הפועל תל אביב (כדורגל): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 122: שורה 122:
(למחרת) הייתי עייף מאוד. ראיתי במשחק שגם נודלמן היה עייף, אבל אז לא היה גמר כמו היום. לא עשו נשפים ולא עשו טראסק, ולא היתה התרגשות כמו היום. התאספנו בשכונת אבו-חדירה (פלורנטין) ולקחו אותנו במשאית למגרש. כשהגענו ראינו שאלפי חובבים תפסו את מקומם בטריבונות...
(למחרת) הייתי עייף מאוד. ראיתי במשחק שגם נודלמן היה עייף, אבל אז לא היה גמר כמו היום. לא עשו נשפים ולא עשו טראסק, ולא היתה התרגשות כמו היום. התאספנו בשכונת אבו-חדירה (פלורנטין) ולקחו אותנו במשאית למגרש. כשהגענו ראינו שאלפי חובבים תפסו את מקומם בטריבונות...
הייתי מצוין. היו לי הרבה פוזות, והיתה הרבה עבודה בשער. תפסתי הרבה כדורים קשים והצלתי הרבה שערים. אבל מה? אז היה רק צלם ספורט אחד בתל אביב, ודווקא למשחק הזה הוא לא בא לצלם. אין לי שום תמונה מהגמר."
הייתי מצוין. היו לי הרבה פוזות, והיתה הרבה עבודה בשער. תפסתי הרבה כדורים קשים והצלתי הרבה שערים. אבל מה? אז היה רק צלם ספורט אחד בתל אביב, ודווקא למשחק הזה הוא לא בא לצלם. אין לי שום תמונה מהגמר."
=== 1950 – הדרבי שפוצץ ===
דרבי ידידותי. 14.10.1950. באותה שנה לא התקיימו משחקי הליגה בגלל שביתת שופטים, ולכן החליטו שני המועדונים, הפועל ומכבי תל אביב, לקיים דרבי ידידותי. כך נכתב בעיתון "דבר": "השופט פסק בעיטה חופשית מ-18 מטר נגד מכבי תל אביב. שחקני מכבי תל אביב יצרו קיר כדי לחסום את השער, אך שחקני הפועל רצו דווקא להיכנס לתוך הקיר, דבר ששחקני מכבי רצו למנוע בהתאם לחוק. השחקנים התחילו לדחוף איש את רעהו. פלמן, שחקן הפועל הידוע (בוצ'קה) סטר על לחיו של אלי פוקס. התחילה התפרעות הקהל והמשחק הופסק... בינתיים נעלם גם שעון היד של השופט רוזנבאום." זה היה, כנראה, הדרבי היחיד שפוצץ אי פעם.
=== 1951 – מסע מופלא באנגליה, במזג אוויר של סער וגשם ===
ב-1951 יצאה הפועל למסע משחקים באנגליה ונחלה שלושה הפסדים: תבוסות 6:0 ו-6:1 למנצ'סטר יונייטד ולארסנל והפסד 2:0 ללידס.
'''הפועל תל אביב נגד ארסנל, 70 אלף איש במשחק הראשון לאור החשמל.''' ב-19.9.1951 התקיים המשחק נגד ארסנל. תחת הכותרת "ארסנל – הפועל תל אביב 1:6 (0:3)", נכתב בעיתון "דבר":
"לונדון. במשחק הראשון שנערך הערב, לאור החשמל, בין קבוצת הפועל תל אביב לבין ארסנל, נוצחה הקבוצה הישראלית בתוצאות 1:6.
בתחרות נכח קהל של 70 אלף איש. שערי הפועל הובקעו במחצית הראשונה בדקה ה-14, ה-40 וה-44.
סופרנו לענייני ספורט מעיר:
בידיעה אין הפתעה ולא אכזבה לא בשבילנו ולא בשביל האנגלים. שני הצדדים ידעו היטב את ההבדל שבין רמת הקבוצות האנגליות – שהן מהצועדות בראש בכדורגל האנגלי והאירופי – לבין קבוצתנו. עם זאת ידענו עוד, כי הקהל הספורטיבי האנגלי יודע לכבד מנוצחים שאינם נרתעים מפני מאבק ולוחמים על כבודם במלוא יכולתם."
