6,697
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
Roy guevara (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תפקיד=שוער | |תפקיד=שוער | ||
|מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]] | |מועדוני נוער=[[הפועל ת"א]] | ||
|מועדונים כשחקן=[[מכבי ראשון לציון]], [[הפועל ת"א]], הפועל ר"ג, שמשון ת"א | |מועדונים כשחקן=[[מכבי ראשון לציון (כדורגל)|מכבי ראשון לציון]], [[הפועל ת"א]], [[הפועל ר"ג]], [[שמשון ת"א]] | ||
|מועדונים כמאמן=הפועל חולון | |מועדונים כמאמן=[[הפועל חולון]] | ||
|הופעות=171 | |הופעות=171 | ||
|שנים=16 | |שנים=16 | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בגיל 17 סיימתי את בית הספר התיכון. באותם ימים חויב כל בוגר תיכון ללכת לשנת שירות ואני התגייסתי לשורות הנוטרים, שפעלו במסגרת משטרת היישובים העבריים. מפקדי הגדודים היו בריטים, אבל כל שאר המפקדים והלוחמים היו יהודים. משטרת היישובים עסקה בשמירה על היישובים העבריים ועל מתקנים שונים ושימשה מסווה לפעולות ההגנה. במסגרת תפקידי עסקתי בהעברת נשק ותחמושת, באימונים ובפעילויות אחרות של ההגנה. באותו זמן נפצע השוער האנגלי בקבוצת הכדורגל של נוטרי ראשון לציון ומכיוון שהייתי שוער טוב, ביקשו ממני להחליף אותו. מפקד משטרת היישובים בראשון לציון, קצין אנגלי בשם טיילור, אמר: 'לא אכפת לי שחודורוב יתעסק עם נשק בלתי חוקי, העיקר שתביאו לי את גביע הנוטרות.' שיחקנו כמה משחקים במסגרת טורניר הגביע, עד שהגענו לגמר נגד קבוצת הנוטרים של העמק. משחק הגמר התקיים בהר הצופים בירושלים ואנחנו זכינו בגביע. טיילור היה מאושר. הוא הזמין אותי לשיחה ואמר לי: 'אני אמנם אידיוט, אבל לא עד כדי כך. אתה חושב שאני לא יודע שאתה מתעסק ב-bloody הגנה שלך עם נשק? לא אכפת לי שתתעסק עם רובים, אווירונים, אוניות, עם הכל. העיקר שהבאתם לי את הגביע. הוא שווה לי את כל האקדחים והתותחים שאתם מביאים.' זו היתה התחלת הקריירה שלי כשוער כדורגל. | בגיל 17 סיימתי את בית הספר התיכון. באותם ימים חויב כל בוגר תיכון ללכת לשנת שירות ואני התגייסתי לשורות הנוטרים, שפעלו במסגרת משטרת היישובים העבריים. מפקדי הגדודים היו בריטים, אבל כל שאר המפקדים והלוחמים היו יהודים. משטרת היישובים עסקה בשמירה על היישובים העבריים ועל מתקנים שונים ושימשה מסווה לפעולות ההגנה. במסגרת תפקידי עסקתי בהעברת נשק ותחמושת, באימונים ובפעילויות אחרות של ההגנה. באותו זמן נפצע השוער האנגלי בקבוצת הכדורגל של נוטרי ראשון לציון ומכיוון שהייתי שוער טוב, ביקשו ממני להחליף אותו. מפקד משטרת היישובים בראשון לציון, קצין אנגלי בשם טיילור, אמר: 'לא אכפת לי שחודורוב יתעסק עם נשק בלתי חוקי, העיקר שתביאו לי את גביע הנוטרות.' שיחקנו כמה משחקים במסגרת טורניר הגביע, עד שהגענו לגמר נגד קבוצת הנוטרים של העמק. משחק הגמר התקיים בהר הצופים בירושלים ואנחנו זכינו בגביע. טיילור היה מאושר. הוא הזמין אותי לשיחה ואמר לי: 'אני אמנם אידיוט, אבל לא עד כדי כך. אתה חושב שאני לא יודע שאתה מתעסק ב-bloody הגנה שלך עם נשק? לא אכפת לי שתתעסק עם רובים, אווירונים, אוניות, עם הכל. העיקר שהבאתם לי את הגביע. הוא שווה לי את כל האקדחים והתותחים שאתם מביאים.' זו היתה התחלת הקריירה שלי כשוער כדורגל. | ||
