משה סיני


משה סיני (נולד ב-28 בפברואר 1961) הינו כדורגלן עבר הישראלי ששיחק בעמדת הקשר. שיחק בהפועל ב-3 קדנציות שונות: 1979-1987, 1987-1989 ו-1990-1993. כמו כן, שימש כמאמן הפועל בין השנים 1993-1997. באמצע עונת 2019/20 חזר להפועל בתפקיד נציג הבעלים. מגדולי סמליה של הפועל ת"א בכל הזמנים.

משה סיני
משה סיני
משה סיני
כינוי סיני, הבן של אלוהים (כל הזכויות שמורות לנתי), המאסטרו, משה סיני מארדונה
מספר בהפועל 7
תפקיד קשר
תאריך לידה 28.02.1961
מועדוני נוער מכבי יפו, הפועל ת"א
מועדונים כשחקן מכבי יפו, הפועל ת"א, בוורן (בלגיה), בני יהודה, צפרירים חולון
מועדונים כמאמן הפועל ת"א, מכבי פ"ת, הפועל כפ"ס, נבחרת ישראל הצעירה, מכבי הרצליה
הופעות 318 (87 שערים, 60 בישולים)
שנים 20 (13 כשחקן)

תיאור קריירה

משה סיני, 7 לב אדום, נחשב בעיני רבים לגדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים, לאחד השחקנים הגדולים ביותר שקמו בכדורגל הישראלי, ולאחד השמות המזוהים ביותר עם המועדון. סיני, שרגלו השמאלית הטילה אימה על הליגה כולה בשנות השמונים, היה השחקן הדומיננטי ביותר של האדומים לאורך העשור, בו זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות וגביע מדינה אחד.

נוער והתחלה ביפו

סיני גדל ביפו, וכבר בגיל צעיר הצטרף לקבוצת הילדים של הפועל ת"א. הוא נתפס תמיד ככישרון גדול, ועוד במחלקות הצעירות התגלה כישרונו הרב בבעיטות חופשיות. יחד איתו זכתה קבוצת הנוער באליפות המדינה, אך למרות זאת סיני התקשה להשתלב בקבוצה הבוגרת, והושאל למכבי יפו. סיני פרח ביפו, ומהר מאוד הבינו בהפועל את גודל הטעות ומיהרו להחזיר את הבן האובד הביתה לקראת עונת 1980.

הגדול מכולם בהפועל

עונת 1980 הייתה העונה המוצלחת ביותר של הפועל תל אביב מזה שנים רבות, כשהקבוצה מסיימת במקום השני בליגה, שניה רק למכבי נתניה. סיני החל להשתלב בקבוצה, ובעונת 1981 כבר היה אחד השחקנים הדומיננטיים בקבוצה. בעונה זו זכתה הפועל באליפות המדינה לראשונה מאז 1969, ושברה בצורת בת 12 שנים. זו הייתה העונה בה הפך משה סיני לבעל הבית של הקישור האדום, כשהוא תופס את מקומו של ג'ימי טורק, שנפצע בשלב מוקדם בעונה, ולאחר פציעתו רבים הטילו ספק אם תוכל הפועל לזכות בתואר. בהעדרו לקח סיני את המושכות, נתן עונה מצוינת, והוביל יחד עם חבריו את הקבוצה כל הדרך אל התואר. בסיום העונה אף פנתה אסטון וילה האנגלית (אז מאריות אירופה) להפועל בבקשה לרכוש את סיני, אך הפועל טרפדה את ההעברה ע"י דרישה של 350 אלף ליש"ט, סכום דמיוני במונחי אותן שנים.