'''הפועל תל אביב נגד מנצ'סטר יונייטד, משחק משמח-לבב כל חובב ספורט יהודי.''' שבוע אחר כך, ב-26.9.1951, שיחקה הפועל נגד מנצ'סטר יונייטד. הכותרת ב"דבר" היתה: "לאחר מחצית קרב בכוחות שקולים, מנצ'סטר יונייטד – הפועל 0:6 (0:0)".
בגוף הידיעה נכתב:
"במזג אוויר של סער וגשם, התיצבה היום קבוצת הפועל תל אביב, למשחקה השני באנגליה – עם 'מאנצ'סטר יונייטד'. בהרכב הקבוצה הוכנסו שינויים. ליד חודורוב הוצבו בהגנה: ו. גלאזר, בשורת הרצים – בלויט-וייס-צימרמן; ובהתקפה: איזיק-ילובסקי-סטודינסקי וראסקין.
הקבוצה המארחת פיתחה מיד משחק מהיר ותוקפני בהרבה מזה של ארסנל. בהרכבה – שלושה שחקנים מהנבחרת האנגלית הלאומית, ואחד – וולטון – מנבחרת החובבים. שחקני הפועל מגלים משחק משמח-לבב כל חובב ספורט יהודי. אף שרגליהם מועדות פעם בפעם במגרש הדומה לגלדת (הכוונה כנראה למגרש קשה כסוליית הנעל), הרי הם נראים בטוחים ואמיצים ומשיבים מלחמה עזה ביותר אל שער מנצ'סטר. מפליאה לעשות לא רק ההגנה – שחודורוב מהווה לה כרגיל, את ה'מסמר' של כל המשחק – כי אם גם ההתקפה. פריצותיו של סטודינסקי מסכנות את שער מנצ'סטר.
בדקה ה-14 נמצא סטודינסקי כ-15 מטר משער היריב, אולם הרץ הימני עוצרו בפגיעה בגוף ובאחיזה בחולצה: השופט משגיח ומעניש.
את שער הפועל מסכן בעיקר השחקן פילסון, הנבלם כהלכה על ידי וייס. תוקפנותם של האנגלים גוברת ובדקה ה-32 פוסק השופט פנדל, שאינו מנוצל. הקרב מחריף, ובחורינו, העולים על עצמם, מעוררים התפעלות כללית. המחצית הראשונה מסתיימת בתוצאות – 0:0.
במחצית השנייה לא עמדו לקבוצת הפועל כוחותיה והמשחק נסתכם ב-0:6. כל השערים הובקעו תוך 35 דקות.
השערים הובקעו ע"י וירלי (2), פירסון (2), אפטון (1), וולטון (1).
מחר (ו') תסייר המשלחת בבלאקפול.
לכל חברי המשלחת שלום וכולם מאחלים למשפחותיהם ולכל היישוב בישראל: שנה טובה ומבורכת."
=== 1956/1957 – האליפות השישית, הראשונה אחרי קום המדינה. ===
בעונת 1956/1957 זוכה הפועל באליפות ראשונה אחרי קום המדינה. בדרך לאליפות מנצחת הפועל את מכבי 2:4 בדרבי בלתי נשכח.
'''2:4 סוער במגרש הבוצני ביפו.''' 20.1.1957, דרבי. ההרכב: חודורוב, פיימן, צינוביץ, בלוט, לבקוביץ, ב. גולדשטיין, ד. גולדשטיין, טיש, חיים גלזר, רוזנבוים, מיכאלוב. מאמן: יאזבנצ'יק. הפועל משחקת בתלבושת פסים, אדום-לבן.
מצטיינים: חודורוב (למרות שער טיפשי שספג) לבקוביץ בהגנה ואשר בלוט בקישור.
דקה 8: הרמה מצד ימין לתוך הרחבה. חודורוב נראה תופס את הכדור, אך זה מחליק מידיו. מרימוביץ' מנצל את ההשמטה ובועט מהאוויר פנימה. 0:1 למכבי.
דקה 20: פיימן בועט כדור עונשין מ-25 מטר, בנדורי משמיט וחיים גלזר מבקיע. 1:1.
דקה 25: טיש שולח כדור למיכאלוב מצד שמאל. מיכאלוב מתקדם לבדו מול השוער ומבקיע בבעיטה שטוחה פנימה. 1:2.
