הפועל תל אביב (כדורסל)/היסטוריה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

הפועל תל אביב (כדורסל)/היסטוריה (הצגת מקור)

גרסה מ־10:46, 1 במאי 2022

נוספו 26,465 בתים , 1 במאי 2022

אין תקציר עריכה

Oshriel

מפעילי מערכת

6,780

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 '''מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב''' נוסד ב-[[1935]], על ידי [[דב פרוסק]], במסגרת התאחדות הספורט הפועל (מיסודה של הסתדרות הפועלים).
 בשנים הראשונות לקיומה, מכיוון שלא הייתה ליגה בכדורסל בזמן המנדט הבריטי, קיימה הקבוצה בעיקר משחקי ידידות נגד קבוצות מקומיות, ביניהן: [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]], [[הפועל רמת גן (כדורסל)|הפועל רמת גן]] וקבוצות צבאיות ממדינות שונות.
-המשחק המתועד הראשון של הקבוצה נערך ב-[[26 בינואר]] 1935 מול הפועל רמת גן והסתיים בניצחון הפועל תל אביב 6:2. בפברואר 1938 התקיים הדרבי הראשון בו הפסידה הפועל [[עונת 1937/38 (כדורסל) משחק אימון 1|25:31]]. [[דב פרוסק]], [[שלמה מגריזו]], [[נסים קאולי]], [[אבנר מלקנדוף]] ו[[טוביה טשבן]], שהחליף מדי פעם את [[דוד שולמן]] פתחו בחמישייה. פרוסק קלע 11 נקודות. באותה שנה התקיים גם הדרבי הראשון לו נמכרו כרטיסים וגם בו הפסידה הפועל 33:34. ישנו גם תיעוד לא מדויק לפיו ה[[דרבי]] התל אביבי הראשון נערך ב-1936, בו הפסידה הפועל למכבי 37:5 (אך הנושא טעון בדיקה).
+המשחק המתועד הראשון של הקבוצה נערך ב-[[26 בינואר]] 1935 מול הפועל רמת גן והסתיים בניצחון הפועל תל אביב 6:2.
+ה[[דרבי]] התל אביבי הראשון נערך ב-מאי 1936, בו הפסידה הפועל למכבי 37:5.
+בפברואר 1938 התקיים דרבי נוסף בו הפסידה הפועל [[עונת 1937/38 (כדורסל) משחק אימון 1|25:31]]. [[דב פרוסק]], [[שלמה מגריזו]], [[נסים קאולי]], [[אבנר מלקנדוף]] ו[[טוביה טשבן]], שהחליף מדי פעם את [[דוד שולמן]] פתחו בחמישייה. פרוסק קלע 11 נקודות. באותה שנה התקיים גם הדרבי הראשון לו נמכרו כרטיסים וגם בו הפסידה הפועל 33:34.
 ב-1939 אירגן פרוסק את אליפות הפועל בה השתתפו כ-14 קבוצות כדורסל שונות ממרכז הפועל, ביניהן הפועל ת"א[http://pdfserve.informaworld.com/852859_751313851_714001851.pdf].את הניצחון הראשון בדרבי הצליחה הפועל לרשום ב-[[5 באוקטובר]] 1950, 36:33.
@@ שורה 20: / שורה 24: @@
 הקבוצה משחזרת את ההישג בעונה הבאה, אולם לפני כן משתתפת הקבוצה ב[[גביע אירופה לאלופות]] ורושמת ניצחון בכורה היסטורי לקבוצה ישראלית במפעל, מול אלופת טורקיה גלאטסראיי.
-במשחק הראשון באיסטנבול הפסידה הקבוצה בתוצאה עונת 1960/61 (כדורסל) גביע אירופה לאלופות סיבוב 1 משחק 1|40:39]] מקליעת עונשין 17 שניות לסיום לעיני 6,000 צופים.
+במשחק הראשון באיסטנבול הפסידה הקבוצה בתוצאה [[עונת 1960/61 (כדורסל) גביע אירופה לאלופות סיבוב 1 משחק 1|40:39]] מקליעת עונשין 17 שניות לסיום לעיני 6,000 צופים.
