מאבק על אולם אוסישקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:07, 4 ביולי 2008

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂיתי לִי, אתִ הָפועַל אוֹסישקִּין. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן יהְיֶה זכר אוֹסישקִּין, בְּפִיךָ:

כִּי בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרועַ נְטוּיָה, וּבְמורָא גָּדול הוֹצִיאֲוךָ מִאוּלָם אוֹסישקִּין.

שלט שנתלה ע"י האוהדים במשחק העלייה של הפועל אוסישקין לליגה א'.
צילום: Ultrashapoel

תיאור המאבק

3.7.2005: הסכם במחשכים

אישור הריסת אוסישקין במועצת עיריית ת"א, 3.7.2005

איש אינו במדויק מתי שם לעצמו ראש עיריית תל אביב רון חולדאי להרוס את המוסד ההיסטורי, האולם ברחוב מנחם אוסישקין 1. השמועות בנושא התרוצצו כבר מהעונה הקודמת, לאחר שבמועצת העיר נחתם הסכם פינוי בו דובר על פינוי בספטמבר 2006.

בעד אישור הסכם הפינוי והמעבר ליד אליהו הצביעו חברי המועצה הבאים: אריה שומר (גמלאים), רון ולדאי(תא1), דורון ספיר (תא1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך (גמלאים), משה טיומקין (גמלאים), מאיר מוזס (גמלאים), מיטל להבי (מרצ), שלי חושן (גמלאים), יעל דיין (מרצ), איתי פנקס (מרצ), יפה כחלון (מרצ), מרדכי וירשובסקי (ירוקים), פאר ויסנר (ירוקים). התנגדה חברת המועצה גילה הרץ (עצמאית).

לאורך כל תחילת עונת 2005/06 שיחקה הקבוצה בצילה של ההריסה הצפויה. עם זאת כל פעם נדחה מחדש פינוי האולם, והקבוצה חזרה לשחק שוב ושוב באולם. כאמור במקור תוכנן פינוי האולם ל1.9.2006 ועל כן האוהדים לא פתחו במחאה מסודרת נגד ההריסה.

13.2.06: ההחלטה נופלת

העירייה ניצלה זאת כדי לחתום הסכם עם ששאול אייזנברג במחטף על הקדמת הפינוי ל19.2.06, יתכן מתוך הנחה שדבר זה ימנע מהאוהדים ההמומים כל אפשרות להתנגדות אפקטיבית.

החלטת מועצת העיר אשר אישרה את הקדמת הריסת האולם נפלה ב13 בפברואר 2006. בעד ההחלטה הצביעו חברי המועצה הבאים: אריה שומר (גמלאים), רון חולדאי(תא1), דורון ספיר (תא1), ארנון גלעדי (ליכוד), חביבה אבי-גיא (גמלאים), משה טיומקין (גמלאים), מאיר מוזס (גמלאים), שלי חושן (גמלאים), יעל דיין (מרצ), מיטל להבי (מרצ), שלמה זעפראני (ש"ס), דורון לוי (שס), פאר ויסנר (ירוקים), אורנה בנאי (ירוקים), מרדכי וירשובסקי (ירוקים). התנגדה חברת המועצה גילה הרץ (עצמאית).

בדיעבד התברר כי כבר ב-18 בדצמבר 2005 הגישה העירייה בקשה להיתר הריסה לאולם, אשר אושרה בזמן שיא (3 ימים!). היתר ההריסה ציין במפורש כי "ההיתר יינתן רק לאחר בדיקת יו"ר הועדה לחלופות לקבוצות הספורט המשחקות במקום". מיותר לציין כי כל חלופה כזאת לא נמצאה וכלל קבוצות המועדון נזרקו לרחוב.

את משחקה האחרון באוסישקין קיימה הפועל במסגרת משחק גומלין בגביע המדינה נגד אליצור אשקלון ב-6 בדצמבר 2005, משחק בו הפסידה כמובן (אם כי התוצאה הספיקה על מנת להעפיל לשלב הבא)[1].

