שירי שואה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:47, 25 באוקטובר 2011

שירי שואה הינו כותרת למגוון שירי וקריאות עידוד אשר הפכו פופולאריות ביציעי בלומפילד ואוסישקין החל מתחילת שנות האלפיים.

היסטוריה

"שתהיה שואה למכבי", חצי גמר גביע בכדורסל, 2011

יש המציבים את נקודת האפס של שירי השואה בקהל האדום, בחגיגות הפסד האליפות של מכבי ת"א כדורסל ב-1993. באירוע שהפך למיתולוגי חזרו בטיסה מהצפון לשדה דב שחקני מכבי ממשחק פלייאוף מכריע בגליל שהפסד בו קבע כי איבדו את האליפות. עשרות אוהדי הפועל הגיעו לשדה על מנת לשמוח לאידם, ועל מכוניתו של יו"ר מכבי שמעון מזרחי נחרטו צלבי קרס.

בצורה יותר מוסדרת והמונית הוכנסו לשימוש שירים העושים שימוש במונחים השאולים מטרמינולוגיית השואה ע"י האולטראס בשער 5 ויציע ב' באוסישקין בתחילת שנות האלפיים. השירים הפכו נפוצים גם בקרב אוהדים רבים אחרים. נראה כי השימוש במונחים אלו בשירי העידוד נבעה במקור ממשחקי הכדורסל, כאשר התסכול מהניהול הכושל של המועדון בשילוב ההצלחה הדורסנית הנצחית של מכבי ת"א הובילו להקצנה בשנאה של האוהדים וביטויה המילולי, שהתפשטה לעידוד גם במהלך משחקי מחלקת הכדורגל.

הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון אדום עולה בבלומפילד ("שער 11 גטו"), הפועל היום יוצאים למלחמה ("אבי נמני נאו-נאצי בן זונה") ועוד.

שימושים בעידוד

שירים

קריאות עידוד

שתהיה שואה למכבי
מ מ מכבי, תנשמו ת'ציקלון בי
מכבי נאצים, מכבי נאצים, או אה או אה או אה
ניאו נאצים, ניאו נאצים, ניאו נאצים, ניאו נאצים
פנאן הרג 6 מיליון
העם דורש שואה למכבי

יחס לשירים

ענישה

בעונת 2010/11 נענשה הפועל כדורסל במשחק רדיוס במחזור ה-18 בעקבות השימוש בשירי שואה. זאת לאחר שאירחה את עירוני נהריה בבעלותו של שאול אייזנברג, בעליה לשעבר השנוא של הפועל, ועסקן מקושר במסדרונות האיגוד. לאורך כל המשחק זכה אייזנברג לקללות נמרצות מהקהל וביניהן איחולים שימות מסרטן וכן קללות "נאצי" ודומותיהן. למרות שבדו"ח השופט לא צויינו כלל הקללות הגיש אייזנברג תלונה, ועל סמך כתבה מצולמת בוואלה שהוגשה כראיה לבית הדין המשמעתי. בית הדין קיבל את טענותיו, קבע כי "מדובר בקריאות קשות ופוגעניות ביותר העוברות לגישתנו את גבול המותר.", הרשיע את הקבוצה וגזר עליה קנס 15 אלף ש"ח, ו-2 משחקי רדיוס (אחד על תנאי).