 במשחק הגומלין שנערך בחולון ניצחה הפועל את האלופה הטורקית [[עונת 1960/61 (כדורסל) גביע אירופה לאלופות סיבוב 1 משחק 2|54:39]]. ברבע הגמר הוגרלה הפועל מול אלופת ברית המועצות החזקה, ואלופת אירופה בכדורסל א.ס.ק. ריגה, שהודרכה על ידי המאמן האגדי אלכסנדר גומלסקי, והפסידה בשני המשחקים [[עונת 1960/61 (כדורסל) גביע אירופה לאלופות רבע גמר משחק 1|60:84]] (בריגה) ו-[[עונת 1960/61 (כדורסל) גביע אירופה לאלופות רבע גמר משחק 2|74:78]] (בבית, במשחק שנערך בחולון) ובכך הודחה מהמשך התחרויות.
 כאמור, הקבוצה זכתה באליפות שנייה באותה עונה ואף ניצחה את מכבי תל אביב פעמיים, אולם מכבי גמלה להפועל בגביע המדינה של אותה עונה.
@@ שורה 157: / שורה 161: @@
 מהלך זה נעשה בניגוד לדעת אוהדי הקבוצה הטוענים כי לא ניתן לשחק באולם המזוהה עם יריבתם העירונית המושבעת, ובוודאי בהתחשב במצבה הנוכחי העגום של הקבוצה, והודיעו כי הם מסרבים להופיע למשחקים כל עוד עומדת ההנהלה בהחלטתה. בתגובה טענה הנהלת הקבוצה כי אוהדיה האמיתיים של הקבוצה ימשיכו להופיע למשחקים גם באולם החדש.
-השתלשלות אירועים זו מהווה המשך ישיר להידרדרות מתמשכת ביחסים בין הנהלת הקבוצה לאוהדיה, התפתחות אשר בשילוב עם חוסר התחרותיות ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת הכדורסל]] הישראלית מאיימת על מעמדו של המועדון ועצם קיומו.
+השתלשלות אירועים זו מהווה המשך ישיר להידרדרות מתמשכת ביחסים בין הנהלת הקבוצה לאוהדיה, התפתחות אשר בשילוב עם חוסר התחרותיות ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת הכדורסל]] הישראלית איימה על מעמדו של המועדון ועצם קיומו.
 בסוף עונת [[2005/06]] החליט שאול אייזנברג לא להירשם לליגה הבכירה בכדורסל והפועל שיחקה בעונת 2006/07 בליגת הלאומית. [[מעוזיה סגל]] מונה כיו"ר הקבוצה. הקבוצה רשמה מאזן שלילי של 5 הפסדים מ-5 משחקים, במחזור השישי רשמה ניצחון בכורה. ב-[[27 בנובמבר]] 2006 הוכרז סכסוך עבודה בין השחקנים שלא קיבלו את משכורתם, לבין הנהלת הקבוצה. סכסוך העבודה הסתיים לאחר שרוב השחקנים קיבלו את משכורותיהם.
@@ שורה 169: / שורה 173: @@
 הפועל אוסישקין החלה את צעדיה ב[[ליגה ב']] ומשם עלתה בצורה נחשונית ומשכנעת במשך 3 שנים רצוף עד לליגה השניה, ללא אף הפסד ליגה. באמצע עונת [[2009/10]] פורק במפתיע המועדון המקורי והזכויות על השם נקנו ע"י אוהד אלמוני שהעביר אותן חינם אין-כסף ל[[הפועל אוסישקין]].
-=='''2010/11: הפועל חזרה!'''==
+=='''[[2011/12|2012]]-[[2010/11|2010]]: הפועל חזרה!'''==
-לאחר מספר חודשים כואבים בהם לראשונה נעלם השם הפועל תל אביב מספרי האיגוד, קיימה עמותת [[הפועל אוסישקין]] הצבעה על שינוי שם הקבוצה בהתאם להסכם הזכויות. ב-[[23 ביולי]] 2010, כמעט 3 שנים לאחר הריסת [[אולם אוסישקין]], נספרו מעטפות המצביעים ותוצאות ההצבעה קבעו סופית - השם '''הפועל תל אביב''' התקבל, הפועל חזרה ותשחק בעונה הקרובה בליגה הלאומית (השניה).
