Banner_2011_3.jpg

åé÷éôåòì áôééñáå÷ Donations
הפועל תל אביב (כדורגל) השנים הראשונות

מתוך ויקיפועל
הפועל תל אביב (כדורגל) השנים הראשונות
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפועל תל אביב הוקמה מספר פעמים והתפרקה בטרם הוקמה באופן סופי ב-1927.

הקמת הפועל תל אביב


תוכן עניינים

ניסיון הקמה ראשון

כרטיס חבר מס' 2 בהפועל תל אביב, 1924

במקביל לפעילות בצפון הארץ קמה אגודת הפועל בתל-אביב, בראשותו של יהודה גבאי (שחקן אהל) וזו פעלה בראשית דרכה בענפי הכדורגל, ההתעמלות והאתלטיקה. על ועד האגודה הוטל על ידי חברי האגודה לטפל בהקמת התאגדות הפועל ארצית".

את ההתחלה של הפועל ת"א תאר עמנואל גיל[1] בספרו "סיפורו של הפועל" (1976) המאגד עדויות רבות על הקמת הקבוצה: "הפועל בתל אביב. ראשית התהוותו של הפועל בתל-אביב היתה בשלהי שנת תרפ"ג (1923), כאשר קבוצת חברים קטנה התארגנה ויסדה קלוב ספורטיבי בשם הפועל על יד ועדת התרבות של ההסתדרות בתל – אביב באותו הזמן נוסדה הקבוצה הספורטיבית של הפועל בחיפה וגם ביתר הנקודות בארץ נוסדו קבוצות ספורטיביות של פועלים. ברם לא היה אז כמעט כל קשר בין הקבוצות הללו וכל אחת עשתה דרכה לבדה. בכוחות מעטים ובאמצעים דלים, שהחברים היוזמים הפרישו משכר עבודתם הזעום, קוימו הפעולות הספורטיביות, שמטרתן היתה, כפי שהוגדרה בתקנות – ההתפתחות הגופנית של הפועל העברי בארץ. אך ניצני הארגון הראשון של הפועל בתל אביב לא האריכו ימים. מרבית החברים נחלצו ויצאנו לעבודות הטבק בגליל העליון. כך נתפרדה החבורה וההתפתחות נבלמה בעודה באיבה"...

שחקן "אהל" יהודה גבאי, בעל פנקס חבר מס' 1, סיפר: "בעצם זה היה מקרה. יום אחד ב – 1923 פנה אלי הח' ארדשטיין ז"ל ואמר לי, שאעסיק את הנוער שבחיפה העתיקה, וכך זה התחיל באותו בית של קלוב אחדות-העבודה, העומד על כנו עד היום ואשר הרבה מעשי בראשית של תנועת הפועלים נתחוללו בו. משארגנו הח"ח י' שרפשטיין ויורקו (יאיר אהרוני) ואנשי אחווה מאותם הימים (1924) את ק. ס. (קלוב ספורט) הפועל, היו בחורי מוכנים ומזומנים... ושוב היה זה מקרה שבעברי לתל אביב, עם התלקט האהל, נבחרתי לראש ק. ס. הפועל ליד ועדת התרבות ומכיוון שהייתי ראש זכיתי במקרה בפנקס החבר מס' 1".

אברהם עשני נרשם כחבר מס' 2, ופנקס החבר שלו שרד ותמונה שלו אף מופיעה בספר.

החוקר חיים קאופמן מציין מספר מסמכים היסטוריים נוספים המדברים על הפועל תל אביב בגלגולה הראשון. הידיעה העיתונאית הראשונה המזכירה את הפועל הופיעה בעיתון "הארץ" בידיעה ב-4 באפריל 1924 'התחרות בכדור-רגל שהייתה אתמול בין קבוצת משטרת תל-אביב וקבוצת "הפועל" נגמרה בשנים נגד אחד לטובת קבוצת המשטרה'. בנוסף אברהם עשני תיאר בכתבה בעיתון דבר ב-16 במרץ 1936 את הקמת הקבוצה: "פורים 1923 הוא יום יסודו...בדירת אחד החברים בנוה שאנן בתל אביב נתכנסו - אחרי שובם מתחרות כדורגל ב"המכבי" - כעשרים פועלים שיזמו להקים איגוד פועלים מיוחד לספורט...נוקב השם, תוקנו כמה תקנות, נבחר ועד שהוטל עליו לבוא במגע עם מוסדות ההסתדרות. ברם הדאגה העיקרית הייתה - להשיג כדורגל, כי הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסנו, לא עליכם...בכל זאת נקבע המועד למשחק ראשון. ביחס לשם היו כמה הצעות...אך השם "הפועל" היה מקובל על דעת כולנו. ישיבת היסוד הלזו לא ארכה, גם לא הצטיינה בחגיגיות יתרה, ובכל זאת יצאנו ממנה מלאי סיפוק ואמונה בעתיד האיגוד החדש ובהתגשמות רעיוננו".

