הפועל תל אביב (כדורגל): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיפועל
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(163 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קבוצה|
{{קבוצה|
תמונה=[[תמונה:Hapoel_old_shirt.jpg|left|thumb|285px|סמל הפועל מתוך צילום של חולצת שחקן משנות ה-70]] |
תמונה=[[תמונה:Hapoel_old_shirt.jpg|center|thumb|285px|סמל הפועל מתוך צילום של חולצת שחקן משנות ה-70]] |
שם מלא=מועדן הכדורגל הפועל תל אביב |
שם מלא=מועדון הכדורגל הפועל תל אביב |
כינוי=השדים האדומים, הפועל|
כינוי=השדים האדומים, הפועל|
תאריך ייסוד=[[1926]]|
תאריך ייסוד=1923|
צבעים=אדום-לבן|
צבעים=אדום-לבן|
אצטדיון=[[אצטדיון בלומפילד|בלומפילד]], [[יפו]]|
אצטדיון=[[אצטדיון בלומפילד|בלומפילד]]|
מספר מושבים = 15,700|
(אצטדיון זמני=[[אצטדיון המושבה]])
בעלים=מוני הראל|
מספר מושבים = 11,500|
נשיא=אין כרגע|
בעלים=[[רשימת_בעלי_הפועל_תל_אביב|בעלות משותפת]]|
יו"ר=אין כרגע|
מנכ"ל=[[אריה הרשקוביץ]] |
מאמן= [[אלי גוטמן]] |
ליגה=[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] |
ליגה=[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] |
עונת ליגה=2005/6
|ליגה אחרונה=ליגת העל
|מקום בליגה=4|
אליפויות=13|
אליפויות=13|
גביעים=12|
גביעים=16|
תארים אחרים=גביע אסיה לקבוצות, גביע הטוטו|
תארים אחרים=[[גביע אסיה לקבוצות]], [[גביע הטוטו]]|
pattern_la1=|pattern_b1=_htel-aviv|pattern_ra1=|
pattern_la1=|pattern_b1=_htel-aviv|pattern_ra1=|
leftarm1=FF0000|body1=FF0000|rightarm1=FF0000|shorts1=FFFFFF|socks1=FFFFFF|
leftarm1=FF0000|body1=FF0000|rightarm1=FF0000|shorts1=FFFFFF|socks1=FFFFFF|
שורה 24: שורה 18:
leftarm2=FFFFFF|body2=FFFFFF|rightarm2=FFFFFF||shorts2=FFFFFF|socks2=FFFFFF|
leftarm2=FFFFFF|body2=FFFFFF|rightarm2=FFFFFF||shorts2=FFFFFF|socks2=FFFFFF|
}}
}}
'''הפועל תל אביב''' הוא מועדון [[כדורגל בישראל|כדורגל ישראלי]], הנמנה על מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]], ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא [[אצטדיון בלומפילד]] שב[[יפו]].
{{הפועל תל אביב (כדורגל)}}
'''הפועל תל אביב (כדורגל)''' הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה על מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה ב[[ליגת העל]], ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא [[אצטדיון בלומפילד]] שביפו.


במהלך שנות קיומה, זכתה הקבוצה בשלוש עשרה [[ליגת העל בכדורגל|אליפויות]] ובשנים עשר [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]]. כמו כן למועדון זכייה יחידה ב[[גביע הטוטו|גביע הטוטו]].
במהלך שנות קיומה, זכתה הקבוצה בשלוש עשרה [[ליגת העל בכדורגל|אליפויות]] ובשישה עשר [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]], והיא הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע, פעם אחת לפני קום המדינה (1937-1939), ופעם נוספת לאחר מכן (2010-2012). כמו כן למועדון זכייה יחידה ב[[גביע הטוטו|גביע הטוטו]].  
במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה ב[[גביע אסיה לקבוצות|אליפות אסיה לקבוצות]] ([[1966]]/[[1967|67]]). בנוסף לכך רשמה הופעה ברבע גמר [[גביע אופ"א]] (עונת [[2001]]/[[2002|02]]), הישג השיא של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי [[אירופה]].