+לאחר מספר חודשים כואבים בהם לראשונה נעלם השם הפועל תל אביב מספרי האיגוד, קיימה עמותת [[הפועל אוסישקין]] הצבעה על שינוי שם הקבוצה בהתאם להסכם הזכויות. ב-[[23 ביולי]] 2010, כמעט 3 שנים לאחר הריסת [[אולם אוסישקין]], נספרו מעטפות המצביעים ותוצאות ההצבעה קבעו סופית - השם '''הפועל תל אביב''' התקבל, והפועל, הלכה למעשה, חזרה להתקיים. במהלך העונה ([[2010/11]]), הפועל הציגה סגנון משחק מרשים, ניצחה בכל משחקי הליגה בסיבוב הראשון, ואף הגיעה עד לחצי גמר גביע המדינה (שם נוצחה ע"י [[ברק נתניה]]), לאחר נצחונות על קבוצות ליגת העל [[הפועל חולון]] ו-[[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]]. נראה היה כי הפועל בדרך הבטוחה חזרה לליגת העל, אך ירידה ביכולת לקראת סיום העונה ופציעות קריטיות של שחקנים חשובים כגון [[מתן נאור]] ו[[אדריאן יוטר]] ברגעים חשובים של העונה מנעו את העליה, כאשר הפועל הפסידה ל[[מ.כ. הבקעה]] 3-0 בסדרת הגמר.
+לקראת עונת [[2011/12]] הוחלט להחליף את המאמן [[שרון אברהמי]] ולמנות במקומו את [[ארז אדלשטיין]] כמאמן הקבוצה. אדלשטיין בנה סגל חדש לגמרי, למעט [[מתן נאור]] שנשאר וקיבל את סרט הקפטן, ו[[גל איתן]]. הקבוצה בתחילה לא הרשימה כמו הקבוצה מהעונה הקודמת, ונראה היה שהיא תישאר ב[[ליגה לאומית (כדורסל)|ליגה הלאומית]] שנים רבות. למרות זאת, לקראת סוף העונה החלה הקבוצה להשתפר באופן משמעותי במשחקיה, וסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון. במהלך הפלייאוף שיחקה הפועל נגד [[עירוני ר"ג]] בסדרת רבע הגמר (2-0 להפועל), [[עירוני נס ציונה]] בחצי הגמר (2-1 להפועל), ולקחה את אליפות הליגה הלאומית בעקבות ניצחון 3-1 על [[מכבי באר יעקב]] בגמר הפלייאוף. לאחר היעדרות של 6 שנים מ[[ליגת העל בכדורסל|ליגת-העל]], הפועל חזרה - והפעם כקבוצת האוהדים הראשונה בהיסטוריה של הליגה.
+==2013-היום: קבוצת אוהדים ראשונה בליגת העל==
+לקראת עונת 2011/2012 נעשו מספר שינויים בקבוצה, החשוב שבהם מינויו של ארז אדלשטיין למאמן. כמו כן, הובאו שחקנים צעירים רבים, ולמעט מתן נאור (שמונה לקפטן הקבוצה) וגל איתן, כל הסגל הוחלף. כמו כן, במהלך פגרת הקיץ, הוצע לקבוצה לעלות לליגת העל תמורת תשלום, וחברי העמותה הצביעו ברוב מוחץ (95 אחוזים) נגד עליית ליגה "שלא על המגרש". במהלך העונה השתתפה הפועל תל אביב בליגה הבלקנית, ואף העפילה לפיינל פור של המפעל, שם נוצחה בחצי הגמר על ידי הפועל גלבוע/גליל. במסגרת גביע המדינה, לא הצליחה הקבוצה לשחזר את הישגיה מהעונה הקודמת, אך בכל זאת גברה על הפועל גלבוע/גליל בשמינית הגמר (והפסידה למכבי ראשון לציון ברבע הגמר). את הליגה הסדירה סיימה הפועל תל אביב במקום הראשון, ובסדרות הפלייאוף שיחקה מול עירוני ר"ג ברבע הגמר (0:2 להפועל, הטוב משלושה משחקים), מול עירוני נס-ציונה בחצי הגמר (1:2 הטוב משלושה משחקים) וזכתה באליפות הליגה הלאומית, לאחר ניצחון על מכבי באר יעקב בסדרת הגמר (1:3, הטוב מחמישה משחקים) – ובכך הבטיחה את עלייתה לליגת העל, לאחר שש שנים של היעדרות מהליגה הבכירה בארץ.
