שלום תקווה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 5,781 בתים ,  16 בפברואר 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:


==תיאור קריירה==
==תיאור קריירה==
=== נתניה===
תקווה התחיל את הקריירה במכבי נתניה ושיחק בה במשך ארבע עונות במשך שתי קדנציות (1985-1988 ו-1993-1994).


=== נדודים בחו"ל ===
שלום תקווה, היהלום האדום, הגיע להפועל תל אביב בגיל מבוגר ואחרי קריירה ארוכה ורצופת פציעות בעיקר במכבי נתניה ובליגה הבלגית, אך במהרה נהיה מזוהה טוטאלית עם המועדון האדום, והפך לאהוב האוהדים.
בשנת 1988 עבר לתחנה הראשונה שלו בחו"ל, סטנדרד ליאז'. לאחר 3 עונות בקבוצה, בהן שיחק יחד עם רוני רוזנטל, המשיך בנדודיו באירופה. תקווה שיחק גם בלאנס הצרפתית, פ.צ. בום הבלגית ונשטל ק'סאמאקס השוויצרית.


=== שלהי הקריירה בהפועל===
תקווה, שעלה לבוגרים של מכבי נתניה בשלהי תקופת הזוהר של המועדון לא הצליח לזכות בשום תואר מקומי עם המועדון, והפעם היחידה בה התקרב לזכייה באליפות הייתה ב-1988, עד שספג פציעה קשה שהשביתה אותו עד תום העונה, כשהמרוויחה העיקרית מכך היא יריבתה של נתניה באותה עונה, והקבוצה שזכתה בסופו של דבר בתואר, הפועל תל אביב.
במהלך עונת [[1995/96]] חזר תקווה לארץ, והצטרף להפועל ת"א. את משחק הבכורה ערך נגד מכבי הרצליה  במחזור ה-17 (3/2/1996) ואף בישל את שער הניצחון. בהמשך העונה גילה יכולת מצויינת וכבש שלושה שערים, שניים מהם במחזור ה-22 בו הביסה הפועל את בית"ר ירושלים בתוצאה 0-4.  


בעונה הבאה לא הרבה לשחק עקב פציעה. בעונת [[1997/98]] היה בורג משמעותי בקבוצה שהפסידה את האליפות בגלל [[משחק השרוכים]], בעונה זאת כבש חמישה שערים.
עונה לאחר מכן פתח תקווה בפרק האירופי של הקריירה שלו ויצא לליגה הבלגית. מכאן והלאה ידעה הקריירה שלו עליות ומורדות, כשכמעט בכל מקום אליו הוא מגיע רודפות אחריו הפציעות, שדאגו פעם אחר פעם להשבית אותו לתקופות ארוכות. באמצע עונת 1995-96 החליט תקווה להניח את מקל הנדודים ולחזור ארצה. משה סיני, מנג'ר הפועל תל אביב דאז, שהיה זקוק נואשות לשחקן יצירתי על מנת לעזור לקבוצה האפורה שלו להתרומם, פנה לפליימייקר המבוגר שהסכים להצטרף לקבוצה, וכך נחתו שלום תקווה ושפמו המפורסם בבלומפילד.


בעונת [[1998/99]] זכה תקווה עם הקבוצה בגביע המדינה וכבש שישה שערים. בעונת [[1999/00]] היה שותף לזכייה בדאבל.  
הופעת הבכורה שלו במדים האדומים הייתה במחזור ה-17 של העונה, נגד מכבי הרצליה בבלומפילד. תקווה הצטיין והפועל ניצחה 1-0. תקווה המשיך להיות אחד הבולטים בשורות האדומים גם במחזורים הבאים, אבל ההצגה הגדולה שלו הגיעה במחזור ה-22, כשבית"ר ירושלים הגיעה לבלומפילד. תקווה סחף את הפועל לנצחון 4-0 ענק בעשרה שחקנים, כשהוא כובש שני שערים ומבשל שער נוסף ליוסי מדר. השער השני של תקווה היה מלאכת מחשבת, כשהוא מקשית מקצה הרחבה מעל לשוער בית"ר איציק קורנפיין. ההצגה הגדולה נתנה חותמת סופית לסיפור האהבה שנרקם בין תקווה לקהל האדום.


