הפועל תל אביב (כדורגל): הבדלים בין גרסאות בדף

הפועל תל אביב (כדורגל) (הצגת מקור)

גרסה מ־08:31, 9 באוגוסט 2008

נוספו 28,271 בתים , 9 באוגוסט 2008

←‏תחת ניהול ההסתדרות

יוסי האדום

מפעילי מערכת

77

עריכות

@@ שורה 261: / שורה 261: @@
 '''חטיבת השדים האדומים.''' 14.12.1968. בלומפילד, 14 אלף צופים. הפועל תל אביב מנצחת את הפועל פתח תקווה בתוצאה 0:2 משערים של פייגנבוים וחזום ועולה למקום הראשון בטבלה. מצטיינים במשחק – טיש (ציון 8) וחזום (ציון 7). כך נכתב ב"ידיעות אחרונות": "במוצאי שבת, יצאו כבר השחקנים שמחים ועליזים לבילויים, כשמכל עבר מצביעים עליהם האוהדים וקוראים לעברם: 'חטיבת השדים האדומים'. 'אנחנו דומים עכשיו באמת לחטיבת לוחמים, כמו הצנחנים עם הכומתות האדומות,' הסביר ראש הקבוצה, חיים נוריאלי, בין ריקוד לריקוד בדיסקוטק 'סאני'. 'ייתכן ובעבר הצגנו גם משחקים מבריקים יותר והיו כאלה שבלטו יותר כבודדים, אבל משחק צוות כזה, לחימה כזו של כולם, איני זוכר מעודי בהפועל תל אביב.'"
+=== 1969/1970 - תבוסה 5:0 בדרבי ===
+'''באר שמונה.''' 4.1.1970. מחזור 12. בלומפילד, 16 אלף צופים. הפועל תל אביב מנצחת את הפועל באר שבע 0:8.
+שופט: קליין. הפועל תל אביב בהרכב: בנימין, בן יהונתן, קסטרו, פרימו, רחמינוביץ', רוזנשטרייך, ברנר (מורדכוביץ'), א. כהן, פייגנבוים, חזום, בורבה.
+בהפועל באר שבע משחקים, בין השאר, רפי אליהו, נומה, ברד ואליהו עופר.
+הפועל עולה לשחק לאחר סיום המשחק בין מכבי תל אביב למכבי יפו, שבו הובסה יפו בתוצאה 6:0. המטרה – להבקיע יותר ממכבי. שתי דקות מהפתיחה מרים פייגנבוים כדור ומאיר ברנר נוגח פנימה. 0:1. דקה 7: בורבה פורץ באגף שמאל, מרים כדור וחזום נוגח לרשת. 0:2. דקה 12: בורבה מחלץ כדור מהגנת באר שבע ובועט חזק לתוך השער. 0:3. דקה 34: בן יהונתן מרים ובורבה נוגח פנימה. 0:4. דקה 75: אברהם כהן מבקיע את החמישי אחרי דאבל פס עם פייגנבוים. דקה 83: טיל של פייגנבוים מקצה הרחבה. 0:6. זהו, הגענו לתוצאה של מכבי. דקה 85: בורבה מכדרר 20 מטר משערה של באר שבע. השוער יוצא לקראתו ובורבה מרים את הכדור באמנות מעל השוער ופנימה. 0:7. דקה לסיום: מורדכוביץ' בועט, השוער של באר שבע משמיט את הכדור וחזום מגלגל מקו השער פנימה. 0:8.
+'''פרימו נפצע.''' 18.1.1970, מחזור 14. בלומפילד, 14 אלף צופים. הפועל מסיימת בתיקו 1:1 נגד שמשון. בדקה ה-20 נפצע פרימו. האבחנה - קרע בשריר הירך. באותה שבת מנצחת מכבי תל אביב בקושי את בני יהודה, האחרונה בטבלה.
+מכבי חיפה מוליכה את טבלת הליגה עם 19 נקודות, הפועל במקום השני ולה 18 נקודות. במקום השלישי ניצבת מכבי תל אביב עם 17 נקודות.
+'''תבוסה מוחצת בדרבי.''' 25.1.1970. כותרת ב"דבר": "תבוסה מוחצת להפועל בדרבי התל אביבי, 5:0".
