רחביה רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{שחקן|
{{שחקן עבר|
|תמונה=[[תמונה: rozenboim.jpg]]
|שם=רחביה רוזנבוים
|כינוי=רחביה
|תאריך לידה=1934
|תאריך פטירה=שיזכה לחיים ארוכים
|עיר לידה=
|ארץ לידה=
|מספר בהפועל=
|תפקיד=חלוץ
|מועדוני נוער=[[גדנ"ע יהודה]], [[הפועל ת"א]]
|שנים=
|מועדונים=[[הפועל ת"א]]
|נבחרת=ישראל
|הופעות בנבחרת=
}}
}}
'''חלוץ, שיחק בהפועל בשנים 1964-1951. אימן את הפועל והוביל אותה לאליפות בשנתו הראשונה כמאמן'''
'''חלוץ, שיחק בהפועל בשנים 1964-1951. אימן את הפועל והוביל אותה לאליפות בשנתו הראשונה כמאמן'''


שורה 12: שורה 27:


'''טירונות.''' "שחקנים שעלו לקבוצה הבוגרת נתנו הרבה כבוד לשחקנים הוותיקים. אני הייתי שחקן טוב בקבוצת הנוער והבקעתי הרבה שערים, אבל זה לא עזר לי כשעליתי לקבוצה הבוגרת. במשחק הראשון שלי בחיפה ניגש אלי שמעון צימרמן, שהיה הקפטן, ואמר לי: 'תשמע, בחור. בסיום המשחק תוריד את החולצה שלך ואני אסחט אותה. כדאי שתהיה הרבה זיעה לסחוט, כי אחרת תחטוף ממני ואני לא יודע אם תראה את החולצה הזו עוד פעם.'"  
'''טירונות.''' "שחקנים שעלו לקבוצה הבוגרת נתנו הרבה כבוד לשחקנים הוותיקים. אני הייתי שחקן טוב בקבוצת הנוער והבקעתי הרבה שערים, אבל זה לא עזר לי כשעליתי לקבוצה הבוגרת. במשחק הראשון שלי בחיפה ניגש אלי שמעון צימרמן, שהיה הקפטן, ואמר לי: 'תשמע, בחור. בסיום המשחק תוריד את החולצה שלך ואני אסחט אותה. כדאי שתהיה הרבה זיעה לסחוט, כי אחרת תחטוף ממני ואני לא יודע אם תראה את החולצה הזו עוד פעם.'"  
[[תמונה:rozenboim2.jpg|left|thumb|400px|משחק ליגה ראשון בבלומפילד, הפועל נגד שמשון, רחביה קפטן, מחליף דגלונים עם קפטן שמשון]]


'''באסה ובלומפילד.''' "אחרי כיבוש יפו ב-1948, כששיחקתי בנוער של קבוצת גדנ"ע, אי אפשר היה להיכנס ליפו בלי אישורים. קבוצת גדנ"ע היתה הראשונה שקיבלה אישור וזו היתה הפעם הראשונה שבה עלתה קבוצה ישראלית לשחק באיצטדיון באסה. אחר כך, כשעברתי לקבוצת הנוער של הפועל, עבר האיצטדיון לרשות מועצת פועלי תל אביב. המגרש היה מכוסה עפר וכשרצו לשתול דשא, הטילו את העבודה על קבוצת הנוער. תחת פיקוחו של בוצ'קה, שהיה אחראי על המגרש, הובלנו לאיצטדיון דשא וחומרי דישון ושתלנו את הדשא.
'''באסה ובלומפילד.''' "אחרי כיבוש יפו ב-1948, כששיחקתי בנוער של קבוצת גדנ"ע, אי אפשר היה להיכנס ליפו בלי אישורים. קבוצת גדנ"ע היתה הראשונה שקיבלה אישור וזו היתה הפעם הראשונה שבה עלתה קבוצה ישראלית לשחק באיצטדיון באסה. אחר כך, כשעברתי לקבוצת הנוער של הפועל, עבר האיצטדיון לרשות מועצת פועלי תל אביב. המגרש היה מכוסה עפר וכשרצו לשתול דשא, הטילו את העבודה על קבוצת הנוער. תחת פיקוחו של בוצ'קה, שהיה אחראי על המגרש, הובלנו לאיצטדיון דשא וחומרי דישון ושתלנו את הדשא.