סיני היה קשר בעל יכולות טכניות עילאיות. טווח המסירות שלו היה בלתי נגמר, והוא היה מסוגל למסור כדור מדויק לחבריו לקבוצה מכל מרחק שהוא. רגל שמאל האימתנית שלו הטילה אימה על שוערי הליגה לאורך העשור כולו. אוהדים שצפו במשחקי הקבוצה בשנות השמונים היו מתחבקים ביציעים כל אימת שנשרקה בעיטה חופשית לזכות הפועל, בידיעה שכשסיני נמצא על הדשא, כל כדור חופשי הוא חצי גול, בין אם בבעיטה ישירה לשער, בכדור מדויק לראש של אחד מחבריו לקבוצה, או בקרנות קטלניות, שלא פעם מצאו את דרכם ישירות לשער. לצד יכולותיו ההתקפיות המדהימות, היה סיני גם פייטר גדול. לעומת קשרים יצירתיים רבים אחרים ששיחקו בליגה בשנים ההן, לא היה סיני בלרינה, ועבודות הגנה לא היו זרות לו. למרות מבנה גופו הצנום, הרבה סיני לחלץ כדורים בגליצ'ים מדויקים וחזקים, והיה שורף שטחים לאורך המגרש כולו. ארבע פעמים לאורך הקריירה שלו באדום סיים סיני כמלך שערי הקבוצה בליגה, והוא מדורג במקום השלישי בטבלת כובשי כל הזמנים של המועדון, כשלזכותו 87 שערי ליגה.

בשנת 1983, אחרי שני הפסדים רצופים בגמר גביע המדינה, העפילו סיני והפועל לגמר שלישי ברציפות, הפעם מול היריבה העירונית מכבי. סיני מילא תפקיד מרכזי באותו גמר, ראשית כשהוא כובש את השער השני של הפועל במשחק, כשכדור קרן אותו בעט חדר ישירות לשערו של מרכוס והעלה את הפועל ליתרון 2-0, ושנית כששלח אל גילי לנדאו כדור עומק אותו הפך לנדאו לשער השלישי של הקבוצה, במשחק שהסתיים בתוצאה 3-2. בסיום המשחק התכבד סיני כקפטן הקבוצה להניף את גביע המדינה הראשון של המועדון מאז 1972, וגביע מדינה ראשון ויחיד לסיני כשחקן.

סיני היה בנוסף לכל כשרונותיו, גם השטן הרשמי של אוהדי בית"ר ירושלים, שלעולם לא ישכחו את משה סיני מגיע ב-1984 לימק"א במשחק חסר חשיבות עבור הפועל, ומנפץ את חלומות האליפות שלהם עם צמד, בדרך לנצחון 3-1. שנתיים קודם לכן העיף סיני את קבוצתם מהגביע עם צמד בבלומפילד, מה שהוביל להתפרעות של אוהדי בית"ר ביציעים.

בעונת 1986 זוכים הפועל וסיני באליפות שניה בשנות השמונים, באחת העונות הדרמטיות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, כשבמחזור הסיום נפגשות שתי המתמודדות על הכתר, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, למפגש ראש בראש שיכריע את גורל האליפות. הפועל הייתה חייבת נצחון כדי לזכות בתואר, בעוד שלמכבי חיפה הספיקה תוצאת תיקו, במשחק שנערך בבלומפילד, ולראשונה בתולדות משחקי הליגה בישראל, הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה. ארבע דקות לסיום המשחק, מסר משה סיני לגילי לנדאו את המסירה שהפכה לשער המפורסם ביותר שכבש שחקן הפועל, שער הנצחון הדרמטי שהעלה את הפועל ת"א למקום הראשון על חשבון מכבי חיפה, ונתן לסיני תואר אליפות שני בקריירה.

על אף שזכה במהלך הקריירה להתעניינות מצד קבוצות אירופאיות שונות לרבות אסטון וילה ומנצ'סטר יונייטד האנגליות, סיני יצא להתנסות באירופה רק בעונת 1988, כשחתם בקבוצת בוורן הבלגית. סיני לא השתלב בקבוצה, ודי מהר החליט לארוז את המזוודות ולחזור לבלומפילד. בבכורה המחודשת באדום סיני אמנם כבש, אך הפועל ירדה מובסת 5-1 ע"י מכבי חיפה. למרבה המזל, הפועל ידעה לקום מהר מאוד מהקרשים, וסיני שרשם עד לסיום אותה עונה 7 שערי ליגה נוספים, זכה לחגוג יחד עם חבריו אליפות שלישית בשמונה שנים, על חשבונה של מכבי נתניה.

