שאול אייזנברג

מתוך ויקיפועל
(הופנה מהדף שאול איזנברג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאול אייזנברג במשחק אותו אירחה הפועל תל אביב בטייבה (2008)

שאול אייזנברג הינו בעליה לשעבר של מחלקת הכדורסל של הפועל תל אביב בשנים 1995-2001 מחזיק זכויות הניהול על הקבוצה בשנים 2005-2010. כמו כן בעליה של מחלקת הנשים מאז 1995 עד לפירוקה ב-2012.

חייו הפרטיים

במשך שנים שימש אייזנברג ככתב ספורט, בין השאר בעיתון חדשות והיה ידוע ברבים כאוהד הקבוצה. בנוסף שימש במשך תקופה ארוכה כקצין העיתונות של נבחרת ישראל בכדורגל עד שפוטר מתפקידו בסוף שנת 2007[1].

בשנת 2009 התמנה לחבר ועדת הספורט בעירייה מטעם סיעת מרצ. זאת למרות פסקי הדין בהם הורשע בעבר, ולמרות שהריץ לעירייה סיעה שאינה מרצ, ולמרות ניגוד האינטרסים הנובע מהיותו בעלי הפועל תל אביב. סיעת עיר לכולנו ניסתה לערער על מינויו לועדה, אך סיעת מרצ הגנה על מינויו בטענה שימנע מהצבעות בנושאים בהם יש לו ניגוד אינטרסים, אם יורה לו היועץ המשפטי של הועדה לנכון. בסופו של דבר אושר עקב כך מינויו (פרוטוקול ישיבת המועצה בה אושר המינוי, עמ' 136). יש לציין שכבר בישיבה הראשונה של ועדת הספורט העלה אייזנברג הצעה לצמצם את ההקצבות להפועל אוסישקין.

בעונת 2010/11 הקים "קבוצת ניהול" לעירוני נהריה שבלאומית יחד עם הפועל המחודשת (אשר שינתה את שמה מהפועל אוסישקין) ומינה את בנו רועי אייזנברג למנהל מקצועי ומאמן. בסיום העונה עזב את המועדון.

קניית הקבוצה

1995-2001: קדנציה ראשונה

פלאייר שהופץ באוסישקין ב-2001, ע"י התארגנות "היצורים" (בהמשך אולטראס הפועל)

ב1995 בעקבות היקלעות הקבוצה לקשיים כספיים הועמדה למכירה ע"י ההסתדרות. אייזנברג רכש את הקבוצה ביחד עם שותפים נוספים ביניהם גברי לוי.

אייזנברג ניהל את הקבוצה על פי הודאתו בשיטה של הקמת עמותות סדרתית, כאשר ההתחייבויות ניתנו כל פעם מעמותה חדשה ולאחר שזו לא עמדה בהתחייבויותיה הוכרזה כפושטת רגל והוקמה חדשה במקומה. בין שלל העמותות ניתן למנות את עמותה לקידום הכדורסל-הפועל תל-אביב, החברה לניהול ספורט-העידן החדש, עמותת הפועל תל- אביב 1996 , צלחת האליפות בע"מ, קסקט- חברה להוצאה לאור בע"מ, ועוד. בין השאר גם בנו רועי אייזנברג היה רשום כבעל מניות בחלק מעמותות אלו. בדיון בבית משפט, הצהיר אייזנברג

או שיהיו בעלים פרטיים לקבוצה, או מוכרים ספונסרים או כרטיסים. אלה שיש להם גב של מליונים- שורדים, אלה שבדרך עושים עליהם את כל התרגילים, כמו המפרק בסיפור הזה, הם שורדים. זה התורה של הספורט. ההוצאות הן פי כמה מההכנסות, בגלל זה חוק העמותות קובע- אסור לה לקחת התחייבות מהעבר, וגם אסור לה לשלם חובות מהעבר
תביעה של שותפו לשעבר של אייזנברג גברי לוי (תיק 047367/96)


משנשאל אייזנברג -האם בשל כך כדאי להקים כל שנה עמותה חדשה, השיב

זה בלית ברירה. אם גוף מתמוטט והוא חדל פרעון, אין ברירה, אחרת לא יהיה ספורט
תיק 047367/96 .

