הנצחה:דן שניר
| דן שניר ז"ל |
|
| 21.06.1989 - 16.03.2010 |
קורות חיים
דן נולד בקיבוץ בית קמה 21/6/1989, בן רביעי למירתה וג׳ררדו, אח ליוחאי, גלעד ונעמה. דן התחנך בקיבוץ, בבי״ס ״ניצני הנגב״ ובמוסד החינוכי ״מבואות הנגב״ בקבוצת ״חוף״. במרץ 2008 התגייס לחטיבת הנח״ל כלוחם ויועד לקצונה. במהלך אימון גדודי נפצע אנושות ונפטר מפצעיו כעבור שבוע, בן 20 במותו.
דן היה איש של אנשים, ידע לגעת ולהישאר, להתחבר ולהוביל. אהב לטייל, אהב את השדות ואת הארץ, ספורט על כל ענפיו ובמיוחד כדורגל ואת הפועל תל אביב. הוא אהב לשיר ולשחק ולעשות שטויות ובו בזמן לקחת ברצינות ולהתעמק ולהתחייב. דן אהב את החיים דן נדיר
הקשר להפועל
אהבה לספורט הייתה חלק בלתי נפרד מדן. הוא התעניין בכל סוגי הספורט אך כבר מגיל צעיר שיחק כדורגל, בכל קיץ שיחק עם בית קמה באליפות המועצה בכדורגל. כמו אחיו הגדולים דן היה אוהד מושבע של הפועל תל אביב ולא פספס הזדמנות ללכת למשחק ולהוציא את הגרון. הייתה לו אהבה ענקית למשחק, לקבוצתיות ולרוח הספורטיבית.
מתוך קטע שנכתב על ידיי חברים ביציע: "הנה הניסיון של גילי ורמוט מנסה להיכנס לבד, לוקח את הבעיטה עכשיו דה סילבה, לא מצליח. ורמוט, הרוש הודף והכדור ברשת, הכדור בפנים. 2-1 להפועל תא - האם זהו שער האליפות של הפועל תא בטדי? הראש חושב, רגשי אושר עילאיים מתפרצים בכל הגוף. איפה דן? דנוס, כל כך הרבה אירועים מרגשים ומכוננים קרו בשנה האחרונה בלעדייך. אבל לנו אין ספק שאתה מכוון הכל מלמעלה. שער אליפות בדקה ה-90, ליגת אלופות, דרבי אדום ו4-1 על מכבי חיפה, היו רק חלק מרגעי הטירוף שעברו עלינו, ותמיד המחשבה איפה אתה וכמה אתה חסר. חודש אחרי שהלכת, בשער 5 בו כל כך אהבת לקפוץ, לשיר ולעודד אך נמנעת מלשיר שירים לא מוסריים, הניפו שלט ענק שעליו היה כתוב: "נזכור אותך תמיד, אדום בנשמה, באהבה גדולה שער 5". אלעד כובע, פואד והחבר'ה מהאולטראס הניפו בגאווה את השלט למספר דקות והודו לך על כל כך הרבה שנים של תמיכה. אוהבים ומתגעגעים, החברים האדומים ליציע."
רוצים להוסיף או לערוך מידע בדף ההנצחה? לחצו כאן.
הוספת תגובות
ניתן להוסיף תגובות לעמוד ההנצחה. אנא שימרו על שפה מכובדת ומכבדת.