עונת 1965/66 (כדורגל) מחזור 21

עונה	1965/66
מסגרת	ליגה לאומית
מחזור/סיבוב	מחזור 21
תאריך	27/2/1966
יריבה	מכבי תל אביב
מקום	בלומפילד
תוצאה	0:2
צופים	21,000

תיאור המשחק

גם ממרחק הזמן, די במבט חטוף בתצלום בכדי להרגיש את עוצמת החבטה. גופו של השחקן בחולצה הבהירה כמעט מאונך לקרקע, וזרועותיו נשלחות לעבר פניו החבוטות. ניכר עליו שזה עתה חטף מהלומה רצינית, ושעכשיו הוא עושה את דרכו למפגש עצוב עם הדשא. השחקן בחולצה הכהה מתנשף במאמץ, זרועותיו שלוחות קדימה ורגלו הימנית נטועה בקרקע. יש שיאמרו שהתנוחה בה הוא עומד מזכירה את סמל הפועל. ברקע ניתן להבחין בפניהם המטושטשות של הצופים הקהל, ואם ממש מתאמצים, אפשר לשמוע את זעקת ה"וואו" שנפלטת מגרונם. אגרוף בדרבי 1966.

"אגרוף מעולה בדרבי!", זעקה כותרת עיתון הספורט "חדשות הספורט", שתאריכו 27.2.1966. חץ שחור מצביע על התמונה, ומתחתיה הכיתוב הגאוני: "קהל שיא באגרוף, 21 אלף איש, חזה אתמול בבלומפילד בנוק-אאוט מושלם, א-לה-קסיוס קליי, שהנחית שים בן יהונתן מהפועל תל אביב לזלוטולוב ממכבי תל אביב, אתמול בדרבי, בבלומפילד. הייתה זו 'תשובה ניצחת' להתגרות של מגן מכבי, אשר השופט מזרחי לא יכול היה להסכים לה, והרחיק את השניים מהמגרש".

את התמונה צילם אריה קנפר ז"ל, מי שהיה כבר אז צלם ספורט ותיק, והמשיך לקריירה ארוכה ופורה. "הוא קיבל המון פרסים על התמונה הזאת", מתגאה השבוע שים ("קסיוס קליי") בן יהונתן, שהאגרוף שהנחית לפרצופו של עמוס "עמוסה" זלוטולוב יחקק לעד בדברי הימים של הדרבי התל אביבי. האגרוף שהונצח במצלמתו של קנפר, היה רק חלק מקטטה גדולה שפרצה במהלך המשחק, אותו ניצחה הפועל 0:2.

לא ברור מה כואב יותר לשחקני מכבי, ההפסד בדרבי ההוא או חרפת האגרוף שספג זלוטולוב, אבל 42 שנה אחרי הם בוחרים לשכוח את כל האירוע. גילם המבוגר מאפשר להם להשתמש בתירוץ "לא זוכר".

"לא זוכר", אומר המגן שאול מתניה, "הרבה דברים כתובים בעיתון אבל חלקם אינם נכונים". "לא זוכר, אתה יודע לפני כמה שנים זה היה?", אומר הקשר נסים בכר. דוד קרקו אומנם זוכר משהו, אבל די במעורפל. "היה מה שהיה וזה לא היה מי יודע מה", הוא אומר. מוזר שדווקא שחקני הפועל, שירדו מנצחים מהזירה, זוכרים כמעט כל פרט. הזדהות טוטאלית עם המועדון

האווירה בדרבי בבלומפילד ביום שני הקרוב, מחשמלת ככל שתהיה, לא יכולה להתחרות במה שהיה באותו דרבי תל אביבי ב-1966. כ-21 אלף איש נדחסו אז לאצטדיון, ועוד כעשרת אלפים המתינו בחוץ, מאזינים לשאגות הקהל. על הדשא התמודדו שתי חבורות של צעירים, כולם ישראלים כמובן, שסחבו על כתפיהם את גאוותם של שני מועדוני פאר. "ההזדהות עם המועדון הייתה ממש טוטאלית", אומר היום אחד מאותם שחקנים, "הייתה יריבות אדירה. אתה מדבר על תל אביב של לפני 40 שנה, כל המדינה היתה תל אביב. מי שלא השיג כרטיס היה מסכן ולא יכול היה לראות את זה בטלוויזיה כמו היום".

"היה סוער בבלומפילד", נזכר השבוע שים בן יהונתן, "היה קרב חם. דרבי, עד היום, זה דרבי. שבועיים לפני מדברים על זה". הוא מספר שבאותה תקופה שחקני הפועל ומכבי היו חברים טובים, עד שזה הגיע לכדורגל. "היינו נפגשים, מבלים, יושבים בקפה 'רובל' ברחוב דיזינגוף, אבל במגרש לא היו חברויות". כשבן יהונתן נשאל מה הוביל אותו לשחרר כזה אגרוף, הוא מסביר זאת בפשטות. "היה איזה קרב בין גדעון טיש למתניה. מין ריב עם הידיים, דחיפות. קרקוב בא לעזור למתניה והעיף את טיש. שבי בן ברוך העיף אותו ואז זלוטולוב בא ונתן אגרוף". פשוט, נכון?