שלא במפתיע הצלחה מקצועית לא התלוותה לצורת ניהול זו. בעונתו הראשונה כבעלים ירדה הקבוצה ליגה לראשונה בתולדותיה. גברי לוי הבין לאן הרוח נושבת והעביר לאייזנברג לאחר שנה את הזכויות המלאות על הקבוצה. עונה לאחר מכן הצליחה לעלות ליגה בחזרה, אך עם שובה לליגה הראשונה העמידה סגל חלש עם זרים חלשים ומאמן הזוי בשם ג'וני ניומן וירדה שוב בבושת פנים חזרה לליגה השניה, כשבמשחק האחרון בו עוד יכלה תיאורטית להישאר בליגה לא הופיע הזר קרטיס מקנטס לאחר שלא קיבל תשלום במשך תקופה ארוכה, ובכך לא הותיר להפועל כל סיכוי לנצח.

שיר סאטירי שחיבר האוהד גל סוקולובסקי בעקבות מעלליו של אייזנברג

מלבד אינספור תביעות מצד שחקנים מאמנים וספקים על אי תשלום, הגדיל לעשות כאשר הסתכסך גם עם המאמן הותיק יהושע רוזין החולה בסוף ימיו, שאימן קבוצות ילדים באוסישקין.

לאורך כל הקדנציה נעשו מספר ניסיונות לרכוש את הקבוצה שלא יצאו לפועל בין השאר עקב דרישותיו האבסורדיות של אייזנברג.

בשנת 2001 המיליארדר ולדימיר גוסינסקי רכש כ-80% בעלות על הקבוצה ומינה מנהלים מטעמו לקבוצה. בתקופה זו עלתה הקבוצה ליגה והעמידה תקציבים חסרי תקדים.

2005: קדנציה שנייה

בשנת 2005 החליט גוסינסקי להפסיק את תמיכתו בקבוצה וזכויות הניהול חזרו לאייזנברג. אייזנברג חזר לנהל את הקבוצה. בעונת 2005/06 עוד שרדה הקבוצה בכבוד בליגת העל. עם זאת עונה זו עמדה בסימן הסכם מכירת אולם אוסישקין לעירייה לצורך הריסתו עליו חתם אייזנברג, והתעקשותו על העברת משחקי הקבוצה ליד אליהו. בתגובה הודיעו האוהדים על החרמת הקבוצה ומספר האוהדים במשחקים שהיה נמוך ממילא הפך לאפסי.

בעונה שלאחר מכן הודיע אייזנברג כי אין באפשרות הקבוצה להעמיד תקציב ראוי לליגת העל והקבוצה פתחה את העונה בליגה השנייה בהרכב שמרביתו שחקני נוער. התוצאות היו בהתאם והקבוצה ירדה ליגה בסיום אותה עונה. את העונה הבאה פתחה הקבוצה בליגה הארצית, גם שם העמידה סגל חלש במיוחד אשר ירד לבסוף שוב ליגה. למרות זאת בעקבות הודעתה של מכבי ארז ראשל"צ כי היא מוותרת על ההשתתפות בליגה הארצית נשארה לבסוף הקבוצה בליגה הארצית.

בשנת 2010 הורשע בבית המשפט על אי קיום חוזים לשחקני הפועל ביניהם ישראל שיינפלד ואילן ברקוביץ' וחויב בתשלום של מאות אלפי שקלים. בהמשך אותה שנה מכר לאוהד אנונימי את הזכויות על השם ופירק באמצע העונה את הפועל תל אביב שהשתרכה בתחתית הליגה הארצית. בכך הגיע לסיומו פרק הבעלות השני של אייזנברג על הפועל תל אביב.