+ממשיך וכותב "דבר":
+"20 אלף הצופים, שמילאו אתמול את איצטדיון בלומפילד ונלחמו בגשם בעזרת המטריות, ציפו בוודאי לדרבי אופייני, רב מתח, שקול, וקיוו לראות לכל היותר שניים-שלושה שערים.
+ואולם הפעם זה היה דרבי שונה, יחיד במינו, שכן מעולם לא בלטה עליונות אחת הקבוצות לעומת חולשה ברורה של האחרת, כפי שזה קרה אתמול.
+סיבות שונות הביאו לניצחונה רב השערים של מכבי והראשונה שבהן – יום גדול לקבוצה כולה, שהפגינה משחק צוות מזהיר...
+מנגד, נראתה קבוצת הפועל באחד מימיה החלשים ביותר. חסרונו של פרימו ערער כליל את ההגנה, ואם כי אין בזה צידוק להפסד הגבוה, היה הדבר אחד מן הגורמים הישירים לתבוסת הפועל. אבי בנימין, בשער, היה חסר ביטחון, השמיט כדורים והשתפר רק לקראת הסיום. יש לציין שמרבית השערים לא הובקעו באשמתו.
+שחקני הקישור של הפועל, ובמיוחד רוזנשטרייך וכהן, לא הצליחו להשתלט על מרכז השדה והפקירוהו לשליטתם הבלעדית של שחקני מכבי. במצב זה לא יכלה ההתקפה לפעול כהלכה, ובורבה היה היחידי שניסה מדי פעם לפרוץ לשער.
+במשך כל שלבי המשחק, על אף שתקפו לא מעט, בעטו שחקני הפועל רק כדור מסוכן אחד לשערו של מיכאלי, אך הוא הדף את כדורו של חזום והציל את שערו מהבקעה."
+חודשיים אחר כך, בדרבי הגומלין, מנצחת הפועל את מכבי 1:2.
+'''נתנו הצגה הרבה יותר גדולה.''' שייע פייגנבוים: "כשהפסדנו 5:0 פרימו לא שיחק וכמה משחקני ההרכב נעדרו גם הם. בדרבי הגומלין ניצחנו 1:2. אני הבקעתי שני גולים ב-14 הדקות הראשונות, אבל החמצנו הזדמנות להבקיע הרבה יותר מחמישה שערים. נתנו הצגה הרבה יותר גדולה ממה שמכבי עשתה ב-0:5. לא ידענו לנצל מצבים כדי להכות עד הסוף וחבל, כי היתה לנו הזדמנות גדולה ורצינו מאוד לנקום. החמצנו כמו טירונים ופספסנו גולים על קו השער, אולי מעודף מוטיבציה. היה להם הרבה מזל באותו יום."
+בסוף העונה הזו מפסידה הפועל את האליפות למכבי בגלל הפרש שערים.
+=== 1971/1972– הגביע השביעי ===
+שמינית הגמר: מכבי יפו מובילה 0:1 ו-1:2 (בהארכה), אבל פייגנבוים וברנר הופכים את התוצאה ל-2:3.
+רבע הגמר: בית"ר ירושלים מוליכה 0:1 מפנדל של ארצי בן יעקב. רחמינוביץ' משווה ל-1:1 וכובש שער ניצחון בדקה ה-115.
+חצי הגמר, 20.9.1972: ניצחון 1:2 על מכבי חיפה.
+דקה 31: יונה זליקובסקי עושה דאבל פס בצד ימין עם פייגנבוים, מכדרר למרכז ומוסר לרחמינוביץ'. רחמינוביץ' מעביר את הכדור מרגל לרגל ובועט לפינה. הכדור פוגע במגן חיפאי ונכנס פנימה. 0:1.
+דקה 48: קסטרו מוסר את הכדור לפייגנבוים, שממשיך לחזום. חזום מקבל את הכדור כשגבו לשער, עוצר ובועט בסיבוב חזק לחיבורים. גול נהדר. 0:2. עד לסיום מצליחה חיפה לצמצם את התוצאה ל-1:2.
+בחצי הגמר השני מנצחת הפועל ירושלים את מכבי תל אביב בפנדלים, אחרי הארכה.
+משחק הגמר, נגד הפועל ירושלים: פרימו ובז'רנו מצטיינים. גול של פייגנבוים בדקה ה-39 מבישול של יונה זליקובסקי, שחקן אלמוני בן קיבוץ שפיים, שהצטרף להפועל חודשיים קודם לכן.