ב-1989 עברה הפועל את העונה הגרועה ביותר בתולדות המועדון, ולמרות 13 שערים של סיני, ירדה בסיומה לראשונה בתולדותיה לליגה השניה. סיני בחר להעביר את עונתה האחת של הפועל בליגה הארצית בבני יהודה ולא להמשיך עם הקבוצה בליגה השניה. אחד השיקולים שעמדו בפניו היו אולטימטום של מאמן הנבחרת יצחק שניאור כי לא יזמן אותו לסגל אם ישחק בליגה השניה. בעונתו האחת בבני יהודה הוביל אותה סיני לאליפות המדינה לראשונה בתולדות המועדון, תואר אליפות רביעי לסיני בקריירה.

עם חזרתה של הפועל לליגה הלאומית, חזר סיני לקבוצה, ושיחק בה עד אמצע עונת 1993, אז תלה סופית את הנעליים, ועבר להתרכז בתפקידו כמנג'ר הקבוצה.

נבחרת ישראל

לצד הדומיננטיות של סיני בליגה במשך שנות ה-80', הוא היה גם אחד מהשחקנים הבולטים ביותר של נבחרת ישראל באותה התקופה. את הופעת הבכורה שלו ערך במוקדמות מונדיאל 1982, כששיחק במשחק ההפסד לסקוטלנד, ומאז לקח חלק גם בשני טורנירי מוקדמות נוספים, כולל צמד המשחקים מול קולומביה בפלייאוף על ההעפלה למונדיאל איטליה 1990. בסך הכל רשם סיני 47 הופעות במדים הלאומיים, בהם כבש גם שבעה שערים.

קריירה כמאמן

1992-1997: שנים שחורות בהפועל

בעונת 1991/92 כבר התנסה סיני בתפקיד המנג'ר ולא צלח בתפקיד. בעונה הבאה פתח יעקב גרונדמן כמאמן הקבוצה, כאשר סיני עזב את תפקיד המנג'ר. עם תחילת העונה גרונדמן התפטר, ומחליפו בתפקיד יצחק שניאור התפטר גם הוא לאחר 3 חודשים, כשהבין שאין לו גיבוי מההנהלה ולאחר יכולת גרועה שהציגה הקבוצה. סיני חזר לעמדת המנג'ר, כששייע פייגנבוים המובטל הוזעק לעמדת המאמן.

הפועל המשיכה להציג יכולת גרועה מה שלא מנע מההנהלה למנות שוב את סיני בתחילת עונת 1993/94 למנג'ר בהפועל עם חוזה ענק במושגי אותה תקופה. סיני כיהן כמנג'ר במשך 3 שנים נוספות בהן בנה קבוצות חלשות שלא הצליחו לרוץ לצמרת ומלבד משחקים בודדים הציגו יכולת מזעזעת, למרות חיזוק בכמה מהשמות הגדולים של אותן שנים כגון אלון חזן, שלום תקווה וחיים רביבו.

תקופתו התאפיינה בסכסוכים בלתי פוסקים עם האוהדים שקראו לפיטוריו, הפסדים בלתי פוסקים בדרבי (נצחון אחד בלבד בכל הקדנציה), והדחה מביכה ע"י זימברו קישינב הקיקיונית בהופעתה הראשונה של הפועל בגביע אופ"א ב-1996. הסכסוך עם האוהדים הגיע לשיאו בעימותים ביציעים עם קרובי משפחתו בעקבותיהם אף נסגר שער 7 לאוהדים. הזעם הרב ביציעים אף הוביל להטמנת מטען דמה ליד חדר ההלבשה של הקבוצה. בתחילת עונת 1996/97 לאחר שירדה הקבוצה למקום האחרון, הוחלף ע"י דרור קשטן, כשהוא עוזב את הפועל ת"א לאחר שהותיר טעם רע בקרב מעריציו הרבים שהתפכחו.

