23,840
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==תיאור קריירה == | ==תיאור קריירה == | ||
===קריירת משחק === | ===קריירת משחק === | ||
רוזנבוים גדל בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, וכבר בגיל צעיר השתלב בקבוצה הבוגרת. רוזנבוים היה למעשה שותף בקבוצה הבוגרת כמעט מיום חידוש הליגה לאחר מלחמת העצמאות, ולהוציא את העונה הראשונה ב-1950 היה שותף לכל שנותיה הראשונות של הליגה במדינת ישראל העצמאית. עונת הבכורה שלו בבוגרים הייתה ב-1952, הוא השתלב בקבוצה לצידם של כוכביה דאז: חיים גלזר, דני ילובסקי, יעקב חודורוב ואחרים, ואט אט תפס מקום של קבע בהרכב. | רוזנבוים גדל בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, וכבר בגיל צעיר השתלב בקבוצה הבוגרת. רוזנבוים היה למעשה שותף בקבוצה הבוגרת כמעט מיום חידוש הליגה לאחר מלחמת העצמאות, ולהוציא את העונה הראשונה ב-1950 היה שותף לכל שנותיה הראשונות של הליגה במדינת ישראל העצמאית. עונת הבכורה שלו בבוגרים הייתה ב-1952, הוא השתלב בקבוצה לצידם של כוכביה דאז: [[חיים גלזר]], [[דני ילובסקי]], [[יעקב חודורוב]] ואחרים, ואט אט תפס מקום של קבע בהרכב. | ||
רוזנבוים היה קשר-חלוץ מצוין, זריז מאוד, טכני ביחס לתקופה, ובעל בעיטה עוצמתית שעזרה לו לפתוח הגנות ואילצה אותן לצאת אליו. הוא היה שחקן פיקח ובעל ראיית משחק מצוינת, שידע תמיד למצוא את חבריו להתקפה ולנצל את תכונותיו האישיות של כל אחד מהם בצורה הטובה ביותר. | רוזנבוים היה קשר-חלוץ מצוין, זריז מאוד, טכני ביחס לתקופה, ובעל בעיטה עוצמתית שעזרה לו לפתוח הגנות ואילצה אותן לצאת אליו. הוא היה שחקן פיקח ובעל ראיית משחק מצוינת, שידע תמיד למצוא את חבריו להתקפה ולנצל את תכונותיו האישיות של כל אחד מהם בצורה הטובה ביותר. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
רוזנבוים הפך במהירות לאחד הכוכבים הגדולים במדינה, וב-1953 כבר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת, כשזו התמודדה בסקופיה מול נבחרת יוגוסלביה החזקה במוקדמות גביע העולם, הופעתו הראשונה מתוך 18 בסה"כ במדים הלאומיים. | רוזנבוים הפך במהירות לאחד הכוכבים הגדולים במדינה, וב-1953 כבר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת, כשזו התמודדה בסקופיה מול נבחרת יוגוסלביה החזקה במוקדמות גביע העולם, הופעתו הראשונה מתוך 18 בסה"כ במדים הלאומיים. | ||
רוזנבוים הלך וצבר נסיון ובטחון, וב-1955 היה בכושר שיא כאשר הבקיע 16 שערים וסיים כמלך שערי הקבוצה בליגה. בשלב זה תארים עוד אין. רוזנבוים והפועל נאלצו לחכות רק עוד שנתיים, וב-1957 זוכה הקבוצה באליפות ראשונה מאז קום המדינה, כשהיא מקדימה את הפועל פ"ת הגדולה והיריבה העירונית מכבי במאבק על הכתר. רוזנבוים הרשית תשעה שערים בעונה זו, שניים פחות ממלך שערי הקבוצה, מיכאל מיכאלוב. | רוזנבוים הלך וצבר נסיון ובטחון, וב-1955 היה בכושר שיא כאשר הבקיע 16 שערים וסיים כמלך שערי הקבוצה בליגה. בשלב זה תארים עוד אין. רוזנבוים והפועל נאלצו לחכות רק עוד שנתיים, וב-1957 זוכה הקבוצה באליפות ראשונה מאז קום המדינה, כשהיא מקדימה את הפועל פ"ת הגדולה והיריבה העירונית מכבי במאבק על הכתר. רוזנבוים הרשית תשעה שערים בעונה זו, שניים פחות ממלך שערי הקבוצה, [[מיכאל מיכאלוב]]. | ||