על פי עדות אחד החברים אריה בן גד התפרק קלוב הספורט החדש מאחר ומרבית החברים יצאו לעבודת טבק בגליל העליון. בימים ההם היו העובדים העבריים מובטלים מרבית הזמן, וככל כנראה הקימו במהלך אחת מהתקופה האבטלה את מועדון הספורט. כאשר מצאו עבודה כמובן היו חייבים לעזוב ולעבוד. לאור נתוני התקופה קאופמן מעריך כי המועדון התפרק בין אפריל ליוני 1924.

הניסיון השני

12.6.1925, דבר

החוקר קאופמן מציין ידיעה מיוני 1925 בעיתון דבר כעדות לכך שבראשית 1925 הוקמה מחדש קבוצה ספורטיבית בתל אביב בשם "הפועל" עם שלוש מחלקות לאתלטיקה קלה התעמלות וכדורגל. כמו כן הוא מציין כי בהמשך פורסמו עוד ידיעות על פעילות המועדון, אך מאוקטובר 1925 פסקו הידיעות, עובדה התואמת לכך שהמועדון ככל הנראה אכן פורק בשנית באותה תקופה.

ניסיון שלישי

עמנואל גיל ציטט את אריה בן-גד על ההתחלה של הפועל: "בשנת 1926 בערך לקחו שוב חברים מספר את היזמה לידיהם והניחו יסודות מוצקים לקלוב הספורטיבי הפועל בתל אביב, שהתפתח לממדים רחבים והסתעף לחטיבות ספורטיביות רבות, ביניהן כאלה, אשר זכות ראשונים עליהן להפועל תל-אביב, כגון פלוגות עזרה ראשונה, שהיתה אח"כ הגרעין ליסוד "מגן דוד אדום" בארץ.

בתל אביב נוסדה ההתאחדות לתרבות גופנית הפועל במועצה שנתקיימה ב – 15.5.1926 בצריף הנוער העובד, בה השתתפו – מלבד היוזמים וב"כ הוועד הפועל וועדת התרבות של ההסתדרות וב"כ הסתדרות הנוער העובד – שליחים מ – 5 קלובי הפועל, שהיו קיימים אז: תל-אביב, חיפה, זכרון-יעקב, פתח תקוה והרצליה. הפועל תל אביב קבע לראשונה אז את סמל הפועל, שנתקבל אח"כ כסמל ההתאגדות כולה".

בשעת אותה אסיפה כאמור כבר חדל סניף "הפועל" בתל אביב מלהתקיים. ב-4 ביוני 1926 הופיעה ידיעה בעיתון "דבר" המודיעה על פתיחת מרשם לקלוב ספורטיבי "הפועל" בת"א. הידיעה מפרטת כי חברים מתקבלים לסקציות שונות ביניהן כדורגל, אופניים, שחיה, שיט, שחמט התעמלות ואתלטיקה. אין זה ברור בוודאות מה עלה בגורל סקציית הכדורגל עם המשך ההרשמה. ידיעה מה-6 באוגוסט[2] מפרטת קורות סקציות שונות בקלוב הספורט בתל אביב, אך אין מדובר כלל על מחלקת הכדורגל. הדבר תואם לכך שבידיעה מ-12 בפברואר 1927[3] המפרטת גם את מספר החברים בסקציות השונות מדובר על כך ש"אורגנו 2 קבוצות לכדור-רגל" ניסוח המרמז על כך שמדובר בהתארגנות חדשה יחסית. על כן נראה שאכן רק ב-1927 הוקמה מחדש סקציית הכדורגל של הפועל בגלגולה האחרון אשר שרד עד עצם היום הזה.


המידע בסיוע אלישע שוחט מחבר הספר "100 שנות כדורגל, 2006 – 1906"

קישורים חיצוניים

כלים אישיים
תרומות