הנה הסבר יותר מפורט. המהומה החלה בדקה ה-62, דקות ספורות לאחר שג'ורג' בורבה קבע 0:2 לזכות הפועל. במילותיו של ישראל רוזנבלט, כתב "מעריב" שנכח במגרש, "נתברר שהשער הדליק את חבית אבק השריפה שעליה התנהל הדרבי במשך 62 דקות".

"מתניה התחיל את כל הבלגן. הוא ניסה לפגוע בטיש כמו ילד קטן", נזכר השבוע שבי בן ברוך, קשר הפועל. מסתבר ששאול מתניה, מגן מכבי, נכנס לתיקול עם גדעון טיש, כוכבה הוותיק של הפועל. השניים כבר התכסחו קודם לכן על המגרש ובלהט המשחק התחממו היצרים ביניהם. טיש כנראה הלם במתניה, שבתגובה נשכב על הארץ, ממש מול שער שבע של בלומפילד. "טיש לא היה פוגע באף אחד, אבל מי שהיה נתקל בו היה מיד נופל", מספק בן ברוך פרשנות משלו, "הוא השכיב את מתניה מעצם נוכחותו".

בכל אופן, דוד קרקו בלם מכבי, שראה את חברו מתניה שרוע על הדשא ואת טיש עומד מעליו, החל לרוץ לכיוונו של טיש. קרקו לא פגע בטיש, שהיה מבוגר מרוב השחקנים על המגרש וזכה מצידם להרבה כבוד, אך עצם הריצה העצבנית לכיוונו הדליקה אצל בן ברוך כמה פיוזים (טיש, היום בן 70, טוען כי אינו זוכר דבר מאותו יום קרב בבלומפילד). "טיש עד היום הוא אליל מבחינתי", מסביר בן ברוך, "אנחנו גדלנו לאורו. הייתה לו אישיות יוצאת דופן על המגרש".

בן ברוך, שכמו רוב השחקנים על המגרש היה בתחילת שנות העשרים שלו, לא יכול היה לסבול יחס בלתי הוגן לאלילו והגיע לזירת ההתכתשות. הוא סיפק את האגרוף הראשון, לפניו של קרקו. "אצלנו בהגנה, אם היינו רואים שפוגעים בחלוצים היינו ישר פוגעים בחזרה", הוא אומר, "לצערי הרב נתתי לקרקו אגרוף די חזק ונפתחה לו השפה. חבל, הוא דווקא היה בחור טוב". לזכותו של בן ברוך יש להוסיף שבאותו משחק הוא היה המצטיין על המגרש, והיחיד שקיבל את הציון 8. "נתתי קונצרט", הוא אומר, "גם בכדורגל וגם במכות".

קרקו, מיותר לציין, לא זוכר שום אגרוף מצד בן ברוך. "לא היה ולא נברא", הוא אומר, "לא היו מכות. מכל מה שאתה מספר גולת הכותרת זה האגרוף של שים. אני זוכר שהוא שלח אגרוף לעמוסה והשכיב אותו". לדבריו, זכורה לו התקהלות אך בטח שלא קטטה. "בוא נגיד ככה, לא הפכנו את בלומפילד".

על גרסתו של בן ברוך, שלכאורה פתח לו את השפה, אומר קרקו: "שבי לא זוכר טוב, או יותר נכון שוכח טוב. אני שיחקתי חזק בסגנון המשחק שלי אבל אף פעם לא ביקשתי לפגוע במישהו. בסך הכל הייתי ילד ושמרתי על טיש ששיחק חלוץ מרכזי. אני יכול רק להגיד שבדרבי של ה-0:5 נתתי אגרוף למנדו רוזנשטרייך, וגם זה היה אחרי שהוא נכנס לי ברגל שלוש פעמים". כמו קטטה בפאב

האגרוף שהיה או לא היה בין בן ברוך לקרקו, לא סיים את התגרה. זלוטולוב שראה את המתרחש החליט לחוש לעזרת חברו. זאת הייתה טעות. "זלוטולוב היה קצת פסיכי", אומר בן ברוך, "הוא בא בריצה ובעט בי בירך". הבעיטה הזו עלתה לזלוטולוב ביוקר. היא זו שהדליקה את בן יהונתן, בחור גדול בכל קנה מידה, שהגיע בריצה לאזור והנחית לפניו של שחקן מכבי המסכן את האגרוף המפורסם.

בתמונה נראה האגרוף אימתני למדי, אך בן ברוך שהיה צמוד למקום האירוע שומר היום על אדישות. "אני רואה ששים מכניס לו אגרוף, מה יש פה לראות?", הוא מיתמם, "זה כמו קטטה בפאב. אחד נותן אגרוף והשני מקבל בעיטה". רק בסוף השיחה, יודה בן ברוך שמה שקרה על הדשא בבלומפילד באותו יום לא היה עניין של מה בכך. "קטטה כזו לא יכולה להתרחש היום, ואם כן היא הייתה מגיעה לכנסת. זה היה ממש מכות. נכון שכרגע זה נשמע מצחיק, אבל זה היה אירוע אלים".