בעונת 2011/2012 החלה ענישה גם בכדורגל בנושא שירי ובסמלי השואה, בתחילת העונה העניש בית הדין את קבוצת הנוער של הפועל תל אביב בקנס של 200,000 שקלים בעקבות שירת שירי שואה בזמן הדרבי במסגרת המחזור השני של ליגת העל לנוער מה שנתן לראשונה תקדים במחלקת הכדורגל נגד קריאות מסוג זה. שיא הענישה נגד שירי שואה הייתה באותה עונה, במסגרת המחזור ה8 של ליגת העל הועברו אוהדי שער 5 לשער 11 בעקבות עונש על קריאות גזעניות, בזמן המשחק רוססו על השירותים בשער 11 כתובות נאצה וצלבי קרס, בנוסף באותו משחק נשמעו קריאות שואה על ידי אוהדים. בעקבות תקריות אלו הטיל בית הדין על הפועל 2 משחקים שבהם יסגר שער 5 ללא תחלופה לאוהדים ועוד עונש רדיוס במשחק העונה נגד מכבי חיפה במידה וההנהלה לא תעביר שמות של 20 אוהדים החשודים במעשים אלו. בנוסף הכריז בעלי הפועל תל אביב אלי טביב כי הוא יוצא למלחמה נגד קומץ האוהדים לטענתו ששרים שירי שואה, מה שגרם לחשד של האוהדים שהוא הציע לסגור את השערים על מנת לפלג את הקהל הרחב של הפועל מאוהדי שער 5 על מנת למנוע את המחאה שהתקיימה אז נגדו. בעקבות ההכרזה של אלי טביב והעונש המדובר החליט ארגון אולטראס הפועל לצאת למלחמה נגד הבעלים ובהודעה שהוציא היה רשום בין היתר שאין קשר בין ארגון האולטראס לכתובות הללו וכי הוא מתכוון להמשיך לפעול בכוח כנגד הבעלים.

בקהל ומחוצה לו

מאז הוכנסו ליציעים נחשבים השירים למעוררי מחלוקת בקרב הקהל עצמו, וישנם אוהדים השורקים בוז בזמן עידוד עם שירי שואה. היחס מחוץ לקהל אוהדי הפועל היה כמובן מחמיר יותר. ישנו כמעט קונצנזוס מוחלט על היותם של שירי השואה מאוסים בעיני רוב אוהדי הספורט בארץ. השימוש בהם זכה לגינוי לעיתים קרובות באמצעי התקשורת.

הדבר הוביל במידה רבה לאפקט בומרנג, מאחר ויצר תחושת "עליהום" בקרב רבים מהאוהדים ותחושת איפה ואיפה ביחס החברה הישראלית והתקשורת לשירים. זאת מאחר ושירים קיצוניים במידה דומה (קריאות גזעניות, "הפועל חיזבאללה", כינוי שחקני הפועל כמחבלים ועוד) מצד קהלים אחרים, אשר בניגוד לקהל אוהדי הפועל נוקטים גם באלימות פיזית לעיתים קרובות, לא זכו להרגשת רבים מאוהדי הפועל ליחס דומה. כתוצאה הדבר רק חיזק במידה רבה את השימוש בשירים בקרב פלגים מסויימים בקהל.

במהלך משחק כדורסל נגד הפועל טבעון בסיום עונת 2010/11, עלה הוויכוח מדרגה. במהלך המשחק החלו לשיר חלק מהאוהדים "שתהיה שואה למכבי", מה שגרר גינוי מצד חלק גדול מהאוהדים שהחלו לשרוק בוז במחאה ולשיר שירים אחרים, בין השאר מאחר ועל הקבוצה היה תלוי עונש על תנאי של משחק רדיוס מהאיגוד בעקבות שירי שואה במשחק קודם מול נהריה באותה עונה. בנוסף, יצחק לוי ומאור הראל ממנהלי הקבוצה עלו ליציע ביחד עם שחקן הקבוצה מתן נאור ובקשו מהאוהדים להפסיק את השירה, מה שרק הגדיל את המהומה.

הדבר חזר על עצמו 4 חודשים לאחר מכן במשחק נגד ואדוז בו נצחה הפועל 0:4. לראשונה במהלך משחק של מחלקת הכדורגל נשמע בוז גדול כשהחלו קריאות "שתהיה שואה למכבי". במהלך המשחק נשמעו קריאות במספר הזדמנויות שונות שגררו אחריהן גינוי שהביא להפסקתן אחרי מספר שניות.

