אצטדיון בלומפילד

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"בצהרי היום הכל צבוע אדום"
אצטדיון הפועל ע"ש האחים בלומפילד
כינוי המקדש
מיקום תל אביב-יפו
נפתח 1962
שופץ 2000, 2008, 2012, 2019
בעלים עיריית תל אביב-יפו
מפעיל היכלי הספורט תל אביב-יפו
משטח דשא
קבוצות ביתיות הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, בני יהודה
מספר מושבים 29,400

אצטדיון הפועל ע"ש האחים בלומפילד הינו אצטדיון כדורגל הנמצא בעיר תל אביב-יפו, המכיל כ-29,400 מקומות ישיבה (השלישי בגודלו בישראל, נכון לשנת 2022). זהו מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב מאז קום המדינה. האצטדיון שימש בעבר גם עבור כינוסי מרכז "הפועל", משחקים של קבוצת הכדורסל ומופעים מוזיקליים.



היסטוריה

אצטדיון "באסה"

אצטדיון בלומפילד נבנה על אותו שטח בו היה אצטדיונה הקודם של הפועל ת"א, "אצטדיון באסה". אצטדיון זה היה במקור מגרשה של הקבוצה הערבית שבאב אל ערב ("הנוער הערבי") אשר בנתה אותו על שטח ששימש קודם כמגרש תפוחי אדמה של המתיישבים הטמפלרים הגרמנים[1]. שמו של האצטדיון - "באסה" (בערבית: بصة‎ - ביצה) נבע משמה של השכונה בה הוקם אשר נקראה על שם הביצות שהיו באזור. בעטין של אותן ביצות היה מוצף המגרש מדי חורף. לאחר כיבוש יפו בידי כוחות ה"אצ"ל" וה"הגנה" והקמתה של מדינת ישראל, ברחו שחקני הקבוצה לצפון, שם הקימו את קבוצת שבאב אל-נאסרה (בני נצרת).

לאחר מלחמת העצמאות השתלטו על המגרש אנשי בית"ר תל אביב, אך במגרש שיחקו גם קבוצות נוער מכלל האגודות בעיר. בינואר 1949 העביר האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידי סניף "הפועל" בת"א [2][3][4]. אנשי בית"ר טענו כי הפועל זכתה במגרש עקב קירבתה למפלגת השלטון מפא"י, אך ללא הועיל. מחלקת הכדורגל של הפועל עברה לשחק במגרש היפואי שהוכרז כמגרש "הפועל" ביפו, ובכך נטשה את המגרש הישן במונטיפיורי לטובתו. האצטדיון עבר שיפוצים נרחבים במהלך שנות החמישים והוקמו בו כ-3,000 מקומות ישיבה בטריבונות עץ ובהמשך הוא הורחב ל-7,000 מקומות.