פרט לאותה אליפות, זכה רוזנבוים בעוד תואר אחד במדים האדומים, גביע המדינה. בעונת 1960 העפילה הפועל תל אביב לגמר הגביע, שם פגשה את האלופה הפועל פ"ת. פ"ת עלתה ראשונה ליתרון, אך שער של דני גולדשטיין השווה את התוצאה. בדקה ה-70 השתלט רוזנבוים על כדור שאבד להגנת פ"ת, פרץ ימינה והרים את הכדור לעבר גדעון טיש, שנגח פנימה והשלים מהפך אדום וגביע מדינה ראשון מאז 1939. | פרט לאותה אליפות, זכה רוזנבוים בעוד תואר אחד במדים האדומים, גביע המדינה. בעונת 1960 העפילה הפועל תל אביב לגמר הגביע, שם פגשה את האלופה הפועל פ"ת. פ"ת עלתה ראשונה ליתרון, אך שער של [[דני גולדשטיין]] השווה את התוצאה. בדקה ה-70 השתלט רוזנבוים על כדור שאבד להגנת פ"ת, פרץ ימינה והרים את הכדור לעבר [[גדעון טיש]], שנגח פנימה והשלים מהפך אדום וגביע מדינה ראשון מאז 1939. | ||
רוזנבוים המשיך בהפועל עד 1965, כשהוא כובש במדי הקבוצה סה"כ 78 שערים, כמות שמציבה אותו עד עצם היום הזה במקום הרביעי בטבלת מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים. | רוזנבוים המשיך בהפועל עד 1965, כשהוא כובש במדי הקבוצה סה"כ 78 שערים, כמות שמציבה אותו עד עצם היום הזה במקום הרביעי בטבלת מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
"בבית הספר היסודי למד איתי אברהם בן-רובי, ששיחק בקבוצת גדנ"ע. כמו הרבה ילדים אחרים גם אני שיחקתי כדורגל בכל הפסקה וכנראה שיחקתי לא רע, כי יום אחד בא אלי בן-רבי ואמר שקבוצת גדנ"ע מעוניינת בי. זה היה ב-1947 ואני הייתי אז בן 13. מאמן הקבוצה היה [[מוניה גולדשטיין]], ששיחק בהפועל בשנות ה-30, והעוזר שלו היה שוני מושקוביץ', שקשור לקבוצת גדנ"ע עד היום. כעבור שנתיים החליט מוניה לעבור להפועל תל אביב. שישה-שבעה שחקני נוער שהיו קשורים אליו מאוד, וביניהם גם אני, עברו להפועל יחד איתו. מ-1949 עד 1951 שיחקתי בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב וזכיתי איתה באליפות ובגביע. | "בבית הספר היסודי למד איתי אברהם בן-רובי, ששיחק בקבוצת גדנ"ע. כמו הרבה ילדים אחרים גם אני שיחקתי כדורגל בכל הפסקה וכנראה שיחקתי לא רע, כי יום אחד בא אלי בן-רבי ואמר שקבוצת גדנ"ע מעוניינת בי. זה היה ב-1947 ואני הייתי אז בן 13. מאמן הקבוצה היה [[מוניה גולדשטיין]], ששיחק בהפועל בשנות ה-30, והעוזר שלו היה שוני מושקוביץ', שקשור לקבוצת גדנ"ע עד היום. כעבור שנתיים החליט מוניה לעבור להפועל תל אביב. שישה-שבעה שחקני נוער שהיו קשורים אליו מאוד, וביניהם גם אני, עברו להפועל יחד איתו. מ-1949 עד 1951 שיחקתי בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב וזכיתי איתה באליפות ובגביע. | ||