+עונת 2012/2013 סימנה תקופה חדשה בהיסטוריה של הפועל אוסישקין תל אביב. לראשונה, מאז שהוקמה מחדש, שיחקה הקבוצה בליגת הכדורסל הטובה בישראל, ליגת העל. אחרי חמש שנים של מאבקים והצלחות בליגות הנמוכות, הרגע לו ציפו כל מי שהיוו חלק מהמועדון הזה סוף סוף הגיע. האולם ששימש את הקבוצה עד אז, הדר יוסף, נעזב לטובת האולם בראשון לציון, שהיה גדול יותר (יכול להכיל עד 2,500 צופים) ומתאים יותר לצרכי הקבוצה בליגת העל. לראשונה מאז הוקמה מחדש, שיחקה הפועל את משחקיה הביתיים מחוץ לתל אביב.
+כבר במחזור הראשון, כשההתרגשות אוחזת בכולם, מראשון האוהדים ועד אחרון השחקנים, ציפה להפועל מותחן מורט עצבים. בני הרצליה הייתה זו שהגיעה למשחק הבית של הפועל בראשון לציון, וכפתה עליה הארכה שהסתיימה בהפסד בשמונה נקודות. למרות התוצאה המאכזבת, הקהל שמסביב למגרש עמד והריע לשחקנים על התצוגה המרשימה מול קבוצת ליגת על, מפנים שהחלום הארוך הפך עכשיו למציאות. שבוע לאחר מכן, במלחה, מול מגדל ירושלים, מיהרו השחקנים להפוך את המציאות לוורודה יותר. במשחק נהדר שהתנהל רובו ככולו בשליטתה של הפועל, ניצחה הקבוצה, לשמחתם הגדולה של 300 האוהדים שליוו אותה לירושלים ונשמעו בכל אחת מארבעים הדקות של המשחק. היה זה ניצחון גדול של אנדרדוג מוחלט, שעזר לכולם להבין: אנחנו הפועל תל אביב, ואנחנו שייכים לרמות הגבוהות אליהן הגענו. לאחר המשחק בירושלים, המשיכה הקבוצה להפגין יכולת טובה (כולל ניצחון מוחץ על ראשון לציון, בו הובילה הפועל בשלב מסוים במשחק ב-37 נקודות), שהביאה אותה למאזן חיובי ומיקמה אותה בצמרת הליגה. דווקא אז הגיעה ירידה בביצועי הקבוצה. הפסד ביתי לאילת סימן את פתיחתה של סדרה של משחקים לא טובים. בין המחזור ה-7 למחזור ה-13 ניצחה הפועל פעם אחת בלבד, כשאחד מן ההפסדים הללו התרחש בדרבי התל אביבי הראשון מאז 2006. הפועל הגיעה לאולם נוקיה ביד אליהו כשהיא מאמינה ביכולותיה. אל השחקנים הצטרפו כאלף אוהדים, שמרגע כניסתם אל ענק הבטון ועד סיום המשחק לא הפסיקו לשיר. למרות הפסד 91:72, עזבו אנשי הפועל את האולם בראש מורם, מודעים לציון הדרך שנקבע בהתמודדות שוות כוחות מול היריבה העירונית.  המשחקים שאחרי הדרבי, כפי שנכתב, היו מאכזבים למדי. שרשרת הפסדים לא נעימה דרדרה את הפועל למאבקי התחתית, והפכה את המשחק במחזור ה-14 מול עירוני אשקלון בחוץ לקריטי ביותר להמשך העונה. גם גל איתן, בוגר מחלקת הנוער, היה מודע לחשיבות המשחק. הוא קלע שלשת ניצחון נפלאה בשניות הסיום, וקבע את תוצאת המשחק: 51:54 להפועל, שבעזרת הניצחון נמנעה מירידה עד למקום האחרון בטבלה שמוביל לליגה השנייה.
+למרות הניצחון ההירואי, המשיכה הפועל להיות מסובכת בתחתית, ומספר  הפסדים לאחר מכן, כשהגיע הדרבי של הסיבוב השני שהיה עתיד להתקיים באולם הביתי בראשון לציון, לא האמינו רבים בסיכוי לנצח את מכבי. ובכן, מה שהתרחש ב-3.3.2013 נחקק עמוק בליבם של כל אוהדי הפועל בכל פינה ומקום בעולם. למרות נחיתות כלכלית אדירה, למרות שהגיעה למשחק אחרי מספר הפסדים מכובד, ולמרות שלא ניצחה דרבי כבר תשע שנים (גם תודות לכך שלא התקיים משחק דרבי מאז 2006), הפועל, שפיגרה אחרי מכבי ברוב שלבי המשחק, ניצחה אותו 65:69, בעיקר תודות לתצוגת כדורסל מרהיבה של בר טימור. בר קלע מכל מרחק ברבע האחרון, שמר על הפועל במשחק ובדקה האחרונה העניק אסיסט גדול לקרטיס קלי, הסנטר של הקבוצה, שהביא לניצחונה של הפועל. הניצחון של אותו היום השאיר את אלפי האוהדים האדומים ביציע הרבה אחרי סוף המשחק, כשרבים מהם מרגישים שרגע שלא האמינו שיגיע שוב התגשם וקרה מול עיניהם.