טקס חנוכת האיצטדיון, 12.10.1962

הקמת האיצטדיון החדש

האצטדיון הוקם בזכות תרומה של קרן האחים בלומפילד, ע"ש לואיס וברנרד בלומפילד, יהודים מקנדה, ונקרא על שמם. אדריכלי האצטדיון היו מ. גלפז וש. שוורץ והקמתו בוצעה ע"י סולל בונה[5]. יש לציין כי לאחר הקמתו הייתה מועצת הפועלים בעלת האצטדיון, ולא הפועל שאמנם קיבלה כ-50% מהכנסותיו. ב4 בספטמבר 1960 הונחה אבן הפינה לאצטדיון [6](לצפייה במסמך הנחת אבן הפינה לחצו כאן), עקב עיכובים טכניים בהריסת באסה[7] החלה הריסת היציעים רק ב-8 בינואר 1961. עם זאת רק ב-28 בינואר 1961 התקיים משחקה האחרון של הפועל באצטדיון באסה שהסתיים בהפסד 1:0 בדרבי. למשחק זה התלוותה שערורייה - מאחר ומרבית היציעים כבר נהרסו נותרו רק כ-3,000 מקומות ישיבה, אך למרות זאת החליטה הנהלת הפועל לקיים את המשחק באצטדיון על מנת לחסוך הוצאות מה שהוביל ללחץ אדיר ואלפי אוהדים אשר נותרו בחוץ. ביוני 1961 החלו בהנחת הבטון ובאפריל 1962 הסתיימו עבודות הבנייה בהן הושקעו כ2.5 מיליון לירות.במהלך שנת השיפוצים שיחקה הפועל לשנה אחת באצטדיון המכביה. האצטדיון נחשב חדיש לזמנו עם תעלות ניקוז שנועדו למנוע את ההצפות הנפוצות אז בחורף, חדרי עיסוי ו-22 אלף מקומות ישיבה. בהמשך תוכננו להקים בצמוד לאולם גם אולמות התעמלות וכדורסל, מה שכידוע לא יצא לפועל לבסוף, וכן מסלול אתלטיקה קלה[8]. האצטדיון נחנך ב-26 ביוני 1962 דווקא בקרב איגרוף, על תואר אליפות אירופה במשקל תרנגול[9].

למשחקי כדורגל האצטדיון נחנך מעשית ב-13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. לעיני 8,000 צופים הסתיים המשחק הבינוני בתוצאה 0:0[10]. חודשיים אחר כך, ב-12 בדצמבר 1962, נחנך רשמית האצטדיון כאשר התקיים טקס משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד. מקור יועד המשחק להיערך בין סגל הנבחרת לקבוצה ההולנדית וכך אף נמכרו הכרטיסים למשחק. אך מרכז הפועל טען כי קבוצת הפועל תל אביב מתאימה יותר מכל להיות זו שתחנוך את האצטדיון, ולבסוף נקבע כי הפועל היא שתשחק במשחק[11]. לפני המשחק התקיים טקס בנוכחות מזכיר ההסתדרות בקר, ראש העיר נמיר ושגרירי הולנד וקנדה ומכובדים רבים. המשחק עצמו הסתיים בתוצאה 1:1 (שיוויון של בורסוק בדקה ה-83).

בלומפילד במהלך עבודות הבנייה, 11.8.61, דבר

באפריל 1968 הוספו עמודי תאורה למגרש, שוב בתרומתם של האחים בלומפילד[12]

הבעלות על האצטדיון לאורך השנים

עם הקמתו היה האצטדיון בבעלות ההסתדרות, על אדמה שבבעלות עיריית תל אביב-יפו והוחכרה להסתדרות בחוזה עד אוקטובר 1997. האצטדיון נוהל ע"י חברת 'בצר' של ההסתדרות. רוני מילוא ראש עיריית תל אביב עד 1998 שאף להגיע לבעלות משותפת על האצטדיון ופעל בכיוון זה. למרות זאת לא הגיעו עם תום חוזה החכירה להסכמה ועל כן הוא הוארך בשנה נוספת. עם כניסתו לתפקיד, החליט רון חולדאי להעביר את האצטדיון לבעלות העירייה. חולדאי סירב להאריך את חוזה החכירה והודיע להסתדרות כי עליה להעביר את הבעלות על האצטדיון לעירייה עד ה-20 במרץ 1999. ההסתדרות בהתחלה הודיעה שתדרוש פיצויים של מיליוני דולרים על ההשקעתה באצטדיון לאורך השנים. לבסוף עבר האצטדיון לעירייה תמורת פיצוי קטן להסתדרות.

מאז העברתו לעירייה, האצטדיון מנוהל על ידי חברת 'היכלי הספורט' השייכת לעיריית ת"א. לאחר החלפת הבעלות על האצטדיון שופץ האצטדיון מספר פעמים, בכדי להתאימו לאירוח משחקים במסגרות האירופאיות השונות.