דקה 26: רוזנבוים בועט מ-30 מטר והכדור חודר לשער בין רגליו של בנדורי. 1:3.
דקה 41: הצלה גדולה של חודורוב בזינוק מרהיב, אחרי בעיטה של מרימוביץ' מתוך הרחבה.
דקה 56: שייע גלזר מכדרר לכיוון שער הפועל ומנסה לעבור את חודורוב. חודורוב אוחז במכנסיו של שייע. פנדל ו-2:3.
דקה 83: אחרי דאבל פס עם מיכאלוב, פורץ רוזנבוים משמאל, עובר שני שחקנים ומבקיע ממרחק קטן, אחרי שהטעה את בנדורי. 2:4. במחצית השנייה מתעלם השופט משה כהן משני פנדלים ברורים לטובת הפועל.
במדור הספורט של השבועון "רימון" נכתב:
"הדרבי התל אביבי, שהתחולל באיצטדיון הבוצני ביפו, משך אליו, למרות הקור, אלפי צופים, שבאו לראות במו עיניהם את המאבק בין שתי הקבוצות הראשונות בצמרת הליגה הלאומית. איש לא קיווה להצגה מרהיבת עין מבחינה טכנית, אך דרבי נשאר למרות הכל דרבי. מוכרי הגרעינים התבססו בין שלוליות הבוץ, ואילו דוכני הפלאפל הציעו כיבודים דשנים.
למרות המים, היה המשחק בין הקבוצות התל אביביות של 'הפועל' ו'מכבי' חריף וסוער. אחדים אף הרחיקו לכת וכינוהו כתחרות המרתקת ביותר בשנים האחרונות. אנשי 'הפועל' הוכיחו ע"י ניצחונם (2:4), שמלאכתו של מאמנם היוגוסלבי, איבן איזבנצ'יק, אינה לשווא, ואילו קבוצת 'מכבי' נחלה את הפסדה הראשון בעונה זו. אוהדי 'מכבי', שלא השלימו עם ירידת אליליהם במנוצחים, תלו את האשמה במשחק האולטרה-אלגנטי של חלוצי 'מכבי', שחלקם אפילו לא לכלך את חולצתו..."
בעקבות המשחק חלפה הפועל על פני מכבי בטבלה ונשארה במקום הראשון עד לסיום העונה.
'''גול ששווה אליפות.''' 31.3.1957. הפועל מבטיחה את האליפות בניצחון 0:1 על האחרונה בטבלה, מכבי יפו. בדקה ה-78 מבקיע אשר בלוט את שער הניצחון בבעיטה חזקה מ-25 מטר.
'''אליפות.''' הפועל מסיימת עם 28 נקודות, לפני הפועל פתח תקווה עם 24. מאזנה הכולל של הפועל עומד על 13 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. מלך השערים הוא מיכאל מיכאלוב, שלזכותו 11 שערים.
=== 1960/1961 – הגביע השביעי ===
בגמר הגביע בעונת 1960/1961 מנצחת הפועל את הפועל פתח תקווה, הקבוצה שזכתה באליפות חמש פעמים ברציפות בין השנים -19591963. משחק הגמר מסתיים בתוצאה 1:2 להפועל, משערים של דני גולדשטיין וגדעון טיש.
=== 1964/1965 – האליפות חומקת במחזור האחרון ===
'''"בארבעה מטחים למקום השני".''' בלומפילד, 18 אלף צופים. מחזור 17. המובילה, הפועל פתח תקווה, מגיעה למשחק מול הפועל בבלומפילד. לפתח תקווה 22 נקודות, להפועל 18.
הכותרת הראשית ב"חדשות הספורט": "הפועל פתח תקווה נכנע 4:0 לבן-ברוך, בורסוק, דניאלי וחזום והתוצאה: הפועל תל אביב בארבעה מטחים למקום השני."
כתב יהושע שגיא: "הפועל תל אביב – ארבע. הפועל פתח תקווה – אפס. איזה ניצחון! איזו תבוסה! אחד הניצחונות המלהיבים ביותר של הפועל תל אביב בשנים האחרונות. אחת התבוסות הכבדות ביותר של פתח תקווה בעשור האחרון... משחק התקפתי משובח, מהירות מעוררת קנאה, כושר גופני מצוין. אלו, אולי, שלוש הסיבות להצלחתה הגדולה של הקבוצה התל אביבית שעלתה אתמול למקום השני בטבלה... הקהל שואג מהתלהבות. ניצחון תל אביבי משכנע ומלהיב שכזה לא נראה בבלומפילד זה עידן ועידנים. שריקה לסיום – הקרב הסתיים, פתח תקווה יורדת מהמגרש חפוית ראש. תל אביב עליזה. הקהל שר במקהלה: 'אחת, שתיים, שלוש, ארבע!' שבת בלתי נשכחת!"