== היסטוריה ==
במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה ב[[גביע אסיה|אליפות אסיה לקבוצות]] ([[1966/67]]). בנוסף, היא העפילה לשלב רבע הגמר של [[גביע אופ"א]] (עונת [[2001/02]]), אחד מההישגים הבולטים של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה. בעונת [[2010/11]] העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה ל[[ליגת האלופות]], והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שמשתתפת בשלב הבתים של המפעל. אחת משלוש הקבוצות הישראליות ששיחקו בשלב הבתים ב[[ליגת האלופות]] וב[[הליגה האירופית|ליגה האירופית]] והיא הקבוצה הישראלית היחידה אשר סיימה במקום הראשון בשלב הבתים במפעל אירופי ([[2009/10]]).
===ייסוד הקבוצה===
ב-[[1920]] נוסדה [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל]], במטרה לאגד את כל העובדים החיים מיגיע כפיהם, לקדם את ענייניהם בהתיישבות, בכלכלה ובתרבות ולהקים "חברת עבודה עברית בארץ ישראל".
שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[1923]] הוקם לראשונה מועדון הפועל תל אביב - קבוצת הספורט הראשונה של [[הפועל]]. קבוצה זו לא האריכה ימים והתפרקה לאחר זמן לא רב. שנה מאוחר יותר נוסד מועדון הספורט [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]], שמטרתו הייתה לדאוג "להתפתחות הגופנית של הפועל ו[[הנוער העובד]]". באותה שנה, [[1924]], ייסד ב[[תל אביב]] פועל בשם [[שלמה פוליאקוב]] את קבוצת "אלנבי", שהשתייכה לאגודת הספורט [[מכבי (ספורט)|מכבי]].  


בשנת [[1925]] נעשה ניסיון נוסף להקים את אגודת הפועל תל אביב אך גם נסיון זה לא צלח וגלגול זה של הקבוצה, גם הוא, לא שרד זמן רב. שנה מאוחר יותר נעשה נסיון נוסף להקים את המועדון וכך בחודש מאי [[1926]], נוסדה על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים התאגדות הפועל ב[[תל אביב]], במסגרתו החלה לפעול גם קבוצת [[כדורגל]]. התאגדות זו שמרה על פעילות רצופה, עד עצם היום הזה.


בשנת [[1927]] פרשו [[מכבי (ספורט)|ממכבי]] כמה מחברי קבוצת "אלנבי", ובראשם [[שלמה פוליאקוב]]. הסיבה לפרישתם הייתה אי שביעות רצון לנוכח האווירה המרעילה, לדעתם, של מקצוענות ומסחור ששררה במכבי. הפורשים הקימו קבוצה בשם "הגיבור", שהתאחדה לאחר זמן קצר עם הפועל תל אביב.
{{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}}
 
== היסטוריה ==
כסמלה של הפועל נבחר ציור המשלב דמות של ספורטאי עם סמל הפטיש והמגל. הפטיש והמגל היו סמלה של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] הסובייטית וייצגו את מעמד הפועלים - האיכרים (מגל) ופועלי התעשייה (פטיש).
''לתיאור מפורט של היסטורית המועדון [[הפועל_תל_אביב_(כדורגל)/היסטוריה|לחצו כאן]]''{{ש}}
 
הפועל תל אביב הוקמה בשנת 1927. מאז הקמתה נחשבה לאחד המועדונים הגדולים בארץ ישראל. עם הקמתה, לאחר איחוד עם [[קבוצת אלנבי]], זכתה ב[[גביע ארץ ישראל]] הראשון. עד קום המדינה צירפה לתואר זה עוד 5 אליפויות.  
גם הצבע של הפועל, הצבע ה[[אדום]], היה צבעה של תנועת הפועלים. הוא סימל את ההשקפה האומרת כי כל בני האדם שווים - אותו הדם זורם בעורקי כולם. הצבע האדום סימל גם את הדם הרב שנשפך תוך מאבקם של הפועלים על זכויותיהם, סמל להקרבה עצמית, אומץ לב, מרדנות וחופש. ב[[ארץ ישראל]] סימלו הצבע האדום ועמו הפטיש והמגל, את הפועל הבונה את הארץ ועובד בתעשייה ובחקלאות, הפועל הסולל כבישים, מייבש ביצות וחי על יגיע כפיו מבלי לנצל את עבודת זולתו.
 