שימוש באיצטדיון

בלומפילד עם סיום עבודות הבנייה, 30.4.62, דבר

האצטדיון משמש כיום את הקבוצה הבוגרת של הפועל ת"א למשחקים במסגרות השונות. בעבר שימש האצטדיון כמגרש אימונים של הפועל ת"א. בסוף שנת 2002 עברה הקבוצה להתאמן במתחם חודורוב.

לאורך השנים התנחלו באיצטדיון קבוצות חסרות מגרש ביתי או קבוצות בעלות מגרש ביתי לא ראוי, ביניהן: מכבי ת"א, בני יהודה, מכבי יפו, שמשון ת"א, בית"ר ירושלים ובית"ר ת"א. כיום משחקות באצטדיון מלבד הפועל ת"א בני יהודה ומכבי ת"א.

בסוף עונת 2007/08 החל שיפוץ נרחב בחלק הצפוני של האצטדיון, בו הוחלפו הכיסאות, נוספה תאורה במדרגות, מספר המקומות הוגדל בכ-1000 (ע"י הוצאת המזנונים מתחומי היציעים) ושופרה הגישה לנכים. השיפוץ זכה לפידבק שלילי מאוהדי הפועל, כשהכיסאות בשער 5 היו מיועדים לישיבה בלבד ובעקבות קפיצת אוהדים עליהם רבים מהכיסאות נשברו. בעקבות כך הוסרו הכיסאות משער 5, דבר שגרם לכך שיושבי השער נאלצו להתארח בשער 7 במשחקים האירופים של עונת 2009/10 (אופ"א דורשת מקומות ישיבה בכל יציע). לכן הוחלט להשיב את כיסאות הפלסטיק הישנים לשער 5 בלבד.

בפגרה שקדמה לעונת 2009/10 חצי האצטדיון הדרומי עבר שיפוץ דומה, כשהכיסאות הישנים בשער 11 נותרו על כנם. בסיום אותה עונה גם שער 11 שופץ.

ב-2010/11 לאחר ההעפלה של הפועל לשלב הבתים בליגת האלופות הודיעה אופ"א להפועל כי אין באפשרותה לארח את המשחקים הביתיים בבלומפילד מאחר ואינו עומד בדרישותיה. בכך הגיעה לסיומה סאגה של חודשים ארוכים במהלכם לחצו האוהדים על הנהלת הקבוצה והעירייה להכשיר את האצטדיון לליגת האלופות. למרות זאת לא הוכשר האצטדיון, כשברקע העירייה וההנהלה מטיחות האשמות זו בזו על האחריות לאי העשייה. ידיעות רבות בתקשורת דיווחו על מחלוקת בין בעלי הקבוצה כאשר מוני הראל תמך לכאורה באירוח בבלומפילד ואילו אלי טביב באירוח באצטדיון רמת גן. בשורה התחתונה - שום שיפור לא נעשה בבלומפילד, וכדי לראות את משחקי שלב הבתים יאלצו האוהדים לנדוד לאצטדיון אחר.

כתוצאה ממה שנראה כחוסר מאמץ של ההנהלה לארח בבלומפילד, הודיעו אולטראס הפועל על חרם על המשחקים ברמת גן. זאת בשילוב עם הגרלה פחות אטרקטיבית לשלב הבתים (עם ליון, שאלקה ובנפיקה ליסבון) גרמו להנהלה לנסות בכל זאת לארח בבלומפילד. הפעם ניגשו אנשי הקבוצה ברצינות לסוגייה, קיימו פגישות עם העירייה ואופ"א, ולבסוף הגיעו להסכמה לפיה בתנאים מסויימים ניתן יהיה לארח את המשחקים בבלומפילד.

ב11.10.2010 פורסם בידיעות אחרונות כי בכוונת העירייה להוסיף 3,000 מקומות מעל שערים 4-5, מאחר וקיבולת האצטדיו כבר אינה מספיקה לצרכי שלוש הקבוצות המשתמשות בו. ב16.3.2011 אישרה העיריה את עלויות השיפוץ[13] והשיפוץ עצמו בוצע ב-2012, אך בסופו למרבה התמיהה רק קטן מספר המושבים באצטדיון ל-14,413. ב2016 נסגר האצטדיון למשך שלוש שנים עקב שיפוצים נרחבים במטרה לשדרגו ולהכפיל את תכולתו. בתחילת עונת 2019/20 נפתח האצטדיון מחדש.

