היכל הספורט יד אליהו

היכל הספורט יד אליהו
כינוי	יד אליהו, יד ושם, נוקיה, נוקיהו
מיקום	רחוב יגאל אלון 51, תל אביב
נפתח	1963
בעלים	עיריית תל אביב-יפו
מפעיל	היכלי הספורט תל אביב-יפו
משטח	פרקט
קבוצות ביתיות	מכבי תל אביב
מספר מושבים	10,383

היכל הספורט יד אליהו הוא אולם כדורסל בתל אביב. עקרונית בבעלות העירייה, בפועל משמש בעיקר למשחקיה של מכבי תל אביב המשתמשת בו כרצונה בתעריפים נמוכים[1].

תיאור מגרש

נפתח במקור כמגרש פתוח ללא קורת גג. במגרש הישן, שהיה מרוצף באריחים, היו כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). בסוף שנות השישים, עבר שיפוץ יסודי ונוספו יציעים לעוד כ-5,000 איש והמגרש הפך לאולם סגור.

בין 2005 ל-2007, עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו, מרבית השיפוץ במימונה של חברת NOKIA ובתמורה שונה לעשר שנים שמו הרשמי של ההיכל הציבורי לשמה של החברה. במהלך השיפוץ נוספו תאי צפייה ומכבי תל אביב קנתה את רובם.

הפועל במגרש

הקהל האדום ביד אליהו, 1/2 גמר הגביע 2011

שנה לאחר הקמת ההיכל מכבי עברה ב-1964 לשחק ביד אליהו לסירוגין, בעוד הפועל דבקה במגרש הפתוח הישן והמשיכה מדי פעם לקיים משחקים גדולים בחולון, יד אליהו, ובלומפילד. בוענת 1967/68] אף קיימה הפועל את מרבית משחקיה הביתיים באולם. ב1969 נסגר ההיכל לטובת שיפוץ מסיבי כאשר התווסף לו היציע העליון וכן קורה האולם והפך סופסוף לסגור לקראת פתיחתו ב-1972. ב-1973 מכבי חזרה להשתמש באולם כמגרשה הביתי הקבוע. הפועל המשיכה לשחק במגרש הפתוח, אך לאט לאט קיימה יותר ויותר משחקים ביד אליהו. בעונת 1974/75 כבר קיימה ביד אליהו את מרבית משחקיה הביתיים.

לקראת עונת 1975/76 מאסו באיגוד הכדורסל במצב האבסורדי של משחקים תחת כיפת השמיים. הקבוצות הוכרחו לעבור לשחק באולם סגור. המחסור באולמות מתאימים גרם לכך שחצי ליגה השתמשה ביד אליהו כמגרשה הביתי, ביניהן גם הפועל שבמקביל החלה בפרויקט בנית אולם אוסישקין על חורבות המגרש הישן. כך בשנים 1975-1980 שימש יד אליהו כאולמה הביתי הרשמי של הפועל. המאזן של הפועל ביד אליהו כאולם ביתי קבוע חיובי למדי. 66 נצחונות לעומת 16 הפסדים, כולל תצוגות מרשימות בגביע קוראץ' המיתולוגי, עם הופעות בלתי נשכחות (51 נק' לבארי לייבוביץ' מול ברצלונה!) ו-1/2 גמר היסטורי מול ציבונה זאגרב. מרבית ההפסדים ביד אליהו הביתי היו בגביעי אירופה, ובדרבים. אבל אי אפשר להאשים בכך את יד אליהו. לאחר עשור שקול לחלוטין בשנות השישים, שנות השבעים היו העשור בו נוצר הפער הגדול בין מכבי להפועל. הפועל ניצחה רק דרבי אחד, מכבי הפכה לאלופה קבועה וזכתה בגביע אירופה לאלופות. למעשה בחציו הראשון של העשור התקשתה הפועל אף להוות יריב ראוי במאבק האליפות.

ב-1980 החל עידן אוסישקין המחודש. אך ה"רומן" של הפועל עם יד אליהו לא הסתיים. הפיתוי שביציעים הגדולים של יד אליהו היה גדול מדי לעסקני ההסתדרות, והפועל העבירה באופן קבוע משחקים גדולים (לרוב דרבים) ליד אליהו, כולל משחקי אליפות מכריעים (!!). למרבה הצער הרווח הכספי קצר הטווח כמעט אף פעם לא לווה בנצחון על הפרקט. המנהג המגונה פסק זמנית עם חזרתה של הפועל ממרתפי הליגה השניה בשנת 2002.

בשנת 2006 שאול אייזנברג סגר את הדיל הזכור לשמצה עם עירית ת"א אשר הרסה את אוסישקין ובתמורה נתנה להפועל דמי שימוש לשנתיים ביד אליהו. בפועל שיחקה הפועל רק כחצי עונה ביד אליהו ב-2006 למול יציעים ריקים. בתום העונה התמוטטה כלכלית ומאז נדדה ברחבי גוש דן עד לפתיחת הדרייב אין ב-2015.

בשורה התחתונה האולם תמיד זוהה כאולמה הביתי של מכבי, בעיקר עקב משחקיה בגביע אירופה לאלופות, אך גם מאחר ובמידה רבה מכבי עשתה בו כבשלה[2].

דרכי הגעה

רכב

הכי פשוט לרדת מאיילון במחלף לה-גארדיה לכיוון מזרח, ולנסוע לאורך לה-גארדיה. האולם לאחר כקילומטר מצד שמאל. ישנם מגרשי חנייה רבים בתשלום מסביב לאולם, לחילופין ניתן לנסות לחנות ברחובות השכונה בחינם (ובמרחק הליכה קצר).

רכבת

ניתן לרדת בתחנת רכבת השלום, לצאת לכיוון דרך השלום, לפנות שמאלה ולאחר כמה עשרות מטרים לפנות ימינה ברחוב יגאל אלון. הולכים ברגל עד שרואים את האולם מצד ימין.

קישורים חיצוניים

• דף אצטדיון, ויקיפדיה
• אצטדיון יד אליהו, אתר היכלי הספורט
• נועה קושרק, האם הפך היכל נוקיה למפגע בטיחות רשלני?, 9.1.2009, הארץ
• בן קפלן, שופוני קפיטליסטי, 11.2.2011, ידיעות תל אביב
• אוהד גרינוולד, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה - ניהול כושל והטבות למכבי ת"א, 17.5.2011, וואלה
• היכל מנורה מבטחים הואר באדום, ספורט5 8/10/24
• החלקים הצהובים בפרקט מנורה הוסרו, וואן 20/11/24
• לקראת הדרבי חוץ: הפועל השתלטה על תאים ביד אליהו, וואן 5/12/24