הפועל גברים ושאול בהמשך

בעונת 2010/11 עירוני נהריה עברה לחסות קבוצת ניהול בראשות שאול אייזנברג, לאחר שנותנת החסות ישקר משכה ידיה מהקבוצה. בתור אקט ראשון מינה אייזנברג את בנו רועי למנהל מקצועי. למרבה הצער נענשה הפועל במשחק רדיוס במחזור ה-18 המפגש הביתי מול נהריה בעקבות השימוש בשירי שואה. לאורך כל המשחק זכה אייזנברג לקללות נמרצות מהקהל וביניהן איחולים שימות מסרטן וכן קללות "נאצי" ודומותיהן. למרות שבדו"ח השופט לא צויינו כלל הקללות, ולמרות שלא מדובר בפעם הראשונה שקללות כגון אלו נשמעו במשחקי הפועל בפרט ובמשחקי קבוצות אחרות בכלל, הגיש אייזנברג תלונה, ועל סמך כתבה מצולמת בוואלה שהוגשה כראיה לבית הדין המשמעתי. בית הדין קיבל באופן תמוה את טענותיו, קבע כי "מדובר בקריאות קשות ופוגעניות ביותר העוברות לגישתנו את גבול המותר.", הרשיע את הקבוצה וגזר עליה קנס 15 אלף ש"ח, ו-2 משחקי רדיוס (אחד על תנאי).

בתום העונה סיימה נהריה במקום האחרון וירדה ליגה. בקיץ הודיע אייזנברג כי יצליח לגייס תקציב וכופר מספיק על מנת לקנות מקום לקבוצה בליגת העל. אך לאחר שבדקה מנהלת הליגה את הערבויות שהעמיד מצאה כצפוי שאינן מספיקות. לבסוף בעקבות סירובן של הפועל בארי ומכבי שהם לעלות ללאומית פנה האיגוד לנהריה שהסכימה כצפוי להישאר בליגה הלאומית[2]. למרות זאת בעקבות החובות שצבר המועדון תחתיו והכישלון המקצועי החליטה העירייה לקחת את הקבוצה לידיה בחזרה.

בקיץ 2023, עם חזרתה המוצלחת של הפועל לפסגת הכדורסל הישראלי ותקיעת יתד בזירה האירופית, התעניין המיליארדר עופר ינאי לרכוש 51% מזכויות המועדון ולהזרים עשרות מיליוני שקלים. אייזנברג פרסם בתגובה כי העברת השם הפועל ת"א לידיים פרטיות אסורה כחלק מההסכם בו מכר את הזכויות בשנת 2009 לעופר אליהו ז"ל מבעלי קבוצת מגדל שהעניק את הזכויות במתנה לעמותת הפועל אוסישקין.

קבוצת הנשים

סרטון קידום לקבוצה בשנת 2010 עם גליה אלבין

ביחד עם הבעלות על מחלקת הגברים קנה אייזנברג גם את הבעלות על הנשים, ובה המשיך להחזיק לאורך כל השנים. לתקופה קצרה העביר את זכויות הניהול ב-2005 ובאותה עונה אכן זכתה הקבוצה באליפות המדינה. מיד לאחר מכן השיב לידיו אייזנברג את הזכויות ומאז הפכה הקבוצה לדיירת קבע בתחתית הטבלה כשהיא מדי עונה נוחלת נצחונורותת מול האחרונה בטבלה בלבד, או נשארת בליגה מאחר ואף קבוצה לא מימשה את זכותה לעלות.

לאורך הדרך חוותה הקבוצה רגעים ביזאריים רבים, בין השאר כאשר על מנת להשיג מימון נוסף הועברה הקבוצה מחות לתל אביב. בעונת 2009/10 עברה הקבוצה לשחק בקיבוץ יד מרדכי, בתיווך מנהל אגף השירותים החברתיים במועצת חוף אשקלון מעוזיה סגל, מנהלה לשעבר של קבוצת הגברים. המהלך נעשה לכאורה במטרה להביע הזדהות עם יישובי הדרום הסובלים מהפצצות. שם הקבוצה שונה להפועל "התקווה" תל אביב והמעבר נעשה תחת הסיסמה "סלים במקום טילים". לנשיאת הקבוצה מונתה אשת העסקים גליה אלבין, אשר מסיבה לא ברורה הסכימה להזרים כספים למועדון הכושל. המועדון אף נרשם לאירופה.