בלומפילד בזמן דרבי כדורסל, 1968

כדורסל

אחת האפיזודות המעניינות בתולדות בלומפילד הינה שימושו לטובת משחקי כדורסל. בימים בהם שוחקו משחקי הכדורסל בארץ במגרשים פתוחים השתמשה בבלומפילד לתקופה קצרה מחלקת הכדורסל לאירוח משחקים גדולים. המנהג החל בעונת 1968/69. על המגרש הותקן פרקט עץ מיוחד אשר צופה בשכבה עבה של שמן פישתן כדי למנוע נזק מהלחות. המשטח שנוסה לראשונה במשחק אימון מול מכבי ר"ג ב-15.9.1968[14][15]. הפועל אירחה במגרש בעיקר את משחקי הדרבי באותה עונה, וכן התקיים בו גמר הגביע בו זכתה בדאבל ההיסטורי. זמן קצר לאחר מכן הוחלט כי כל המשחקים חייבים להיערך במגרשים סגורים ובכך תם עידן משחקי הכדורסל בבלומפילד.

יציעים ("שערים")

הכניסה לשער 5, עונת 2009/10

האצטדיון מחולק ל-13 יציעים ("שערים"):

  • שער 1: שער המוזמנים בו נמצאים יציע הכבוד ותא העיתונאים
  • שערים 2-3, 13-12: שערים מקורים בעלי מקומות מסומנים. שער 2-3 מאפיין את האוהדים השלווים יותר במשחק ולא מעודד בעיקר, בעוד שער 12-13 הוא מיועד למשפחות.
  • שערים 4-5: שער למנויים בלבד, והוא שער השרופים והאולטראס של הפועל תל אביב.
  • שער 6-7: זהו שער לאוהדי הקבוצה, אין מקומות מסומנים. בעבר היה השער של השרופים, עד למקרה משה סיני וכולם עברו ל4-5.
  • שער 8-9: עד לעונת 2009/10 שימש לאוהדי קבוצות יריבות. החל מהפלייאוף בעונה זו מאכלס גם את אוהדי הפועל, ולקראת עונת 2010/11 החליטה ההנהלה כי שער זה שייך לאוהדי הפועל ונמכרים אליו גם כן מנויים.
  • שערים 10-11: שער לקבוצה האורחת. בסוף עונת 2009/10 במשחקים נגד קבוצות עם קהל קטן התחלק השער חצי חצי בין אוהדי האורחת לבין אוהדי הפועל.

ב-2009 הנהלת היכלי הספורט, בשיתוף פעולה עם האוהדים, הקימה בשער 5 במה לאנשי הגדר על מנת לאפשר להם להנהיג את הקהל ביתר קלות. כמו כן איפשרה לארגון אולטראס הפועל לצייר גרפיטי בכניסה לשער, ולהציב קולאז' של קטעי עיתונות, תמונות ואביזרים שונים מההיסטוריה של הקבוצה.

דרכי הגעה

מבט אווירי לפני פתיחת דרבי שהסתיים בניצחון הפועל 4-2

רכב

  • נתיבי איילון (צפון)/כביש 1 - יש לרדת במחלף קיבוץ גלויות ולפנות מערבה. ממשיכים ישר עד שמגיעים לצומת עם רחוב שלבים שם פונים ימינה. האיצטדיון נמצא מצד ימין.
  • נתיבי איילון (דרום) - יש לרדת במחלף וולפסון ולפנות לכיוון יפו (לא שדרות ירושלים). לבסוף האיצטדיון נמצא מצד שמאל.
  • טיילת תל אביב - יש לנסוע ברחוב הירקון עד שהוא מתלכד עם שדרות ירושלים. ממשיכים ישר ולבסוף יש לפנות שמאלה ברחוב שארית ישראל. מעשית עדיף למצוא חנייה כבר הרבה לפני כן.

