עונת 1982/83 (כדורגל) גביע המדינה 1/4 גמר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
|יריבה=[[בית"ר ירושלים]]
|יריבה=[[בית"ר ירושלים]]
|מקום=[[בלומפילד]]
|מקום=[[בלומפילד]]
|תוצאה=0:1 (פוצץ)
|תוצאה=0:2
|צופים=22000
|צופים=22000
}}
}}

גרסה מ־11:47, 19 באפריל 2010

Svg2raster.jpeg
עונה 1982/83
מסגרת גביע המדינה בכדורגל
מחזור/סיבוב 1/4 גמר
תאריך ?
יריבה בית"ר ירושלים
מקום בלומפילד
תוצאה 0:2
צופים 22000

תיאור המשחק

התיאור מתוך כתבה במעריב

מפעל גביע המדינה מלא באירועים מכוננים. הוא רצוף אינספור מפגשים בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים, מרביתם אגב עוטרו בפנדלים במעמדי גמר הגביע.

ב-‭,'89‬ ערב הירידה של הפועל בפעם הראשונה והאחרונה לליגה השנייה, היא ניצחה את בית"ר ‭0:2‬ בבלומפילד וחטפה ‭5:0‬ בגומלין בימק"א, בהארכה. ‭5:0‬ שמשום מה לא מופיע בפרוטוקול הטראומות ההסתדרותי לצד החמישייה בדרבי. בדרך־כלל מי שמנצח מבין השתיים לוקח מהנשיא את הפרס השנתי.

זה קרה גם ב־‭,1983‬ במפגש היחיד בין השתיים שהיה גם רבע הגמר. גם בבלומפילד וגם משחק טעון ומיוחד, בעונת הגביע הכי גדולה שהיתה פה אי פעם, עם חצי גמר שהוליד את המשחק הגדול בהיסטוריה, ה־‭4:4‬ בין מכבי חיפה למכבי ת"א, ואת דרבי הגמר שהסתיים בשער יד של גילי לנדאו.

זאת הייתה עונה מוזרה לשתי הקבוצות. הפועל ת"א היתה קבוצה מגובשת שצבי רוזן קיבל אחרי דוביד שוייצר המנוח, אבל קבוצה שבשבת לפני רבע גמר הגביע, שלושה מחזורים לסיום, ראתה את מכבי נתניה הגדולה (בעונה של "נתניה ועוד ‭("15‬ זוכה באליפות. היא עצמה ניצבה במקומות 2-‭,3‬ שבוע אחרי שדרסה ‭1:7‬ את בני יהודה.

בית"ר החליפה עד אותה עת חמישה מאמנים. אליהו עופר שפתח את העונה פוטר והוחזר. לרבע הגמר הזה הוא הביא את בית"ר שנתיים לאחר ששבה מליגת המשנה, כשהיא כבר במקום השביעי ומתרחקת ממאבקי הירידה.

ההתאחדות החליטה, כמו השבוע, על שני ערבי רבע גמר. אחד בבלומפילד ואחד בשני משחקים נוספים ביום שלמחרת. לבלומפילד הגיעו 22 אלף איש, ערב רווי קהל, ארבע קבוצות. את גילי לנדאו תפסנו אתמול בקוסומוי, תאילנד: "בלומפילד היה מלא. איצטדיון שלם נגדנו. אוהדי מכבי ת"א היו שם מהמשחק המוקדם‭."‬

הפועל ת"א נגד בית"ר לא היה עוד משחק בכדורגל הישראלי. זה היה מאבק אידאולוגי הרבה יותר ממוקד מאשר עכשיו. חרות מול מפא"י, ההר מול הים, השלטון החדש מול השלטון הישן. בית"ר עלתה ב- 1968 לליגה הראשונה ולקח לה יותר מעשור כדי לנצח את הפועל ת"א.

לנדאו: "זה היה משחק שאוהדי הפועל חיכו לו. אהבנו לשחק נגדם כי תמיד ניצחנו. היינו הסוס השחור שלהם. זה היה קרב שהלך והתעצם כל השנים בגלל התסכול שלהם שאנחנו מנצחים, ועוד בימק"א. כמה שהיה קשה להגיע לחדרי ההלבשה, לליווי המשטרתי התוודעתי רק ביציאה מימק"א.