1997-1999: פ"ת וכפ"ס

לאחר שעזב את הפועל עבר לאמן את מכבי פ"ת. גם שם לא הצליח להוביל את הקבוצה להישגים ופוטר לאחר עונה וחצי. ברובה של עונת 1998/99 אימן את הפועל כפ"ס וסיים עימה באמצע הטבלה.

2000-2010: נבחרות

ב-1999 מונה למאמן הנבחרת הצעירה של ישראל. לאחר 5 שנים בתפקיד קודם לעוזר מאמן נבחרת הבוגרים ושימש בתפקיד זה תחת אברהם גרנט ודרור קשטן. בכל תפקידיו זכה להערכה מקצועית מועטה ובתקשורת נטען לעיתים קרובות שהוא בתפקידו רק עקב קשריו עם ראשי ההתאחדות.

לקראת מעברו של דרור קשטן לאימון נבחרת ישראל בתום עונת 2005/06, שמו של סיני הועלה כמועמד מוביל לאימון הפועל [1], ידיעות שנתקלו בהתנגדות חריפה של אוהדי הקבוצה [2]. מהלך זה לא יצא לפועל וסיני, כאמור, נשאר לשמש כעוזר מאמן נבחרת ישראל.

2010-2017: דשדוש כמאמן

לאחר מינויו של לואיס פרננדז למאמן הנבחרת הופסקה העסקתו ובעונת 2010/11 מונה למאמן מכבי הרצליה מהליגה השנייה. בסיום העונה התפטר מהקבוצה לאחר שסיימה במקום הרביעי.

לאחר פיטוריו של המאמן דרור קשטן באמצע עונת 2011/12, החליט הבעלים אלי טביב לפנות לסיני המקורב אליו על מנת שיאמן את הקבוצה יחד עם שלום תקווה כעוזרו. לאחר התלבטות בת יום, במהלכה הביעו האוהדים זעם רב על הכוונה להחזיר את סיני לקבוצה, החליט סיני לדחות את ההצעה [3] וניצן שירזי מונה למאמן הפועל.

לאחר שנסיונות מינויו למאמן הפועל כשלו, הוא החל לאמן את מכבי פ"ת באמצע עונת 2011/12 וירד עימה לליגה השנייה. הוא המשיך לאמן בפ"ת גם בעונת 2012/13 והוביל אותה בחזרה לליגה הראשונה. הוא פתח בפ"ת גם את עונת 2013/14, אך פוטר לאחר 10 מחזורים שהקבוצה בתחתית הליגה.

לאחר 4 שנים ללא אימון, סיני מונה למאמן מכבי הרצליה מהליגה השנייה, זמן קצר לאחר פתיחת עונת 2017/18. סיני לא הצליח להוציא את ההרצליינים לדרך חדשה ופוטר לאחר כחודשיים בתפקיד, כשהקבוצה במקום האחרון.

בעונת 2018/19 ביצע סיני קאמבק כשחקן, ששיחק מספר משחקים במדי הפועל צפרירים חולון מליגה ג'.

2019-?: נציג הבעלים בהפועל

לאחר שעונת 2019/20 נפתחה בכישלון, קבוצת ניסנוב החליטה לפטר את המאמן ניסו אביטן. זמן קצר לאחר פיטורי אביטן, הם מינו את סיני לנציגם בקבוצה, כשניר קלינגר מונה למאמן תחתיו. להבדיל מהנסיונות הקודמים להחזיר את סיני להפועל, מהלך זה עבר ללא התנגדות מיוחדת מצד האוהדים. מינוי השניים נחשב לנקודת המפנה באותה עונה, שכן מאז הגיעו לקבוצה הפועל נחלצה מהתחתית וסיימה בפלייאוף העליון.

