מוני הראל

מתוך ויקיפועל
גרסה מ־03:28, 26 באוגוסט 2012 מאת RfWikiAdm (שיחה | תרומות) (גרסה אחת: המשך עדכון מקביל לשרת ישן)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוני הראל

שמעון (מוני) הראל היה אחד מבעלים של מחלקת הכדורגל של הפועל ת"א. החזיק בבעלות מלאה משנת 2005 וב50% בעלות במשותף עם אלי טביב בעונת 2010/11 בסופה מכר את חלקו לטביב. שימש באמצע שנות התשעים כמנהל הקבוצה מטעם ההסתדרות.

תקופת ההסתדרות

הראל שימש כיו"ר המועדון האחרון מטעם ההסתדרות. תקופתו נחשבה ככישלון והוא מזוהה בעיקר עם ההתעקשות על העסקתו של משה סיני כמנג'ר. לטענת חלק מהאוהדים הראל קיבל עמלה על מכירתו של חיים רביבו. עם קניית המועדון ע"י קבוצת תאומים עזב את תפקידו.

חזרה לזירה

קבוצת הניהול

לאחר עונת 2004/05 הכושלת אשר בה כמעט ירדה הקבוצה ליגה, החליטו בקבוצת תאומים להעביר את המושכות לידיים חדשות והציעו למכירה את זכויות הניהול. בראשותו של מוני הראל התארגנה קבוצת ניהול אשר בין חבריה הראל, עו"ד שחר בן עמי, המנכ"ל אריה הרשקוביץ ושמעון ציטרון. הקבוצה רכשה את זכויות הניהול לאחר מו"מ אינטנסיבי[1]. האוהדים לא קיבלו את בואם בברכה עקב הזיכרונות מהקדנציה הכושלת של הראל בראשות הקבוצה, וכן מתוך חשש (שהתבדה לבסוף) כי בכוונתו למנות בחזרה את משה סיני למאמן.

בעונת 2005/06, הראשונה תחת ניהולו של הראל, התאוששה הקבוצה והצליחה לסיים את העונה במקום השני ולזכות בגביע המדינה.

בעונת 2006/07 הצליחה הקבוצה לשחזר את ההישג בגביע ואף רשמה הישג נהדר בגביע אופ"א, כאשר העפילה משלב הבתים לשלב 32 האחרונות, אך קרטעה בליגה. עם זאת זכורים בעיקר מעונה זו פיטוריו המכוערים של המאמן יצחק שום. כבר בתחילת העונה החליטה ההנהלה בראשות הראל כי ברצונה לפטרו[2], ושוב ריחפו השמועות בוולפסון על שובו הצפוי של סיני לעמדת המאמן. הראל הכחיש את השמועות וטען כי אינם מרוצים מתפקודו של שום. האוהדים הזועמים קיימו הפגנה סוערת בוולפסון בדרישה להשאירו לתפקידו ולבסוף נכנעה ההנהלה ללחץ.

עם זאת בהמשך העונה פוטר לבסוף שום מהקבוצה לאחר המחזור ה-19 בהמשך לתקופה בה הפגינה הקבוצה יכולת מאכזבת[3]. עם זאת בעת פיטוריו עמדה הקבוצה במקום השני, דבר אשר עורר שוב את זעמם של אוהדים רבים, למרות שהראל דחה את הטענות וטען כי הפיטורים על רקע מקצועי בלבד[4]. לצד אותם מפגינים ואוהדים שזעמו על פיטורי שום, יש לציין כי לאוהדים רבים וכמו כן לגורמים רבים בקבוצה היו טענות רבות כנגד התנהלותו המזלזלת, לדבריהם, של שום, שכללה איחורים לאימונים, חוסר רצינות בסקאווטינג, חוסר השקעה בביסוס שיטה לקבוצה ואף זלזול במועדון. ציטוט שהעלה במיוחד את קצפם של האוהדים הוא "כבר ניצחתי דרבי גדולים יותר", בהתייחסו לדרבי התל-אביבי היחיד שניהל, בו הפסידה הפועל 3-1.

