23,946
עריכות
שירי שואה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
יש המציבים את נקודת האפס של שירי השואה בקהל האדום, בחגיגות הפסד האליפות של מכבי ת"א כדורסל ב-1993. באירוע שהפך למיתולוגי חזרו בטיסה מהצפון לשדה דב שחקני מכבי ממשחק פלייאוף מכריע בגליל שהפסד בו קבע כי איבדו את האליפות. עשרות אוהדי הפועל הגיעו לשדה על מנת לשמוח לאידם, ועל מכוניתו של יו"ר מכבי [[שמעון מזרחי]] נחרטו צלבי קרס. | יש המציבים את נקודת האפס של שירי השואה בקהל האדום, בחגיגות הפסד האליפות של מכבי ת"א כדורסל ב-1993. באירוע שהפך למיתולוגי חזרו בטיסה מהצפון לשדה דב שחקני מכבי ממשחק פלייאוף מכריע בגליל שהפסד בו קבע כי איבדו את האליפות. עשרות אוהדי הפועל הגיעו לשדה על מנת לשמוח לאידם, ועל מכוניתו של יו"ר מכבי [[שמעון מזרחי]] נחרטו צלבי קרס. | ||
בצורה יותר מוסדרת והמונית הוכנסו לשימוש שירים העושים שימוש במונחים השאולים מטרמינולוגיית השואה ע"י האולטראס בשער 5 ויציע ב' באוסישקין בתחילת שנות האלפיים. השירים הפכו נפוצים גם בקרב אוהדים רבים אחרים. נראה כי השימוש במונחים אלו בשירי העידוד נבעה במקור ממשחקי הכדורסל, כאשר התסכול מהניהול הכושל של המועדון בשילוב ההצלחה הדורסנית הנצחית של [[מכבי ת"א]] הובילו להקצנה בשנאה של האוהדים וביטויה המילולי. | |||
הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון [[אדום עולה בבלומפילד]] ("שער 11 גטו"), [[הפועל היום יוצאים למלחמה]] ("אבי נמני נאו-נאצי בן זונה") ועוד. | הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון [[אדום עולה בבלומפילד]] ("שער 11 גטו"), [[הפועל היום יוצאים למלחמה]] ("אבי נמני נאו-נאצי בן זונה") ועוד. | ||