יותר מ-20 שנה מאוחר יותר, בשנת [[1950]], פרצה מריבה גדולה בין מועדוני הפועל בארץ על הזכות להשתמש בצבע האדום. הוויכוח הסעיר את הארץ ובסופו הוחלט שהפועל תל אביב, בתור המועדון הגדול ביותר של הפועל, יהיה זה ששחקניו יוכלו ללבוש אדום בכל משחקיהם. בעקבות החלטה זו אימץ מועדון [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]] את הצבע הכחול. [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] בחרה לשחק בלבן או בכחול ורק 20 שנה אחר כך חזרה לצבע האדום.
 
=== 1928 – הגביע הראשון בארץ ישראל – של הפועל! ===
 
'''נודלמן מבקיע, וילי ברגר ניצב כאריה על משמרתו.''' ב-1928 נערכו לראשונה משחקים על גביע ארץ ישראל. הקבוצות המובילות בארץ באותם ימים היו נבחרת המשטרה הבריטית, מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל חיפה, הפועל תל אביב ומכבי תל אביב.
מכבי חשמונאי היתה המועמדת הבטוחה לזכייה בגביע. בשורותיה שיחקו כוכבים גדולים ובהם השוער האנגלי ג'נינגס, רץ מרכזי ענק בשם מוטקה ליננברג ושני החלוצים המצטיינים - יחיאל מרגובסקי ועקיבא צוובנר (בעל הכינוי "דוצי בעל הרגל האטומית").
 
באוקטובר 1967 סיפר מרגובסקי למאיר גבאי מ"חדשות הספורט":
"אתה רוצה לשמוע על הגמר הראשון שלנו? אני דווקא זוכר את המשחק הזה... האמת היא שאיש לא תיאר לעצמו שנחזור לירושלים בלי הגביע. לפי מעמדנו, הפופולריות שלנו והמבצעים המוקדמים 'כשגמרנו' עם כל האריות, היה ברור שננצח. אבל מה שניסינו לעשות – הוא (וילי ברגר, שוער הפועל) ניצב כמו אריה על משמרתו. הברגר הזה הוא לבדו שגרם לניצחון של הפועל. האנגלים היו משתגעים על השוער הזה ומצד שני הצליח הקיצוני (של הפועל) נודלמן לכבוש את שערנו בשתי פריצות.
ברגר הזה היה גדול מחודורוב. הוא היה כעין קפיץ ענק שסגר כל זווית ופינה בתגובות של פלאים. באמת שוער עצום."
 
הפועל זכתה בגביע, אבל מכבי חשמונאי הגישה ערעור על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק. בסופו של דבר הוחלט לחלק את הגביע בין שתי הקבוצות.
 
=== 1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון ===
'''אליפות.''' הפועל מנצחת בכל המשחקים, מבלי לאבד ולו נקודה אחת. הישג חד פעמי בתולדות הכדורגל בישראל.
 
'''גביע.''' משחק גמר הגביע, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-2.6.1934 במגרש מכבי פתח תקווה. בדקה השנייה מבקיעה מכבי שער ראשון. הפועל משווה מגול של חרל"פ ובהמשך המשחק עולה ליתרון 1:2, מפנדל שמבקיע השוער ברגר.
במחצית השנייה משווה ג'רי בית הלוי ממכבי וכמה דקות לסיום מבקיע משה זימון את שער הניצחון. הפועל מנצחת בתוצאה 2:3 וזוכה בגביע.
 
'''קול רינה ושירה בחוצות תל אביב.''' בעיתון "דבר" נכתב למחרת הניצחון הגדול בגביע: "אלפי אנשים נתכנסו על מגרש 'אבשלום' בפתח תקווה לראות בתחרות הכדורגל המכריעה בין שתי הפלוגות המועדות תמיד לזכות בגביע הא"י. האווירה היתה מתוחה, כרגיל, והמשחק היה גם משחק גביע טיפוסי, שלא הצטיין ביופיו, אם כי היה עשיר במומנטים דרמטיים.
גרם מזלו של 'המכבי' לפתוח במשחק כשפניו לשמש ולרוח וכבר ברגע הראשון הובקע שערו. רק ברגע השנים עשר מצליח 'הפועל' להשוות את התוצאות. 'המכבי' תוקף בחזקה. במחצית השנייה עבר 'הפועל' להתקפה. עונש 'אחד עשר' זיכה את 'הפועל' בגול שני, אך חיש מהר משווה 'המכבי' והתוצאה – 2:2. לבסוף מצליח 'הפועל' להבקיע את השער השלישי.
הידיעה, שגביע א"י קם ל'הפועל', תל אביב, נתקבלה בשמחה רבה בחוגי הפועלים. ממגרש 'אבשלום' נהרה תהלוכה עצומה, כשהגביע מתנוסס על ידי אחד המשחקים על כפי חבריו בראש הקהל. עד שעה מאוחרת בלילה נשמע בחוצות תל אביב קול רינה ושירה: 'לנו הגביע'."
 
