הנצחה:סגן משנה אילן גבאי ז"ל

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סגן משנה אילן גבאי זל



קורות חיים

סגן משנה אילן גבאי, בן 22 מקריית טבעון, שירת כמפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים, נהרג בשנת 2006 במלחמת לבנוןהשנייה בקרב בעייטה א-שעב.

אילן היה תלמיד מצטיין וחבר מסור, עם השנים הפך לילד פעיל ולשחקן כדורסל מצטיין. מספר חברו הטוב עומר ברקין: "היית נלחם על המגרש כמו שד. מרביץ, תופס, נותן מעצמך. כשהיינו קטנים היינו צוחקים שאתה נשאר לישון במגרש משום שתמיד היית מופיע ראשון לאימונים. מגיל צעיר היה לך מאוד ברור: מה שעושים, עושים טוב ובמאה אחוזים השקעה״. נוסףעל משחקי הכדורסל, אהב אילן גם לרוץ ולרכב על סוסים.

אילן התגייס לצה"ל בסוף מרץ 2003 לגדוד 101 של הצנחנים. הוא סיים מסלול כמצטיין מחלקתי ועד מהרה נשלח לקורס מ"כים שבסיומו חזר לגדוד כמפקד כיתה.

לאחר תקופה נשלח אילן לקורס קצינים וחזר לגדוד לפקד על המסלול של בני הישיבות. אילן התכונן לתפקיד, העמיק ללמוד על ישיבות ההסדר ועל החיילים. הוא נחשב לקצין וללוחם מבטיח. הודות להשקעתו ולמסירותו הרבה, זכה אילן למצטיין מח"ט.

עם סיום ההדרכה של בני הישיבות מונה אילן כמפקד מחלקה ביחידת הסיור של הפלחו"ד בגדוד 101. תקופה קצרה לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה. אילן פיקד על המחלקה בקרבות הקשים שהתחוללו במארון א-ראס ובבינת ג'בל וגילה מנהיגות, אומץ לב ותושייה.

ב-1.8.2006 נפל אילן בקרב בכפר עייטה א-שעב.

לאחר מותו נעשו לזכרו של אילן הרבה פעילויות הנצחה. במסגרת חטיבת הצנחנים הוקמה ״פלוגת אילן״. חייליו של אילן, בחורי הישיבה, הקימו את ״מצפה אילן״ - מצפה הצופה לעמק תרצה, הרי מואב, ובימי ראות טובה עד הרי החרמון והתבור.

ביער למרגלות קרית טבעון, במקום שאילן אהב כל כך לטייל בו, סמוך לעץ אלון התבור הגדול בישראל, הוכשרה ביוזמת המשפחה פינת הנצחה ושביל לזכרו. חבריו של אילן בשיתוף עם משפחתו ובית הספר ״אורט גרינברג״ ייסדו את ״אילן טבעון״ - חוג הכנה לצה"ל.

אילן הותיר אחריו שני הורים - אהרון ובתיה, ושלושה אחים - אלון, אלה ואייל.

אילן גבאי ז״ל - נזכור אותך לנצח!

הקשר להפועל

בעקבות אחיו אלון, נעשה אילן אוהד שרוף של הפועל. הוא הקפיד לנסוע למשחקים, ושם התגלה בו צד שונה חלוטין: לבוש חולצה אדומה של הפועל, עומד ביציע, צועק ומשתולל.

רוצים להוסיף או לערוך מידע בדף ההנצחה? לחצו כאן.

הוספת תגובות

ניתן להוסיף תגובות לעמוד ההנצחה. אנא שימרו על שפה מכובדת ומכבדת.

Loading comments...