+יחד עם הרוח החדשה שהביא איתו הניצחון בדרבי, ושני שחקני החיזוק שהצטרפו באותו זמן לשורות הקבוצה, בריאן רנדל ואנתוני גודס, הצליחה הפועל לצאת מן המשבר ולנצח סדרה של משחקים שהיו קריטיים להישארותה של הקבוצה בליגה. לאחר ניצחון דרמטי באשדוד על הקבוצה המקומית (שוב בהנהגתו של בר טימור) הבטיחה הפועל את מקומה ברבע גמר הפלייאוף, וסימנה את עונת 2012/13 כעונת חזרה מוצלחת ביותר לליגה הראשונה.
+ברבע הגמר פגשה הפועל את מכבי לסדרת דרבים, שהיו מאכזבים ומעוררי גאווה בו זמנית. בשלושת המשחקים בין הקבוצות הפגינה הפועל יכולת גבוהה. המשחק הראשון ביד אליהו נפתח ביתרון משמעותי של עשרים ושתיים נקודות לזכותה של מכבי. למרות זאת, הפועל לא התייאשה, וברבע הרביעי הצליח אנת'וני גודס לצמצם את ההפרש עד לארבע נקודות בלבד. לבסוף, הייתה תוצאת הסיום 68:76 לטובתה של מכבי, כשבפעם השנייה באותה עונה האדומים חוזרים הביתה בגאווה אחרי הפסד באיצטדיון האפור. גם שני המשחקים האחרונים בסדרה היו מותחים וצמודים, ורק פערים קטנים בין הקבוצות הביאו לשני ניצחונות דחוקים של מכבי. הסדרה הסתיימה בהפסדה של הפועל, אבל רק תרמה לעונת 2012/13 להיזכר כעונת החזרה של הפועל תל אביב למרכז הבמה של הכדורסל הישראלי בפרט, והספורט הישראלי בכלל. היו אלו מתן נאור, יונתן שולדבראנד, קרטיס קלי, דמונטז סטיט, בר טימור, אנת'ני גודס, בראיין רנדל, יותם שירן, יוני ניר ושחקנים נוספים, לצד המאמן ארז אדלשטיין והקהל האדום, שהפכו אותה יחד לעונה סמלית ומרגשת.
+בפגרת הקיץ עזבו את הקבוצה כל שחקניה האמריקאים, ונוסף להם עזב גם בר טימור, שהצטרף לאלבה ברלין הגרמנית. למרות זאת, בקרב האוהדים הייתה תחושה שהפועל הפכה להיות קבוצה חזקה יותר. את העוזבים החליפו מספר שחקנים, כשהבולטים ביניהם הם קרלון בראון, גארד אמריקאי גבוה, ורביב לימונד, הישראלי הנפלא. השלד הישראלי של הקבוצה, בראשות מתן נאור ויהונתן שולדבראנד, נשאר כמעט כשהיה.
+שינוי משמעותי נוסף שנעשה בקיץ הוא החזרה לאולם בהדר יוסף, לאחר שעיריית ראשון לציון סירבה לאפשר להפועל להמשיך להשתמש בבית מכבי הראשל"צי. למרות שלא היה הבחירה הראשונה של הנהלת הקבוצה, התקבל המעבר בסבר פנים יפות בקרב האוהדים, והחזרה לתל אביב עשתה את שלה – כל המנויים לעונת 2013/14 בהדר יוסף נחטפו תוך ימים ספורים. יחד עם קניית המנויים המהירה, הראו אוהדי הפועל את אמונם הגדול במבנה הבעלות וההנהלה של הקבוצה בדרך נוספת: לראשונה מאז קמה העמותה, עבר מונה חבריה את סף 2000 החברים, ובכך הפכה לעמותת הספורט הגדולה בישראל.