+הרכב: אריה בז'רנו, שמעון בן-יהונתן, ישראל גולדשטיין, דוד פרימו, נחמן קסטרו, אברהם כהן, יעקב שני, יעקב רחמינוביץ', יונה זליקובסקי, שייע פייגנבוים, יחזקאל חזום.
+מאמן: הארי גיים.
+=== 1975/1976 – הפועל ניצלת מירידה ===
+.6.1976, המחזור ה-32, אחד לפני סיום הליגה. בליגה 18 קבוצות ובסוף העונה תרדנה ארבע מהן לליגה הארצית. הפועל חדרה, בני יהודה ורמת עמידר כבר ירדו. היורדת הרביעית תהיה אחת מבין הקבוצות הבאות: מכבי תל אביב, שלה 33 נקודות, מכבי פתח תקווה והכוח, שלזכותן 32 נקודות, או הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, הפועל תל אביב ומכבי יפו, שלכל אחת מהן 31 נקודות.
+'''דרבי בבלומפילד, 22 אלף צופים.''' יהושע שגיא כותב ב"חדשות הספורט": "זר לו היה נקלע אתמול לבלומפילד, ודאי לא היה מבין זאת: שתי התל אביביות הגדולות בדרבי עירוני משלהב זו מול זו, עם התלהבות עצומה, על רקע תפאורה מרגשת, צבעי הצהוב-שחור (מכבי) והאדום-לבן (הפועל) מתערבים זה בזה על משטח הדשא וביציעים – ועל מה כל המאבק הגדול? לא על יוקרה עירונית, אלא פשוטו כמשמעו: על זכות הקיום בליגה העליונה."
+בדקה השישית מעביר פייגנבוים כדור לספוקויני, שמכדרר בצד שמאל ומוסר לכיוון האמצע, לחזום. חזום עוצר את הכדור, מסתובב, עובר שחקן של מכבי ובועט לפינה. 0:1 להפועל. בדקה ה-46 משווה ויקי פרץ בבעיטה מקרוב.
+בדקה ה-52 מגביה מנחם מור כדור לעבר הרחבה. פייגנבוים עוצר את הכדור, מטעה מגן של מכבי ובועט פנימה. 1:2. מכבי תוקפת בדקות הסיום, אבל יכולת מצוינת של פרימו ובז'רנו משאירה את התוצאה בעינה עד לסיום המשחק. ניצחון גדול להפועל, שנשארת בליגה.
+כתב עוד יהושע שגיא: "היה זה מאבק מתוח, מרתק, מלהיב וסוחף, גם אם לא תמיד התנהל ברמה היכולה לגרום נחת לחובב הכדורגל המצוי... לכל היה ברור שיהיה זה מאבק עיקש, כאשר המכבים זקוקים לנקודה בלבד כדי להבטיח לעצמם סוף עונה שקט, ואילו נקודה למכבי כמוה כגזר-דין ירידה להפועל."
+/1981 – האליפות התשיעית
+'''נתניה ירדה על ארבע.''' 25.1.1981. הפועל מול אלופת השנה שעברה, מכבי נתניה, לעיני 14 אלף צופים בבלומפילד. ינקה אקהויז, שבתאי לוי, גילי לנדאו ומשה סיני מבקיעים בניצחון גדול - 2:4.
+כותרת ב"ידיעות אחרונות": "נתניה ירדה על ארבע, לאחר תצוגה מרשימה של הפועל תל אביב, שהרעיד ארבע פעמים את הרשת הנתנייתית מרגליהם של אקהויז, שבתאי לוי, גיל לנדאו וכוכב המשחק משה סיני (ציון 8!)."
+יחיאל מור ב"ידיעות אחרונות": "מי שראה אתמול בבלומפילד את המפגן המרשים של הפועל תל אביב חזה גם, לדעתי, בטכס חילופי הדגל של מנהיגת הליגה בעונה שעברה והאלופה שבדרך.
+הפועל תל אביב הוכיח אתמול פעם נוספת מה רב כוחו. אמנם הפתיחה שלו עם מערך דפנסיבי מתוגבר הרגיזה מעט, אך בהמשך התברר כי לקבוצה הזו כדורגלני עורף מעולים כיעקב אקהויז ונמרוד דרייפוס היודעים לדחוף קדימה את חבריהם. אתמול הוכח כי הפועל תל אביב מתברך גם בשני כדורגלנים מעולים בקישור ובחוד וכוונתי היא למשה סיני ושבתאי לוי."