רכבת

התחנה הקרובה ביותר היא תל אביב ההגנה הצמודה לתחנה המרכזית. יש לצאת ולפנות בכיוון מערב (שמאלה) בדרך ההגנה, ברחוב לבנדה לפנות שמאלה. מכאן יש להמשיך בהתאם להוראות הגעה מהתחנה המרכזית (ראה למטה).

אוטובוסים

מומלץ לבדוק בפורטל משרד התחבורה, באתר מפות קווי האוטובוס של ישראל, באתר איפה-בוס או באתר טרנזמייט לגבי כל אוטובוס אשר מגיע לאיזור שדרות ירושלים - איצטדיון בלומפילד.

התחנה המרכזית נמצאת במרחק כ-15 דקות הליכה. יש לצאת מהתחנה וללכת עד לסוף רחוב צמח דוד (רחוב מוניות השירות) אחרי שעוברים את התחנה המרכזית לאורך הרחוב, פונים ימינה לרחוב סלמה (דרך שלמה) ללכת לאורכו עד שמגיעים לתחנת המשטרה שנמצאת לקראת סופו של הרחוב, שם פונים שמאלה וממשיכים ישר כדקה, עד שמגיעים לאצטדיון.

הגעה לאיצטדיון בלומפילד מתחנות רכבת

מתחנת הרכבת ת"א סבידור מרכז: קווים 40, 42, 83, 240. כמו כן, קווים 10, 18, 142 שמסלולם ארוך יותר.

מתחנת הרכבת ת"א השלום: קווים 40, 42, 83, 240.

מתחנת הרכבת ת"א ההגנה: קו 41 מהתחנה המרכזית.

מתחנת הרכבת חולון וולפסון: קווים 37, 41.

מתחנת הרכבת צומת חולון: קו 11.

רשימת כל הקווים המגיעים לשדרות ירושלים

  • קוי דן:
    • קו 1: מפתח תקווה לבת ים דרך ז'בוטינסקי (בני ברק, רמת גן), בגין והתחנה המרכזית (תל אביב)
    • קו 40: מרכבת אוניברסיטה לבית העלמין בת ים דרך רמת גן
    • קו 42: ממסוף עתידים למרכז הספורט בת ים
    • קו 25: מאוניברסיטת ת"א למסוף מרינה בת ים
    • קו 125: מקרית חינוך למרכז הספורט בת ים
    • קו 240: מקהילות יעקב (בני ברק) לבית העלמין בת ים דרך רמת גן
    • קו 18: מרכבת מרכז לבית העלמין בת ים
    • קו 11: ממסוף רדינג למסוף כרמלית דרך נחלת יצחק, יד אליהו ושכונת התקווה
    • קו 37: מבי"ח וולפסון למסוף כרמלית דרך שכונת עג'מי
    • קו 142: ממסוף עתידים לבית העלמין בת ים דרך רמת גן
    • קו 10: מרכבת מרכז למתחם ג'י (ראשל"צ) דרך בת ים
    • קו 41: מהתחנה המרכזית לבי"ח וולפסון
    • קו 418:מבית העלמין בת ים
  • קוי אגד:
    • קו 83: מרכבת מרכז לראשון לציון דרך בת ים
    • קו 88: ממסוף כרמלית לחולון קריית שרת דרך בת ים
    • קו 425: משדרות רחבעם זאבי בראשון לציון דרך בת ים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הפועל ת"א כדורגל

כללי

כתבות

הקמת האצטדיון

לאורך השנים

שינויי האולטראס בשער 5 (2009/10)

סאגת ליגת האלופות (2010/11)

שיפוץ והרחבה ב-2013

שיפוץ והרחבה ב-2016

שונות