בעונת 2007/08 שוב נשמעו טענות רבות כלפי הראל על מינוי המאמן גיא לוזון, אשר זכה למינוי לטענת חלק מהאוהדים רק עקב קירבתו למשפחת לוזון החזקה, ובעיקר אבי לוזון יו"ר ההתאחדות באותה תקופה. לאחר פתיחת עונה חלשה בה הסתבכה הפועל במאבקי הירידה הוציא הקהל את זעמו על הראל. לבסוף לוזון אכן פוטר אך רק לאחר תקופה ארוכה והצטברות זעם כלפי הראל שנתפס כמי שמתעקש להשאירו בתפקידו רק עקב ייחוסו המשפחתי. אלי גוטמן מחליפו של לוזון הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה בסופו של דבר.

במקביל, הכריז הראל, בעקבות עליה לשלב הבתים של גביע אופ"א, על מחיר מופקע של 250 שקלים למשחק ביתי מול טוטנהאם הלונדונית. האוהדים החרימו את המשחק ומול יציעים מלאים בילדי פריפריה תושבי מכבי שנכנסו בחינם, הפועל הפסידה 2:0.

קניית הקבוצה

בקיץ 2008 נמכרה הקבוצה לידיו של הראל[5]. במהלך תמוה הכריז שוב הראל כי תקציבה של הפועל הינו הגדול בתולדותיה. זאת למרות שעיקר הרכש של הקבוצה היה מהפועל כפר סבא אשר ירדה ליגה בעונה שעברה. בהמשך התברר כי בעליה של כפר סבא, אלי טביב סיכם כבר על מכירת הקבוצה לידיו החל מסוף עונת 2008/09.

בקדנציה החדשה נראה היה שמוני הפנים את הלקחים משתי הקדנציות הקודמות כמנהל הקבוצה, כשבעונת 2009/10 הנהיג יחד עם אלי טביב רכש של שחקנים בכירים, מכר מנויים לשלב הבתים של הליגה האירופית ב- 200 (150 לנוער) שקלים בלבד, בשלבים המכריעים של העונה הוריד מחירים ופתח את שער 8 למשפחות, ובדרבי המכריע של העונה נתן את שער 8 לאוהדי הפועל. את העונה סיימה הפועל עם דאבל סנסציוני.

2010/11

העפלה לליגת האלופות

ההתחלה הייתה ברגל ימין כאשר ההנהלה הצליחה להשאיר את הכוכבים מהעונה שעברה, וינסנט אניימה, דאגלס דה סילבה, גילי ורמוט, איתי שכטר וערן זהבי, בין השאר בהבטחה לחלקם כי ישוחררו לקבוצות באירופה אם הקבוצה לא תעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות. עם זאת כבר במחזור הראשון ביצעה ההנהלה צעד תמוה כאשר רומן רוקי, הזר הצרפתי שהוחתם זה מכבר, לא שותף מאחר ולא רצו להעביר את חוזהו בבקרה לפני שיובטחו ההכנסות מהעפלה לשלב הבתים בליגת האלופות. גם המשך ההתנהלות של הקבוצה בהקשר לליגת האלופות הייתה תמוהה. לאחר ההעפלה לשלב הבתים לא הצליחה הקבוצה להחתים חיזוק נוסף בפרק הזמן הקצר שנותר עד לתום מועד ההעברות, וזאת למרות רווחים צפויים של 60 מיליון ש"ח מעצם ההעפלה. ברקע התעוררו לפי דיווחים ויכוחים בין הראל לטביב על לקיחת קרדיט מוגזם של טביב, ועל היעד לאירוח שלב הבתים.

אך מעל הכל העיבה סאגת האירוח בבלומפילד על פתיחת העונה. עם ההעפלה הודיעה ההנהלה כי למרות רצונה לארח בבלומפילד, אין הדבר מתאפשר על פי תקנות אופ"א. בתקשורת נשמעו סיבות שונות, מתשתיות לא מתאימות, עלות אירוח משחק יקרה בכמה מאות אלפי שקלים, כמות כרטיסים נמוכה שלא תאפשר לאוהדים הרבה "לחוות את ליגת האלופות", ועד גודל המגרש, וכן טענות של גורמים בקבוצה כי מוני הראל מעוניין לארח בבלומפילד בעוד אלי טביב מעוניין לארח ברמת גן כדי למקסם הכנסות. אולטראס הפועל הודיעו כי יחרימו את המשחקים באצטדיון רמת גן. לבסוף לאחר הגרלת הבתים, התברר כי אף אחד ממועדוני העל ביבשת לא הוגרל לבית של הפועל וצפי הכרטיסים ירד משמעותית. לאחר מכן נשמעו זמירות שונות. הקבוצה שכרה את ניר ענבר, מוסמך בתואר מטעם אופ"א לבדוק את נושא האירוח בבלומפילד בכל זאת, הזמינה תא נציגי אופ"א לסיור בבלומפילד על מנת לברר כיצד ניתן בכל זאת לארח בו. גם נשיא ההתאחדות אבי לוזון דחף את הנושא במסדרונות אופ"א, ולבסוף הודיעה ההתאחדות האירופית כי היא מוכנה כחריג לאשר את בלומפילד לשלב הבתים בהינתן תיקונים שונים שיש לבצע באצטדיון.

