77
עריכות
←1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון
יוסי האדום (שיחה | תרומות) |
יוסי האדום (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
הפועל זכתה בגביע, אבל מכבי חשמונאי הגישה ערעור על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק. בסופו של דבר הוחלט לחלק את הגביע בין שתי הקבוצות. | הפועל זכתה בגביע, אבל מכבי חשמונאי הגישה ערעור על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק. בסופו של דבר הוחלט לחלק את הגביע בין שתי הקבוצות. | ||
===1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון=== | === 1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון === | ||
'''אליפות.''' הפועל מנצחת בכל המשחקים, מבלי לאבד ולו נקודה אחת. הישג חד פעמי בתולדות הכדורגל בישראל. | |||
משחק גמר | '''גביע.''' משחק גמר הגביע, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-2.6.1934 במגרש מכבי פתח תקווה. בדקה השנייה מבקיעה מכבי שער ראשון. הפועל משווה מגול של חרל"פ ובהמשך המשחק עולה ליתרון 1:2, מפנדל שמבקיע השוער ברגר. | ||
במחצית השנייה משווה | במחצית השנייה משווה ג'רי בית הלוי ממכבי וכמה דקות לסיום מבקיע משה זימון את שער הניצחון. הפועל מנצחת בתוצאה 2:3 וזוכה בגביע. | ||
בעיתון " | '''קול רינה ושירה בחוצות תל אביב.''' בעיתון "דבר" נכתב למחרת הניצחון הגדול בגביע: "אלפי אנשים נתכנסו על מגרש 'אבשלום' בפתח תקווה לראות בתחרות הכדורגל המכריעה בין שתי הפלוגות המועדות תמיד לזכות בגביע הא"י. האווירה היתה מתוחה, כרגיל, והמשחק היה גם משחק גביע טיפוסי, שלא הצטיין ביופיו, אם כי היה עשיר במומנטים דרמטיים. | ||
גרם מזלו של 'המכבי' לפתוח במשחק כשפניו לשמש ולרוח וכבר ברגע הראשון הובקע שערו. רק ברגע השנים עשר מצליח 'הפועל' להשוות את התוצאות. 'המכבי' תוקף בחזקה. במחצית השנייה עבר 'הפועל' להתקפה. עונש 'אחד עשר' זיכה את 'הפועל' בגול שני, אך חיש מהר משווה 'המכבי' והתוצאה – 2:2. לבסוף מצליח 'הפועל' להבקיע את השער השלישי. | |||
הידיעה, שגביע א"י קם ל'הפועל', תל אביב, נתקבלה בשמחה רבה בחוגי הפועלים. ממגרש 'אבשלום' נהרה תהלוכה עצומה, כשהגביע מתנוסס על ידי אחד המשחקים על כפי חבריו בראש הקהל. עד שעה מאוחרת בלילה נשמע בחוצות תל אביב קול רינה ושירה: 'לנו הגביע'." | |||
'''את הזכייה בגביע חגגנו בדרך צנועה ומקורית.''' ב-1967 התראיין אמנון חרל"פ ל"חדשות הספורט" וסיפר על גמר הגביע: | |||
"אז זה היה הכל אחרת. המשחק היה אולי פחות מהיר, אך בוודאי יותר יפה. שחמט עם כדור. משחק הוגן, בלי פציעות ובלי ברוטליות. שחקן שפגע במזיד בחברו, חש להתנצל, ועזר לנפגע לקום על רגליו וללחוץ את ידיו... | |||
את הזכייה בגביע חגג הפועל תל אביב בדרך צנועה ומקורית: אגודת הפועל פתח תקווה הזמינה את המנצחים לבית קפה קטן במרכז פתח תקווה, שתינו תה או גזוז, אכלנו עוגות ואירוע זה היה עבורנו נשף ניצחון." | |||
"הידיעה, | '''הפועל תל אביב זאת הנשמה שלי.''' כוכב אחר ששיחק בהפועל בשנות ה-30 היה דז'אמפה (זלמן פרידמן). ב-1966, לכבוד הזכייה באליפות השביעית, ראיין דני דבורין את דז'אמפה ל"חדשות הספורט": | ||
