המגרש הפתוח באוסישקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:28, 20 ביולי 2011



המגרש הפתוח באוסישקין
מיקום	תל אביב, ישראל
נפתח	13 בדצמבר 1953
נסגר	1975
משטח	בלטות
קבוצות ביתיות	הפועל ת"א
מספר מושבים	2000

המגרש הפתוח באוסישקין היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון. מגרש הבלטות הפתוח שימש כמגרשה הביתי של האגודה מהקמתו ב1953 עד סגירתו ב1975 לטובת בניית אולם אוסישקין.

תיאור מגרש

עם התרחבותה של אגודת הכדורסל של הפועל נהיה הצורך במגרש ביתי לקיום משחקי הקבוצות השונות קריטי. בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב שהיה צמוד לבית הפועל (בו נמצאים עד היום מועדוני הקליעה והשיט) אשר נחנך מספר חודשים לפני כן[1]. המגרש נחנך במשחק ב-13 בדצמבר מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא במגרש בחולון. משחקים גדולים הועברו לעיתים לבלומפילד שם הוקם פרקט על גבי הדשא.

במהלך השנים נזנח מגרש הבלטות הישן, ונבנה בצמוד לו, צפונית לבית הפועל, מגרש גדול יותר ששימש למשחקי הקבוצה ועליו נבנה בהמשך האולם.

בניית האולם

כבר ב-1959 הסתכסכה מועצת הפועלים עם עיריית תל אביב אשר שאפה להרוס את המגרש מאחר והוקם בחלקו על שטח אשר יועד לכביש. לבסוף המשיך המגרש לעמוד על תילו. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות החדש, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. המגרש הישן נשאר צמוד לאולם כמגרש אימונים לקבוצות הילדים והנוער.

ראו גם

אולם אוסישקין

קישורים חיצוניים

לבטיה של האגודה הגדולה ביותר - כתבה על הצורך של האגודה במגרש, 19.8.1953, דבר
כתבה על פתיחת המגרש הישן, 14.12.1953, דבר
מגרש כדורסל בסכנת הריסה, 16.8.1959, דבר

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |כינוי=
 |שמות קודמים=
-|תמונה={{אין תמונה}}
+|תמונה=[[תמונה:Davar_080756_hazan.JPG|200px|חזן עולה לסל בדרבי אימון במגרש הפתוח]]
 |כתובית=
 |דירוג=
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==תיאור מגרש==
-עם התרחבותה של אגודת הכדורסל של הפועל נהיה הצורך במגרש ביתי לקיום משחקי הקבוצות השונות קריטי. האגודה התלוננה
 [[תמונה:141253.JPG|thumb|left|כתבה מעיתון דבר על פתיחת המגרש ב-1953]]
-בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב שהיה צמוד לבית הפועל (בו נמצאים עד היום מועדוני הקליעה והשיט) אשר נחנך מספר חודשים לפני כן[http://jpress2.tau.ac.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1953/09/06&PageLabelPrint=&EntityId=Ar00202&ViewMode=HTML]. המגרש נחנך במשחק ב-[[13 בדצמבר]] מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. משחקים גדולים הועברו לעיתים לבלומפילד שם הוקם פרקט על גבי הדשא.
+עם התרחבותה של אגודת הכדורסל של הפועל נהיה הצורך במגרש ביתי לקיום משחקי הקבוצות השונות קריטי. בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב שהיה צמוד לבית הפועל (בו נמצאים עד היום מועדוני הקליעה והשיט) אשר נחנך מספר חודשים לפני כן[http://jpress2.tau.ac.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1953/09/06&PageLabelPrint=&EntityId=Ar00202&ViewMode=HTML]. המגרש נחנך במשחק ב-[[13 בדצמבר]] מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. משחקים גדולים הועברו לעיתים לבלומפילד שם הוקם פרקט על גבי הדשא.
 במהלך השנים נזנח מגרש הבלטות הישן, ונבנה בצמוד לו, צפונית לבית הפועל, מגרש גדול יותר ששימש למשחקי הקבוצה ועליו נבנה בהמשך האולם.