אילן זייגר: הבדלים בין גרסאות בדף

|הופעות=

|שנים=10

|}}

4. "באותה תקופה יהושע רוזין לקח אותי לנבחרת. שיחקתי בנבחרת עשר שנים, רוב הזמן כשחקן חמישייה. בעונתי הראשונה נסענו לטורניר בין-לאומי באיסטנבול. היה שם מאמן אמריקני בשם ג'ורג' דוידסון ממכללת לאפאייט, שהאיגוד הביא כעוזר מקצועי. רוב הלמידה שלי בתחום הכדורסל הייתה למידה עצמית, ודוידסון הוא המאמן היחיד שבאמת לימד אותי משהו. דוידסון ראה את הכישרון ואת הפוטנציאל שלי, והציע לי הצעה שעד היום אני מורט את שערותיי על כך שלא הסכמתי לה. הייתי אז נשוי ואב לילדה קטנה, והוא הציע לי מלגה מלאה כדי שאוכל לבוא עם המשפחה, ללמוד בלאפאייט ולשחק בקבוצת הכדורסל שלה. אני מאמין בלב שלם שאם הייתי הולך לשם הייתי מגיע לאן-בי-אי"

5. "בשנת 1965 שיחקתי עם נבחרת ישראל באליפות אירופה במוסקווה, וזכינו במקום השישי המכובד. קיבלתי שם את ההצעה הראשונה של שחקן ישראלי לחוזה אירופי, בקבוצת ראסינג הבלגית. אז הרמה בבלגיה הייתה גבוהה יותר מהיום, ואני היחיד מכל השחקנים הישראלים שקיבל הצעה כזו. פניתי להפועל וביקשתי שישחררו אותי, והם הבטיחו לי שיהיה בסדר. נסעתי לבריסל, התאמנתי עם הקבוצה חודשיים, אבל כל הפניות לקבלת השחרור נענו בשלילה. בני בדיוק נולד, מזג האוויר היה מחורבן, וכבר רציתי לחזור לארץ, אבל לא היה לי כסף. היה שם מיליונר יהודי שהיה קשור לקבוצה אחרת מהליגה הבלגית. הוא התעניין מה קורה אתי, סיפרתי לו את הסיפור, והוא נתן לי את הכסף כדי לחזור לארץ. הוא גם עשה מצווה וגם נפטר משחקן חיזוק של קבוצה יריבה. חזרתי לארץ, וכעבור שנה קיבלתי את השחרור מהפועל"