המגרש האדום

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחת מקבוצות מחלקת הנוער של המועדון, על רקע המגרש האדום

"המגרש האדום" היה הכינוי שהוצמד למגרש האימונים של מחלקת הנוער של המועדון, אשר מוקם בלב שכונת גבעת עלייה, על גבול יפו-בת ים. בתחילת העשור המגרש פונה ונהרס, במקומו נבנה פארק לרווחת תושבי השכונה, וזאת בעקבות מעבר מחלקת הנוער למגרש האימונים החדש, מול בית החולים "וולפסון": מתחם חודורוב.


היסטוריה

המגרש האדום היה בית ראשון להמון שחקני בית שגדלו במועדון, בשני העשורים הקודמים (אלי "קוקוס" כהן לדוגמא). למעשה, רוב שחקני הבית של הקבוצה היום, התחילו את צעדיהם הראשונים במגרש האדום: שי אבוטבול, גליל בן שאנן, ערן זהבי, ביבראס נאתכו ועוד רבים וטובים.

באותה תקופה החלה גם התוכנית החינוכית של המועדון במחלקת הנוער, בה הוצמד חונך לכל קבוצה ודאג להישגיהם הלימודיים, במקביל להישגיהם המקצועיים בקבוצה. במסגרת הפרוייקט, שחקני מחלקת הנוער היו לומדים עם המדריכים במתנ"ס בני-ברית, הממוקם מעל המגרש האדום. המגרש מוקם במעין "מכתשון" והיה נמוך במידה ניכרת מגובה הכביש בשכונה, והכניסה אליו היה כרוכה בירידה במדרגות האדומות המפורסמות של המגרש. כמו כן, המגרש היה ידוע באוירה הביתית הבלתי מתפשרת שבו, ביחוד במשחקי הדרבי של הקבוצות השונות, כאשר המגרש היה לובש אדום וקול הזמבורות היה מפריע את מנוחת השכנים בשבת בבוקר.

הקיוסק של מזל

מזל ובעלה היו בעלי הקיוסק הקטן במגרש האדום. אין אדם ביקר במגרש ולא טעם את טוסט המחץ (צהובה, זיתים, תירס, רוצה גם קטשופ?), אשר היווה לרבים מהשחקנים ארוחת ערב קבועה לאחר האימון. הקיוסק הקסום הזה היה ביחד עם השחקנים, ההורים והאוהדים בכל אירוע חשוב במגרש, ועל כן נזכור אותו לטובה.


מזכרונו של העורך

המון דברים אבדו עם השנים בזכרוני, אך את ימיו האחרונים של המגרש לא אשכח. המקום, שהיווה לי בית שני, היה מקום קסום בלב השכונה, והיה מתעורר לחיים בכל שבת בבוקר מחדש. במשחקי דרבי היו נתלים דגלי ליברפול והפועל על הגדרות המזרחיים (גדר גן השעשועים) והאוירה במגרש היה בלתי נשכחת עבור ילדי מחלקת הנוער. חשוב שהדורות הבאים יכירו את המתקן, ומה הוא סימל עבור מאות ילדים באותה התקופה.