"הגישה שלנו, שחקני העבר, והגישה של הדור הצעיר למשחק, שונה. בשנים ההן היה הכל חובבני, טהור. הלכנו ברגל למשחקים, ובמקרים הטובים ביותר הצלחנו לתפוס עגלה. השוער שלנו, ברגר, היה הולך ברגל מתל אביב עד לטול כרם. זה לקח, כמובן, מספר שעות, אבל היה סיפוק. היתה מטרה. | |||
אני לא צריך לספר מי היה ברגר. זה שוער שקם פעם אחת לדורות. השוער הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו. בכלל, אם אני צריך להתחיל לעשות השוואות בין שחקנים, זה ממש בלתי אפשרי... | |||
המאמן שלנו היה מוסטה פוליאקוב. הוא לא הרוויח פרוטה מהעסק הזה. אבל בלי כל כסף, ורק עם רצון, היתה לו קבוצת מופלאים אמיתית, שהכדורגל אותו היא הציגה היה חלום. מי היו השחקנים? מליקה, פרידמן, דוקטור, מייטנר, רייך, שולמן, לוי, יוחנן, דורן, רבינוביץ', בקשי, פלמן, א. בית הלוי. שמות גדולים ונערצים בימים ההם... | |||
היו לנו אוהדים בכל רחבי המדינה. העריצו אותנו, השתגעו אחרינו. זאת התקופה שלי ואנחנו יצרנו היסטוריה. היה לנו סגנון משחק מלהיב, 'פייטרים' אחד אחד. כשלקחנו את הגביע הארץ-ישראלי נשאו אותנו האוהדים על כפיים, מיפו עד לים של תל אביב, למעלה משני קילומטר... | |||
גם היום, לשמחתי הרבה, השחקנים של הפועל תל אביב משחקים בנבחרת ואני יכול לומר לך, לסיום, שיחסית לרמה של התקופה הנוכחית, הם לא מביישים את הפירמה, הם צועדים במסורת שלנו. כששמעתי שהפועל תל אביב לקח השנה את האליפות, התרגשתי כמו ילד קטן. מה אתה יודע, הפועל תל אביב זאת הנשמה שלי." | |||
=== 1943-1935– שלושה גביעים וארבע אליפויות === | |||
בשנים 1939-1937 זוכה הפועל בגביע שלוש פעמים ברציפות ובשנים 1935, 1938, 1940 ו-1943 היא זוכה באליפות ארבע פעמים. | |||
'''ניצחון על המשטרה הבריטית בהר הצופים.''' | |||
במוצ"ש, 9.4.1938, הופיעה בהוצאת עיתון "דבר" מהדורה של "ספורט לעם – במה לתרבות הגוף". כותרת הידיעה הראשית בישרה: "הפועל תל אביב בראש ליגה א'", וכותרת המשנה: "הפועל א' תל אביב - המשטרה הבריטית ירושלים 1:2". בגוף הידיעה נכתב: | |||
"ביום ד' היתה על מגרש המשטרה הבריטית שעל הר הצופים בירושלים תחרות ליגה בין המשטרה הבריטית ובין 'הפועל' א' תל אביב. הקהל שבא לחזות בתחרות היה ברובו קצינים ושוטרים ואוהדי כדורגל מירושלים. | |||
קבוצת 'הפועל' הופיעה בהרכב זה: מליקה – זלמן, דורן – פרידמן, יוחנן, רבינוביץ – בקשי, בוצ'קה, מאיר, פוקס ונודלמן... | |||
המחצית הראשונה נגמרה בתיקו אף על פי שלשני הצדדים היו אפשרויות רבות. בסוף המחצית תקפה המשטרה ו'הפועל' הסתפק רק בהגנה. בתחילת המחצית השנייה הבקיעה המשטרה את שער 'הפועל'. קבוצת 'הפועל' המעוררת התחילה להתקיף; על ידי משחק נמוך ומחושב הצליחו להבקיע שני שערים ולהגיע לניצחון. | |||
השופט, אשרי, לא עמד על הגובה." | |||
לסיכום המחזור מביא "ספורט לעם" את טבלת ליגה א', שבה תשע קבוצות: | |||
- במקום הראשון - הפועל תל אביב, עם חמישה ניצחונות מחמישה משחקים. | |||
- במקום השני - מכבי תל אביב, עם ארבעה ניצחונות והפסד אחד. | |||
- במקום השלישי - המשטרה הבריטית, ששיחקה משחק אחד יותר, עם ארבעה ניצחונות ושני הפסדים. | |||
עוד בליגה א': הכוח תל אביב, הפועל הרצליה, הפועל חיפה, המעופפים רמלה, מכבי פתח תקווה ומכבי נס ציונה. | |||