הפועל לא יצאה עם ניידות ומשטרות במקום אחר. ב-‭,'81‬ כשאמרו לנו לבוא ולסייע בבחירות, ניסו לדחוף שחקנים לומר מה הקו הפוליטי שלהם. כשבגין עלה לשלטון בית"ר התעצמה. יש המון שחקנים של הפועל שהזדהו עם המהפך הזה. בחדרי חדרים ידענו את זה‭."‬

מי אצלכם הצביע ליכוד?

"אף אחד אצלנו לא היה מערך‭."‬ משה סיני: "השנאה בין הפועל לבית"ר היתה עוד כשהייתי ילד. הייתי בשער 5 כשרוני קלדרון עבר את החייל. עם השנים זה החריף. מעבר להיותנו כבשה שחורה, במשחקים מכריעים וקובעים ניצחנו אותם. השנאה הזו נמשכה שנים. בשנות ה־80 היא היתה בשיא שלה‭."‬

יוסי גבאי היה אז שחקן בן 20 שישב על הספסל של לילו עופר: "אסור לשכוח שהפועל ת"א היתה קבוצה של הממסד ובית"ר הקבוצה של העם, היותר מקופחת‭."‬

המהפך של בגין התרחש שש שנים לפני כן. ליוסי מזרחי יש עד היום את הצחוק הציני הזה שמדגיש את הפיסוק הדנטלי שמייחד אותו: "הפועל ייצגו את הממסד הפוליטי, וההיסטוריה יותר חזקה משש שנים‭."‬ לנדאו: "הפועל חזרה אז לימים של שייע שבהם היו קוראים לנו 'קומוניסטים' כשחצי מהשחקנים אצלנו בכלל לא ידעו מי זה מאיר וילנר כששמענו את ההגרלה, חלק שמחו עליה וחלק לא שמחו כי זה יריב קשה. היינו אחרי שני גמרים שהפסדנו. ידענו שאם מפסידים את הליגה, חייבים לקחת את הגביע‭."‬

למרות העונה הבינונית של שתי הקבוצות היו על המגרש שחקנים גדולים. לנדאו: "זה היה מץ'-אפ בין יוסי מזרחי למשה סיני. זזנו הצידה והשתדלנו לא להפריע. יש גם ערבים כאלה. כשאני חושב על זה עכשיו, בשתי הקבוצות האלה היו שחקנים. אני מול חנן אזולאי, בן זוג שלי לחדר בנבחרת הנוער.

הוא בא עם החליל ואני עם הגיטרה. שבתאי לוי היה צריך להסתדר עם אודי אשש וזה הכל נשיכות ומשיכות ואגרופים‭."‬ סיני: "לשחק מול מזרחי, אזולאי, מלמיליאן ואוחנה, ואצלנו המובילים והמפורסמים, זה יוצר עניין, בטח כשאתה מנצח אותם במשחקים מכריעים. טראומה לא קטנה להפסיד במשחקים כאלה‭."‬

יוסי, השני בדקה ה-80 היה חוקי?

"לא רק חוקי, גם יפה. גם סיני אומר עד היום שעבר את הקו. השער הראשון גמר את המשחק, לא השני‭."‬

את המשחק שפט יצחק אורגד, שכבר צבר ותק של 10 שנים בליגה הראשונה, אבל לא ממש היה מהמובילים בתחום. "זה כמו שישפוט היום שי שטרית רבע גמר כזה‭,"‬ פוסק אזולאי. "אותו סגנון כמו שטרית‭,"‬ מחזק אותו טובי מלאך, הקוון באותו משחק והיום רכז האירוח וקשרי החוץ בהתאחדות.

בדקה ה־‭,68‬ אחרי שבית"ר שלטה בקצב המשחק ואוהדי הפועל הצטנפו בשערים 5-‭ 7‬מול הר געש צהוב שהשתרע משערים 2 עד ‭- 9‬ פסק אורגד על כדור חופשי אלכסוני מהשער של מזרחי, בחיבור היציעים 4-‭.5‬ סיני בעט למרגלות שער ‭.3‬ "בעיטות א-לה אדר, הכוכב של ברזיל ממונדיאל ‭,"'82‬ מתאר מתאילנד לנדאו, "רגל שמאל פגז, מרביץ עם הפאלש החיצוני והפנימי. נתן במשחק הזה שתי בעיטות שלא רואים היום בכדורגל‭."‬

