אצטדיון בלומפילד: הבדלים בין גרסאות בדף

באפריל 1968 הוספו עמודי תאורה למגרש, שוב בתרומתם של האחים בלומפילד[http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Search&Key=DAV/1968/04/02/14/Ar01423.xml&CollName=DAV_1965_1970&DOCID=112173&PageLabelPrint=&Skin=%54%41%55%48%65&enter=%74%72%75%65&Publication=%44%41%56&Hs=%61%64%76%61%6e%63%65%64&AW=%31%32%34%37%32%39%39%39%33%33%37%33%34&sPublication=%44%41%56&tauLanguage=&sScopeID=%41%6c%6c&sSorting=%49%73%73%75%65%44%61%74%65%49%44%2c%61%73%63&sQuery=%u05d1%u05dc%u05d5%u05de%u05e4%u05d9%u05dc%u05d3%3c%41%4e%44%3e%u05d4%u05e4%u05d5%u05e2%u05dc&rEntityType=&sSearchInAll=%66%61%6c%73%65&RefineQueryView=&StartFrom=%31%32%30&ViewMode=HTML]

עם הקמתו היה האצטדיון בבעלות [[הסתדרות]], על אדמה שבבעלות עיריית תל אביב והוחכרה להסתדרות בחוזה עד אוקטובר 1997 ונוהל ע"י חברת בצר של ההסתדרות. רוני מילא ראש עיריית תל אביב עד 1998 שאף להגיע לבעלות משותפת על האצטדיון ופעל בכיוון זה. למרות זאת לא הגיעו עם תום חוזה החכירה להסכמה ועל כן הוא הוארך בשנה נוספת.  עם כניסתו לתפקיד החליט [[רון חולדאי]] להעביר את האצטדיון לבעלות העירייה. חולדאי סירב להאריך את חוזה החכירה והודיע להסתדרות כי עליה להעביר את הבעלות על האצטדיון לעירייה עד ה-[[20 במרץ]] 1999. ההסתדרות בהתחלה הודיעה שתדרוש פיצויים של מיליוני דולרים על ההשקעה שלה באצטדיון לאורך השנים.  לבסוף עבר האצטדיון לעירייה עם פיצוי קטן להסתדרות.