+העונה נפתחה בדיוק כמו זו שלפניה, עם משחק מול בני הרצליה. היה זה משחק רדיוס (עונש שנגרר מהעונה שעברה), ועל יותר מאלף אוהדים אדומים נגזר לנדוד לאולם המרוחק בגן נר. בסיום המשחק זכו האוהדים שעשו את המסע המפרך לצפון לתמורה מלאה: בדקות האחרונות היה נדמה שהפועל עומדת לרדת מהפרקט עם הפסד, בדיוק כמו בעונה שעברה, אבל בשנייה האחרונה זרק יהונתן שולדבראנד שלשה מטורפת בין שני שחקני יריב והעניק ניצחון דרמטי לאדומים. היה זה רגע נפלא, שבישר במובנים רבים על הדרך בה יראה המשך העונה (מותח ומלא ניצחונות).
+אכן, לא היה זה ניצחונה האחרון של הפועל באותה עונה. הדר יוסף הפך בשלב מסוים לאולם שמאוד קשה לקבוצות חוץ לנצח בו. קרלון בראון התברר כאחד הזרים הגדולים בהיסטוריה של המועדון, ורביב לימונד נתן את פתיחת העונה הטובה ביותר של שחקן ישראלי בליגת העל מזה אולי 15 שנה. הפועל שיחקה כדורסל חכם ויפה לעין בהנהגתו של ארז אדלשטיין, עם ההגנה הבלתי מתפשרת של מתן נאור ושל הסנטר שהגיע בתחילת העונה והתחבר מהר מאוד לקהל, ג'וש אוונס. ניצחון גדול נוסף נרשם בהדר יוסף מול מכבי כבר במחזורים הראשונים, ונוספו אליו נצחונות מרשימים בגביע נגד מכבי חיפה, נס ציונה והפועל ירושלים (הפועל חיברה בשלב מסוים 12 ניצחונות רצופים). עם הגעתו של האביב, הגיעה הפועל גם היא לשני מעמדים גדולים: היא הבטיחה את מקומה בפלייאוף העליון ובחצי גמר הגביע. דווקא אז, נעצרה הקבוצה וירדה ביכולתה. פציעות של רביב לימונד ומתן נאור הכריחו את הפועל לשחק בסגל חסר בחצי גמר הגביע מול אילת (למרות ששני השחקנים עלו על הפרקט ביד אליהו כדי לקחת חלק בחצי הגמר, שניהם הספיקו לשחק רק מעט מאוד דקות בעקבות הפציעות) וגרמו לה להפסד בהתמודדות החשובה. ברבע גמר הפלייאוף פגשה הפועל את אילת בשנית, הפעם כשהסגל האדום מלא, ולמרות ניצחון משכנע בהדר יוסף, הובסה לבסוף 1:3 בסדרה וסיימה את העונה.
+לאורך תשעת החודשים של 2013/14, ליווה הקהל האדום במאותיו ואלפיו את הקבוצה לכל מקום בו שיחקה, תומך ומעודד ללא תלות בתוצאה, או בעצם, מעודד יותר כשהקבוצה נקלעה לפיגור. האמון וההערכה של האוהדים והשחקנים אלו כלפי אלו רק התחזקו ככל שהתקדמה העונה, ובסיומה באולם באילת עמדו כולם בהכרת תודה ומחאו כפיים זה לזה וזה לזו. 13/14 אמנם לא הייתה מושלמת, אך בלי ספק הייתה עונה בה המשיכו הקבוצה והמועדון להדגיש את הידוע לכל: "אנחנו הפועל תל אביב"
+ב-2014/15 הייתה עונה של מציאת בית, ואובדן. זאת הייתה עונה של ביסוס זהות ופירוק שלה. עונה של הפכים. עונה בה ניצחנו דרבי ב-20 הפרש בחוץ וסיימנו במקום השביעי בליגה. עונה בה ההתקפה שלנו הייתה לעיתים טובה מתמיד וההגנה שלנו גרועה מתמיד. עונה שבה כמות הכישרון של השחקנים השתוותה רק לגודל האכזבה מהדרך שבה הסתיימה.
+מהמשחק הראשון בהדר יוסף, צפו חלומות קטנים על המבנה המתגבש במתחם הדרייב אין. מאבק של שבע שנים שקורם עור וגידים והופך להיות אבן היסוד האדומה שכולנו השתוקקנו לה, בתל אביב. בתחילת דצמבר קיבלנו תאריך יעד סופי, ובאמצע החורף זה הגיע – אולם חדש רק שלנו, אולם חדש ששמנו חקוק בו בכל צורה לא רשמית אפשרית (ובהמשך נוספו דגלי הפועל, פורמליים לחלוטין, על גג האולם, ושטיח עם סמל הפועל בחדר ההלבשה הביתי). טקס הפתיחה היה נפלא, וכלל בתוכו הרבה מהזיכרונות שהובילו אותנו אליו, והניצחון מול ירושלים שהיווה את הזינוק ההתחלתי שלנו באולם, נפלא אפילו יותר. ועכשיו, אולי, כדאי לחזור קצת אחורה.
