שמעון שלח

שמעון שלח
כינוי צ'ינגה
מספר בהפועל -
תפקיד רכז
תאריך לידה 19.3.1932
מועדוני נוער הפועל מעיין ברוך
מועדונים כשחקן הפועל מעיין ברוך, הפועל ת"א
מועדונים כמאמן הפועל חיפה, הפועל ת"א, הפועל ירושלים, הפועל ר"ג
הופעות ?
שנים 5
תארים אליפות - 1959/60, 1960/61, 1964/65, 1965/66

גביע המדינה - 1961/62


שמעון "צ'ינגה" שלח (שמוקלר) (נולד ב-19 במרץ 1932) הינו שחקן ומאמן כדורסל ישראלי בגובה 1.77 ס"מ. אגדה בזמנו ואחד מגדולי הפועל בכל הזמנים. הוביל את הפועל כמאמן בזכייתה הראשונה באליפות המדינה בעונת 1959/60.

קריירה כשחקן

ממעיין ברוך לעיר הגדולה

 
שלח בתמונה קבוצתית במעיין ברוך, 1951 (כורע ראשון מימין)

בגיל 5 עלה שלח מוילנה שבליטא לארץ ישראל. בנה של סוניה לוין, אתלטית מצטיינת. את קריירת המשחק פתח שלח בהפועל מעיין ברוך, קודמתה ההיסטורית של הפועל גליל עליון[1]. יחד עם קבוצתו זכה באליפות הכדורסל של הפועל, ונכלל בסגל נבחרת ישראל לאולימפיאדת 1952 ונבחרת הנח"ל. יכולתו משכה את תשומת הלב, ובעונת 1952/53 עבר לשחק בהפועל.

קריירה כמאמן

לאחר שפרש מכדורסל אימן במשך עונה את הפועל חיפה ב1959.

שנות השישים:עשור הזהב בהפועל

שלח החל את עשור הזהב של הפועל תל אביב כאשר לקח עליו את אימון הקבוצה בעונת 1959/60 במקומו של ברוך שליין. כבר בעונתו הראשונה על הקוים הוביל את הקבוצה לאליפות ראשונה ושבר רצף של 6 אליפויות רצופות של היריבה העירונית מכבי. בעונה הבאה הצליח לשמור על האליפות כשהוא מוביל את הקבוצה לאליפות לאחר שני נצחונות בדרבים צמודים, ובסופו של דבר לוקח אליפות בזכות הפרש סלים.

בשלוש העונות הבאות הצליחה מכבי להחזיר אליה את תואר האליפות, אך שלח הצליח בעונת 1961/62 לקחת את גביע המדינה לראשונה בתולדות הקבוצה לאחר נצחון בשניות הסיום 50:48 על מכבי. בעונת 1962/63 פינה את מקומו על הקוים לעונה אחת לברוך שליין ששוב לא הצליח להוביל את הקבוצה לתארים. בתום העונה חזר שלח לאמן את הקבוצה.

לבסוף בעונת 1964/65 הצליח להחזיר את האליפות לצד האדום, כשהוא מנצל את מעברו מהפועל ירושלים של דוד קמינסקי לקבוצה, וכן סכסוך של קבוצות מכבי עם מרכז הפועל שהקנה 3 נצחונות טכניים לקבוצה בסיום העונה. בעונה הבאה שיחזר את ההישג ולקח שוב אליפות עם הפסד אחד בלבד כל העונה 64:60 למכבי בסיבוב השני, לאחר נצחון 67:60 בדרבי בסיבוב הראשון.

עונת 1968/69 הייתה עונתו האחרונה כמאמן. בתחילת העונה ספגה הקבוצה הפסד מפתיע במחזור השני בחוץ לגבת 70:78 אשר ערער את מעמדו של שלח. לאחר הסיבוב הראשון ביקשו ראשי ההנהלה להחליפו בבארי לייבוביץ' כמאמן, לאחר שזה הושעה ממשחק עקב תלונת מכבי לפיב"א על עברו המקצועני. בארי סירב בתחילה, אולם לאחר לבסוף הודיע שלח על התפטרותו ומונה ליועץ מקצועי. אירוניית הגורל היא כי אמנם באותה עונה לקחה הפועל דאבל, אך לאחר מכן לא חזר אליה תואר האליפות עוד עד כה.