באחת השבתות היתה הקבוצה הבוגרת אמורה לנסוע למשחק בחיפה ולי היה משחק במסגרת קבוצת הנוער נגד מכבי תל אביב. באותו שבוע התקיימה חתונתו של | באחת השבתות היתה הקבוצה הבוגרת אמורה לנסוע למשחק בחיפה ולי היה משחק במסגרת קבוצת הנוער נגד מכבי תל אביב. באותו שבוע התקיימה חתונתו של חיימ'קה גלזר, שהיה חלוץ ונכלל בהרכב הראשון. כמו לפני כל משחק, נפגשו השחקנים בקפה 'בן יהודה', אבל חיימ'קה לא הגיע. הלכו אליו הביתה, דפקו בדלת, אבל שום דבר לא עזר. פתאום בא אלי זלמן קליאוט, שהיה חבר בהנהלה של הפועל, ואמר לי: 'בוא איתי, אתה נוסע עם הקבוצה הבוגרת למשחק בחיפה.' עלייה לקבוצה הבוגרת באותם ימים, עם כל הכוכבים - חודורוב, רוזנבאום מראשון, צימרמן ובוצ'קה ומי לא, נראתה כמו חלום. כנראה לא עיכלתי מה קורה לי, כי עניתי: 'מה פתאום? יש לי דרבי בקבוצת הנוער.' קליאוט הסביר לי ששחקן נוער יכול להגיע לקבוצה הבוגרת בשני מצבים: המצב הראשון הוא, שהשחקן עובר את הגיל שמאפשר לשחק בקבוצת הנוער ואם יש לו פוטנציאל לשחק בקבוצה הבוגרת - מעלים אותו. המצב השני הוא, שקורה מקרה מסוים ונוצרת לשחקן הנוער הזדמנות לעלות בהרכב של הקבוצה הבוגרת. זה מה שקרה עכשיו, כשגלזר לא הופיע. לא חשבתי יותר מדי ונסעתי למשחק בחיפה. ניצחנו 1:4 את מכבי חיפה וכנראה שהייתי טוב, כי בשבוע שלאחר מכן היה דרבי באיצטדיון באסה ושוב עליתי בהרכב. בדרבי ניצחנו 0:2 משני שערים של [[דני ילובסקי]]. מאז הפכתי לשחקן קבוע בהרכב הקבוצה הבוגרת. | ||
שיחקתי בקבוצה במשך 13 שנה ובאותן שנים זכינו באליפות אחת ובגביע אחד. אחר כך אימנתי במשך שנתיים את קבוצת הנוער וגם איתה זכיתי באליפות וגביע. ארבע שנים אחרי שסיימתי לשחק, מוניתי כמאמן הקבוצה הבוגרת. זו היתה עונת [[1968/69]] וכבר באותה עונה זכינו באליפות. הייתי המאמן הצעיר ביותר שזכה באליפות בעונתו הראשונה כמאמן. משחק האליפות היה בשעריים, ניצחנו בו משער של [[משה מורדכוביץ'|משה (גוגו) מורדכוביץ']] וכתוצאה מכך ירדה מכבי שעריים לליגה א'. בסוף המשחק התרכזו השחקנים של שעריים באמצע המגרש ובכו. מתוך התחשבות בהם הוריתי לשחקנים לא לעשות הקפת אליפות. אימנתי את הפועל במשך שנתיים ובעונת [[1975/76]] חזרתי לעונה נוספת. אחר כך הייתי מנהל מקצועי של מחלקת הנוער במשך הרבה שנים ובשנים אלו זכינו בהרבה אליפויות וגביעים. | שיחקתי בקבוצה במשך 13 שנה ובאותן שנים זכינו באליפות אחת ובגביע אחד. אחר כך אימנתי במשך שנתיים את קבוצת הנוער וגם איתה זכיתי באליפות וגביע. ארבע שנים אחרי שסיימתי לשחק, מוניתי כמאמן הקבוצה הבוגרת. זו היתה עונת [[1968/69]] וכבר באותה עונה זכינו באליפות. הייתי המאמן הצעיר ביותר שזכה באליפות בעונתו הראשונה כמאמן. משחק האליפות היה בשעריים, ניצחנו בו משער של [[משה מורדכוביץ'|משה (גוגו) מורדכוביץ']] וכתוצאה מכך ירדה מכבי שעריים לליגה א'. בסוף המשחק התרכזו השחקנים של שעריים באמצע המגרש ובכו. מתוך התחשבות בהם הוריתי לשחקנים לא לעשות הקפת אליפות. אימנתי את הפועל במשך שנתיים ובעונת [[1975/76]] חזרתי לעונה נוספת. אחר כך הייתי מנהל מקצועי של מחלקת הנוער במשך הרבה שנים ובשנים אלו זכינו בהרבה אליפויות וגביעים. | ||