== קריירת האימון ==
תקווה היה פליימייקר מהסוג הישן, כזה שלא מטילים עליו פעולות הגנתיות, אלא משאירים אותו פנוי על מנת לנהל את המשחק, דבר שידע לעשות טוב יותר מכל אחד אחר. הייתה לו ראיית משחק נדירה, הוא גרם לשחקנים ששיחקו לצידו להראות טובים בהרבה, והוא תמיד ידע לתת את המסירה החכמה שפותחת הגנות לרווחה. הוא היה מנהיג בחסד עליון, והשחקנים הצעירים ששיחקו לצידו סגדו לו. להבדיל משחקנים אחרים במעמדו שהיו נכנסים למלחמות אגו השכם והערב, תקווה, גם כאדם וגם כשחקן, היה צנוע ובעל אופי נוח, וקשה למצוא אדם בכדורגל הישראלי שהצליח להסתכסך איתו.
בתום עונת 1999/00 פרש מכדורגל ומונה לעוזר המאמן של [[דרור קשטן]]. בתפקיד זה שימש עונה אחת ועזב עקב סכסוך עם קשטן. בעונת 2004/05 שב לקבוצה באמצע העונה כעוזר המאמן של [[שייע פייגנבוים]]. במשך השנים מאז הוזכר כמועמד לאימון קבוצות שונות, ביניהן הפועל לאחר פיטורי [[גיא לוזון]], נתניה בתקופות שונות ועוד.
 
אוהדי הפועל שסבלו משנים ארוכות של כדורגל נוראי בשנות ה-90 התאהבו בשלום תקווה, ולאורך כל החצי השני של שנות ה-90 הוא היה כמעט ללא תחרות השחקן האהוב ביותר על הקהל, שאף המציא לו את הכינוי 'היהלום'.
 
הפציעות רדפו אחרי תקווה גם לבלומפילד, ואת רוב עונת 1997 בילה הקשר המחונן על שולחן הניתוחים, כשלמרבה המזל מצליחה הקבוצה גם בלעדיו לשרוד בליגה אחרי מאבק קשה. עונה לאחר מכן חזר תקווה לגדולתו והפועל חזרה למרכז הבמה. הפועל של המאמן אלי כהן הציגה קבוצה לוחמת שלראשונה מזה שנים איימה על תואר האליפות. תקווה הציג יכולת נפלאה כשהוא מנהל ביד רמה את מרכז השדה של הפועל, ומציג יכולת וירטואוזית בקבוצה שהייתה בסה"כ חסרת כשרון יוצא דופן. תואר האליפות חמק לבסוף מידי הפועל תל אביב בשל אירועי משחק השרוכים, אבל לראשונה מזה שנים רבות נראה היה כי הפועל חוזרת לצמרת הכדורגל הישראלי.
 
שנה לאחר מכן זכה תקווה בתואר ישראלי ראשון בקריירה הארוכה שלו, כשהפועל תל אביב גברה על בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה. בית"ר עלתה ליתרון ראשונה, אבל תקווה התכבד בשער השוויון ששלח את המשחק להארכה ולדו קרב פנדלים, בסיומו הניפה הפועל גביע ראשון מאז 1983.
 
בעונת 1999/00 עזב אלי כהן את הפועל, ובמקומו הגיע דרור קשטן, שהחליט להוריד את הקפטן תקווה לספסל ולהשתמש בו כאיש למשימות מיוחדות, זה שיעלה מהספסל בעת הצורך וישנה את המשחק. תקווה מילא את התפקיד בהצטיינות לאורך השליש הראשון של העונה, כשפעם אחר פעם כניסתו למגרש הייתה מחוללת מפנה חיובי ביכולתה של הקבוצה. אבל אז, כרגיל, הגיעו הפציעות. אחרי המחזור ה-14 סבל תקווה מדורבן ברגל, ונעדר עד המחזור ה-35. שבוע לאחר מכן, במשחק מול הפועל כפ"ס בבלומפילד, היה זה תקווה שהצליח שוב לעלות מהספסל ולהכריע את המשחק, כשכדור גאוני שמסר לפיני בלילי הפך לשער הנצחון, שאחריו לכולם היה ברור שהפועל בדרך לתואר האליפות. ואכן שבוע לאחר מכן זכתה הפועל בתואר לראשונה מאז 1988, אותה שנה בה פציעתו של תקווה הקלה עליה את מלאכת ההתמודדות מול מכבי נתניה, וכך זכה תקווה לראשונה בקריירה בתואר האליפות וסגר מעגל.
 
תקווה והפועל השלימו זכיה בדאבל, אחרי ניצחון נוסף בפנדלים על בית"ר ירושלים בגמר, כשהפעם תקווה בתפקיד המבשל לשער שהעלה את הפועל ל-2:1 בהארכה מרגליו של סלים טועמה. בית"ר השוותה לקראת הסיום, אך רק על מנת לראות את הפועל גוברת עליה שוב בדו קרב מהנקודה הלבנה. שלום תקווה ושמעון גרשון, שני הקפטנים של הקבוצה הניפו בצוותא את גביע המדינה, שהיה גם התואר האחרון בקריירה של תקווה, שפרש בסיום העונה והוריש את החולצה מס' 14 לאחיו אבי, שהצטרף לקבוצה עונה לאחר מכן.
 
תקווה שימש בשתי קדנציות כעוזר מאמן בהפועל תל אביב, ראשית בעונת 2001 תחת דרור קשטן, ושנית ב-2005 לצידו של שייע פייגנבוים.
 
''מאת אדם אלי, האתר הרשמי''


==שלום מספר==
==שלום מספר==