+עודד קטש הגיע בקיץ, ואיתו משב רוח חדש ורענן. היה משהו מלהיב בהגעתו להפועל, הגעה שבפני עצמה הייתה מלאה בניגודים (הפועל ומכבי, צעיר אך בעל ניסיון, הדימוי האדיש שלו מול האמביציה האדירה להצליח), ניגודים שהרגישו שמאחוריהם כוח שיסחוף את כל המערכת למעלה.
+ההתחלה הרשמית של העונה, הייתה, מהעדר ניסוח אחר – לא משהו. משחקים רעים מול אילת ומכבי חיפה בחוץ, התלוו להפסד מרגיז במשחק נהדר של הפועל בארנה החדשה מול הפועל ירושלים. אל הדרבי במחזור ה-6 הפועל הגיעה עם מאזן רע של שני ניצחונות בלבד ועם ציפיות נמוכות למדי. לדוראנד סקוט, יינסי גייטס ולארי אובאנון (שהיה זה משחקו הראשון בקבוצה) כנראה היו ציפיות אחרות. אובאנון הפגיז 29 נקודות והשניים האחרים קלעו מספר פעמים ממצבים בלתי אפשריים. הם הובילו את הפועל לאחד מנצחונותיה הגדולים בהיסטוריה בדרבי, 58:78, כשמכבי נעצרת על 18 נקודות בלבד במחצית הראשונה, ולא מצליחה להתקרב לרגע במחצית השנייה.
+הפועל זינקה קדימה מאותו רגע, כמו שהיא רגילה לעשות אחרי ניצחון בדרבי. מספר נצחונות בליגה הובילו אותנו לעמדה מצוינת בצמרת הטבלה. במקביל, ניצחון מרשים על נס ציונה בשמינית גמר הגביע הציב אותנו לפני דרבי נוסף ביד אליהו, ברבע הגמר. באולם הבית של היריבה, במשחק של להיות או לחדול, רק שלשה שהלכה החוצה בשנייה האחרונה מנעה מאיתנו לנצח ולהעפיל לחצי הגמר. הפועל סיימה את דרכה בגביע מוקדם מן הצפוי, אבל במשחק שעמדה בו כשווה למכבי עד השנייה האחרונה.
+אחרי ההדחה מהגביע, העונה המשיכה בעליות וירידות, עם משחקים טובים ופחות טובים, שהביאו אותנו לעמדה לא רעה בליגה לקראת האביב. העיניים של כולנו, בשלב הזה, נישאו אל הפלייאוף.
+ב-29 במארס 2015 אורי שלף, מי שהיה ועודנו חלק בלתי נפרד מהפועל תל אביב, נפטר. נדמה שכמעט כל אחד ממי שהגיע לכבד את זכרו בטקס שנערך באולם החדש, שאורי הכיר את כל פינותיו למרות מסדרונותיו הארוכים והמסתעפים, הרגיש את נוכחותו הקשה של אובדן. אובדן אישי, של מי שהכירו אותו (ורבים מאוהדי הפועל הכירו אותו), ואובדן של חלק ממה שהייתה בשבילם הפועל עד אותו היום. כותב שורות אלה לוקח איתו את היום ההוא לכל משחק אליו הוא מגיע. הוא לוקח את מי שהיה בשבילו ובשביל המועדון הזה אורי שלף, וזוכר זאת, גם כדי לדעת ולהבין יותר טוב את החוויה המתמשכת והמרכזית, ששמה הפועל.
+הפועל (מחוזקת בדיז'ון תומפסון וקרטיס קלי שחזר לקבוצה) המשיכה לנצח ולהפסיד מדי שבוע, בדפוס דומה לזה שהציגה לפני האסון שפקד את הקבוצה. אל הפלייאוף הגענו מהמקום השביעי, כשהסיכוי לנצח את הפועל ירושלים החזקה קטן מהרגיל. גם החיזוק של הסגל בשני שחקני הפנים שלעיל לא הוביל לאופטימיות רבה מדי. ואכן, שני משחקים צמודים בארנה, והפסד מרגיז במשחק אליו הפועל לא הגיעה הגנתית באולם החדש, הובילה אותנו לסיים את העונה מוקדם מן הצפוי, ברבע גמר הפלייאוף.
