|
|
| שורה 867: |
שורה 867: |
| עכשיו, כשאדום ושורף בעיניים, אנחנו יודעים שלא נשכח. לא נשכח אתכם לעולם – היפים והאמיצים שלנו, מונהגים בידי הגנרל קפוץ השפתיים וכסוף הפיאות. לא נשכח איך, דווקא במציאות חיים בלתי נסבלת, גרמתם לנו שוב ושוב להבין מהו אושר אמיתי." | | עכשיו, כשאדום ושורף בעיניים, אנחנו יודעים שלא נשכח. לא נשכח אתכם לעולם – היפים והאמיצים שלנו, מונהגים בידי הגנרל קפוץ השפתיים וכסוף הפיאות. לא נשכח איך, דווקא במציאות חיים בלתי נסבלת, גרמתם לנו שוב ושוב להבין מהו אושר אמיתי." |
|
| |
|
| ===תחת ניהול ההסתדרות===
| |
| מ[[שנות ה-30]] ואילך הראתה הפועל תל אביב נוכחות קבועה בצמרת הכדורגל הישראלי, וגרפה מספר רב של אליפויות וגביעים. הקבוצה שקעה בתרדמה במהלך [[שנות ה-70]], כאשר היא זכתה רק בתואר אחד במהלך עשר שנים. פריחתה המחודשת של הקבוצה החלה בעונת [[1980]]/[[1981|81]], עונה בה זכתה באליפות. במהלך [[שנות ה-80]] כשאת מחלקת הכדורגל ניהל רן לרון, זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות ובגביע אחד,הצמיחה שורה של כדורגלנים צעירים ומוכשרים והראתה נוכחות קבועה בצמרת הטבלה של הליגה הבכירה בישראל.
| |
|
| |
|
| עונת [[1988]]/[[1989|89]] הייתה העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה. שילוב של ניהול כושל בראשות מחזיק תיק הפועל במועצת פועלי ת"א יפו אלי מילר ויו"ר מחלקת הכדורגל חיים צימר, תוך אי סדרים כספיים, ובלגאן בשורות ארגון האב של המועדון, ההסתדרות, הובילו לצבירת חובות. החובות הכלכליים לוו בצניחה ביכולתה של הקבוצה במגרשים בשל הרחקת 8 משחקניה הבכירים ל-8 משחקים והורדת 6 נקודות ליגה שהביאו בסוף העונה לירידה, ראשונה בתולדות המועדון, לליגת המשנה הישראלית.
| |
|
| |
| הפועל הצליחה לעלות בחזרה לליגה הבכירה בסוף עונת [[1989]]/[[1990|90]], אולם היא לא הצליחה לשחזר את תהילתה עד להעברת הקבוצה לידיים פרטיות בשלהי שנות ה-90.
| |
|
| |
|
| ===הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות=== | | ===הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות=== |