השינוי המפתיע, שנבע לטענת רבים רק עקב ההגרלה הפחות אטרקטיבית ולא מתוך מחוייבות לאצטדיון הביתי, היה רק פתיח לסאגת מחירי הכרטיסים. לאחר דיון קצר עם הנחיתה בליסבון החליטה הנהלת הקבוצה כי מחירי המנויים לשלב הבתים יעמדו על 600 ש"ח לשער 5, 900 לשער 7, ו-1200 לשער 2. כל זאת לפני עמלות משרד הכרטיסים. התגובות הזועמות של האוהדים חלחלו במהרה להנהלת הקבוצה שתוך מספר שעות הודיעה על הורדה קלה במחירים[6].


סכסוך עם טביב

לפירוט ראו סכסוך מוני הראל ואלי טביב (2010/11)
מחאות האוהדים על מחירי הכרטיסים ורצונו של הראל להיענות לדרישותיהם, בניגוד לדעתו של טביב הובילו לפיצוץ ונתק בין השניים. כתוצאה הודיע הראל כי הוא ממנה את אחיו משה לנציגו בדירקטוריון במקומו. הבלגן הניהולי חילחל לכל המערכת בינתיים, כאשר שחקנים התלוננו שאינם מקבלים מענקים והטבות אחרות. גם המחירים הגבוהים למשחקי ליגת האלופות הוכחו כמופרזים ואלפי כרטיסים נותרו בקופות, והאצטדיון לא היה בסופו של דבר מלא באף אחד מהמשחקים.

בעקבות הפרסומים על העברת הבעלות הוציאה אשתו של הראל, אשר הייתה מצויה בהליכי גירושין ממנו, בקשה לצו מניעה בבית משפט האוסר עליו להעביר את הבעלות[7]. בינתיים פורסם בתקשורת כי טביב יערים קשיים על העברת חלקו של הראל בבעלות לאחיו, וכי ינסה לקנות את חלקו בקבוצה[8].


הבלגן הניהולי הוביל בסופו של דבר גם לפסיקת הפסד טכני 3:0 בדרבי השני בגביע הטוטו למרות שהמשחק עצמו הסתיים בתיקו 3:3. זאת מאחר והתברר בדיעבד כי הפועל שיתפה את רמי דואני למרות שלא הועבר להתאחדות טופס בדיקות רפואיות שלו כמתבקש. אף גורם במועדון לא לקח עליו אחריות למקרה.

רגע לפני משחקה הביתי האחרון של הפועל בשלב הבתים, התפוצץ שוב נושא היחסים בין הבעלים, בעקבות ראיון של טביב באולפן ליגת האלופות של ערוץ הספורט. זמן קצר לאחר מכן התפטר מנכ"ל הקבוצה גבי קצרה. הבעלים נפגשו ביניהם שוב לפגישת פיוס וכלפי חוץ הצהירו שנפתרו המחלוקות עד לסיום העונה אז יחליטו על המשך דרכם. עם זאת לאורך החודשים הבאים עלו ושבו ידיעות על היפרדות מתכננת, וניהול הקבוצה היומיומי סבל קשות מהמחלוקות בין השניים, אשר לבסוף ניתקו מגע ומינו כל אחד מהם בנפרד נציג מטעמו בהנהלה (משה הראל, ודורון אוסידון).

ב-23.2.2011 חלה תפנית מפתיעה כאשר נטלי הראל, גרושתו של מוני, עיקלה את זכויות הבעלות של בעלה לשעבר בהפועל.