מזרחי זינק לכדור שהלך לפינה התחתונה הימנית שלו. הוא הצליח לעצור, לשמוט ולהשתלט על הכדור. כאן התחיל הוויכוח שהפך לאחד הערבים השחורים בתולדות בלומפילד: עבר או לא עבר את הקו? אורגד לא ראה כלום, מזרחי סוכך על הכדור, מוסתר על־ידי פקעת שחקנים. מלאך רץ למרגלות שער ‭,7‬ באותו רגע צמוד לשער ‭,6‬ וסימן למרכז המגרש. אורגד היסס עוד שניה ופסק: שער.

מזרחי: "הייתי הכי קרוב לכדור, מי היה יותר קרוב ממני? מילא השופט, אבל הקוון היה במרחק של 40 מטר ממני, כשהכדור נפל בפינה הרחוקה ממנו. לא היה לו שום סיכוי לראות אם עבר את הקו או לא. עד היום לא החליטו אם עבר או לא עבר. אני הייתי בפנים והיד היתה על הקו‭."‬ אזולאי: "הייתי ליד הקו, הכדור ירד לי ליד הרגל, על הקו וזה לא גול. אורגד סמך על הקוון מלאך שעמד בקצה השני. יוסי ממש הסתיר את הכדור בזינוק. אני עם הגב ויוסי כל הגוף שלו לכיוון הכדור‭."‬

הקוון מלאך: "קיבלתי שבחים מכל המי ומי שישבו שם. הטלוויזיה הוכיחה לכולם שטובי צדק. כל השופטים ישבו בשער ‭,3‬ ממש מולי, ואין אחד שלא התקשר אליי. יורם ארבל הראה את זה כמה פעמים. דני דבורין אמר שישר הסתכל אליי. הבעיה היתה שאורגד ראה אותי באיחור. על הקו ראיתי איך הכדור ברח למזרחי ועבר במלואו‭."‬

סיני: "זה היה שער חוקי לחלוטין. בצילום הראו שזה עבר. אנשים שישבו בשער ‭,3‬ והם לא בדיוק אוהדי הפועל, אמרו שזה עבר. מזרחי? הוא שוער שלא אהב לקבל שערים, מה גם שהוא חשב שזה לא חוקי. מה שהוא ראה זה בסדר, אבל מה שהוחלט זה יותר בסדר. אחרי זה הוא קיבל שער חוקי שפגע ברשת העליונה. זה נתן לי להרגיש בנוח‭."‬ אבולוף מקבל מגאפון וחוטף פחיות

ברגע שמזרחי ראה את פסיקת אורגד הוא התחיל להשתולל. גבאי: "יוסי נתן ספרינט מהקו למרכז השדה אחרי השופט. והוא לא היה ספרינטר, היה עגלגל. הוא לא מהמתלהמים. תמיד היה השקול והצד המרגיע. כשיוסי רץ ספרינט ידענו שיש בשריקה עוול גדול.

הוא קיבל הרבה גולים בחיים, אבל אף פעם לא התנהג בצורה כזו. זה נתן גם לספסל להבין, וגם לקהל, שהוא כל־כך לא מסכים עם ההחלטה שזה בא ממקום של חוסר צדק. הריצה שלו יצרה סוג של לגיטימציה לקהל להתלהם. כל הערך הספורטיבי נגמר. יותר התעסקו בקיפוח‭."‬

מזרחי: "אוהדי בית"ר בתקופה ההיא היו קשים. מתי בית"ר היום שורפת איצטדיונים? ההזדהות היתה אז הרבה יותר עמוקה. רצתי לקוון והקהל נדלק. זה לא היה שופט למשחק כזה. למה המשחק בין ליברפול למנצ'סטר טעון? יש מועדונים שהמאבקים ביניהם זה דרבי מבלי שזה יהיה באותה עיר‭."‬

מלאך: "לא דיברתי עם מזרחי כמה שנים. כשהיינו בספרד, כשהוא היה עוזר של גרנט, הוא שאל אותי. אמרתי לו שהטעות שלו הייתה שהוא עזב את השער וניגש אליי. הוא גרם לחימום הקהל. הם התחילו לזרוק לפידים וחפצים וחסמו דרכים. היתה עליי שמירה כמעט עשרה ימים בבית בתל כביר‭."‬

לנדאו: "מה זה היה משנה בכלל. הרי גם הסיום של הגביע הזה היה ביד. זה רק עושה את זה מתוק יותר. אין לי בעיה שזה עורר מחלוקת, כי זה עושה את זה יותר מתוק, מעצים את זה יותר‭."‬ חמש דקות נמשכו הוויכוחים והצעקות עד שהמשחק חודש. ההתפרעויות התחדשו אחרי השריקה לסיום.

