23,824
עריכות
אולם אוסישקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===ממגרש פתוח לאולם=== | ===ממגרש פתוח לאולם=== | ||
[[תמונה:141253.JPG|thumb|left|כתבה מעיתון דבר על פתיחת המגרש ב-1953]] | [[תמונה:141253.JPG|thumb|left|כתבה מעיתון דבר על פתיחת המגרש ב-1953]] | ||
בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב. המגרש נחנך במשחק ב-13 בדצמבר מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. | בדצמבר 53' עברה מחלקת הכדורסל של הפועל לשחק במגרש הבלטות הישן ברחוב שהיה צמוד לבית הפועל (בו נמצאים עד היום מועדוני הקליעה והשיט). המגרש נחנך במשחק ב-13 בדצמבר מול הפועל חולון, בו הפסידה הפועל 43:32 (14:7 במחצית). ועל הבלטות האלו כיכבו באותן שנים כמה מהשמות הגדולים ביותר שלבשו את המדים האדומים. במשחקים גדולים אלפי צופים הצטופפו על קוי המגרש על מנת לצפות במאבקים הגדולים של הפועל ביריבתה הגדולה מכבי. מאחר והמגרש היה ללא תאורה, פעמים רבות משחקי גביע אירופה של הפועל התקיימו דווקא ב[[אולם הפחים|מגרש בחולון]]. משחקים גדולים הועברו לעיתים לבלומפילד שם הוקם פרקט על גבי הדשא. | ||
במהלך השנים נזנח מגרש הבלטות הישן, ונבנה בצמוד לו, צפונית לבית הפועל, מגרש גדול יותר ששימש למשחקי הקבוצה ועליו נבנה בהמשך האולם. | |||
===בניית האולם=== | ===בניית האולם=== | ||
כבר ב-1959 הסתכסכה מועצת הפועלים עם עיריית תל אביב אשר שאפה להרוס את המגרש מאחר והוקם בחלקו על שטח אשר יועד לכביש. לבסוף המשיך המגרש לעמוד על תילו. בשנת 1975 לאחר שאיגוד הכדורסל החליט לאסור על קיום משחקים בליגה הראשונה במגרשים פתוחים, הוחלט במועצת הפועלים על הקמת אולם מקורה במקום בו היה מגרש הבלטות החדש, והחלה בניית האולם על המגרש הישן. המגרש הישן נשאר צמוד לאולם כמגרש אימונים לקבוצות הילדים והנוער. | |||
לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה. הבנייה הסתיימה ב-1980, וב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]]. | לרכז הפרויקט מטעם מועצת פועלי תל אביב מונה דב פרוסק, שהיה ממקימי סקציית הכדורסל של הפועל תל אביב, ולטובת הפרויקט הוקצו 12 מיליון לירות ישראליות. במהלך השיפוץ והבניה נעקרו היציעים הישנים שהיו במקום ונבנו במקומם שני יציעי בטון חדשים, שהכילו כ-2000 מקומות. מתחת ליציעים נבנו חדרי הלבשה לקבוצות ולשופטים, שרותים לקהל ומזנון. הגג נבנה מחומר אמריקאי שהיה מיזוג בין פלדה וחומרי בידוד. פרקט החליף את הבלטות המפורסמות, ובשלב מתקדם יותר אמורה הייתה להיות מותקנת באולם מערכת מיזוג אוויר. זה לא קרה. הבנייה הסתיימה ב-1980, וב-[[29 בספטמבר|29/9/1980]], במסגרת ה[[עונת 1980/81 (כדורסל) מחזור 2|מחזור השני]] של הליגה הלאומית בכדורסל, חנכה הפועל תל אביב את אולמה החדש במשחק ליגה מול [[הפועל חיפה]]. | ||