23,830
עריכות
אולם אוסישקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מיקום=[[תל אביב]], [[ישראל]] | |מיקום=[[תל אביב]], [[ישראל]] | ||
|אבן יסוד= | |אבן יסוד= | ||
|נפתח=1953 | |נפתח=[[13 בדצמבר]] 1953 | ||
|שופץ= | |שופץ= | ||
|הורחב= [[29 בספטמבר]] 1980 | |הורחב= [[29 בספטמבר]] 1980 | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
}} | }} | ||
'''אולם אוסישקין''' היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון. | '''אולם אוסישקין''' היה ממוקם ברחוב אוסישקין מספר 1 בתל אביב מול הנמל, על גדות הירקון. | ||
במשך למעלה מחמישים שנה שימש כביתו של מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב. האולם נבנה על מגרש בלטות פתוח בו שיחקה לפני כן [[הפועל ת"א]]. | |||
{{מאבק על אולם אוסישקין}} | {{מאבק על אולם אוסישקין}} | ||
''לפרטים על המאבק נגד הריסת האולם ראה [[מאבק על אולם אוסישקין]]'' | ''לפרטים על המאבק נגד הריסת האולם ראה [[מאבק על אולם אוסישקין]]'' | ||
===ממגרש פתוח לאולם=== | ===ממגרש פתוח לאולם=== | ||
[[תמונה:141253.JPG|thumb|left|כתבה מעיתון דבר על פתיחת המגרש ב-1953]] | |||
בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב. המגרש נחנך במשחק ב-13 בדצמבר מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים עד כ-2,000 צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. | |||
לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות | |||
===בניית האולם=== | |||
לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה. הבנייה הסתיימה ב-1980, וב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]]. | לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה. הבנייה הסתיימה ב-1980, וב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]]. | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://wiki.red-fans.com/images/e/ea/141253.JPG כתבה על פתיחת המגרש הישן], 14.12.1953, דבר | |||
* רון עמיקם, [http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/053/564.html "כל האולם כולו, גשר צר מאוד" - רגעי מפתח בתולדות האולם], 27.2.2006, מעריב | * רון עמיקם, [http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/053/564.html "כל האולם כולו, גשר צר מאוד" - רגעי מפתח בתולדות האולם], 27.2.2006, מעריב | ||
* יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3704163,00.html גוש דן: מבית האדומים ועד גן הקופים], 30.4.2009, ידיעות תל אביב | * יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3704163,00.html גוש דן: מבית האדומים ועד גן הקופים], 30.4.2009, ידיעות תל אביב | ||