אחרי הפועל

בעונת 1969/70 מונה שלח לקראת סוף העונה כמאמנה של הפועל ירושלים מהתחתית. הקבוצה הורכבה ברובה מסטודנטים וחיילים ועמדה בפני סכנת ירידה. לבסוף הפסד במחזור האחרון גזר את גורלה לירידה[2]. בין השאר גם אימן את הפועל ר"ג למשך 2 משחקים בהם הפסיד.

שלח מספר

1 "נולדתי בפולין ב‭.1932-‬ אבי היה שחקן כדורגל במכבי וילנה, ואמי הייתה אלופת פולין בהדיפת כדור ברזל. כשהייתי בן שלוש הם הגיעו לארץ כדי להשתתף במכבייה השנייה, והשאירו אותי אצל הדודה בפולין. כל המשלחת מפולין נשארה בארץ באופן לא לגאלי, ושנתיים אחר כך הוריי חזרו כדי לעלות אותי ארצה. גרנו ברחוב גורדון עם כמה משפחות נוספות באותה דירה, ואני נשלחתי לגן הילדים בלי לדעת מילה בעברית. הילדים בגן היו צוחקים עליי והדביקו לי את הכינוי 'צ'ינגה‭,'‬ שאין לו משמעות. מאז הכינוי הזה אתי"

2. "בין כל אלה שהגיעו מפולין היה בחור בשם צביקה קצ'רגינסקי, שהקים את הפועל צפון תל אביב בכדורסל. הוא היה מארגן משחקי כדורסל בימי שבת ב'בית ספר לדוגמה' ברחוב בן יהודה. היו שם שני מגרשי אספלט, והיו מגיעים כמה עשרות ילדים ומשחקים. אמרו לי: 'לך תשחק אצלו‭,'‬ אז הלכתי"

3. "בשנים ההן לא הייתה ליגה רצינית. היינו משחקים במסגרת של תנועות הנוער, במסגרת אליפות הפועל, ולפעמים היינו מארגנים משחקים לבד. בגיל 18 הלכנו ביחד רוב הקבוצה לגרעין נח"ל בקיבוץ מעיין ברוך. היינו שם במסגרת צבאית ועבדנו בקיבוץ, ושיחקנו במסגרת הפועל מעיין ברוך"

4. "באותה תקופה החליטו להקים ליגה של ממש בארץ (חצי מהקבוצות של הפועל וחצי של מכבי. מרכז הפועל ארגן תחרויות בין הקבוצות לקבוע מי מהן תשתתף בליגה. היינו צריכים לנצח משחק אחד כדי שתהיה לנו זכות להשתלב, אבל לא יכולנו להגיע כי המשחק היה בחדרה והמשק לא נתן לנו מכונית"

5. "הגענו לסידור עם הקיבוץ. לקחנו משאית עם ארגז גדול והבטחנו להחזיר אותה מלאה חול. נסענו במשאית לחדרה כשכולם בארגז, שיחקנו משחק אחד וניצחנו. זה היה מספיק בשביל להתקבל לליגה, אבל אמרו לנו שאין בררה וחייבים לשחק עוד משחק. בינתיים נסענו לחוף הים, העמסנו באתים את המשאית בחול, כיסינו עם ברזנט וחזרנו לחדרה למשחק השני. מובן שהפסדנו כי היינו גמורים מעייפות. אחר כך חזרנו במשאית לקיבוץ"

6. "שיחקתי בנבחרת צה"ל שאימן יעקב שאלתיאל. הייתה לנו קבוצה מגובשת, ונסענו לטורניר בצרפת. פרט להפסד בנקודה לצבא צרפת, ניצחנו בכל המשחקים. ב‭1952-‬ עברתי עם רוב השחקנים לנבחרת ישראל, שם אימן אותנו אמריקני בשם טאבי רסקין, ואתו נסענו למשחקים האולימפיים בהלסינקי. רסקין היה מסתכל עלינו מלמעלה למטה, סירב לדבר אתנו ולאכול אתנו באותו שולחן. לא אהבנו את זה, אבל כל אחד פחד להוציא מילה כדי לא לעוף מהנבחרת"