במבי

לבסוף לקראת סיום העונה, לאחר אובדן הסיכוי לאליפות, בוצע הבמבי. מוני הראל הציע לטביב כ-6 מיליון ש"ח עבור חלקו בקבוצה. טביב התבטא באופן ממנו ניתן היה להבין כי יקבל את הצעתו של הראל, אך לבסוף הפתיע והודיע כי הוא משווה את ההצעה וירכוש את חלקו של הראל באותו סכום, וכותצאה מכך קיבל בעלות מלאה על החברה המנהלת את הקבוצה. אנשי הראל הגיבו בזעם והביעו צערם על כך שבהפועל יעמוד לדבריהם אוהד בית"ר, רמיזה לידיעות בתקשורת בחודשים שקדמו לבמבי לפיהן טביב ירכוש את בית"ר י-ם. כבר למחרת היום התייצב טביב לראשונה במשחקה של מחלקת הכדורסל, וצפה במחצית הראשונה ואף טען בראיון במשחק כי יתמוך גם במחלקה זו. למרות ההפסד לכאורה בהליך הבמבי, טען מוני לאי-חוקיות בעסקה וסרב לפנות את מקומו כבעלי הפועל תל אביב.

שני הצדדים הסכימו לתהליך גישור ונפגשו ב-24 ביוני 2011 במשרדו של השופט דן ארבל, אך כבר לאחר 20 דקות של פגישה נטשו את הדיון, מתוך הבנה שהפער גדול מדי לגישור.

לאחר שהליך הגישור לא צלח פנו השנתיים לבית המשפט שיקבע את גזר הדין. ב28 ביוני החל ההליך המשפטי שבמהלכו בחר הראל לחקור את צדו של טביב, דבר שגרם לעיכוב בהחלטה. בזמן שההליך המשפטי מהדהד ברקע המשיכו השניים להתעמת. ההאשמות החריפות ביותר היו מצדו של מוני שטען כי אנשי טביב זייפו את חתימתו בשביל להגיש לבקרה התקציבית את החוזה על העברתו של עומר דמארי להפועל תל אביב מבלי שיעבור דרכו. בנוסף טען הראל כי קיימים חוזים כפולים במסגרת העסקה והגיש תלונה על כך במשטרה. לא רק בעסקת העברתו של דמארי נערמו קשיים, אלא גם בהחתמתו של הושער אפואלה אדל, אשר הראל טען שאינו שווה את הכסף וסרב לחתום על חוזהו.

על רקע הסכסוך החלו האהודים לאבד סבלנות ולמחות כנגד התנהלות הבעלים. הפגנות נערכו בביתו של אלי טביב ובמתחם חודורוב. במהלך ההפגנות פוצצו האוהדים אימון וריססו כתובות במתחם האימונים כדי להפעיל לחץ על הצדדים לסיים את הסכסוך במהרה.

הדיון האחרון בבית המשפט התנהל ב18 ביולי 2011 אשר במהלכו נחקרו שני הצדדים ולאחריו נקבע כי ההחלטה תנתן בתוך מספר ימים. בסופו של דבר, קבעה השופטת רות רונן עוד באותו היום כי הליך הבמבי היה חוקי והקבוצה תעבור לידיו של אלי טביב שהפך לבעלים היחיד של הפועל תל אביב.

עסקת דמארי

כבר לפני עזיבתו את הקבוצה טען הראל שבעסקת העברת חלוץ מכיב פ"ת עומר דמארי להפועל נעשו מעשים לא כשרים שמטרתם לדאוג להעברת כספים ישירות למעורבים בעיסקה. הראל הגיש תלונה למשטרה בנושא ביולי 2011. הפרקליטות החליטה לגנוז את התיק, אך במרץ 2012 הגיש הראל ערר בנושא[9].

ציטוטים מפורסמים

  • "כרגע החלום שלי הוא רבע הגמר ובעזרת השם אני מאמין שזה יקרה" ~ אחרי ההעפלה לשלב הבתים בליגת האלופות ב-2010. הפועל סיימה בסוף במקום האחרון בבית
  • "המועדון מתנהל כמו בית שימוש, כמו גנון" ~ מתאר את ניהול המועדון תחת השותפות עם אלי טביב, בראיון לגלי צה"ל ב-2010

קישורים חיצוניים

2010/11

במבי

חשבתם שנגמר?

אחרי הפועל

בעלי הפועל תל אביב (כדורגל)

מועצת פועלי תל אביב (1997 - 1923) • קבוצת תאומים (2007 - 1997) • מוני הראל (2008) • מוני הראל ואלי טביב (2011 - 2009) • אלי טביב (2011 - 2012) • קבוצת רמון (2012-2015) • אמיר כבירי (2015-2017) • קבוצת ניסנוב (2017-2023) • קבוצת מינצברג (2023-היום)