לאחר האגרוף לא פסקה המהומה. "מכל עבר נזעקו כדורגלני תגבורת", כותב רוזנבלט ב"מעריב", "כל החשבונות האישיים שהצטברו במהלך המשחק, חוסלו. במרכז המערבולת, אליה הצטרפו מאמני ועסקני שתי הקבוצות, ניצב אין אונים השופט משה מזרחי, שחוסר תקיפותו תרם לא מעט לליבוי היצרים".

במשך כחמש דקות המתין מזרחי האומלל, עד שנרגעו הרוחות. לבסוף הרחיק את בן יהונתן ואת זלוטולוב. באותה תקופה, שבה קטטות המוניות היו דבר שכיח, היו נוהגים השופטים להרחיק בתום הקרב את שני השחקנים האחרונים שהציתו את המהומה, ולשרוק להמשך המשחק.

"הייתה אש, חבל על הזמן", נזכר ג'ורג' בורבה, "זה כמו לפוצץ בניין של 19 קומות. ראיתי את האגרוף. שים היה באוויר אולי מטר וחצי למעלה, הוא שם אגרוף לעמוסה והוא נפל. מכבי שנאו אותנו, מה זה שונאים, ואנחנו שנאנו אותם פי שלושה. מי שהיה מפסיד לא היה יוצא מהבית". בורבה מוסיף שלמרות האש על המגרש, ביציעים שמרו הצופים על קור רוח. "הקהל של היום צריך ללמוד מהקהל של אז. הם היו אוהדים שרופים, אבל הולכים מכות רק מחוץ לאצטדיון".

"כמה דקות אחרי האגרוף כבר הצטערתי", אומר בן יהונתן, "לחצנו ידיים וזה נגמר. צריכים להבין שבמשחק כדורגל השחקן הרבה יותר חם ואין לו אפשרות לספור עד עשר. רוב השחקנים שמכים או נכנסים במישהו, מצטערים על זה שניה אחרי". אברהם פרי (אז פרידריך), חברו לקבוצה של בן יהונתן, נחלץ לעזרתו. "הוא בחור טוב אבל קצת יותר רגשי וחמום מוח ממני", הוא מסנגר, "לי יש אופי שונה, אני מעולם לא הייתי מעורב בדברים כאלה". ואכן על פי העדויות, פרי שנכח על המגרש באותו דרבי לא השתתף בקטטה.

בן יהונתן וזלוטוב נשלחו לוועדת המשמעת, שם נגזר עליהם עונש של כמה שבועות הרחקה מהמגרשים. לדברי בן יהונתן, כבר ביום ראשון לאחר המשחק ערך יוסל'ה מרימוביץ', מי שהיה מאמן מכבי באותם ימים, סולחה בין השניים. מרימוביץ' לא זוכר שארגן סולחה כזו אי פעם. גם האגרוף פרח מזיכרונו. גם הגיבור הטרגי של המשחק, עמוס זלוטולוב, לא זוכר הרבה. "נדמה לי שזה היה בסוף המשחק", הוא אומר, "היה איזשהו ויכוח או תאקל, לא זוכר בדיוק מה. למה צריך להתמקד בשטויות האלה? אתה מדבר איתי על 42 שנים". זלוטולוב, היום מאמן קבוצת הותיקים של מכבי, אפילו לא זוכר באיזו תוצאה נגמר המשחק. טוב, אחרי כזה אגרוף, מה הפלא?

"שים ואני פתרנו את הבעיה מזמן", ממשיך זלוטולוב, שהשבוע לא התלהב להיפגש עם בן יהונתן, "סלחתי לו וכבר שבוע-שבועיים אחרי המשחק ישבנו ביחד. זה דברים שקורים במגרשי כדורגל, בשעת להט. שכחתי מזמן מכל הסיפור. הוא בחור יוצא מן הכלל". למרות חלקו בהיסטוריה, זלוטולוב לא יהיה בבלומפילד ביום שני. "קיבלתי הזמנה אישית מקשטן למשחק", הוא אומר, "אבל כדורגל ישראלי כבר לא מעניין אותי יותר. הכדורגל היום זה תת רמה. אז, הייתה תקופה אחרת". צודק.

הרכבים

הפועל תל אביב: דני אלקיים, שים בן יהונתן (שלמה ספוז'ניקוב), שייע פייגנבוים, שבי בן ברוך, דוד פרימו, א. לוי, אברהם פרידריך, גדעון טיש, ג'ורג' בורבה, חיים נוריאלי, יחזקאל חזום

מכבי תל אביב: גרטלר, זלוטולוב, בלו, נ. בכר, מתניה, קרקו, טלבי, גיורא שפיגל, פרחיה, עסיס, ברנס (שיקווה)

שופט: ?.

קישורים חיצוניים

• איתי אילנאי, לפנים חלק א חלק ב, 21.11.2008, זמן תל אביב

ערך זה הוא קצרמר. אתם יכולים לעזור לויקיפועל ולהרחיב אותו.