22.2.06: האוהדים מתאספים

בשבוע של ה-18 בפברואר 2006 נודע לראשונה על הכוונה להרוס את האולם בסוף השבוע. השמועות התרוצצו באויר אך דבר לא היה ידוע. רק בבוקרו של ה-22 בפברואר נודע לראשונה לציבור על הכוונה להרוס את האולם למחרת היום. בשבועות הקודמים החלו אוהדי הקבוצה בתהליך להגשת בקשה לשימור האולם תחת כללי השימור הנהוגים בתל אביב. עם וידוא הכוונה להרוס למחרת היום את האולם, הגישו באותו היום אוהדי הקבוצה בקשה לשימור האולם, עליה חתמו למעלה מ-1000 אוהדים דרך האינטרנט, וכן מכתבים ובקשות של אוהדים מפורסמים, שחקני ומאמני עבר ביניהם - רלף קליין, אריק איינשטיין, רדנקו דובראש, שמעון אמסלם ועוד.

בערבו של אותו יום, בצילה של ההריסה הצפויה למחרת התכנסו כ150 מאוהדי הקבוצה באולם במטרה לחשוב על דרכים למניעת ההריסה המתוכננת, כשבמקביל מתאמנת קבוצת הנוער את האימון האחרון אי פעם באולם. בסופו של דבר הוחלט כי יש לקדם את ההליכים אשר החלו ערב קודם עם עורך דין אלדד יניב אשר הציע, בתיווכו של אוהד הקבוצה עמנואל רוזן, לספק את שירותי משרדו בחינם ולייצג את אוהדי הקבוצה בעתירה כנגד העירייה. במקביל הוחלט כי לאחר ההתכנסות בשעה 23:00 יצאו האוהדים המסורים להפגנה ספונטנית מול ביתו של ראש העיר.

הפגנה זו הייתה סוערת[2] למרות שחולדאי נעדר מביתו באותה שעה, ובמהלכה אף הושלכו כמה אבנים כלפי מכוניתו והובער צמיג. לאחר שהתברר כי חולדאי אינו בביתו, נטשו האוהדים את המקום.

בסיומה התכנסו כמה מאוהדי הקבוצה בחומוסיה ליד האולם המיתולוגי ודנו על דרכי מאבק כדי למנוע את הגזירה. במעמד זה נוצר אפקטיבית מטה המאבק אשר ינהיג את פעולות המחאה בהמשך. בנוסף עוד באותו היום כמה מהאוהדים הקימו עיר אוהלים ליד האולם המיתולוגי כדי לשמור על האולם.

23.2.06: הריסת הפרקט

למחרת היום בשעה 10:00 בבוקר חתמו נציגי ראש העיר ויו"ר הקבוצה שאול אייזנברג על הסכם פינוי של הקבוצה מרצון.
בשעה 10:30 נכנסו טרקטורים לתוך האולם והחלו להרוס את הפרקט האהוב, ולפרק את הסלים במטרה לקבוע עובדה בשטח. במקביל האוהדים פנו באמצעות עורך דין אלדד יניב לבתי המשפט על מנת להוציא צו מניעה כנגד ההריסה.

צו המניעה הגיע בסופו של דבר בשעה 17:00, אך הבנייה נעצרה כבר ספר דקות קודם עם הוצאתו של צו מניעה הגיעה דווקא מאגודת השייט של הפועל תל אביב הסמוכה למקום, אשר טענה כי הליך ההריסה עשוי לפגוע בשלמות המבנה בו היא משתמשת. בעקבות הוצאת הצוים הופסקו עבודות ההריסה, אך רק לאחר שהאולם הוצא כבר משימוש מאחר והפרקט והסלים

פורקו[3]. תמונות ההרס שודרו ברחבי המדינה ועוררו סימפטיה גדולה לאוהדים, אשר דמעותיהם על החורבן חסר הפשר והתכלית נגעו ללב רבים.

למקום כבר הגיע אוהל גדול שאיכלס כמה כמה עשרות אוהדים שאיפשר לאוהדים לתקוע יתד ל3 חודשים .