'''אובדן האליפות במחזור האחרון.''' מחזור אחרון בליגה. הפועל ראשונה עם 36 נקודות, הכוח והפועל פתח תקווה במקום השני והשלישי עם 35 נקודות לכל אחת.
הפועל משחקת בנתניה, ארבעה ימים אחרי שנוצחה בחצי גמר הגביע על ידי בני יהודה. הכוח מארחת את מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה את בני יהודה.
'''ששת אלפים צופים בנתניה.''' הפועל פותחת את המשחק היטב ושוטפת את המגרש. שחקני הפועל - גינזבורג, חזום ודניאלי מחמיצים ממצבים טובים. נתניה מתחילה לתקוף ובדקה ה-26 כובשת שער.
בדקה ה-45 דוחף השוער של נתניה את השופט ומורחק.
במחצית השנייה תוקפת הפועל, אך לא עולה בידה להשוות. השופט שושני מרחיק את חזום ודניאלי. כמה דקות לסיום נוגע מגן נתניה בכדור בידו בתוך הרחבה, אבל שושני מתעלם.
הכוח, שמנצחת את מכבי תל אביב בתוצאה 1:3, זוכה באליפות.
'''הארי גיים על אובדן האליפות.''' ב-9.6.1965, ארבעה ימים לאחר אובדן האליפות, התראיין המאמן האנגלי של הפועל, הארי גיים, למיכאל קרנון מ"חדשות הספורט":
"כדורגל הוא משחק מוזר. יום אחד הנך בצמרת והכל נראה ורוד, ולמחרת איבדת את הכל. זה בדיוק מה שקרה השבוע להפועל תל אביב. עמדנו על סף הצלחה גדולה, ולבסוף לא זכינו בכלום.
האשמה היא רק בנו. כל מה שהתרחש במגרשים האחרים לא מעניין אותי. היתה לנו הזדמנות טובה לנצח בנתניה ולא ניצלנו אותה. משום כך, איננו יכולים לבוא בטענות לאיש. העצבים הם שניצחו את הפועל תל אביב. הבחורים היו כל כך עצבניים, שלא הצליחו לבצע דברים פשוטים. הזדמנויות הבקעה, שהיו נהפכות ביום רגיל לשערים, בוזבזו הפעם בצורה משוועת.
דבר אחד ברור לי ונראה לי כי הרוב הגדול יסכים עמי. הפועל תל אביב הציג העונה את הכדורגל הטוב ביותר בארץ. בכל המשחקים השתדלו הבחורים להציג משחק נאה. מעולם לא הסתגרנו בהגנה ולא שיחקנו בשיטת הבונקר. תמיד חיפשנו את הדרך לשער ואני בטוח שהקהל נהנה ברוב משחקינו. תמיד האמנתי שהכדורגל הטוב משתלם יותר. בסופו של דבר, אם לא היינו 'מחליקים' בנתניה, היה הכל ורוד הרבה יותר. הקבוצה היתה ראויה לתואר האליפות."
=== 1965/1966 – האליפות השביעית ===
בעונת 1965/1966 שיחקה כל קבוצה נגד יריבתה פעמיים ברצף, בבית ובחוץ. השיטה המיוחדת הזו נבחרה כדי להבטיח שבסיבוב השני לא יהיו משחקים של הפועל נגד הפועל ושל מכבי נגד מכבי. העיתונים קוראים לסיבוב הראשון "הסיבוב המשפחתי".
לפני פתיחת העונה יוצאת הפועל למסע באוסטרליה ובאסיה. דוביד מחזיר לסגל את דני אלקיים, גדעון טיש ושמעון בן יהונתן הוותיקים. צעד זה אינו עוזר להפועל במשחקה הראשון באוסטרליה, שבו היא מובסת בתוצאה 7:1. ניתן לציין כנסיבות מקילות את העובדה שהמשחק מתקיים שלוש שעות בלבד לאחר שהשחקנים נחתו באוסטרליה בתום טיסה ארוכה ומעייפת.