+.5.1981. הפועל מביסה את מכבי פתח תקווה בתוצאה 1:5 וזוכה באליפות. עשרת אלפים צופים רואים בבלומפילד שערים של לנדאו, סיני, שבתאי לוי (2) ושער עצמי. מכבי פתח תקווה מבקיעה שער מצמק בדקה ה-90.
+הרכב: בז'רנו, דרייפוס, זיתוני, זאנה, א.כהן, אקהויז (ציון 8), נחמיאס, לסרי (7), סיני (7), לנדאו (7), שבתאי לוי (7). מרקוביץ עולה לשחק כמחליף.
+שבוע אחר כך, במחזור האחרון, עושה הפועל את הקפת האליפות, אחרי תיקו 1:1 מול ראשון לציון. אקהויז ומשה סיני נבחרים כשחקנים המצטיינים של העונה.
+=== 1982/1983 – הגביע השמיני, עם היד של גילי ===
+'''שער מחלוקת שעוד ידובר בו רבות.''' ב-1.6.1983 זכתה הפועל בגביע השמיני בתולדותיה, כשניצחה בגמר את מכבי 2:3. כך כתב אריה פינטו ב"דבר": "...שחקני הפועל תל אביב, בראשותם של סיני וז'אנו, השתלטו על מרכז השדה כשהם שולחים פעם אחר פעם את החלוצים לעמדות תקיפה. במיוחד אמורים הדברים לגבי גיל לנדאו שהיה השחקן המצטיין בשדה.
+פריצותיו של לנדאו העמידו במבוכה רבה את הגנת מכבי תל אביב שהתקשתה לנטרלו למרות השמירה האישית שהופעלה נגדו."
+בדקה ה-25 פרץ ז'אנו משמאל, הגביה את הכדור למרכז ואקהויז נגח פנימה. 0:1. שמונה דקות אחר כך הבקיע סיני שער שני מבעיטת קרן. 0:2. בדקה ה-38 דחק שוייצר את הכדור מקרוב וצמצם את התוצאה ל-1:2. נומדר השווה בדקה ה-59, גם הוא מתוך הרחבה. 2:2.
+בדקה ה-63 בעט איווניר כדור חזק לחיבורים. בז'רנו זינק והדף. ואז הגיעה הדקה ה-67.
+כך סיקר "דבר" את שער הניצחון: "משה סיני חטף כדור מהתקפת מכבי תל אביב ושלח כדור 'עומק' לעברו של לנדאו, שפתח במרוצה לעבר הכדור הגבוה ביחד עם אבי כהן. מרכוס, שוער מכבי, שהבחין בסכנה הנשקפת, יצא משערו ובניסיון להרחיק בעט את הכדור לגופו של לנדאו. משם נהדף הכדור לעבר שער מכבי ובמרוץ הנוסף לכדור התרוממו יחד אבי כהן וגיל לנדאו לפני קו השער. אבי כהן ניסה לנגוח הצדה, אולם במאוץ המהיר הדף גיל לנדאו את אבי כהן קדימה כשהכדור חודר לרשת מראשו של כהן – 2:3.
+שער מחלוקת שעוד ידובר בו רבות אולם אין בכוחו לשנות את העובדה שהפועל תל אביב היא מחזיקת גביע המדינה בכדורגל לשנת 1983."
+אחרי המשחק התברר שיד הזהב של גילי היא שהביאה להפועל את הגביע.
+הפועל שיחקה בהרכב: בז'רנו, ארמה, אקהויז, זאנה, פיזנטי (מאיר), יחבס, אלי כהן (נחמיאס), סיני, ז'אנו, רמלר, לנדאו.
+/1986 – האליפות העשירית, מחזור אחרון, דקה 86
+'''אלי כהן מנצח על הצגה בבלומפילד.''' 14.12.1985. מחזור 8: בלומפילד, שלושת אלפים צופים. הפועל תל אביב מביסה את מכבי פתח תקווה 1:5 בזכות ארבעה שערים של אלי כהן ושער של ז'אנו.
+פ. עובדיה, "דבר": "יכולת מעולה של קשר הפועל תל אביב אלי כהן שהניבה ארבע-שער מרגליו וראשו, העניקה אתמול לקבוצתו ניצחון בית מרשים על מכבי פתח תקווה 1:5 לאחר פיגור של 1:0...
