הצגת המקור של הדף "משה מלמד"

{{שחקן עבר|
|תמונה=[[תמונה:melamed.jpg|left|285px|משה מלמד]]
|שם=משה מלמד
|כינוי= מלמד
|תאריך לידה=1921
|מספר בהפועל=5
|תפקיד=בלם
|מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]]
|מועדונים כשחקן=[[הפועל ת"א]]
|מועדונים כמאמן=
|הופעות=42
|שנים=13
}}

'''משה מלמד''' (1921 - [[24 באוגוסט]] 2005) שיחק בהפועל כבלם בשנים 1939 - 1951.

== תיאור קריירה ==
משה מלמד, בלם, היה אחד מגדולי שחקני ההגנה של הפועל תל אביב בשנות הארבעים, ועמוד תווך בהגנה הקשוחה של הקבוצה, שהייתה מהמובילות בכדורגל בישוב העברי באותן שנים.

מלמד, יליד אוקראינה, עלה עם משפחתו ארצה בגיל צעיר, ולבסוף התיישבה זו בתל אביב. מלמד הצעיר החל לשחק בקבוצות נוער שונות, עד שלבסוף הגיע לקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, שם עשה את המסלול עד לקבוצה הבוגרת, בה השתלב במהלך עונת המשחקים של [[1939/40|1940]]. באותה שנה זכתה הפועל יחד עם מלמד בתואר אליפות, הישג עליו חזרה שלוש שנים מאוחר יותר ב-[[1942/43|1943]]. במהלך [[1944/45|1945]] זכתה הפועל באליפות המחוז הצפוני של הליגה לכדורגל, וזוכה ב'חצי אליפות', כשבחצי השני זוכה בית"ר ת"א, שזכתה באליפות המחוז הדרומי.

מלמד שיחק על פי רוב בעמדת הבלם, ולעתים בעמדת המגן, כשלצידו שיחקו בקו האחורי בין היתר [[זלמן פרידמן|זלמן 'דז'מפה' פרידמן]], [[אברהם פלדמן|אברהם 'בוצ'קה' פלדמן]] ואחרים. מלמד, שהתאפיין בנוקשות משחקו, חוזקו, וסגנון משחק לוחמני, שהיה מלא בנחישות והתלהבות, הפך לשחקן קבוע בהרכב הקבוצה, והיה אחד משחקני ההגנה הצעירים הבולטים ביותר של התקופה. מלמד היה על פי רוב שותף להתמודדויות בינ"ל שנערכו בתקופתו במסגרות קבוצתיות כגון משחקי רעים בין הפועל ת"א ונבחרת הפועל לבין קבוצות מחו"ל, כדוגמת נבחרת הצבא המצרי או קבוצת מ.ט.ק בודפשט, וכמו כן גם לנסיעת נבחרת הפועל למסע בינ"ל בארה"ב. לצד התמודדויות בינ"ל אלו, זכה מלמד לרשום גם שני משחקים בינ"ל במדי הנבחרת הלאומית, כשזו התמודדה ב-1950 במשחקים ידידותיים נגד נבחרת תורכיה, ראשית באוקטובר ולאחר מכן בדצמבר של אותה שנה. בשני משחקים אלו הפסידה הנבחרת.

[[1949/50|1950]] הייתה עונתו האחרונה של משה מלמד כשחקן פעיל בהפועל תל אביב, כשהקבוצה פתחה את הופעותיה במסגרת ליגת הכדורגל העצמאית של ישראל, ולאחריה תלה מלמד את הנעליים, כשמאחוריו יותר מעשור במדים האדומים.

----
מאת אדם אלי, מתוך האתר הרשמי

== מלמד מספר==
שוחחתי עם משה בבית שבו הוא גר מאז מלאו לו עשר שנים, ברחוב הירקון בתל אביב. משה, בן 83 בעת הריאיון, הוא גבר מרשים, גבוה ונאה מאוד. מחשבתו צלולה ודבריו בהירים: "אני אוהד פנאטי של הפועל תל אביב. אחרי הפסד בדרבי אני לא יכול לצאת מהבית." אני בטוח שגם בגיל 83 הוא יכול להשתלב ללא בעיות בהרכב הנוכחי של הפועל תל אביב. אולי כושרו הגופני היום נופל מזה של שחקנים צעירים ממנו, אבל הוא אוהב את הפועל בכל נימי נפשו ואין ספק שייתן הכל על המגרש. 