שיחקתי במשך כשנה | שיחקתי במשך כשנה ב[[מכבי ראשון לציון (כדורגל)|מכבי ראשון לציון]]. זו היתה הקבוצה הראשונה ששיחקתי בה עם מדי שוער ונעלי כדורגל. אחרי שהייתי שם כמה חודשים, החליטו לבנות טריבונה באיצטדיון. המצב הכלכלי של הורי היה קשה מאוד וביקשתי שאבא שלי, שהיה קבלן מחוסר עבודה, יבנה את הטריבונה. אמרו לי 'יהיה בסדר' ונתנו את העבודה לקרוב משפחה של אחד ממנהלי הקבוצה. התרגזתי ועברתי ל[[הפועל ראשון לציון]]. אחד המשחקים הראשונים שלי איתם היה במסגרת הגביע, נגד הפועל תל אביב. ניצחנו 0:1 ובהפועל החליטו שהם חייבים להעביר אותי לקבוצה שלהם. בראשון התנגדו, אבל ללא הועיל. מזכיר הפועל בארץ אמר שאותו מעניינת קודם כל הפועל תל אביב ובשנת 1947, כשהייתי בן 20, עברתי להפועל. | ||
שחקנים בולטים בקבוצה היו הקיצונים דוקטור ומייטנר, החלוץ המרכזי פולי פריד, הקשר אייזק צ'צ'יק ושחקני ההגנה מלמד ובוצ'קה. משה מלמד היה שחקן יוצא מהכלל - חזק מאוד, לוחם ומלא התלהבות ונחישות. את אייזק צ'צ'יק כינו 'מיניון', כשמו של אחד השחקנים הגדולים בנבחרת אנגליה של הימים ההם. דוקטור ומיייטנר היו מעל ומעבר. אלה היו שחקנים שלא נראו כמותם בארץ - מהירים, טכניים ובעלי בעיטה חזקה. הם לבדם יכלו להכריע משחק. שניהם עלו לארץ מוינה והביאו איתם את סגנון המשחק האירופי, שהיה יפה יותר לעין, טכני ומתוכנן יותר. הם באו לא רק לנצח, אלא גם להנעים לקהל את המשחק, וזאת בתקופה שבה התאפיין הכדורגל בארץ במשחק של 'עליהום' - יותר לחימה מאשר טכניקה ויופי. בליגה הראשונה, ליגה א', היו קבוצות עבריות וגם קבוצות אנגליות מצוינות, כמו הסוללה ה-17 מחיפה והפרשים מרחובות. היתה אז בארץ גם קבוצה של שבויים איטלקים, שנפלו בשבי במלחמת העולם השנייה. הם לא שיחקו בליגה, אבל נהגו לקיים משחקים 'ידידותיים' במגרש במחנה שבויים בנתניה. המגרש היה מוקף זחל"מים בריטיים, כדי לשמור שהשבויים לא יברחו. המשחקים שלנו מולם היו ברמה גבוהה מאוד ומשכו קהל רב יותר מאשר במשחקי הליגה. | שחקנים בולטים בקבוצה היו הקיצונים דוקטור ומייטנר, החלוץ המרכזי פולי פריד, הקשר אייזק צ'צ'יק ושחקני ההגנה מלמד ובוצ'קה. משה מלמד היה שחקן יוצא מהכלל - חזק מאוד, לוחם ומלא התלהבות ונחישות. את אייזק צ'צ'יק כינו 'מיניון', כשמו של אחד השחקנים הגדולים בנבחרת אנגליה של הימים ההם. דוקטור ומיייטנר היו מעל ומעבר. אלה היו שחקנים שלא נראו כמותם בארץ - מהירים, טכניים ובעלי בעיטה חזקה. הם לבדם יכלו להכריע משחק. שניהם עלו לארץ מוינה והביאו איתם את סגנון המשחק האירופי, שהיה יפה יותר לעין, טכני ומתוכנן יותר. הם באו לא רק לנצח, אלא גם להנעים לקהל את המשחק, וזאת בתקופה שבה התאפיין הכדורגל בארץ במשחק של 'עליהום' - יותר לחימה מאשר טכניקה ויופי. בליגה הראשונה, ליגה א', היו קבוצות עבריות וגם קבוצות אנגליות מצוינות, כמו הסוללה ה-17 מחיפה והפרשים מרחובות. היתה אז בארץ גם קבוצה של שבויים איטלקים, שנפלו בשבי במלחמת העולם השנייה. הם לא שיחקו בליגה, אבל נהגו לקיים משחקים 'ידידותיים' במגרש במחנה שבויים בנתניה. המגרש היה מוקף זחל"מים בריטיים, כדי לשמור שהשבויים לא יברחו. המשחקים שלנו מולם היו ברמה גבוהה מאוד ומשכו קהל רב יותר מאשר במשחקי הליגה. | ||