25.2.06: עצרת ראשונה

ביום שבת ה-25 בפברואר 2006 נערכה מחוץ לאוסישקין ע"י מטה המאבק עצרת מחאה בהשתתפות 1000 אוהדים, אישי ציבור, שחקני עבר ומאמנים וביניהם עמנואל רוזן (אחד החתומים על העתירה כנגד ההריסה), בן כספית, רוני דניאל, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, אסי דומב, שביט אלימלך, תומר שטיינהאור, ח"כ גלעד ארדן, ח"כ איתן כבל, יהלי סובול ועוד. בעצרת נישאו נאומים הקוראים לראש העיר להפסיק מיידית את הליך ההריסה.

באותה עצרת גם החל הגיוס לאיסוף 50,000 ש"ח לטובת ערבות אשר נדרשה לצורך המאבק המשפטי ע"י בית המשפט המחוזי, אשר הדיון בו נועד להתקיים בשבועות הקרובים. בשלב זה התגבשה

עמדתה העקרונית של העירייה אשר סירבה לכל ניסיון הידברות עם האוהדים.

19.3.2006: דחייה במחוזי

עמותת השיט משכה בסופו שלדבר את עתירתה לאחר שקיבלה ערובות ממהנדסי העירייה כי ההריסה לא תיפגע במבנה בו היא עושה שימוש החולק קיר עם האולם. על כן נותר עומד על כנו אך ורק צו המניעה בעקבות עתירת האוהדים. ב19.3.2006 הגיע הדיון בפני השופט עודד מודריק בבית המשפ המחוזי בתל אביב. הציפיות לא היו רבות, מאחר שמודריק ידוע כאוהד מכבי תל אביב ואף מחזיק מנוי למשחקי הקבוצה.

בהתאם לכך דחה מודריק את כל טענות העתירה, והותיר את צו המניעה על כנו למשך כשבוע עד אשר תענה העירייה לבקשה אשר הוגשה לועדת השימור. או בלשונו של השופט מודריק "בכל טענות העתירה לא מצאתי ממש ובעיקרון עלי לדחותה. כך אני פוסק. אלא שמצאתי שהעירייה חייבת להשיב לפנייה, שהיא גם פניית העותרים, שנמסרה לה בעניין ייזום תוכנית לשימור האולם. התשובה תימסר עד 26.3.06 ותומצא בו זמנית לבאי כח העותרים."[4].

23.3.2006: ועדת השימור

ב-23 במרץ 2006 התקיימה ישיבת ועדת השימור של עיריית תל אביב. בועדה חברים בעיקר פקידי עירייה וחברי מועצת העירייה על כן התוצאות היו כמעט צפויות מראש. למרות זאת נתלו תקוות בקשר שנוצר בין אנשי המטה לנציגת המועצה לשימור אתרים, גב' תמר טוכלר, המשמשת כיועצת לועדת השימור אשר הביעה בראיון לגלי צה"ל ובמכתב לועדה את תמיכתה בשימור המבנה.

עם זאת כצפוי בדיון עצמו הביע מנהלת מחלקת השימור בעירייה ירמי הופמן את התנגדות העירייה לשמר את הבניין. הבקשה לשימור נדחתה בטיעונים רבים ומשונים שתמציתם היא כי החלטה על שימורו הינה "זילות השימור ופגיעה בהערכה הגבוהה שקיבלה תוכנית השימור הן בארץ והן מחוצה לה".

עם זאת הדחייה אשר הקנה הצורך בדיון בועדת השימור נוצלה בהקדם ע"י עורכי הדין על מנת להגיש ערעור על החלטת השופט מודריק לבית המשפט העליון. אמנם היה ברור מראש כי סיכוייה של העתירה אינם גבוהים, אך עקב אופיו הבלתי דחוף של התיק היה ברור כי עד לדיון בפועל בנושא יחלוף זמן רב אשר יאפשר אולי למצות דרכים אחרות למניעת ההריסה.

בו באותו היום התקבלה תשובה משופט בית המשפט העליון אדמונד לוי על מתן צו ארעי המעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי [5](תיק 2643/06).