ידידו אשר בלוט מספר: "משה מלמד מזדהה עם הפועל תל אביב בכל נשמתו. כשהקבוצה מפסידה, הוא מצלצל אלי השכם בבוקר וכולו צער. כשהפועל מנצחת, הוא מאושר. לפעמים אני מזמין אותו למשחק והוא מסרב. אם הם יפסידו, הוא אומר, לא אוכל לראות את זה."

"נולדתי באוקראינה בשנת 1921," מספר משה. "זו היתה תקופה של פרעות ביהודים ואבי, שהיה ציוני, החליט לעלות ארצה. תחנתנו הראשונה בארץ היתה זכרון יעקב. משם עברנו לחיפה ומשם לתל אביב, לבית ברחוב הירקון שבו אני מתגורר עד עצם היום הזה. 

התחלתי לשחק כדורגל כשהייתי נער, דווקא במכבי מולדת. שיחקנו בצפון תל אביב, על שפת הים, נגד קבוצות שונות. באותם ימים היו במכבי שתי קבוצות נוער. בקבוצה אחת שיחקו אלו שנחשבו 'כוכבים', ובשנייה, שבה אני שיחקתי, שחקנים שנחשבו 'אפורים'.
הקבוצה שלי לא שיחקה כדורגל יפה לעין, אבל הצטיינה במשחק לחימה ועשתה הכל כדי לנצח. היה במכבי יהודי אחד בשם ברקוביץ', שהעדיף את קבוצת ה'כוכבים', למרות שבסופו של דבר לא יצא ממנה דבר. האפליה הזו עצבנה חלק מאיתנו ולכן עברנו להפועל.

כשהגעתי להפועל הייתי בן 16 ומיד הפכתי ממגן לחלוץ. הפועל שיחקה אז ב[[מגרש וולובלסקי]], מגרש חמרה וכורכר בשכונת הצריפים, ליד רחוב סלמה. מהבית למגרש רכבתי על אופניים. באותם ימים שיחק בהפועל חלוץ בשם [[אברהם נודלמן|נודלמן]]. כשהוא ראה אותי בפעם הראשונה הוא ניגש אלי ואמר: 'תראה, אני לא יודע מי אתה, אבל אם לא תילחם, אני אקצץ לך את הרגליים. אצלנו קודם כל נלחמים ואחר כך משחקים.'

לארץ הגיעו אז קבוצות מהטובות בעולם – אדמירה והכוח וינה מאוסטריה, טימישוארה מרומניה וקבוצות אחרות, ששיחקו נגדנו ונגד מכבי. שיחקנו גם נגד קבוצות אנגליות מצוינות, שהורכבו מחיילים אנגלים ששירתו אז בארץ. ביניהן ניתן לציין את קבוצת הגולדסטרים גארד מפרדס חנה וקבוצת הסוללה ה-17. 

אחד השחקנים הבולטים בקבוצה שלנו היה יהודי פולני בשם [[דוד מיץ]]. הוא הגיע לארץ עם הצבא הפולני שבא להילחם לצד בנות הברית, ערק מהצבא והלך לעבוד בבית החרושת לתבואה בנחלת יצחק. דוד היה לוקח חמור, עובר את נחל איילון ומגיע למגרש. הוא היה צנטרפור (דיברנו אז במונחים אנגליים והצנטרפור היה center forward - חלוץ מרכזי), שחקן פיזי מאוד שמפרק הגנות. לדעתי זו לא פראות, זו הדרך הנכונה לשחק. צריך לפרק את הגנת היריב ואז הדרך לשער סלולה. בטוטנהאם היה בזמנו חלוץ מצוין בשם סמית, ששיחק בדיוק בשיטה הזו. היו לו שני קשרים, מקיי וגריבס, שהזינו אותו בכדורים. הוא היה מקבל כדור, עובר שחקן בעזרת הכוח והמהירות שאפיינו אותו ומפציץ את השער.

הליגה העליונה בימים ההם נקראה ליגה א'. שיחקו בה 12-10 קבוצות בשני סיבובים. בנוסף לכך התקיימו משחקי ידידות ומשחקים של נבחרת ארץ-ישראל.

