' אבל כשהוצאתי את היד מהמים היא שבה והתקשתה. דוביד אמר לי 'עזוב, עזוב, אתה עוד לא מרגיש. תיכנס למשחק ויהיה בסדר.' אחר כך הוא לקח אותי לפיזיותרפיסט שחתך לי את הכפפה, כך ששתי אצבעות תהיינה קשורות יחד. 'הנה,' הסביר לי דוביד, 'האצבע הבריאה תומכת בשנייה. עכשיו בוא ניתן לך איזו זריקה קטנה שלא תרגיש כאבים.' ככה שיחקתי, אבל ההחלמה של היד התעכבה ובמקום שבועיים נאלצתי להישאר עם הגבס חודש וחצי. השבר באצבע התאחה במקום לא נכון ועד היום האצבע קצרה יותר."

החינוך של דוביד. שייע פייגנבוים: "כשעליתי לקבוצה הבוגרת הייתי שחקן נבחרת הנוער ומהר מאוד נכנסתי להרכב. כל זה לא עזר לי אצל דוביד והוא לא הסכים שאתלבש עם הקבוצה בחדר ההלבשה בקומה השנייה, על יד שער 7. 'אתה תתלבש למטה לבד,' אמר לי דוביד. 'רק כשתהיה ראוי לכך תתלבש עם כולם.' הוא רצה שאתן כבוד לשחקנים הבוגרים והבכירים. זה היה חלק משיטת החינוך שלו ואני נתתי הכל במשחקים, גם כדי שדוביד יסכים שאתלבש למעלה..."


מתוך הספר "אדום בנשמה"

ציטוטים מפורסמים

  • "במקום לרוץ למשרד הבטחון כדי לקבל פיצויים - רצתי במגרש אחרי הכדור" ~ מסביר בכתבה ב"חדשות הספורט" (1954) מדוע חזר למגרשים גם לאחר פציעת ירי במלחמת העצמאות
  • "אני לא יכול שתלך לנבחרת כי שילמנו עליך הרבה כסף והבטחתי להפוך אותך לכוכב. אתה צריך לקבל החלטה - או הנבחרת או הפועל תל אביב" ~ מנסה לשכנע את אלי יאני לוותר על הזימון לנבחרת בתחילת עונת 1985/86
  • "אתה יודע למה הדג בצלחת? כי הוא פתח את הפה" ~ פתגם מפורסם שמיוחס לדוביד, אשר נהג להשתמש בו פעמים רבות בהזדמנויות שונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי

כתבות וראיונות

כלים אישיים
תרומות