מעתה ואילך יתנהל המאבק תחת צילו של הדיון בבית המשפט העליון. הדיון ידחה ויוקדם עוד פעמים רבות. בסה"כ נדרשו לאחר ערעורים ותחינות כ-80,000 ש"ח נוספים לערבות לצורך המשך הדיון בעתירה. סכומים אלו גויסו במאמץ רב ע"י התרמות מבית לבית, ובמהלך משחקי קבוצת הכדורגל והושגו ברגע האחרון ממש בקיץ אותה שנה לאחר בקשת דחיות רבות מבית המשפט.

13.2.2007: תחילת השלב השני

כשנה לאחר הריסת הפרקט, היה ברור לכל כי עמדת העירייה לא תשתנה. ההתעקשות על הריסת האולם התבררה כגחמה אישית חסרת פשר של חולדאי, ניסיונות ההדיברות כשלו והזמן הלך ואזל מאחר והדיון בבית המשפט העליון נועד לחודש מאי אותה שנה (כלומר כ-15 חודשים לאחר הריסת האולם), ובהתייעצות עם עורכי הדין הבינו פעילי המטה כי לא תהיינה עוד דחיות רבות.

על כן הוחלט להתחיל בשלב השני של המחאה, כשבמרכזו יעמוד קמפיין אשר יתמקד הפעם במחסום האמיתי והגורם הישיר להרס האולם - רון חולדאי. סיסמת הקמפיין "חולדאי אני מאוהב באוסישקין, ואתה?", כאשר "חתום" על המודעות א', רמיזה לאוסישקין וכן קריצה למשפט המתלוננת א' כנגד הנשיא קצב שהתנהל באותה תקופה.

יריית הפתיחה לקמפיין כוונה ל-14 בפברואר 2007, יום האהבה אשר חל ביום רביעי. ביום ראשון באותו שבוע נתלו כרזות עם הסיסמה ברחבי העיר, וכן בשלט ענק בכיכר רבין. בנוסף מתחילת השבוע נשלח בכל יום ללשכת ראש העיר ורד אדום בודד, כאשר ביום האהבה עצמו צורף לורד פתק עם סיסמת הקמפיין. ערב קודם במשחק הקבוצה במסגרת גביע אופ"א מול מלאדה בולסלאב הונף שלט גדול עם סיסמת הקמפיין.

בכך נחשף הקשר בין קמפיין האהבה לאוסישקין. בעיתון "העיר" באותו סוף שבוע הופיעה כתבה נרחבת על תחילת הקמפיין, ובו הגיב לו חולדאי באופן אטום ואופייני "גם אני מאוהב בתל אביב-יפו, ולכן אינני מלכלך אותה".

בשבוע שלאחר מכן המשיכו פעילי המטה לתלות את הכרזות ברחבי העיר במטרה להמשיך את הפעלת הלחץ על חולדאי ולהעלות את המודעות לעוול שבהריסת האולם בקרב תושבי העיר.

מאי 2007: חודש אוסישקין

כחלק מהגברת האינטנסיביות של המאבק על מנת להמשיך ולהגביר את הלחץ הציבורי על העירייה, ובעקבות הדיון הצפוי בעליון בנושא הריסת האולם והמשך התעלמותו של ראש העיר, מטה המאבק הכריז על חודש מאי 2007 כ"חודש אוסישקין". כראוי לשמו נערכו במהלך החודש פעולות רבות במחאה על הכוונה להרוס את האולם. חודש זה היווה למעשה שיא של פעילות המטה ושל חשיפה ציבורית למאבק על האולם.

5.5.2007: צעדה מבלומפילד

אוהדים צועדים על רקע הטיילת. צילום: גבע תלם

הראשונה שבין הפעולות הייתה תהלוכת מחאה של אוהדי הקבוצה מבלומפילד לאוסישקין ב-5 במאי תחת הכותרת "הפועל לא תזוז מאוסישקין". התהלוכה יצאה מבלומפילד לאחר משחק קבוצת הכדורגל בליגה מול הכח רמת גן. למרות ההפסד במשחק אשר גרם לחששות מפני אי-היענות לקריאת מטה המאבק להשתתף בתהלוכה, כ-150 אוהדים נחושים צעדו כאיש אחד לכל אורכה של הטיילת.