סיני בעיתונות

סיני מעביר צמרמורת. 24.1.1981. הפועל נגד אלופת השנה שעברה, מכבי נתניה. 14 אלף צופים בבלומפילד. ינקה אקהויז, שבתאי לוי, גילי לנדאו ומשה סיני מבקיעים את השערים בניצחון גדול - 2:4. משה סיני מקבל ציון 8 וכך כותב עליו אליעזר לחנה ב"חדשות הספורט": "משה סיני – לגבי הכוכב השבועי של הפועל תל אביב דומה שכל המוסיף גורע. הכישרון הצעיר של המוליכה הציג בשבת את אחד המשחקים הטובים והמלהיבים שנראו העונה על מגרשינו. הוא עשה בעצם הכל: מסיוע לחבריו בהגנה, דרך עשיית המשחק בפיקחות מדהימה ועד הבקעת שער שפשוט העביר צמרמורת בגופם של 14 אלף הצופים. את משחקו בשבת אפשר לסכם בשתי מילים – כל הכבוד!"

בעל הבית. 12.4.1981. הפועל מנצחת 0:2 את הפועל חיפה משני שערים של שבתאי לוי. אלי עזור כותב ב"חדשות הספורט": "משה סיני – צנום, בטוח בעצמו, בלרינה, אדון, בעל הבית, אלה הם רק חלק מהתיאורים להם זכה הקשר הנפלא של המוליכה הלאומית בשבת. תוך ניצול כושרו הגופני המעולה 'שרף' משה סיני שטחים נרחבים והרבה לפטם את חבריו בכדורים שאיימו שוב ושוב לחדור לשערו של אסייג. סיני היה שותף פעיל לכיבוש השער השני של קבוצתו ובעצמו שיגר שני כדורים עזים לקורת שער הפועל חיפה שמיאנו לחדור פנימה."

פיקחות, ראיית משחק, ביטחון ובעיטת פגז. רן פוטשר מ"חדשות הספורט" בוחר בסיני לנבחרת העונה: "משה סיני – המטאור שעלה השנה בשמי הכדורגל הישראלי, השחקן שהיה אלמוני בתחילת העונה ומפורסם ונערץ בסיומה. פיקחות, ראיית משחק, ביטחון ובעיטת פגז – כל אלה הפכוהו לאחד הברגים החשובים ב'מכונת האליפות' של הפועל תל אביב והקנו לו מקום של קבע בהרכב הראשון של הנבחרת הלאומית."

הכדורגלן הטוב ביותר. בדצמבר 1998 הכריז "עיתון תל אביב" על משאל קוראים לבחירת הכדורגלן התל אביבי הטוב ביותר בכל הזמנים. 25 מועמדים הועמדו לבחירה ובהם גדולי הכדורגלנים ששיחקו בהפועל, מכבי, שמשון, בית"ר תל אביב, בני יהודה ומכבי יפו. מספר שבועות אחר כך פרסם העיתון את התוצאות. משה סיני קיבל את מספר הקולות הרב ביותר ונבחר, גם על ידי הקוראים וגם על ידי הפרשנים, לכדורגלן הטוב ביותר ששיחק בעיר תל אביב בכל הזמנים.

המעבר לבני יהודה. בסוף עונת 1988/89 ירדה הפועל לליגה הארצית. אוהדי הפועל ציפו שסיני, מנהיג וסמל, יוביל את הקבוצה חזרה לליגה הלאומית. סיני בחר במעבר לבני יהודה, איתה זכה באליפות באוצה שנה, בעוד הפועל נאבקת על חזרה לליגה הלאומית. רבים מאוהדי הפועל לא סולחים לסיני על "הבגידה" הזו עד היום.

סיני מאמן הפועל תל אביב. כשחזרה הפועל לליגה הלאומית, חזר גם סיני, כמאמן שחקן. סיני אימן את הפועל מספר שנים, שהיו מהקשות בתולדות המועדון.

