ריפעת טורק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''קשר. שיחק בהפועל בשנים 1984-1972''' | '''קשר. שיחק בהפועל בשנים 1984-1972''' | ||
נולד ב-[[16 בספטמבר]] 1955. | נולד ב-[[16 בספטמבר]] 1955. | ||
==תיאור קריירה== | |||
בגיל 16 הצטרף לקבוצת הנוער של הפועל תל אביב. את רוב הקריירה עשה בהפועל תל אביב. בשנת 1984 עבר טורק להפועל ירושלים. | |||
שחקן הכדורגל הערבי הראשון שזומן לנבחרת ישראל, במסגרתה השתתף באולימפידת מונטריאול 1976 (ישראל הגיעה לרבע הגמר). סה"כ רשם במדי הנבחרת כ-40 הופעות. | |||
==לאחר הפרישה== | |||
לאחר שפרש ממשחק, החל טורק לעבוד כמאמן. הוא מונה למנהל הפועל תל אביב בשנת 1991, ובשנת 1997 אימן את [[הפועל טייבה]] והביא אותה להישגים מרשימים. לאחר מכן פרש טורק גם מאימון. כיום משמש טורק כחבר הוועדה המקצועית מטעם ההתאחדות לכדורגל ומשמש לעתים כפרשן ספורט בערוצים השונים. | |||
בשנת 1981 הקים טורק את תנועת ניצני שלום, גוף נטול קשר פוליטי-מפלגתי, שמטרתו להפגיש בין נוער יהודי וערבי. ב-1988 הוצב ברשימת רצ במקום השני למועצת העיר. בבחירות 1998 נבחר למועצת העיר במקום הרביעי מטעם סיעת מרצ. בשנת 2002 אף היה מועמד להתמנות לסגן ראש העיר, רון חולדאי. טורק עוסק בשנים האחרונות, בצד פעילותו במועצה, בחינוך לספורט בשכונות יפו - הוא ייסד את העמותה לספורט, תרבות וחינוך ביפו. | |||
---- | |||
''המידע מבוסס על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7 ויקיפדיה הכללית]'' | |||
== ג'ימי מספר== | |||
"נולדתי ב-1955 ביפו. התנאים בשכונה שבה גדלתי היו קשים מאוד, תושבי השכונה התקיימו בקושי ובני נוער רבים התמכרו לסמים. שמונה מתוך 30 ילדים שלמדו איתי בבית הספר היסודי מתו במשך השנים ממנת יתר של סמים וכמעט כל השאר בילו תקופות ארוכות בבתי סוהר. | "נולדתי ב-1955 ביפו. התנאים בשכונה שבה גדלתי היו קשים מאוד, תושבי השכונה התקיימו בקושי ובני נוער רבים התמכרו לסמים. שמונה מתוך 30 ילדים שלמדו איתי בבית הספר היסודי מתו במשך השנים ממנת יתר של סמים וכמעט כל השאר בילו תקופות ארוכות בבתי סוהר. | ||
| שורה 32: | שורה 44: | ||
במשך כל הקריירה שלי תמיד קיללו אותי על רקע היותי ערבי. המקללים היו אוהדים של קבוצות יריבות וגם שחקנים של אותן קבוצות. היחידים שלא קיללו אותי מעולם על רקע גזעני היו האוהדים של הפועל. הם אהבו אותי מההתחלה וההצלחה שלי נזקפת במידה רבה לזכות העידוד והתמיכה שקיבלתי מהם. | במשך כל הקריירה שלי תמיד קיללו אותי על רקע היותי ערבי. המקללים היו אוהדים של קבוצות יריבות וגם שחקנים של אותן קבוצות. היחידים שלא קיללו אותי מעולם על רקע גזעני היו האוהדים של הפועל. הם אהבו אותי מההתחלה וההצלחה שלי נזקפת במידה רבה לזכות העידוד והתמיכה שקיבלתי מהם. | ||
עד היום אני שמח וגאה מאוד על כך שהפועל מובילה בארץ בשילוב וקידום של שחקנים ערבים, שמגיעים לרמות הגבוהות ביותר. למרות שמספר השחקנים הערבים בקבוצות אחרות גדול יותר, הם אינם מקבלים מהאוהדים את החום והאהבה שקיבלתי אני וששחקנים כמו אחמד מוסה קיבלו אחרי. | עד היום אני שמח וגאה מאוד על כך שהפועל מובילה בארץ בשילוב וקידום של שחקנים ערבים, שמגיעים לרמות הגבוהות ביותר. למרות שמספר השחקנים הערבים בקבוצות אחרות גדול יותר, הם אינם מקבלים מהאוהדים את החום והאהבה שקיבלתי אני וששחקנים כמו [[אחמד מוסה]] קיבלו אחרי. | ||
'''אחד הגדולים.''' [[יעקב אקהויז]]: "ג'ימי טורק היה כישרון אדיר. היו לו כוח, מהירות, בעיטה בשתי הרגליים ומשחק ראש מעולה. הוא היה יכול להגיע לרמות הגבוהות ביותר, אבל פציעה השביתה אותו ואחריה לא הצליח לחזור לעצמו. הוא היה אחד השחקנים הגדולים ביותר ששיחקתי לצדם." | '''אחד הגדולים.''' [[יעקב אקהויז]]: "ג'ימי טורק היה כישרון אדיר. היו לו כוח, מהירות, בעיטה בשתי הרגליים ומשחק ראש מעולה. הוא היה יכול להגיע לרמות הגבוהות ביותר, אבל פציעה השביתה אותו ואחריה לא הצליח לחזור לעצמו. הוא היה אחד השחקנים הגדולים ביותר ששיחקתי לצדם." | ||
| שורה 45: | שורה 57: | ||
---- | ---- | ||
מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]" | מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]" | ||