'''את הזכייה בגביע חגגנו בדרך צנועה ומקורית.''' ב-1967 התראיין אמנון חרל"פ ל"חדשות הספורט" וסיפר על גמר הגביע:
"אז זה היה הכל אחרת. המשחק היה אולי פחות מהיר, אך בוודאי יותר יפה. שחמט עם כדור. משחק הוגן, בלי פציעות ובלי ברוטליות. שחקן שפגע במזיד בחברו, חש להתנצל, ועזר לנפגע לקום על רגליו וללחוץ את ידיו...
את הזכייה בגביע חגג הפועל תל אביב בדרך צנועה ומקורית: אגודת הפועל פתח תקווה הזמינה את המנצחים לבית קפה קטן במרכז פתח תקווה, שתינו תה או גזוז, אכלנו עוגות ואירוע זה היה עבורנו נשף ניצחון."
 
'''הפועל תל אביב זאת הנשמה שלי.''' כוכב אחר ששיחק בהפועל בשנות ה-30 היה דז'אמפה (זלמן פרידמן). ב-1966, לכבוד הזכייה באליפות השביעית, ראיין דני דבורין את דז'אמפה ל"חדשות הספורט":
 
"הגישה שלנו, שחקני העבר, והגישה של הדור הצעיר למשחק, שונה. בשנים ההן היה הכל חובבני, טהור. הלכנו ברגל למשחקים, ובמקרים הטובים ביותר הצלחנו לתפוס עגלה. השוער שלנו, ברגר, היה הולך ברגל מתל אביב עד לטול כרם. זה לקח, כמובן, מספר שעות, אבל היה סיפוק. היתה מטרה.
 
אני לא צריך לספר מי היה ברגר. זה שוער שקם פעם אחת לדורות. השוער הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו. בכלל, אם אני צריך להתחיל לעשות השוואות בין שחקנים, זה ממש בלתי אפשרי...
 
המאמן שלנו היה מוסטה פוליאקוב. הוא לא הרוויח פרוטה מהעסק הזה. אבל בלי כל כסף, ורק עם רצון, היתה לו קבוצת מופלאים אמיתית, שהכדורגל אותו היא הציגה היה חלום. מי היו השחקנים? מליקה, פרידמן, דוקטור, מייטנר, רייך, שולמן, לוי, יוחנן, דורן, רבינוביץ', בקשי, פלמן, א. בית הלוי. שמות גדולים ונערצים בימים ההם...
 
היו לנו אוהדים בכל רחבי המדינה. העריצו אותנו, השתגעו אחרינו. זאת התקופה שלי ואנחנו יצרנו היסטוריה. היה לנו סגנון משחק מלהיב, 'פייטרים' אחד אחד. כשלקחנו את הגביע הארץ-ישראלי נשאו אותנו האוהדים על כפיים, מיפו עד לים של תל אביב, למעלה משני קילומטר...
 
גם היום, לשמחתי הרבה, השחקנים של הפועל תל אביב משחקים בנבחרת ואני יכול לומר לך, לסיום, שיחסית לרמה של התקופה הנוכחית, הם לא מביישים את הפירמה, הם צועדים במסורת שלנו. כששמעתי שהפועל תל אביב לקח השנה את האליפות, התרגשתי כמו ילד קטן. מה אתה יודע, הפועל תל אביב זאת הנשמה שלי."
 
=== 1943-1935– שלושה גביעים וארבע אליפויות ===
 
בשנים 1939-1937 זוכה הפועל בגביע שלוש פעמים ברציפות ובשנים 1935, 1938, 1940 ו-1943 היא זוכה באליפות ארבע פעמים.
 
'''ניצחון על המשטרה הבריטית בהר הצופים.'''
 