"סיני הרס את הפועל". 11.9.1993. הפועל מפסידה ברמת גן להפועל באר שבע, 3:1. משה סיני, המנג'ר, אומר אחרי המשחק ל"מעריב": "עמדנו נכון על המגרש." מוסיק לוי ודרור מילר, "מעריב": "כ-150 אוהדים מתוסכלים של הפועל תל אביב חיכו לאחר המשחק לשחקנים בסמוך לחדרי ההלבשה והביעו את דעתם וזעמם על התוצאות האחרונות של הקבוצה. כשהשחקנים עשו דרכם לאוטובוס שהסיע אותם בחזרה לבלומפילד, הם זכו לקללות וגידופים כמו 'אפסים' ו'זבל', אבל את מרב האנרגיה שלהם הוציאו האוהדים כלפי מנג'ר הקבוצה, משה סיני... השיר הפופולרי היה 'סיני הרס את הפועל' אבל גם 'תתפטר, תתפטר' הם שרו לו בזעם."

הפועל שוב הפסידה. 13.11.1993. בלומפילד, ארבעת אלפים צופים. הפועל חיפה, הנמצאת במקום הלפני אחרון, אחרי ניצחון בודד מעשרה מחזורים, מנצחת את הפועל תל אביב 0:2. מוסיק לוי, "מעריב", תחת הכותרת "והפועל שוב הפסידה": "נראה שהשיר המפורסם של אריק איינשטיין תפור במיוחד על הצורה של הפועל תל אביב העונה. אחרי ניצחון חוץ בשבוע שעבר חזרה הפועל הביתה, לבלומפילד, והראתה שלא זז אצלה כמעט דבר."

משה גורלי, "מעריב": "ספינת הדגל הספורטיבית של ההסתדרות, ממשיכה להיטלטל ללא כיוון וללא מצפן. כמו מכבי תל אביב, גם להפועל אין אף תוצאת תיקו, אבל בזה מסתיים הדמיון. אגב, להפועל אין שני ניצחונות רצופים שיכולים ללמד על יציבות כלשהי. משה סיני יודע היטב לדקלם את הססמאות המקובלות על אזורית, לחץ, צמצום פערים והנעת כדור, מה שמועיל בשכנוע פרשנים מסוימים, אבל לא את האוהדים ולבטח לא את הקבוצות היריבות."

עוד הפסד בדרבי, והפעם בגמר הגביע. 7.6.1994, איצטדיון רמת גן. מכבי מנצחת את הפועל 0:2. במהלך המשחק בועטת מכבי 15 פעמים לשערה של הפועל, מתוכן שש פעמים למסגרת. הפועל, לעומתה, בועטת פעמיים, מתוכן בעיטה אחת למסגרת.

סיני עוזב, הפועל נמכרת. בתחילת עונת 1996/97 מפסידה הפועל משחק אחרי משחק ויורדת למקום האחרון. בינואר 1997, בעקבות לחץ כבד של האוהדים ולאחר שאלמונים הודיעו על הטמנת פצצה במכוניתו, מודיע סיני על עזיבת הקבוצה.


מתוך הספר "אדום בנשמה"

ציטוטים מפורסמים

  • מראיין: מה התחביבים שלך חוץ מכדורגל?

משה סיני: כדורגל אנגלי ~ בראיון לתוכנית 'מבט ספורט' בערוץ 1, 1981

  • "אני אגיד את זה בצורה ברורה, הפועל תל אביב זה מחולק לשני חלקים, יש שער שתיים ושער שבע, ושאר הקהל שזה ארבע חמש, אני אסביר את זה בדיוק, אם הקהל של שער שתיים ושבע מקלל ומגדף ואומר תחליף את זה זה בא מתוך כאב לא מתוך אינטרסים, ובשער ארבע חמש נהיה שם מקום של אינטרסים, זה לא מי המאמן ומה המאמן, זה אינטרסים של מספר אנשים שהם מחליטים מי יהיה איך יהיה. אני ביום מסוים נתון מסוים אני אגיד את השמות של האנשים האלה. אם אני רואה שלטים בשתיים ושבע נגד משהו אני יודע שזה אמיתי, בארבע חמש זה אינטרסים. יש שם אנשים שמקבלים כסף ממקורבים, יש אנשים שמקבלים כרטיסים, כל מיני דברים..." ~ אולפן ליגת האלופות, 29.9.2010


קישורים חיצוניים

דפי שחקן

כתבות

🎥 סרטונים

גלרית תמונות