הכוכב הגדול הראשון בהפועל היה השוער [[וילי ברגר]]. כולם מדברים על [[יעקב חודורוב|חודורוב]]. חודורוב היה באמת שוער גדול, אבל וילי ברגר היה גדול הרבה יותר. לפעמים היה נדמה שהוא פסיכולוג, כי הוא ידע לכוון את החלוץ של הקבוצה היריבה לבעוט למקום שהוא, השוער, רצה. אף שוער לא יוצא היום יותר מארבעה מטרים בזמן בעיטת קרן, אבל אצל וילי ברגר, כל השטח ברדיוס של שמונה מטרים מהשער ואפילו יותר היה שלו. הוא היה יוצא והודף את הכדור ואף אחד לא היה מתקרב אליו. כשנבחרת ארץ ישראל שיחקה במצרים והובסה 7:1, וילי ברגר היה השחקן הטוב ביותר על המגרש ומנע תבוסה בתוצאה גבוהה הרבה יותר. שחקנים נוספים בשנים הראשונות של הפועל היו המגן השמאלי [[ישראל בריקר|בריקר]], [[משה פוליאקוב|מוסטה פוליאקוב]], שהיה קשר שמאלי, [[שלמה פוליאקוב]] - קיצוני ימני מהיר מאוד, [[שוקה ברשדסקי|שוקה ברשצקי]] - חלוץ מרכזי שהיה יכול לעבור בקלות חמישה-שישה שחקנים, הקיצוני השמאלי נודלמן ו[[אמנון חרל"פ]], שהיה חלוץ פיזי מאוד. בהגנה שיחק איתי בחור בשם [[ישראל וייס]], ששיחק כמוני, בתפקיד של בלם או מגן. היה בינינו תיאום מצוין. כשהוא היה קופץ לכדור, ידעתי איפה לעמוד ויכולתי לקבל את הכדור ללא קושי. 

[[תמונה:Moshe_melamed2.jpg|left|thumb|480px|משה מלמד]]

בשנת 1939 הגיעו להפועל [[הרברט מייטנר|מייטנר]] ודוקטור ([[צבי ארליך]]), שחקנים מהכוח וינה הגדולה, שהיתה אז כמו ריאל מדריד של היום. אלה היו חלוצים שיכלו להכריע משחק. הם לא רצו על המגרש רק כדי לעשות רושם ואחר כך לבעוט לעננים. דוקטור שיחק בתור קיצוני שמאלי ומייטנר היה קיצוני ימני. באמצע שיחק דוד מיץ.

כשהתחילה מלחמת השחרור אי אפשר היה לרדת לשחק במגרש וולובלסקי ולכן עברנו לשחק בשכונת מונטיפיורי, במגרש שנקרא '[[מגרש התמרים]]'. כבר באותה תקופה שיחקו איתנו שחקנים ערבים. אחד מהם, [[עלי ג'בארה]], היה חלוץ מרכזי מצטיין.

משחקי דרבי היו תמיד משהו מיוחד. עד היום, כשאני שומע שהפועל הפסידה למכבי, נשבר לי הלב ואני לא יכול לצאת מהבית. היתה פעם תקופה שבה לא היתה לנו אפשרות להתאמן ובשבת היה אמור להיות דרבי במגרש בשכונת מונטיפיורי. לא הבנתי איך נוכל לשחק בלי להתאמן, אבל בשבת עלינו למגרש בהתלהבות רבה. דוקטור אמר לי, 'משה, אם נגמור את המחצית 0:0, במחצית השנייה נאכל אותם.' ואכן כך היה. במשך 25-20 הדקות הראשונות שיחקנו סגור, אחר כך יצאנו קדימה וניצחנו 1:4. במחצית השנייה התפרקו שחקני מכבי לחלוטין. אחרי המשחק הבאנו אותם על אלונקות לבית החולים, כי הם לא יכלו לעמוד על הרגליים. 

לבית"ר ירושלים היו 'שמות' כמו אשר בירנבלום וסימון אלפסי, אבל תמיד ניצחנו אותם. הירושלמים תמיד התבכיינו והיו טובים רק על הנייר. הם היו עולים למגרש בהתלהבות, אבל אז חוטפים גול והסיפור נגמר.