+עונת 15/16 נפתחה עם ניצחון חוץ ענק בנס ציונה, אך שלושה הפסדים ברציפות הביאו לסיום תפקידו של המאמן עודד קטש ומינויו של שרון אברהמי. הפועל לא הציגה כדורסל משכנע לאורך רוב שלבי העונה, והודחה בשמינית גמר הגביע על ידי העולה החדשה מקרית גת. נקודת המפנה באותה עונה התרחשה דווקא בדרבי חוץ.
+הפועל הגיעה למשחק נחושה, אגרסיבית ועם הרבה אמונה ביכולתה. המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון 29:40 כולל שני דאנקים מהדהדים של ג'ף אלן וג'ון וויליאמסון. היריבה העירונית עוד עשתה קולות של חזרה במחצית השנייה, אך נכנעה לרביב לימונד וטרה סימונס במשחק ענק. 68:84 שלח את האדומים אל נקודת החגיגה בשער 9 בהיכל מנורה.
+שבועיים לאחר מכן, נחת בישראל נייט רובינסון שהפך את העונה. הפועל הפכה לאחת הקבוצות הטובות בליגה, וניצחונות רצופים בסיום העונה הסדירה הביאה את הקבוצה לסדרת פלייאוף בלתי נשכחת מול הפועל ירושלים. בסופו של דבר נכנעה הפועל בשניות האחרונות של משחק 5 והודחה, אך השאירה טעם של עוד.
+עונת 16/17 החלה עם ציפיות רבות והמשיכה בחוסר יציבות. שלושה מאמנים עמדו על הקווים בהיכל קבוצת שלמה באותה עונה: שרון אברהמי שפוטר אחרי המחזור ה-12, רמי הדר שהתפטר אחרי הפסד באילת במחזור ה-29 ורועי חגאי שניסה להוביל את הקבוצה לפלייאוף, אך בסופו של דבר סיים את העונה במקום ה-10. העונה החלשה של הפועל מאז שחזרה לליגת העל, הסתיימה בקיץ ארוך מהצפוי במהלכו חתם דני פרנקו כמאמן הקבוצה.
+עונת 17/18 נפתחה עם החתמת דני פרנקו שאיחד כוחות עם זרים שזכו איתו באליפות בירושלים: טיי מקי וטוני גפני שהחליף את ג'ף אלן בסיבוב הראשון.
+הפועל רשמה מספר ציוני דרך במהלך העונה, כמו ניצחון ראשון בארנה בירושלים, כמו גם השלמת ניצחונות כפולים על מכבי ת"א, הפועל ירושלים והפועל חולון לראשונה מזה שנים רבות.
+עם זאת, הקבוצה שהתה ברוב מכריע של העונה במרכז הטבלה, כשלצד הניצחונות הגדולים, הפועל הצליחה לבעוט בדלי במספר הזדמנויות לא מבוטל. נקודת המפנה של העונה, הגיעה במחזור האחרון של הסיבוב השני עם ניצחון ענק בדרבי.
+יותר משלוש שנים חלפו מאז שעברנו לשחק באולמנו הביתי, עד שהצלחנו לנצח בו דרבי. במשך יותר משלוש שנים, חלמנו על הרגע הזה ושאלנו את עצמנו "איך זה ייראה". האמת – היה שווה לחכות. משחק דרמטי לאורך כל שלביו הסתיים בתוצאה 80:85 לצד האדום של העיר, משחק שממנו הפועל יצאה לרצף של תשעה ניצחונות בית שהביא אותה לראשונה כקבוצת אוהדים לפיינל פור, לאחר ניצחון 1:3 בסדרה מול מכבי אשדוד.
+בתום העונה, חזרה הפועל לאירופה לראשונה אחרי 13 שנים כשנרשמה למוקדמות ליגת האלופות של פיב"א
 [[קטגוריה:הפועל תל אביב (כדורסל)]]

הפועל תל אביב (כדורסל)/היסטוריה: הבדלים בין גרסאות בדף

הפועל תל אביב (כדורסל)/היסטוריה (הצגת מקור)

גרסה מ־10:46, 1 במאי 2022

תפריט ניווט