אוהדי בית"ר התחילו לשרוף מכל הבא ליד, הדליקו מדורות ביציע, מוטטו את הגדר שמפרידה בין שער 7 ל־8 והחלו להכות את אוהדי הפועל.

מאיר פוטרמן, אחד האוהדים השרופים של הפועל גם היום, יושב קבוע בשער ‭,4‬ היה שם. כמו ב־‭,'69‬ כשאוהדי בית"ר פוצצו את עונת 1968/69 (כדורגל) מחזור 29המשחק נגד הפועל ושרפו את קורות העץ אחרי שרוני קלדרון עמד להבקיע שער שחולץ על־ידי חייל שקפץ מהיציע.

"עם קלדרון היה יותר גרוע‭,"‬ הוא משחזר. "פה הם קפצו מהגדר והיה מכות ובלאגן. מכות רצח. היה אחד, חובש, צנחן לשעבר, בריון אימים. הלך אליהם לבד והתחיל לריב עם איזה 30 איש עד שבא אוהד בית"ר עם בלוק מאחורה ופתח לו את כל הראש‭."‬

אזולאי: "הקהל רצה להגן על השחקנים. הפילו את כל הגדר של שער ‭.8‬ אני זוכר את המדורות בשער ‭,8‬ ממש מול העיניים שלי‭."‬ סיני: "היה בלאגן שלם. לא יצאנו מהאיצטדיון שלוש שעות. ישבנו בחדר ההלבשה מעל שער ‭.7‬ סגרו אותנו המשטרה. נשארנו שם. זו לא היתה סתם מחאה, ידעת שאם אתה יוצא החוצה יכול לקרות אסון. הם לא בדיוק האוהדים הרגועים, וזה מספיק. כשההפגנה התפזרה, אז נגמר. היה פוגרום לא קטן‭."‬

לנדאו: "הקהל שלהם דיבר עם המנורות. יש כיף גדול יותר לא לצאת מחדר ההלבשה? זו תקופה שהיינו לוקחים אוטובוס דמה שהיה יוצא והיו מדליפים שזה האוטובוס של הפועל. הם היו רודפים אחריו ואנחנו היינו נוסעים באוטובוס אחר‭."‬

עו"ד נסים אבולוף היה אז יו"ר התאגיד של בית"ר ירושלים, תפקיד שמקביל ליו"ר כל האגודה שאז כללה גם מחלקת כדורסל וטניס. הוא ישב על הספסל. אחרי תחילת ההתפרעות דחף לו קצין משטרה מגאפון ליד. "הקהל השתולל ורובי ריבלין היה בתא הכבוד‭,"‬ הוא נזכר. "לקחתי את הרמקול וניסיתי להרגיע את הקהל, אבל לא בדיוק הצלחתי. הקהל זרק עליי דברים. פחיות. גם אני נפגעתי‭."‬

שבעה שוטרים ושמונה אזרחים נפצעו במהומות. לאחר יומיים פסקה ועדת המשמעת נגד בית"ר הרחקה מהגביע לעונה אחת ושבעה משחקי רדיוס ללא קהל, כמעט כמו אחרי ליל הצינורות. אחרי ארבעה משחקים בלי קהל באשקלון ובבלומפילד, הומרה יתרת העונש לשלושה משחקי רדיוס עם קהל, שגם הם שוחקו בבלומפילד.

הקבוצה חזרה לגביע. שנה לאחר מכן, בימק"א, דפק סיני למזרחי שני שערים מרהיבים לא פחות ומנע מבית"ר אליפות היסטורית. הטראומה הונצחה לעולמים.

מבקיעים

כרטיסים ומורחקים

הרכבים

הפועל תל אביב: ?

בית"ר ירושלים: ?

שפט: יצחק אורגד

קישורים חיצוניים