יום אחד התקיים משחק של נבחרת הפועל נגד נבחרת מכבי. השוער של נבחרת מכבי היה יענקל'ה חודורוב, ששיחק באותם ימים במכבי ראשון לציון. חודורוב שיחק מצוין באותו משחק. אחרי המשחק באתי לראשון ודיברתי עם אביו. אמנם הייתי שחקן ולא עסקן, אבל תמיד אהבתי למשוך שחקנים ממכבי, כי אני אוהד פנאטי של הפועל. שכנעתי את אביו של חודורוב שכדאי לבנו לעבור להפועל וכך הוא עבר אלינו. גם מליקה, שעמד בשער הקבוצה לפני חודורוב, היה שוער ברמה גבוהה, היה לו הרבה ניסיון והוא הצטיין במשחק קרקע. חודורוב, לעומתו, הצטיין במשחק גובה. בצ'כוסלובקיה היה אז שוער גדול בשם פלניצ'קה וחודורוב ריחף באוויר כמוהו. 

עוד שחקן שהבאתי להפועל היה [[אשר בלוט|אשר'קה בלוט]]. הוא שיחק בקבוצת הפועל הצפון, שהיתה טובה לליגה ב', אבל לא לליגה א' (כאמור, הליגה הראשונה באותם ימים). לאט לאט הוציאו מהקבוצה את השחקנים הטובים וביניהם היה אשר'קה.

עברו כבר שנים רבות מאז פרשתי ממשחק פעיל, אבל אני אוהב מאוד את הקבוצה וממשיך לעקוב אחריה עד היום. במשך השנים שיחקו בהפועל הרבה שחקנים ברמה גבוהה. [[דוד פרימו]] היה מצוין. [[גדעון טיש]] היה שחקן גדול, שידע מה לעשות עם הכדור. הוא היה יכול להשתלב בכל קבוצה בליגה האנגלית, מבחינה גופנית וטכנית כאחד. באותן שנים שבהן שיחק טיש היה גם שחקן בשם [[זאב סגל|זאב (בבה) סגל]], ששיחק בתור מגן ימני ונתן הכל על המגרש. [[רוני קלדרון]] היה שחקן נהדר, מהיר וטכני. הוא ידע מתי למסור ואיך לתת את הכדור לחלוץ כך שיגיע לשער בבעיטה אחת. העובדה שהזמינו אותו לשחק באייאקס הגדולה מוכיחה את יכולתו. גם [[משה סיני]] היה שחקן טוב.

[[שלום תקווה]] היה שחקן גדול. הוא שיחק כדורגל יפה לעין באופן יוצא מהכלל, אבל רך מדי. אחיו [[אבי תקווה|אבי]] היה שחקן לגמרי לא רע ואני כועס על המאמן, שלא מצא איתו שפה משותפת. גם [[שי אבוטבול]] בכלל לא רע. יש לו כל הנתונים: גוף, תנועה עם כדור ומסירה, אבל הוא לא מנצל אותם במידה מספקת. הבעיה הגדולה ביותר היא קשר שמסתכל על שחקן לידו ולא מוסר לו את הכדור, כי הוא חושב שאחר כך יהיה קל יותר..." 


משה מלמד נפטר ב-[[24 באוגוסט]] 2005. הוא היה מזקני השבט שלנו, שבט הפועל תל אביב. בשבטים קדומים זכו רק מתי מעט לשבת לשולחנו של אחד מזקני השבט, ללמוד מניסיונו ולהפנים את ערכיו. זכות גדולה זו נפלה בחלקי, כמו גם הזכות הגדולה להשתייך לשבט המפואר של הפועל תל אביב.
----
מתוך הספר "[[אדום בנשמה]]"

== קישורים חיצוניים==
* אדם אלי, [http://www.hapoelta-fc.co.il/Player.asp?id=84 פרופיל שחקן עבר], האתר הרשמי
* [http://www.elel.co.il/player.php?id=%EE%F9%E4%20%EE%EC%EE%E3 משה מלמד בנבחרת ישראל] (לא רשמי), elel.co.il
* {{שחקן נבחרת באתר ההתאחדות|80436|3}}
* [[:תמונה:Hadashot_210663_melamed.png|כתבה על חייו לאחר הפרישה]], 21.6.1963, חדשות הספורט

{{גלרית קטגוריה לפי שם עמוד}}
[[קטגוריה:שחקני הפועל תל אביב (כדורגל)]]
[[קטגוריה:שחקני עבר (כדורגל)]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1939/40]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1940/41]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1941/42]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1942/43]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1943/44]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1944/45]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1945/46]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1946/47]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1947/48]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1948/49]]
[[קטגוריה:סגל הפועל ת"א (כדורגל) 1949/50]]