+היכולת המבריקה של שחקני תל אביב הזכירה לרבים את עונתה הגדולה. המרץ, היכולת ומהלכי הכדור מרגל לרגל לא הותירו לחניכיו של משה מאירי מפתח תקווה כל סיכוי."
+'''כוכב השבת:''' "מי אם לא אלי כהן מהפועל תל אביב, ארבעה שערים וציון 9 מספרים הכל. כל הקבוצה רצה היטב, אבל לכל הצגה גדולה יש סולן, ואתמול היה זה כהן. העובדה שתופקד בחולית הקישור לא הפריעה לו לפרוץ מאחור בכוח רב ולהבקיע ארבעה שערים, שיא עונתי."
+'''המאסטרו, משה סיני.''' 10.5.1986. מחזור 28. בלומפילד, אלפיים צופים. הפועל מביסה את מכבי נתניה 1:5. אלי כהן ושבתאי לוי מבקיעים שני שערים כל אחד, סיני מבקיע את החמישי. את השער לנתניה מבקיע קשר צעיר בשם שלום תקווה.
+פ. עובדיה, "דבר": "חניכיו של דוד שוייצר עשו במחצית הראשונה ככל העולה על רוחם ורק חוסר מזל מנע מהם הבקעת מנת שערים כפולה. ה'מאסטרו' משה סיני חילק לחברים כדורים למכביר ובעצמו הבקיע את אחד השערים."
+שני מחזורים לסיום: מכבי חיפה צועדת בראש הטבלה ולה 54 נקודות, אחרי ניצחון 0:2 על יבנה. מכבי תל אביב, שניצחה את באר שבע, תופסת את המקום השני עם 54 נקודות. הפועל, שלזכותה 53 נקודות, במקום השלישי.
+'''שירי אליפות בחיפה.''' 17.5.1986. במחזור ה-29 מנצחת מכבי חיפה את מכבי תל אביב 1:3. אברהם צ'יבין, "דבר": "אווירה מיוחדת היתה אתמול בעיר הכרמל. האיצטדיון העירוני בקרית אליעזר היה מלא עד אפס מקום (20 אלף צופים), החל משעות הצהריים המוקדמות. באיצטדיון שלטו הצבעים ירוק וצהוב, אך הרוב היה שייך ל'ירוקים', ששלטו ביציעים על רקע הר-הכרמל המרהיב ביופיו...
+בדקות הסיום התחולל קרנבל מרגש ביציעים, כשאוהדי חיפה שרים 'יש אליפות'."
+הפועל תל אביב יוצאת לבאר שבע. המחצית הראשונה מסתיימת בתיקו אפס. במחצית השנייה נכנס מוריס ז'אנו. אלי כהן מבקיע שער ראשון וז'אנו את השני בדרך לניצחון 1:2.
+מחזור אחד לפני הסיום מכבי חיפה עדיין במקום הראשון ולה 57 נקודות. הפועל עולה למקום השני עם 56 נקודות. מכבי תל אביב, שלזכותה 54 נקודות, במקום השלישי. במחזור האחרון תארח הפועל את מכבי חיפה, כאשר הפועל חייבת ניצחון כדי לזכות באליפות ולחיפה יספיק תיקו.
+'''אדום וירוק – מתמרקים.''' יום שני, 19.5.1986. ניסן פרידמן כותב ב"דבר", תחת הכותרת "אדום וירוק – מתמרקים": "השוער אריה אלתר אושפז שנית, לאחר ששוחרר מ'תל השומר' בסוף השבוע. הוא ייאלץ לעבור סדרה נוספת של טיפולים ועתה כבר ברור, כי יום-טוב טליאס הצעיר יעמוד בין הקורות. בקבוצה רוו נחת משובו המוצלח של אלי כהן. הוא נעדר חודש ימים בשל הכרטיס האדום שספג במשחק הגביע מול מכבי חיפה."
+'''קו חשמלי לוהט בין תל אביב וחיפה.''' יום רביעי, 21.5.1986. ניסן פרידמן, "דבר": "שלושה ימים בלבד נותרו להכתרה. המתח הגבוה הפך את קו תל אביב - חיפה לקו חשמלי לוהט, על סף פיצוץ. נראה כי היום או מחר יאזלו כל הכרטיסים לבלומפילד, רובם בידי האוהדים האדומים שמכינים תפאורה מהסרטים...
