הצגת המקור של הדף "הנצחה:סמל-ראשון עמר אלקבץ ז''ל"

{{טופס הנצחה
|שם=סמל-ראשון עמר אלקבץ ז''ל-
|קורות=סמל-ראשון עמר אלקבץ, בן 22 מרחובות, שירת כקשרו האישי של תא״ל ארז גרשטיין ז״ל ונפל במהלך פיגוע מטען בעת שירותו הצבאי.



עמר נולד ברחובות. עד גיל 7 הוא גדל ברמלה, ואז המשפחה עברה לרחובות בה הוא גדל והתחנך. עמר היה ספורטאי בנשמתו. הוא השתתף בחוגי ספורט רבים: כדורגל, כדוריד, טניס, במכבי רחובות שיחק כדורסל.



בנובמבר 1996 הוא התגייס לסיירת גולני. אחרי 11 חודשי שרות הוא נאלץ לעזוב את היחידה בגלל שנפגע ברגליו. בעקבות הניתוח הפרופיל הצבאי שלו ירד ל-24 והוא לא היה מוכן להמשיך את שירותו הצבאי ביחידה עורפית, כפי שהוצע לו. לאחר מאבק ממושך ועיקש הוא הצליח להחזיר את הפרופיל ל-97. (כשרגלו השניה עדיין פגועה). במהלך שיקומו הוא שם לולמטרה להצטרף לתת-אלוף ארז גרשטיין שקיבל באותם ימים את הפיקוד על יחידת היק"ל (יחידת קישור ללבנון) מפקד מוערך ונערץ מאד. לאחר ראיון אצל ארז הוא שובץ ליחידה כקשרו האישי.



בבוקר יום ראשון ה-28.2.99 יצאה שיירה ממפקדת עוצבת לבנון במטולה, לביקור תנחומים אצל אלמנת איש מנגנון הביטחון של צד"ל, שנהרג מספר חודשים קודם לכן. ברכב הראשון בשיירה ישבו תת אלוף ארז גרשטיין מפקד היק"ל, אילן רועה כתב קול ישראל שנלווה לשיירה לסקר את האירוע, המאבטח וקשרו האישי של ארז, סמל עמר אל-קבץ ורב סמל בכיר עימאד אבו ריש, שנהג ברכב.

קצת לפני 12 בצהריים הסתיים הביקור. השיירה עשתה דרכה חזרה לשטח ישראל. הרכב של גרשטיין הוביל את השיירה. סמוך למוצב האו"ם, הצופה על הדרך, ולא רחוק מהכפר כאוכב, הופעל מטען רב עוצמה על השיירה. הרכב הראשון נפגע מהמטען, הוא התרומם באוויר והתהפך למדרון. כל ארבעת נוסעיו נהרגו. שאר כלי הרכב לא נפגעו. חילוץ ההרוגים נעשהתוך הפגזה כבדה של החיזבאללה על האזור. אחרי 3 שעות הצליחו לחלץ את גופות ההרוגים: תת-אלוף ארז גרשטיין, אילן רועה, עימאד אבו-ריש ועמר אל-קבץ.

עמר הותיר אחריו הורים - חיה ואבי ושני אחים - שירה ורועי.



עמר אלקבץ ז״ל - נזכור אותך לנצח!
|הפועל=עמר היה ״אדום״, אוהד מושבע של הפועל.

הוא לא החמיץ כמעט אף משחק של הקבוצה. לכל המשחקים היה דואג להצטייד ב-5 כרטיסים, עבורו ועבור חבריו ויחד היומגיעים למשחקי הקבוצה.

״עמר היה אוהד מושבע של הפועל תל אביב ואני של מכבי חיפה. בבית היו בינינו המון הקנטות וירידות אחד על השני בנוגע לקבוצות הכדורגל שאהדנו. בארוחות של יום שישי בערב הוא היה יורד עלי איך מכבי חיפה הולכת לאכול אותה בשבת ואני עליו, על מהלכים גרועים של הפועל תל אביב.

עוד אני זוכר, איך כל פעם כשהוא היה מקבל איזו חולצה בצבע ירוק, צבעה של מכבי חיפה, היה בא ומציע למכור לי אותה במחיר הזדמנות. בעסקי המסחר שלו, איתי זה לא כל כך הלך לו.״ מספר עליו אחיו, רועי.

לאחר מותו של עמר נערך משחק הוקרה לזכרו בין הפועל למכבי ת״א, באותו משחק ניצחה הפועל 2:0.
|תמונה=unnamed8.jpg
|חלל=כן
}}