המשך המסע מוצלח מעט יותר: שישה משחקים, ובהם תיקו 1:1 מול נבחרת סידני וניצחון בתוצאה 1:7 על נבחרת הונג קונג.
מחזור חמישי, 14 אלף צופים בבלומפילד. הפועל נגד הפועל רמת גן. ניצחון גדול של הפועל בתוצאה 1:4, משני גולים של בורבה ושניים של נוריאלי. המצטיין במשחק הוא ספוז'ניקוב, המגן השמאלי של הפועל, שמראה את כוחו הן בהגנה והן בהתקפה ובועט שש פעמים לפחות לשערה של רמת גן. שבוע אחר כך מפסידה הפועל 1:0 ב"מכתש", מגרשה הביתי של רמת גן, לעיניהם של שבעת אלפים צופים.
מחזור עשירי. שעונו של השופט שלמה מרין מתקלקל במחצית הראשונה ולכן נמשך המשחק בין הפועל להפועל ירושלים 103 דקות. הפועל מנצחת 1:3 מגולים של חזום, בורבה ובן-ברוך ועולה למקום הראשון.
מחזור 11, הפועל נגד שמשון בבלומפילד. 18 אלף צופים. בשערה של שמשון ניצב חודורוב ביכולת מצוינת ומסכל את כל התקפותיהם של שחקני הפועל. בדקה ה-60 נוגח בורבה פנימה מהרמה של בן יהונתן. הפועל מנצחת 0:1 ושומרת על המקום הראשון.
'''"רבותי, למי יש מכונת חישוב?"''' זו הכותרת ב"חדשות הספורט", בכתבה על משחקה של הפועל נגד מכבי יפו בבלומפילד, במחזור ה-17, לעיניהם של 20 אלף צופים. גולים של חזום (2), פרידריך וטיש קובעים 3:4 להפועל בדקה ה-90. השופט משה אשכנזי מחליט להוסיף שלוש דקות. הפועל מאבדת כדור בהתקפה ויפו יוצאת להתקפה מתפרצת, אך שחקנה הרה מחמיץ מול שער ריק. הפועל יוצאת להתקפת נגד. טיש, החלוץ המרכזי, פורץ לעבר שערה של יפו. השוער דגמי מנסה לזנק על הכדור ותופס את טיש. בעיטת עונשין להפועל מקצה הרחבה. נוריאלי מרים את הכדור, טיש מתרומם מעל כולם ונוגח לפינה העליונה של השער – 3:5 להפועל.
צבי קופמן תיאר ב"חדשות הספורט" את הדקות האחרונות של המשחק:
"עוד שבע דקות לסיום. הפועל מוליך 2:4. סוף? מי יודע? היום, במשחק מסחרר כזה, כאשר ההגנות מפוררות וההתקפות רעבות ומפגיזות, אי אפשר לדעת אם הצגת השערים כבר נסתיימה.
עוד שבע דקות: 'כושי' מעודד עם הכדור. הוא מוסר אותו במהירות לאיינשטיין קליש, במרכז הרחבה. החלוץ הדינאמי עשה תפנית של 90 מעלות, הערים על מגינו וירה כדור חד לרשת החשופה. 3:4.
כולם על הרגליים. סרט השערים טרם נקטע. גבר לבוש בקפידה פורש ידיו לצדדים וזועק: 'למי יש מכונת חישוב? כמה-כמה כאן במשחק המשוגע הזה?'
מחוג השניות רץ קדימה. המבטים צמודים לבמה הגדולה.
ניצחון הפועל בסכנה. רגע. פרידריך פורץ מימין, מנצל שגיאה של מגינו. אבל דבר לא קרה.
כמו במשחק פינג-פונג מופנים אלפי ראשים מרחבה לרחבה. היכן יובקע השער הבא?
...
ואז – ההזדמנות הגדולה של יפו. דקה 88. אלקיים הוציא בידו כדור שוער לבורבה, אך הכדור ניגח בראשו של בורבה - אחורה! הכדור הוגבה מיד מימין, לפי השער של הפועל, נחת ישר לרגליו של עובדיה. אלקיים שוב לא יצא. עובדיה עם הכדור. הוא מתמהמה ומחמיץ הזדמנות משני מטר.