+בהפועל תל אביב כבר התרגלו למאות אוהדים ביציע, שנותנים תחושה מיוחדת. מישהו העיר כי אפילו בחלק ממשחקי הליגה לא ראו כמות כזו של צופים.
+כן התרגלו גם לזעקות השבר של שוייצר. מבחינתו הכל חייב להיעשות טיפ-טופ, לאף שחקן אסור לזייף, לאף אחד אסור לרמות."
+'''הקמע.''' יום רביעי, 21.5.1986. ניסן פרידמן, "דבר": אם באוהדי הקבוצות עסקינן, הרי שלהפועל תל אביב יש קמע קבוע. כולם מכירים אותו, אך איש לא כתב עליו. אברהם בואנו. לא יודעים מי? יאשין. הוא אינו נח לרגע ומשתדל לעזור, לסייע ולעשות כל דבר למען שחקניו-אליליו...
+את הכינוי 'יאשין' הדביק לו המאמן האנגלי של הפועל תל אביב, הארי גיים. האנגלי לא ידע עברית וכשרצה לקרוא לבחור, פשוט אמר: 'יאשין', כי באותו רגע התייצב בואנו בין הקורות והשחקנים התאמנו בבעיטות לשער.
+בן 30, עובד בבית ברנר. מחצית חייו אוהד שרוף וקמע של הקבוצה. זה החל לפני 15 שנה כשדוד פרימו ושייע פייגנבוים רחצו בים, גילו את הנער בחוף ולקחו אותו איתם למשחק. הם ניצחו ומאז הפך לקמע של הפועל תל אביב."
+'''אלפיים אוהדים באימון.''' יום חמישי, 22.5.1986. ניסן פרידמן, "דבר": "דגלים אדומים וסמלי הפועל כבר מעטרים את היציעים 1 ו-2 בבלומפילד. חגיגת האוהדים הגיעה אתמול לשיא נוסף בדרך לשבת. כאלפיים מהם ישבו ביציע וצפו באימון הקבוצה, כשהם מעודדים את אליליהם."
+"כאשר החיפאים פרצו בשירי אליפות בא שערו של לנדאו". יום ראשון, 25.5.1986. משה כהן, "דבר": "שער מעורר מחלוקת שהבקיע גיל לנדאו בדקה ה-85 העניק אתמול את תואר אליפות המדינה לעונת 1985/1986 לקבוצת הפועל תל אביב, שגברה במשחק מותח ועצבני על אלופת השנתיים האחרונות, מכבי חיפה, בתוצאה 0:1...
+אמנם שחקני, עסקני ואוהדי מכבי חיפה טענו שהשופטים העניקו להפועל תל אביב את כתר האליפות, אך האמת היא שהירוקים צריכים לבוא בטענות רק אל עצמם, שכן ברוב דקות המחצית השנייה הם שיחקו במערך הגנתי מתוגבר, התבססו על תרגילי נבדל, שיחקו על זמן ולא ניסו לתקוף את שער יריביהם...
+במחצית השנייה חל שיפור ביכולתה של הפועל, אך אבי רן בדקות 56 ו-57 קלט היטב את נגיחתו של שבתאי לוי ובעיטתו של ליאור ברנס...
+דוד שוייצר שחש כיצד כתר האליפות מתרחק מתל אביב הכניס שני חלוצים למשחק: את גיל לנדאו ואלי יאני. בהמשך התברר שחילופים אלה חרצו את גורל המשחק. ב-20 הדקות האחרונות נסוגו שחקני עיר הכרמל לעבר שערם ויריביהם נראו חסרי אונים. ביציעים כבר החלו אלפי אוהדי חיפה לחגוג את הזכייה באליפות.
+ואז באה הדקה ה-85 שלא תימחק מזיכרונם של הצופים עוד שנים רבות: משה סיני שיגר מסירה לעבר גיל לנדאו. הגנת חיפה ציפתה לשריקה לנבדל אך לנדאו לא התחשב בציפיותיהם, התקדם לעבר השער ובעט כדור קשתי מעל ידי השוער אבי רן שיצא לקראתו - 0:1.
+שחקני חיפה עטו בזעם על השופט שריר וקוונו אלכס נאור. כשהם ממררים בבכי טענו ממן וחבריו שהשער הובקע מעמדת נבדל, אך השופט התקיף שריר דחה את טענותיהם.