במוצ"ש, 9.4.1938, הופיעה בהוצאת עיתון "דבר" מהדורה של "ספורט לעם – במה לתרבות הגוף". כותרת הידיעה הראשית בישרה: "הפועל תל אביב בראש ליגה א'", וכותרת המשנה: "הפועל א' תל אביב - המשטרה הבריטית ירושלים 1:2". בגוף הידיעה נכתב:
"ביום ד' היתה על מגרש המשטרה הבריטית שעל הר הצופים בירושלים תחרות ליגה בין המשטרה הבריטית ובין 'הפועל' א' תל אביב. הקהל שבא לחזות בתחרות היה ברובו קצינים ושוטרים ואוהדי כדורגל מירושלים.
קבוצת 'הפועל' הופיעה בהרכב זה: מליקה – זלמן, דורן – פרידמן, יוחנן, רבינוביץ – בקשי, בוצ'קה, מאיר, פוקס ונודלמן...
המחצית הראשונה נגמרה בתיקו אף על פי שלשני הצדדים היו אפשרויות רבות. בסוף המחצית תקפה המשטרה ו'הפועל' הסתפק רק בהגנה. בתחילת המחצית השנייה הבקיעה המשטרה את שער 'הפועל'. קבוצת 'הפועל' המעוררת התחילה להתקיף; על ידי משחק נמוך ומחושב הצליחו להבקיע שני שערים ולהגיע לניצחון.
השופט, אשרי, לא עמד על הגובה."
 
לסיכום המחזור מביא "ספורט לעם" את טבלת ליגה א', שבה תשע קבוצות:
- במקום הראשון - הפועל תל אביב, עם חמישה ניצחונות מחמישה משחקים.
- במקום השני - מכבי תל אביב, עם ארבעה ניצחונות והפסד אחד.
- במקום השלישי - המשטרה הבריטית, ששיחקה משחק אחד יותר, עם ארבעה ניצחונות ושני הפסדים.
עוד בליגה א': הכוח תל אביב, הפועל הרצליה, הפועל חיפה, המעופפים רמלה, מכבי פתח תקווה ומכבי נס ציונה.
 
'''1938, דרבי בגמר הגביע.''' הגמר, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-28.5.1938, במגרשה של מכבי, הנמצא בדרך לשכונת התקווה. הפועל מנצחת 1:2 וזוכה בגביע.
 
בעיתון "דבר" סיקר את המשחק זאב, תחת הכותרת: "הגביע הארצישראלי ל'הפועל'!".
בגוף הידיעה נכתב:
"קהל אלפים מילא היום את מגרש 'המכבי' בהיפגש 'הפועל' תל אביב ו'המכבי' תל אביב, בתחרות הגמר לגביע הארצישראלי. הבמה קושטה בדגלי 'הפועל', 'המכבי' וההתאחדות הארצישראלית לכדורגל.
המשחק היה ער ונאה. בצדק זכתה קבוצת 'הפועל' בגביע. משחקה עלה בהרבה על משחקה של 'המכבי'.
הופעתו של נויפלד בקבוצת 'המכבי', שרק לפני שלושה-ארבעה שבועות נשללה ממנו זכותו להופיע במשחקים במשך ארבעה חודשים – התמיהה את הקהל. חנינה זו ניתנה לנויפלד יומיים לפני תחרות-הגמר לגביע.
קבוצת 'המכבי' הופיעה במלוא הרכבה, אבל משחקה היה חלש ובמחצית השנייה של המשחק עלתה עליה קבוצת 'הפועל' במחלקה שלמה.
 
הרכב 'הפועל': מליקה, דורן, גבאי, רבינוביץ, דז'אמפה, נודלמן, זימון, פוכס, בוצ'קה ושלמה.
 
קבוצת 'הפועל' התחילה במשחק כשהיא מסתערת על שער 'המכבי' - אך ללא תוצאות. כבר בדקה ה-7 פרץ נודלמן את הגנת 'המכבי' ובעט לשער. הכדור נטה הצדה אך שלמה לא טמן רגלו בצלחת – בעט, ולכד את השער הראשון לזכות 'הפועל'.
משהבקיע 'הפועל' את השער הראשון גברה המתיחות במגרש. המשחק נעשה עקשני. חלוצי 'המכבי' התחילו מתקיפים את שער 'הפועל', מליקה נפל לרגלי שלום, המתקיף, ותפס את הכדור שסיכן את שער 'הפועל'. שלום פגע פגיעה גסה במליקה בבעטו בראשו של האחרון. אבל גם 'צירוף' זה לא הצליח להעביר את הכדור דרך השער. בדקה ה-25 פסק השופט מכת עונש לזכות 'המכבי' ונויפלד בעט ולכד את השער הראשון לזכות 'המכבי'.
בהמשך המחצית הראשונה התקיפו חלוצי 'הפועל' – אך לשוא.
במחצית השנייה שלטה קבוצת 'הפועל' במגרש. חלוצי 'הפועל' המשיכו את התקפתם במרץ רב. בזכות מסירה נאה של זימון פרץ נודלמן את הגנת 'המכבי' והבקיע את השער השני לזכות 'הפועל'. עוד שער כבש נודלמן, אך השופט פסלו משום-מה.
משחקה הנאה של קבוצת 'הפועל' זיכה אותה בגביע הארצישראלי לשנת 1938.
יחס הקרנות 3:10 לזכות הפועל. שפט ישמסקי."
 
