רקע

שירו הידוע ביותר של גילי ארגוב (מילים ולחן: רוני אחיאל) נשמע ביציע בלומפילד מיד אחרי שהפועל מבקיעה, בד"כ אחרי שיר השחקן. הבית האחרון מוקדש בד"כ לדמות שנואה במיוחד. במשך שנים היה זה אבי נימני ש"זכה לכבוד", אך בשנים האחרונות גם שמעון "הבוגד" גרשון, שופטים ושחקנים שנואים אצל היריבה זוכים להכלל ברשימה זו.

מילות השיר

ביום שאת הלכת

הכל נהיה לי אפור

אפילו כל השירים

נמוגו לי כחלום


אבל נותרו לי זכרונות

על אהבה, והיא איננה עוד

אבל נותרו לי זכרונות

על אהבה, והיא איננה עוד


מי המציא את המילה (אהבה)

שהיא שורפת לבבות

האין זו דרך אבודה

שלפעמים גם בא לבכות


הייתה יפה כל כך

מכל העלמות

פניה כמלאך

הרסו אותי פתאום


אבל נותרו לי זכרונות

על אהבה, והיא איננה עוד

אבל נותרו לי זכרונות

על אהבה, והיא איננה עוד


<שם דמות שנואה כלשהי> בן זונה (בן זונה)

ו<שם דמות שנואה כלשהי> בן זונה

ו<שם דמות שנואה כלשהי> בן זונה

ו<שם דמות שנואה כלשהי> בן זונה

בית אחרון אלטרנטיבי

ואבי נמני בן זונה ואבי נמני בן זונה בן זונה

טעויות נפוצות

רבים מהאוהדים שרים "פניה כמלאך / עשו אותי שיכור".

קישורים חיצוניים