+שתי דקות לאחר הבקעת השער הכשיל אלי כהן את רפי אוסמו. השופט מיהר להרחיקו מהמגרש. כהן התעלף ונזקק לטיפול רפואי.
+בדקות הסיום גוננו האדומים על שערם כדי להעניק לאוהדיהם שבעי האכזבות תואר אליפות."
+'''ריח של אליפות.''' ניסן פרידמן, "דבר": "השריקה לסיום. 'יש אליפות!' שואגים הגרונות הניחרים ביציע 7. אין מענה מיציע 8 ההמום. במה אפשר לפתוח את תיאור הסופה שהפכה את בלומפילד לים גועש? בדמעות האושר שניגרו על לחיי האדומים? בדמעות הייאוש שניקוו בעיני הירוקים? שחקני הפועל תל אביב נעלמו בבת אחת בהמון החוגג. 'אלי יאני, אלי יאני!' צרחו כמה אדומי פנים וחיבקו את הענק החיוור. 'שאבי, שאבי' והחלוץ המתולתל הונף אל-על. 'גילי מלך ישראל' בכו כמה צעיפים אדומים וחנקו את מבקיע השער מרוב אהבה. יהודה עמר היה כחולם. מישהו קרע מעליו את חולצתו. הוא בהה ומלמל 'לא האמנתי...' מוריס ז'אנו טולטל בידי המעריצים וקרא בהתרגשות: 'הראינו לכולם שאנחנו יותר טובים ממכבי חיפה. שיתקנו אותם לאורך כל 90 הדקות ואני שמח שניצחנו.' דוביד שוייצר רטט עדיין ופניו טרם נרגעו. הוא מיהר לחדר ההלבשה ואחריו כל שחקניו, מאות אוהדים צבאו על הפתח ונכנסו לתיקולים עם הסדרנים. נער עם זר פרחים ענקי לדוביד הורשה להיכנס, וגל אוהדים פרץ פנימה איתו. שמפניה התחילה להישפך, ריח אלכוהול, ריח זיעה, ריח אושר שפרץ כנחשול אדיר אחרי 90 דקות של לחץ אדיר. ריח של אליפות...
+יצוין, כי במבט ספורט בטלוויזיה אמש הוצג בבירור שהשער הובקע מנבדל של אלי יאני."
+אחרי המשחק טען השופט צבי שריר, כי אלי יאני היה בנבדל פסיבי, שלא השפיע על מהלך הבקעת השער. מצפייה בשידור החוזר ברור כי השופט צדק.
+הפועל שיחקה בהרכב: טליאס, הרשליקוביץ, אקהויז, זאנה, עמר, ברנס (יאני), יעקב כהן (לנדאו), אלי כהן, סיני, ז'אנו, שבתאי לוי.
+הפועל מסיימת את העונה עם 59 נקודות והפרש שערים 26-52. למכבי חיפה 57 נקודות והפרש שערים 18-47.
+'''הבעיטה לא התלבשה.''' ינקה אקהויז: "משחק האליפות של עונת 1985/1986 חרוט לי בזיכרון. זה היה המשחק הראשון ששודר בטלוויזיה בשידור ישיר. שיחקנו נגד מכבי חיפה, הם היו מקום ראשון, אנחנו שני, להם הספיק תיקו כדי לזכות באליפות, אנחנו היינו צריכים לנצח. באנו שעתיים לפני המשחק. בדרך למגרש ראינו אלפי אוהדים בדרך למגרש וגם הרבה כאלה שחזרו, כי לא היה מקום והם מיהרו לראות את השידור בבית. היתה אווירה מדהימה, איצטדיון מלא. חיפה לחצו אותנו אבל הרבה בזכות ההכנה של דוביד היתה לנו אמונה שנצליח לנצח. היינו רגועים ושיחקנו בסבלנות ובשקט. גילי אפילו חלם שייכנס לשחק וייתן את הגול. מצד שני, מכבי חיפה, למרות שהספיק להם תיקו, לא היו מוכנים פסיכולוגית כמו שצריך. ברוך ממן שהיה הכוכב הגדול שלהם, כל הזמן הלחיץ את השחקנים. הם פשוט לא עמדו בלחץ.
+בדקה ה-86 גילי בעט והמזל היה שהבעיטה לא התלבשה לו. הכדור פגע לו במגן העצם, עשה קשת מעל אבי רן ונכנס."