אבל מה קורה כאן? הרה ניצב מטר או שניים מהשער, הכדור לפניו, לידו שחקנים מבולבלים. הרה מניף את רגלו ובועט בחצי סיבוב. 4:4? לא. הכדור היה גבוה מדי, כאילו כוון ליציע הדחוס. איזו החמצה! שישה יפואים תופסים ראשם בידיהם. וביציעים אלפי זוגות עיניים, כאילו יצאו מחוריהן.
זהו, המשווה לא הושג. הפועל תל אביב – מכבי יפו 3:4. הכל קמים על רגליהם. עכשיו זה באמת הסוף.
עוד דקה וחצי. הכדור כבר בעבר השני. דיגמי יוצא משערו כדי להדוף כדור. הוא הודף אבל הכדור כבר ברגליו של טיש. טיש מנסה להערים על השוער היפואי. הוא מצליח, אבל דיגמי, מחוץ לרחבה, נוקט באפשרות האחרונה. הוא מחבק את טיש. שריקה.
נוריאלי מגביה את כדור העונשין משמאל, דיגמי בפינה אחת של השער, בלו בפינה השנייה. טיש מתרומם וממשיך את מסלול הכדור בנגיחת הסטה לאחור – ובפנים."
3:5. המשחק נגמר. ניצחון גדול להפועל.
הפועל שיחקה בהרכב: אלקיים, בן-יהונתן, אברהם לוי, בן-ברוך, פייגנבוים, בורסוק, פרידריך, חזום, טיש, נוריאלי, בורבה.
מחזור 21. דרבי. יותר מ-20 אלף צופים בבלומפילד רואים דרבי חד צדדי. בדקה ה-22 מעלה טיש את הפועל ל-0:1 ממסירה של חזום, אחרי פריצה של בורבה על הקו השמאלי. בדקה ה-55 פורץ בן ברוך מימין, מגיע כמעט עד דגל הקרן ומעביר את הכדור לטיש, שבועט חזק לקורה. בורבה מגיע בריצה ושולח את הכדור החוזר לרשת. 0:2.
מחזור 28. אחרי ארבעה משחקים רצופים שהסתיימו בתיקו מאופס, משחקת הפועל נגד בני יהודה ומבטיחה לעצמה את האליפות, בזכות תיקו 1:1 של נתניה. 15 אלף צופים בבלומפילד רואים משחק מצוין של המגן השמאלי הצעיר, שייע פייגנבוים. בדקה ה-65 קרן לזכות הפועל. חזום מרים את הכדור, נוריאלי משתלט עליו ובועט כדור חזק לקורה. בערבוביה שנוצרה ברחבה בועט טיש בכדור ופייגנבוים ממשיך מקרוב פנימה. יש אליפות.
מחזור 29. שחקני הפועל מחליטים לשבות ואינם מופיעים למשחק נגד הכוח. לדבריהם, פקעה סבלנותם לנוכח יחסה של ההנהלה. "הקש ששבר את גב הגמל הוא שההנהלה אינה מקיימת את ההבטחה להעניק לשחקנים נסיעה לגמר הגביע העולמי באנגליה, כפרס על הזכייה באליפות." הכוח זוכה בניצחון טכני.
=== 1967 – גביע אסיה לקבוצות ===
'''כחול-לבן.''' 19.12.1967. בנגקוק, גמר אליפות אסיה לקבוצות. הפועל, בתלבושת כחולה-לבנה, נגד סלנג'ור ממאלזיה.
דקה רביעית: שייע מרים קרן ונוריאלי מחמיץ מקרוב. דקה 35: בעיטה של המאלזים עוברת את אלקיים, אך למרבה המזל מרחיק רחמינוביץ' מקו השער. כל מחצית נמשכת כאן 40 דקות ובתום הזמן הזה שורק השופט לסיומה של המחצית הראשונה. התוצאה: 0:0.
דקה 50: עבדול גאני בועט חזק לכיוון השער, אלקיים הודף בקושי, הכדור פוגע בקורה ונהדף לרחבה. החלוץ המאלזי אסלים בועט מקרוב פנימה. 0:1 למאלזים. דקה 70: בן ברוך נכנס במקום בורבה הפצוע, מקבל כדור ושולח את נוריאלי, שמעביר את הכדור לדני בורסוק בין שני שחקנים מאלזים. בורסוק בועט חזק פנימה. 1:1. הפועל ממשיכה לתקוף ו-5 דקות לסיום נוגע מגן מאלזי בידו בכדור בתוך הרחבה. פנדל. רחמינוביץ' מבקיע את שער הניצחון. 1:2.
