Banner_2011_3.jpg

åé÷éôåòì áôééñáå÷ Donations
וילי ברגר

מתוך ויקיפועל
ראשי > כדורגל > שחקנים > וילי ברגר
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילי ברגר
זאב (וילי) ברגר
כינוי וילי
תאריך לידה 17.1.1906
מספר בהפועל 1
תפקיד שוער
מועדוני נוער מכבי ת"א
מועדונים כשחקן הפועל ת"א, מכבי פ"ת, הכח ת"א

זאב 'וילי' ברגר, (17 בינואר 1906 - 1 ביולי 1986) היה שוערה של הפועל תל אביב מסוף שנות העשרים, לאחר האיחוד עם אלנבי, ועד אמצע שנות השלושים, אז עזב את הקבוצה ועבר למכבי פ"ת. ברגר היה ללא עוררין גדול שוערי מדינת ישראל בתקופת הישוב, ונחשב לאחד מגדולי השוערים של הכדורגל הישראלי לדורותיו.

ברגר נולד בהונגריה, משם עלה למדינת ישראל, והחל לשחק כדורגל דווקא במכבי ת"א, שם הכיר אותו יוסל'ה וייסברג, אחד מאנשי קבוצת הנוער של אלנבי, שלאחר האיחוד שלה עם הפועל, הפך להיות מנהל בקבוצה והיה למעשה ל"אביהם" של שחקני הפועל תל אביב. וייסברג נסע עד לטבריה, מקום מגוריו של ברגר, במטרה לשכנע אותו להגיע להתאמן בהפועל תל אביב. מוטק'ה מאיר, אמן בעיטות העונשין של הפועל, ניסה בכל כוחו להכניע את ברגר באימון, אך ללא הועיל. השוער גבה הקומה ויפה המראה סיכל בזה אחר זה את כל נסיונותיו, והותיר אותו מתוסכל. ראשי הפועל הבינו איזה נכס נפל לידיהם, ומיהרו לקלוט את ברגר לשורותיה של הקבוצה.

ב-1928 הפועל תל אביב עם ברגר בשערה, הופכת להיות הקבוצה העברית הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי שזוכה בתואר, כשהיא מנצחת בגמר גביע המדינה 2-0 את קבוצת מכבי חשמונאי ירושלים. פוליאקוב ונודלמן הכניעו את השוער האנגלי של הירושלמים, ותצוגה של ברגר בשער מנעה משחקני חשמונאי, שהגיעו למשחק כפייבוריטים, כל אפשרות לחזור למשחק, כשנעל את השער וזינק לכדורים שנראו אבודים.

ברגר היה מלך הרחבה, והיה יוצא בלי פחד לכדורים, כשהוא לא סופר דבר העומד בדרך בינו לבין עוד כדור שיש לקלוט. ברגר היה שוער גבה קומה, דבר שעזר לו לסגור הרמטית את השער, כשאת העבודה משלימים האינסטינקטים המצוינים והזינוקים החתוליים שלו. יכולתו הנהדרת הייתה ידועה בכל רחבי הארץ, ועיתוני התקופה נהגו ללוות את הופעותיו הגדולות בכותרות כגון: "עלינו לשבח-ברגר השתטח".

1934 הייתה עונה גדולה לברגר ולהפועל תל אביב. הקבוצה זכתה לראשונה בהיסטוריה בתואר אליפות המדינה, כשהיא מנצחת את כל משחקיה באותה עונה. כמו כן העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, שם פגשה את יריבתה העירונית מכבי ת"א, וגברה עליה 3-2, כשאת אחד השערים מבקיע ברגר עצמו בבעיטת עונשין מ-11 מטרים. באותה שנה מתכנסת לראשונה בהיסטוריה נבחרת ישראל, והשוער הראשון שזכה לעמוד בשערה היה, מי אם לא, ברגר הגדול. נבחרת ישראל הדרימה למשחק מול נבחרת מצרים, והוכתה שוק על ירך בתוצאה 7-1, אך הכל ציינו לשבח את משחקו המצוין של ברגר, והדגישו כי אלמלא הוא, התוצאה הייתה גרועה בהרבה. ברגר הופיע גם במשחק הגומלין, בו נוצחה ישראל 4-1, ואלו היו שתי הופעותיו היחידות במדי הנבחרת, שבארבע השנים שלאחר מכן לא התכנסה בשנית, עד למוקדמות גביע העולם 1938. נוסף על כל אלה, נבחר ברגר באותה שנה להיות שוערה של נבחרת 'הפועל', שנשלחה לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הפועלים הבינ"ל שנערכה באותה שנה בפראג, וכללה שחקנים מקבוצות הפועל השונות בארץ.

עונה לאחר מכן, ב-1935, שיחזרו הפועל וברגר את הזכייה בתואר האליפות, וטרם עזיבתו עוד הספיק ברגר לזכות בגביע מדינה נוסף עם הקבוצה, כשב-1937 הפועל גוברת בגמר על הפועל דרום ת"א בתוצאה 3-0. לאחר מכן עבר ברגר לשורות מכבי פ"ת, ואת מקומו בהרכב הפועל תפס השוער מאיר מליקה.

האמרה כי 'שוער צריך להיות קצת משוגע' היא מן הידועות, אך בתחום זה לקח ברגר את האמירה קצת יותר מדי ברצינות. לצד יכולתו המרשימה במרגש, הציג ברגר יכולת מרשימה גם בתחום הפריצה. ברגר היה קלפטומן ונעצר לא פעם ולא פעמיים ע"י המשטרה, מה שהוביל בסופו של דבר לסדרת השעיות של השחקן ע"י ההתאחדות לכדורגל. לפני גמר גביע המדינה בכדורגל בשנת 1939 בין קבוצתו דאז מכבי פ"ת לבין קבוצתו לשעבר הפועל ת"א, נעצר ברגר, ורק בזכות אישור מיוחד של מפקד תחנת משטרת פ"ת ניתן לו אישור להגיע למשחק, כששני שוטרים מלווים אותו על מנת לוודא שלא יברח. במהלך המשחק הטיחו שחקני הפועל עלבונות בשוערם לשעבר במטרה להוציא אותו משיווי משקל, מה שלבסוף הצליח, וברגר הכה באגרוף את אחד מחלוצי הקבוצה, מהלך שהוביל להרחקתו. הפועל סיימה את הערב כשהיא חוגגת זכייה בתואר. ברגר סיים את הערב במעצר. לפני פרישתו עוד הספיק לזכות בגביע מדינה עם מכבי פ"ת, וכן לשחק בהכח ת"א.

מאת אדם אלי, האתר הרשמי

קישורים חיצוניים

כלים אישיים
תרומות