הנצחה:ארז אשכנזי ז"ל

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארז אשכנזי
16.06.1982 - 27.06.2003



קורות חיים

בן בתיה וינון. נולד ביום כ"ה בסיוון תשמ"ב (16.6.1982) בקיבוץ רשפים שבעמק בית שאן. אח לרוני, אביב ולילך. ארז נולד בימי מבצע "שלום הגליל" ונקרא על-שם ארזי הלבנון. הוא למד בבית-הספר היסודי "רימון" שבקיבוץ מסילות ובמוסד החינוכי "גלבוע" שבקיבוץ בית אלפא.

סיפור חייו הקדשות מקום מנוחתו הנצחה באנדרטאות סגור תפריט נושא סיפור חייו בן בתיה וינון. נולד ביום כ"ה בסיוון תשמ"ב (16.6.1982) בקיבוץ רשפים שבעמק בית שאן. אח לרוני, אביב ולילך. ארז נולד בימי מבצע "שלום הגליל" ונקרא על-שם ארזי הלבנון. הוא למד בבית-הספר היסודי "רימון" שבקיבוץ מסילות ובמוסד החינוכי "גלבוע" שבקיבוץ בית אלפא.

ארז היה בן אוהב ונאהב. הוא אהב מאוד את משפחתו, את אחיותיו ואחיו, את הוריו ואחייניו ואת הסבים והסבתות. ארז ניחן בנשמה גדולה, רגישות חברתית והיה מוקף חברים רבים. מאז ומתמיד התבלט ביכולותיו הפיזיות, היה שובב עם לב זהב, אך גם רציני, אחראי ומסור, שאף תמיד לשלמות והסתפק רק בטוב ביותר. הוא היה תלמיד מצטיין, שקדן בעל סקרנות טבעית ואת בחינות הבגרות סיים בממוצע 95.

לצד משיכתו לידע, נמשך ארז גם לספורט. הוא היה שחקן כדורעף מצטיין בנבחרת "הפועל בקעת בית שאן" וייצג את ישראל בנבחרת הנוער. ארז היה ידוע כאחד האוהדים ה"שרופים" של קבוצת "הפועל תל-אביב" בכדורגל והיה "אדום" בנשמתו. שבת אחרי שבת נהג להגיע לשער 5 באצטדיון "בלומפילד" ולצפות במשחקים.

לארז הייתה מודעות פוליטית גבוהה ודעות מגובשות. בצעירותו הצטרף ל"נוער מר"צ" והיה פעיל מאוד. בימים שקדמו לבחירות יצא לצמתים ופעם אמר לאביו: "אבא, צריך להציל את המדינה. צריך לדאוג שיבוא כבר שלום באזורנו ושלא ייפלו עוד בנים".

ארז היה המנהיג, המסמר בכל אירוע, הרוח החיה, המארגן שחשב על הכול, וסחף את כולם בהתלהבות ובשמחת החיים שלו. אופטימי, תאב חיים ויודע למצותם עד תום - במסיבות, בטיולים ברחבי הארץ, בפעילות בתנועת "השומר הצעיר" - ובכל מקום. טוב לב, חבר אמיתי, עם חיוך שלא נגמר וצחוקים, ושטויות קטנות וגדולות שהיו שייכות רק לו.

בסוף חודש מרץ 2001 התגייס ארז לצה"ל ובאופן טבעי, כיאה לאופיו ולחוסנו הפיזי והנפשי, התנדב ל"שייטת 13" - יחידת הקומנדו של חיל הים - "כי שם הם הכי טובים, שם הם הכי מצוינים" - כדבריו. הוא עבר מסלול ארוך ומפרך והפך ללוחם. שאיפתו להיות הטוב ביותר הביאה אותו להצטיין בכל המשימות שהוטלו עליו. עוד בתחילת דרכו בצוות הצעיר הפך למנהיג של פלוגת הלוחמים ומפקדיו סימנו אותו כמועמד למלא תפקידים שונים ביחידה. חבריו העידו כי היה הציר המרכזי בצוות הבוגר. "מודל לחיקוי לכל אדם", "החזק שבחבורה והחוט המקשר בין כל החוליות" - אלו רק חלק מהשבחים שחלקו לו.

ארז אהב מאוד את "השייטת" והתגאה בתפקידו. משהוצע לו לצאת לקורס קצינים סירב, משום שלא רצה לעזוב את חבריו לצוות. כמאמין גדול בחינוך ובנתינה, וכפעיל חברתי בתקופת נעוריו, התנדב במהלך שירותו לטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובכל עת שהתאפשר לו, הגיע להוסטל לנערים עבריינים בחיפה שם יצר קשר עם כמה מהחוסים.

בטרם גיוסו לצבא הכיר ארז את מלכי וההיכרות ביניהם הפכה לאהבת אמת יפה, גדולה וטהורה. השניים תכננו את עתידם המשותף ועמדו להינשא, אך לגורל היו תכניות אחרות.

ביום כ"ז בסיוון תשס"ג (27.6.2003), כשבוע לאחר שחגג את יום הולדתו העשרים ואחת, נפל ארז בקרב בשכונת בקשי שברצועת עזה בפעולה ללכידת מבוקשים ופעילי טרור. ערב קודם לכן יצאה יחידה של "שייטת 13" לחסל חוליית מפגעים ברצועת עזה שתכננה לבצע פיגוע המוני בישראל. ארז פיקד על חוליית הרפואה במבצע. לאחר השלמת כיתור הבניין שבו הסתתרה החוליה, הופעל מטען על הלוחמים. ארז שהגן בגופו על חבריו, נפגע אנושות ונהרג במקום.

"אבא, לפעמים הולכים לקרב ולא חוזרים", כך אמר ארז לאביו באחת משיחותיהם הרבות. אמו מספרת שבשבוע שקדם לנפילתו, היה ארז לחוץ מאוד עקב האימונים והתפקיד החדש שהוטל עליו, ונבצר מהם להרבות בדיבור. באחת משיחותיהם האחרונות ביקש שלא תדאג לו, ושתשמור על מלכי.

ארז הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ רשפים. עם לכתו הותיר הורים, שתי אחיות ואח, סבא צבי וסבתא פני ממייסדי רשפים, וסבתא אריאלה.

לאחר נפילתו קיבלה המשפחה מכתבים רבים ורשימות לזכרו.

הקשר להפועל

ארז היה אוהד שרוף של הפועל שפקד קבוע את שער 5.

ינון, בשיתוף ובתמיכה של הפועל ת"א הקים מפעל הנצחה לזכרו של ארז ז"ל. מדובר ארגון שמעניק שיעורי כדורגל ל-100 ילדים בעלי צרכים מיוחדים ו-100 ילדים רגילים, שמתאמנים במסילות ובשיתוף פעולה גם עם הפועל בית שאן.

הסמל של מפעל ההנצחה מורכב מהסמל של הפועל ת"א, ומכנפי שייטת 13. על כך אומר ינון: “כשאתה פוגש את השכול, יש לך 2 אפשרויות. או לבחור בחיים, או לנבול, ואני בחרתי בחיים. מפעל ההנצחה הזה נותן לי כוח, ואין לי ספק שאם ארז עכשיו מסתכל מלמעלה, ככה הוא היה רוצה שייראה מפעל ההנצחה לזכרו, עם עשייה ועם משמעות".

רוצים להוסיף או לערוך מידע בדף ההנצחה? לחצו כאן.

הוספת תגובות

ניתן להוסיף תגובות לעמוד ההנצחה. אנא שימרו על שפה מכובדת ומכבדת.

Loading comments...