'''1938, דרבי בגמר הגביע.''' הגמר, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-28.5.1938, במגרשה של מכבי, הנמצא בדרך לשכונת התקווה. הפועל מנצחת 1:2 וזוכה בגביע. | |||
בעיתון "דבר" סיקר את המשחק זאב, תחת הכותרת: "הגביע הארצישראלי ל'הפועל'!". | |||
בגוף הידיעה נכתב: | |||
"קהל אלפים מילא היום את מגרש 'המכבי' בהיפגש 'הפועל' תל אביב ו'המכבי' תל אביב, בתחרות הגמר לגביע הארצישראלי. הבמה קושטה בדגלי 'הפועל', 'המכבי' וההתאחדות הארצישראלית לכדורגל. | |||
המשחק היה ער ונאה. בצדק זכתה קבוצת 'הפועל' בגביע. משחקה עלה בהרבה על משחקה של 'המכבי'. | |||
הופעתו של נויפלד בקבוצת 'המכבי', שרק לפני שלושה-ארבעה שבועות נשללה ממנו זכותו להופיע במשחקים במשך ארבעה חודשים – התמיהה את הקהל. חנינה זו ניתנה לנויפלד יומיים לפני תחרות-הגמר לגביע. | |||
קבוצת 'המכבי' הופיעה במלוא הרכבה, אבל משחקה היה חלש ובמחצית השנייה של המשחק עלתה עליה קבוצת 'הפועל' במחלקה שלמה. | |||
הרכב 'הפועל': מליקה, דורן, גבאי, רבינוביץ, דז'אמפה, נודלמן, זימון, פוכס, בוצ'קה ושלמה. | |||
קבוצת 'הפועל' התחילה במשחק כשהיא מסתערת על שער 'המכבי' - אך ללא תוצאות. כבר בדקה ה-7 פרץ נודלמן את הגנת 'המכבי' ובעט לשער. הכדור נטה הצדה אך שלמה לא טמן רגלו בצלחת – בעט, ולכד את השער הראשון לזכות 'הפועל'. | |||
משהבקיע 'הפועל' את השער הראשון גברה המתיחות במגרש. המשחק נעשה עקשני. חלוצי 'המכבי' התחילו מתקיפים את שער 'הפועל', מליקה נפל לרגלי שלום, המתקיף, ותפס את הכדור שסיכן את שער 'הפועל'. שלום פגע פגיעה גסה במליקה בבעטו בראשו של האחרון. אבל גם 'צירוף' זה לא הצליח להעביר את הכדור דרך השער. בדקה ה-25 פסק השופט מכת עונש לזכות 'המכבי' ונויפלד בעט ולכד את השער הראשון לזכות 'המכבי'. | |||
בהמשך המחצית הראשונה התקיפו חלוצי 'הפועל' – אך לשוא. | |||
במחצית השנייה שלטה קבוצת 'הפועל' במגרש. חלוצי 'הפועל' המשיכו את התקפתם במרץ רב. בזכות מסירה נאה של זימון פרץ נודלמן את הגנת 'המכבי' והבקיע את השער השני לזכות 'הפועל'. עוד שער כבש נודלמן, אך השופט פסלו משום-מה. | |||
משחקה הנאה של קבוצת 'הפועל' זיכה אותה בגביע הארצישראלי לשנת 1938. | |||
יחס הקרנות 3:10 לזכות הפועל. שפט ישמסקי." | |||
בשנת 1967 התראיין השוער מאיר מליקה, שהצטיין בגמר, ל"חדשות הספורט": | |||
"אני זוכר שבשבת היה הגמר וביום שישי עבדתי יחד עם נודלמן בחפירה להנחת כבל תת קרקעי ברחוב יהודה הלוי. עבדנו עד אחרי כניסת השבת. רק בשבת בערב גמרנו את העבודה. חזרתי הביתה וידעתי שלמחרת עלי לשחק בגמר. | |||
(למחרת) הייתי עייף מאוד. ראיתי במשחק שגם נודלמן היה עייף, אבל אז לא היה גמר כמו היום. לא עשו נשפים ולא עשו טראסק, ולא היתה התרגשות כמו היום. התאספנו בשכונת אבו-חדירה (פלורנטין) ולקחו אותנו במשאית למגרש. כשהגענו ראינו שאלפי חובבים תפסו את מקומם בטריבונות... | |||
הייתי מצוין. היו לי הרבה פוזות, והיתה הרבה עבודה בשער. תפסתי הרבה כדורים קשים והצלתי הרבה שערים. אבל מה? אז היה רק צלם ספורט אחד בתל אביב, ודווקא למשחק הזה הוא לא בא לצלם. אין לי שום תמונה מהגמר." | |||
===תחת ניהול ההסתדרות=== | ===תחת ניהול ההסתדרות=== | ||