לשיא השפל הגיעה קבוצת הנשים בעונת 2010/11 כאשר לא הצליחה לרשום יותר מ-5 שחקניות בסגל. במשחקיה הראשונים הובסה הקבוצה ללא תנאי, ולאחר עזיבת אחת הזרות איימה עליה סכנת הורדת ליגה אוטומטית.

לבסוף לאחר שני הפסדים טכניים הוחלט באיגוד לחרוג מהתקנון ובמקום לפרק את הקבוצה כפי שקובע התקנון במקרה כזה לאפשר לה להחתים שחקניות נוספות לפני מועד ההעברות, תחת ההתניה שתופיע לכל משחקיה עד סיום העונה. במחזור ה-15 הופיעה הקבוצה למשחקה מול אליצור נתניה עם 4 שחקניות בלבד, והמשחק בוטל. לאחר המשחק הודיע אייזנברג במכתב לאיגוד כי הוא "מסיר ידיו" מהקבוצה, לטענתו עקב התנכלות האיגוד והבקרה התקציבית לקבוצה, בין השאר לאחר פסק בורר בשבוע שקדם למשחק לפיו על הקבוצה לשלם 60 אלף ש"ח לשחקנית מיכל אפשטיין.

למרבה הצער לא עמד האיגוד במילתו ושלא במפתיע פסק בית הדין המשמעתי להפועל הפסד טכני נוסף וקבע שהקבוצה תמשיך לשחק בליגה[3]. זאת כאמור בסתירה להחלטתו הקודמת.

בעונה הבאה הצליח שאול למצוא פראיירים חדשים אשר יסייעו לו להנשים את קבוצת הנשים. אייזנברג שיכנע את עיריית אריאל לתמוך בקבוצה, והעביר את משחקיה לעיר. בכוונתו היה לשנות את שם הקבוצה להפועל אריאל-תל אביב, אך בית הדין קבע שעירייה אינה יכולה להיות ספונסר של קבוצה. על כן שיכנע את חברת אבקת הכביסה "אריאל" לתמוך בקבוצה, לכאורה בחינם, כאשר התמיכה בפועל מגיעה מעיריית אריאל.

לבסוף בתום עונת 2011/12 הודיע לאיגוד הכדורסל על הפסקת פעילותה של הקבוצה[4]. בסוף שנת 2013 בעקבות דו"ח חמור של היועץ המשפטי של האיגוד, הוגשה תלונה למשטרה ע"י האיגוד כנגד אייזנברג בחשד שנתן צ'קים ללא כיסוי כערבויות לקבוצת הנשים בעונת 2011/12.

ציטוטים מפורסמים

  • "20 חוליגנים לא יעצרו את הקידמה"~ בתגובה למחאות האוהדים נגדו ב-2005
  • "אני עשיתי להם דברים יותר קשים. אני באמצע דרבי הבאתי את היס"מ כדי שיזרוק מהאולם 100 אוהדים שקראו קריאות נאצה כלפי שמעון מזרחי ומכבי. אני באתי לבית הדין וביקשתי שייתנו לקבוצה שלי רדיוסים. טביב לא עשה להם כלום" ~ בראיון למעריב, 2012
  • "פעלתי להריסתו של אולם אוסישקין" ~ טור באתר mako ב-2012[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

בבתי המשפט

קבוצת הנשים

פרשיות שונות

ניהול ומכירת הקבוצה

כתבות וראיונות

בעלי הפועל תל אביב (כדורסל)

מועצת פועלי תל אביב (1995 - 1927) • שאול אייזנברג, גברי לוי ושלומי גרונר (1996) • שאול אייזנברג (2001 - 1997) • ולדימיר גוסינסקי (2009 - 2002) • עמותת הפועל אוסישקין ת"א (2010 - היום) • עמותת הפועל אוסישקין ת"א (2010 - 2011) • עמותת הפועל אוסישקין תל אביב (51%) בשיתוף עם בעלים פרטיים (49%) (2012 - 2023) • עופר ינאי (51%), אבי זיידנברג (30%), עמותת הפועל אוסישקין תל אביב 19% (2023 - היום)