קישורים חיצוניים

אדום לאדום זאב - כתבה המלווה את שאול אייזנברג במשחק ב-2011, 16.1.2011, וואלה
פסק דין בית משמעתי ב-2011, אתר האיגוד לכדורסל
שתהיה שואה למכבי - ביצוע בחצי גמר גביע כדורסל 2011, youtube
אריה מליניאק, על שירי הנאצה והשואה של אוהדי הפועל ת"א, 9.2.2011, ידיעות אחרונות
בן קפלן, שיר הלל, 18.2.2011, ידיעות תל אביב
בן קפלן, הרוב הדומם של אוהדי הפועל כבר לא שותק, 14.4.2011, ידיעות תל אביב
המגדיר השלם לשוכני טריבונה - כולל התייחסות לשירי השואה ושריקות הבוז לשירים, 24.8.2011, בלוג "שירת הסוואנה"

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ===ענישה===
 בעונת [[2010/11]] נענשה הפועל כדורסל במשחק רדיוס ב[[עונת 2010/11 (כדורסל) מחזור 18|מחזור ה-18]] בעקבות השימוש בשירי שואה. זאת לאחר שאירחה את [[עירוני נהריה]] בבעלותו של [[שאול אייזנברג]], בעליה לשעבר השנוא של הפועל, ועסקן מקושר במסדרונות האיגוד. לאורך כל [[עונת 2010/11 (כדורסל) מחזור 14|המשחק]] זכה אייזנברג לקללות נמרצות מהקהל וביניהן איחולים שימות מסרטן וכן קללות "נאצי" ודומותיהן. למרות שבדו"ח השופט לא צויינו כלל הקללות הגיש אייזנברג תלונה, ועל סמך כתבה מצולמת בוואלה שהוגשה כראיה לבית הדין המשמעתי. בית הדין קיבל את טענותיו, קבע כי "מדובר בקריאות קשות ופוגעניות ביותר העוברות לגישתנו את גבול המותר.", הרשיע את הקבוצה וגזר עליה קנס 15 אלף ש"ח, ו-2 משחקי רדיוס (אחד על תנאי).
+בעונת [[2011/2012]] החלה ענישה גם בכדורגל בנושא שירי ובסמלי השואה, בתחילת העונה העניש בית הדין את קבוצת הנוער של הפועל תל אביב בקנס של 200,000 שקלים בעקבות שירת שירי שואה בזמן הדרבי במסגרת המחזור השני של ליגת העל לנוער מה שנתן לראשונה תקדים במחלקת הכדורגל נגד קריאות מסוג זה.
+שיא הענישה נגד שירי שואה הייתה באותה עונה, במסגרת המחזור ה8 של ליגת העל הועברו אוהדי שער 5 לשער 11 בעקבות עונש על קריאות גזעניות, בזמן המשחק רוססו על השירותים בשער 11 כתובות נאצה וצלבי קרס, בנוסף באותו משחק נשמעו קריאות שואה על ידי אוהדים. בעקבות תקריות אלו הטיל בית הדין על הפועל 2 משחקים שבהם יסגר שער 5 ללא תחלופה לאוהדים ועוד עונש רדיוס במשחק העונה נגד מכבי חיפה במידה וההנהלה לא תעביר שמות של 20 אוהדים החשודים במעשים אלו. בנוסף הכריז בעלי הפועל תל אביב [[אלי טביב]] כי הוא יוצא למלחמה נגד קומץ האוהדים לטענתו ששרים שירי שואה, מה שגרם לחשד של האוהדים שהוא הציע לסגור את השערים על מנת לפלג את הקהל הרחב של הפועל מאוהדי שער 5 על מנת למנוע את המחאה שהתקיימה אז נגדו.
+בעקבות ההכרזה של אלי טביב והעונש המדובר החליט ארגון אולטראס הפועל לצאת למלחמה נגד הבעלים ובהודעה שהוציא היה רשום בין היתר שאין קשר בין ארגון האולטראס לכתובות הללו וכי הוא מתכוון להמשיך לפעול בכוח כנגד הבעלים.
 ===בקהל ומחוצה לו===