במהלך הצעדה חולקו עלוני מידע לעוברים ושבים המסבירים את הבעייתיות בהריסת האולם, ומקשרים אותה למדיניות אנטי-תרבותית כוללת של העירייה והעומד בראשה, המכוונת להרס מבנים בעלי ערך תרבותי והיסטורי בעיר באותה תקופה כגון תוכניותיה להרס בריכת גורדון, כיכר ביאליק, השיפוץ המיותר בהיכל התרבות, התוכנית להפיכת כיכר רבין לפתח ארובות לחניון תת קרקעי ועוד. כמו כן המשיכו האוהדים בהחתמה על עצומה כנגד הרס האולם. בסיום התהלוכה המתין לאוהדים אוטובוס אשר החזיר אותם חזרה לבלומפילד. בתהלוכה החלו גם לראשונה צילומי הסרט "אדומים - כרוניקה של מאבק".

13.5.2007: מועצת העיר, סיבוב 1

ב13.5.07 נערכה ישיבת מועצת העיר תל אביב בנושא האולם ומניעת הריסת האולם האהוב, בה נכחו עשרות מאוהדי הפועל אך חברי המועצה לא יכלו להתמודד עם הביקורת הקשה שהוטחה בהם ולכן עצרו את הישיבה.

20.5.2007: מועצת העיר, סיבוב 2

ישיבה לאחר מכן סגר ראש העיר את ישיבות המועצה לאוהדי הפועל כנגד החוק וניסה לסתום את פיותיהם של האוהדים אך ללא הצלחה. גם חולקו בלונים אדומים ליד ביתו של ראש העיר. נשלחו אף פרחים עם הסיסמא: "חולדאי אני מאוהב באוסישקין,ואתה?", סיסמה אשר הודפסה על גבי חולצות, פלאיירים וכרזות שהודבקו ברחבי העיר.

יולי 2007: דיון סופי בעליון

האוהדים הגישו ערעור לבית המשפט העליון אך גם הוא דחה את העתירה. ב-25 ביולי 2007 בשעה 6:30 עלו דחפורי העיריה על האולם האהוב ושמו קץ ל-54 שנים של היסטורית כדורסל מפוארת.

קישורים חיצוניים

תחילת המאבק

אורי פרידמן, אל תהרסו לנו את אוסישקין, 22.2.2006, NRG
אביעד פוהורילס, "מכה קטנה בכנף", 24.2.2006, מעריב
עצרת המחאה הראשונה באוסישקין, ספורט5
צו מניעה הראשון לאחר הניסיון להרוס את האולם-

One

שחקני הפועל לשעבר מתראיינים נגד הריסת האולם-

nrg

משחק כדורסל במגרש הפתוח באוסישקין בין שחקני עבר של קבוצת הכדורסל לשחקני ההווה של הכדורגל-

sport 5
nrg

העצרת השנייה באוסישקין-

כתבה על אוסישקין (רון עמיקם)-

nrg

אריק אינשטיין מתראיין על אוסישקין-

nrg

ליל הבלונים-

ynet

צעדה לאוסישקין-

ynet

ישיבת המועצה ב13 במאי-

One
ynet

יום הדין-

טורים-

ההריסה-

One]

הפרידה של האוהדים-

טורים אחרי ההריסה-

itemNo=886397&contrassID=2&subContrassID=8&sbSubContrassID=0 אורי שגב]