7. "רסקין לא לימד אותנו כלום, רק חילק הוראות. רק דבר אחד למדנו ממנו – אנגלית. הפסדנו שני משחקים בהלסינקי, ועברנו לליגת המפסידים. רסקין אמר שזו לא תחרות אז הוא הולך הביתה. לקחנו את אחד השחקנים בתור מאמן, חזרנו לצורת המשחק הקודמת וניצחנו בכל שאר המשחקים"

8. "ב‭1954-‬ חזרתי מהקיבוץ לתל אביב והתחלתי לשחק בהפועל תל אביב. אז לא היו זרים, רק ישראלים. לא היו העברות, לא היו חוזים ולא קיבלנו שכר. היריבה העירונית הייתה כמובן מכבי, אבל האיבה בינינו הייתה רק במגרש. מחוץ למגרש היינו חברים, הרי שיחקנו בנבחרת ביחד"

9. "לקראת המשחקים האולימפיים במלבורן ב‭1956-‬ הביאו לנו מאמן אמריקני אחר בשם ריפלי. הוא היה מאמן עם גישה אחרת, היה משוחח אתנו ושואל על בעיות אישיות. חוץ מזה, הוא גם היה מלמד מה זה צעד וחצי, מה זה דאבל אפ וכולי. בסופו של דבר פרצה מלחמת קדש וכל הנבחרת גויסה, ולא נסענו למשחקים במלבורן"

10. "בסוף אותה שנה פנה אליי יהודי מכובד בשם דב פרוסק, שהיה מרכז הכדורסל של מרכז הפועל. הוא סיפר לי שפנו אליו מארגון נכי צה"ל כדי שימצא מאמן לנבחרת הכדורסל שלהם. 'חשבתי עליך‭,'‬ הוא אמר לי. אמרתי לו שאין לי מושג איך לאמן נבחרת כדורסל נכים. 'אתה הרי היחיד שיודע שאין לך מושג‭,'‬ הוא אמר לי, 'בוא לא נגלה לאף אחד ויהיה בסדר‭.'‬ למזלי, באותה תקופה טסתי עם הנבחרת לסבב משחקי ידידות בארצות הברית. ריפלי, שהיה בעצמו חולה פוליו, לקח אותי לאימון כדורסל נכים בניו יורק. ניגשתי למאמן וביקשתי שיסביר לי מה ההבדל בין כדורסל נכים לכדורסל רגיל. 'אין הבדל‭,'‬ הוא אמר לי, 'זה אותו דבר רק על כיסאות גלגלים‭.'‬ מאז אני לא אומר 'כדורסל נכים‭,'‬ אלא 'כדורסל על כיסאות גלגלים'"

11. "בהתחלה אימנתי את נבחרת ארגון נכי צה"ל, ואחר כך הייתי מאמן נבחרת הנכים של ישראל. ב‭1980-‬ לקחנו מדליית זהב אולימפית בהולנד. זה אולי ההישג הכי גדול שלי בכל הקריירה. רק חבל שלא קיבלתי מדליה. פשוט כי לא היו מספיק. חילקו רק 12 מדליות, ולי לא נשאר

12. "ב‭1958-‬ פרשתי מהפועל ועברתי לאימון. הציעו לי לאמן את הפועל חיפה, עשיתי חשבון כלכלי והחלטתי להפסיק לשחק כי לא קיבלו על זה אגורה. אימנתי שנה אחת את הפועל חיפה, ואז חזרתי לאמן את הפועל תל אביב. לקחנו אליפויות, הפסדנו, ניצחנו ושיחקנו באירופה. אחר כך אימנתי את הנבחרת וזכיתי אתה באליפות אסיה שהייתה בבנגקוק".