הקפטן, חיים נוריאלי, מניף את גביע הזהב. הפועל תל אביב זוכה באליפות אסיה לקבוצות.
=== 1968/1969 – האליפות השמינית ===
'''בלט על המים.''' 7.10.1968, בלומפילד. הפועל תל אביב מול הפועל באר שבע בגשם שוטף, לעיני 1,500 צופים. הפועל מנצחת 2:4 משערים של אדמוני (2), חזום ונוריאלי.
יזהר ארנון, שסיקר את המשחק ב"חדשות ספורט וטוטו", פתח בתיאור מזג האוויר: "המטרות הסוחפים ירדו כמעט בלי הפוגה. 1,500 הצופים עמדו מכורבלים במעילים, מתגודדים קבוצות-קבוצות מתחת למטריות, אחדות מהן קטנות וצבעוניות שנלקחו, כנראה, בהשאלה מהאישה... והנה דילג לפתע נער צנום, רטוב עד לשד עצמותיו, חסר מעיל גשם או מטרייה, מעל לגדר המפרידה בין שער 13 לשער 1 ומשם המשיך ודילג על פני גדר נוספת ועבר לשער 2. הסדרן לא הספיק אפילו להניד עפעף. אבל הסדרן לא היה נזעם. נהפוך הוא. חיוך רחב עלה על פניו: 'אתה רואה,' אמר, 'כל זמן שיהיו לנו כאלה, לא נפסיד במלחמות.'"
מכאן עבר ארנון לתיאור של רקדני הבלט: "לשחק כדורגל תחת מטרות עוז ועל משטחי דשא רטובים ובוציים – זו תורה בפני עצמה. קבוצת הפועל תל אביב הדגימה בשבת משחק מפליא בקלילותו ומדהים בפריונו – שלושה שערים ב-30 דקות. 'כוכב' חדש נתגלה בשורות הפועל תל אביב – עמי אדמוני, שהבקיע שני שערים... שורת החלוצים של הפועל תל אביב הפגינה את הכושר הטוב שקנתה לעצמה במשחקי הנבחרת וניהלה משחק קליל, כמעט נטול-תיקולים ובלי להתפלש בבוץ הסמיך של רחבת היריב. היה זה ממש 'בלט על המים', כשעל המלאכה מנצח בכישרון יהושע פייגנבוים. אמנם, 'שייע' לא הבקיע שערים, אולם הוא צד את העין במסירות המצוינות, שחלק באלגנטיות לחבריו מימין ומשמאל... פייגנבוים, בורבה, חזום ונוריאלי, כשהם נעזרים מאחור ב'תגלית' החדשה, החייל הצעיר עמי אדמוני, ביתרו בקלות מדהימה את הגנתה של באר שבע."
'''חטיבת השדים האדומים.''' 14.12.1968. בלומפילד, 14 אלף צופים. הפועל תל אביב מנצחת את הפועל פתח תקווה בתוצאה 0:2 משערים של פייגנבוים וחזום ועולה למקום הראשון בטבלה. מצטיינים במשחק – טיש (ציון 8) וחזום (ציון 7). כך נכתב ב"ידיעות אחרונות": "במוצאי שבת, יצאו כבר השחקנים שמחים ועליזים לבילויים, כשמכל עבר מצביעים עליהם האוהדים וקוראים לעברם: 'חטיבת השדים האדומים'. 'אנחנו דומים עכשיו באמת לחטיבת לוחמים, כמו הצנחנים עם הכומתות האדומות,' הסביר ראש הקבוצה, חיים נוריאלי, בין ריקוד לריקוד בדיסקוטק 'סאני'. 'ייתכן ובעבר הצגנו גם משחקים מבריקים יותר והיו כאלה שבלטו יותר כבודדים, אבל משחק צוות כזה, לחימה כזו של כולם, איני זוכר מעודי בהפועל תל אביב.'"


===תחת ניהול ההסתדרות===
===תחת ניהול ההסתדרות===