רלף קליין

@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 [[תמונה:Huldai_love2.JPG|left|thumb|200px|כרזת הקמפיין]]
-בכך נחשף הקשר בין קמפיין האהבה לאוסישקין.  בעיתון "העיר" באותו סוף שבוע הופיעה [http://hapoel.wiki.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Hair_160207.jpg כתבה נרחבת] על תחילת הקמפיין, ובו הגיב לו חולדאי באופן אטום ואופייני "גם אני מאוהב בתל אביב-יפו, ולכן אינני מלכלך אותה"
+בכך נחשף הקשר בין קמפיין האהבה לאוסישקין.  בעיתון "העיר" באותו סוף שבוע הופיעה [http://hapoel.wiki.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Hair_160207.jpg כתבה נרחבת] על תחילת הקמפיין, ובו הגיב לו חולדאי באופן אטום ואופייני "גם אני מאוהב בתל אביב-יפו, ולכן אינני מלכלך אותה".
-=== מרץ-אפריל: דיקטטורה במועצה===
+בשבוע שלאחר מכן המשיכו פעילי המטה לתלות את הכרזות ברחבי העיר במטרה להמשיך את הפעלת הלחץ על חולדאי ולהעלות את המודעות לעוול שבהריסת האולם בקרב תושבי העיר.
 === מאי 2007: חודש אוסישקין===
-מטה המאבק הכריז על חודש מאי 2007 כחודש אוסישקין ובו נערכו פעולות רבות במחאה על הכוונה להרוס את האולם.<br>
+כחלק מהגברת האינטנסיביות של המאבק על מנת להמשיך ולהגביר את הלחץ הציבורי על העירייה, ובעקבות הדיון הצפוי בעליון בנושא הריסת האולם והמשך התעלמותו של ראש העיר, מטה המאבק הכריז על חודש מאי 2007 כ"חודש אוסישקין". כראוי לשמו נערכו במהלך החודש פעולות רבות במחאה על הכוונה להרוס את האולם. חודש זה היווה למעשה שיא של פעילות המטה ושל חשיפה ציבורית למאבק על האולם.<br>
+==== 5.5.2007: צעדה מבלומפילד====
+[[תמונה:Walk.JPG|left|thumb|350px|אוהדים צועדים על רקע הטיילת. צילום: [http://www.flickr.com/photos/gevatelem/sets/ גבע תלם]]]
+הראשונה שבין הפעולות הייתה תהלוכת מחאה של אוהדי הקבוצה מבלומפילד לאוסישקין ב-[[5 במאי]] תחת הכותרת "הפועל לא תזוז מאוסישקין". התהלוכה יצאה מבלומפילד לאחר משחק קבוצת הכדורגל בליגה מול [[הכח רמת גן]]. למרות ה[[עונת 2006/07 (כדורגל) מחזור 30|הפסד במשחק]] אשר גרם לחששות מפני אי-היענות לקריאת מטה המאבק להשתתף בתהלוכה, כ-150 אוהדים נחושים צעדו כאיש אחד לכל אורכה של הטיילת.
+במהלך הצעדה חולקו עלוני מידע לעוברים ושבים המסבירים את הבעייתיות בהריסת האולם, ומקשרים אותה למדיניות אנטי-תרבותית כוללת של העירייה והעומד בראשה, המכוונת להרס מבנים בעלי ערך תרבותי והיסטורי בעיר באותה תקופה כגון תוכניותיה להרס בריכת גורדון, כיכר ביאליק, השיפוץ המיותר בהיכל התרבות, התוכנית להפיכת כיכר רבין לפתח ארובות לחניון תת קרקעי ועוד. כמו כן המשיכו האוהדים בהחתמה על עצומה כנגד הרס האולם.
+בסיום התהלוכה המתין לאוהדים אוטובוס אשר החזיר אותם חזרה לבלומפילד. בתהלוכה החלו גם לראשונה צילומי הסרט [["אדומים - כרוניקה של מאבק"]].
+==== 13.5.2007: מועצת העיר, סיבוב 1====
 ב13.5.07 נערכה ישיבת מועצת העיר תל אביב בנושא האולם ומניעת הריסת האולם האהוב, בה נכחו עשרות מאוהדי הפועל אך חברי המועצה לא יכלו להתמודד עם הביקורת הקשה שהוטחה בהם ולכן עצרו את הישיבה.
+==== 20.5.2007: מועצת העיר, סיבוב 2====
 ישיבה לאחר מכן סגר ראש העיר את ישיבות המועצה לאוהדי הפועל כנגד החוק וניסה לסתום את פיותיהם של האוהדים אך ללא הצלחה. גם חולקו בלונים אדומים ליד ביתו של ראש העיר.
 נשלחו אף פרחים עם הסיסמא: "חולדאי אני מאוהב באוסישקין,ואתה?", סיסמה אשר הודפסה על גבי חולצות, פלאיירים וכרזות שהודבקו ברחבי העיר.