13. "אני נשוי לסימה, שהייתה שחקנית כדורסל במשך 20 שנה. הכרנו כשאימנתי אותה בהפועל תל אביב. יש לנו שני ילדים, יעל ואמיר"

14. "כשאמיר היה בן שמונה שלחתי אותו לשחק כדורסל בהפועל. אחרי שני אימונים הוא חזר ואמר לי: 'אני דרדס, לא מתאים לי כדורסל. אני רוצה כדורגל‭.'‬ במחלקת הנוער של הפועל לא הסכימו לקבל אותו כי הוא היה צעיר מדי, אז הלכתי אתו למכבי. גם שם לא רצו לקבל אותו, אבל פניתי ליצחק שניאור, ונתנו לו להשתתף באימון אחד. אחרי האימון נתנו לו להישאר. הוא גדל ונהיה שחקן מרכזי במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. לא הייתה לי בעיה שהוא במכבי. מה זה משנה? רק רציתי שלילד יהיה טוב"

15. "היום אני גר בצפון תל אביב ועובד במפעל למחזור מתכות יקרות. ב‭1994-‬ הפסקתי לאמן את נבחרת ישראל בכדורסל על כיסאות גלגלים, ונעשיתי רכז הליגה ומנהל הנבחרת. הרבה לא יודעים זאת, אבל יש שלוש ליגות לכדורסל על כיסאות גלגלים בישראל, ובהן 23 קבוצות. הנבחרת סיימה בשנה שעברה במקום הרביעי והמכובד באירופה, והיום אנחנו מתכוננים לאולימפיאדה בבייג'ינג"


מתוך כתבה בזמן תל אביב

נבחרת ישראל

כשחקן רשם שלח 21 הופעות בנבחרת בהן קלע 64 נקודות סה"כ. כמאמן הדריך את הנבחרת בין השנים 1965-1971 ב-4 אליפויות אירופה. מאזנו במשחקים רשמיים 12 נצחונות ו-20 הפסדים. באמצע העשור אימן גם את נבחרת הנכים ואף הוביל אותה לאליפות אירופה לראשונה בתולדותיה וכן למדליית זהב היסטורית באולימפיאדה שהתקיימה בישראל ב-1968[3]. חזר על ההישג באוליפמיאדה ב-1980. ב-1994 פרש מאימון נבחרת הנכים.

חייו האישיים

נשוי לסימה שלח, לשעבר שחקנית כדורסל בפני עצמה. כיום עובד במפעל למיחזור מתכות יקרות. אביו של בלם מכבי תל אביב לשעבר אמיר שלח. נכון לשנת 2008 משמש כרכז הליגה לנכים ומנהל נבחרת הנכים בכדורסל[4].

ציטוטים מפורסמים

  • "כל הבעיות התחילו עוד בזמני עם אלו שניהלו את הפועל ת"א במועצת הפועלים, שלא היה להם שום קשר לכדורסל. היה לנו משחק נגד הפועל חיפה. אגד הסכימו לשלוח אוטובוס רק בתנאי שנשלם במזומן. מועצת הפועלים היתה חייבת להם כסף על טיולים. התקשרתי לגזבר, הוא אמר שביום ראשון יהיה כסף. אמרתי לו שהמשחק ביום שישי, אתה רוצה שנפסיד טכני? בסוף סידרו לנו אוטובוס. לאחד המשחקים שלנו בחולון, פעם ראשונה שמישהו ממועצת הפועלים החליט לבוא. את חולון אימן מיכה שמבן ז"ל, שכל הזמן היה צועק. על הקבוצה שלו, על השופטים. אני ישבתי, לקחתי פסקי זמן ודיברתי עם השחקנים. ניצחנו. אחרי המשחק בא אותו אדם ואמר: ‘תראה את מאמן חולון, כל הזמן עובד. שלכם לא עושה שום דבר'" ~ ראיון ב"הארץ", אוקטובר 2013[5]

קישורים חיצוניים

הקודם:
מאמני הפועל תל אביב (כדורסל)
הבא:
שמעון שלח (סוף 1957/58)


הקודם:
מאמני הפועל תל אביב (כדורסל)
הבא:
שמעון שלח (1959/60 - 1961/62)


הקודם:
מאמני הפועל תל אביב (כדורסל)
הבא:
שמעון שלח (1963/64 - אמצע 1968/69)


גלרית תמונות