בשנת 1967 התראיין השוער מאיר מליקה, שהצטיין בגמר, ל"חדשות הספורט":
"אני זוכר שבשבת היה הגמר וביום שישי עבדתי יחד עם נודלמן בחפירה להנחת כבל תת קרקעי ברחוב יהודה הלוי. עבדנו עד אחרי כניסת השבת. רק בשבת בערב גמרנו את העבודה. חזרתי הביתה וידעתי שלמחרת עלי לשחק בגמר.
(למחרת) הייתי עייף מאוד. ראיתי במשחק שגם נודלמן היה עייף, אבל אז לא היה גמר כמו היום. לא עשו נשפים ולא עשו טראסק, ולא היתה התרגשות כמו היום. התאספנו בשכונת אבו-חדירה (פלורנטין) ולקחו אותנו במשאית למגרש. כשהגענו ראינו שאלפי חובבים תפסו את מקומם בטריבונות...
הייתי מצוין. היו לי הרבה פוזות, והיתה הרבה עבודה בשער. תפסתי הרבה כדורים קשים והצלתי הרבה שערים. אבל מה? אז היה רק צלם ספורט אחד בתל אביב, ודווקא למשחק הזה הוא לא בא לצלם. אין לי שום תמונה מהגמר."
 
=== 1950 – הדרבי שפוצץ ===
 
דרבי ידידותי. 14.10.1950. באותה שנה לא התקיימו משחקי הליגה בגלל שביתת שופטים, ולכן החליטו שני המועדונים, הפועל ומכבי תל אביב, לקיים דרבי ידידותי. כך נכתב בעיתון "דבר": "השופט פסק בעיטה חופשית מ-18 מטר נגד מכבי תל אביב. שחקני מכבי תל אביב יצרו קיר כדי לחסום את השער, אך שחקני הפועל רצו דווקא להיכנס לתוך הקיר, דבר ששחקני מכבי רצו למנוע בהתאם לחוק. השחקנים התחילו לדחוף איש את רעהו. פלמן, שחקן הפועל הידוע (בוצ'קה) סטר על לחיו של אלי פוקס. התחילה התפרעות הקהל והמשחק הופסק... בינתיים נעלם גם שעון היד של השופט רוזנבאום." זה היה, כנראה, הדרבי היחיד שפוצץ אי פעם.
 
=== 1951 – מסע מופלא באנגליה, במזג אוויר של סער וגשם ===
 
ב-1951 יצאה הפועל למסע משחקים באנגליה ונחלה שלושה הפסדים: תבוסות 6:0 ו-6:1 למנצ'סטר יונייטד ולארסנל והפסד 2:0 ללידס.
 
'''הפועל תל אביב נגד ארסנל, 70 אלף איש במשחק הראשון לאור החשמל.''' ב-19.9.1951 התקיים המשחק נגד ארסנל. תחת הכותרת "ארסנל – הפועל תל אביב 1:6 (0:3)", נכתב בעיתון "דבר":
 
"לונדון. במשחק הראשון שנערך הערב, לאור החשמל, בין קבוצת הפועל תל אביב לבין ארסנל, נוצחה הקבוצה הישראלית בתוצאות 1:6.
בתחרות נכח קהל של 70 אלף איש. שערי הפועל הובקעו במחצית הראשונה בדקה ה-14, ה-40 וה-44.
סופרנו לענייני ספורט מעיר:
בידיעה אין הפתעה ולא אכזבה לא בשבילנו ולא בשביל האנגלים. שני הצדדים ידעו היטב את ההבדל שבין רמת הקבוצות האנגליות – שהן מהצועדות בראש בכדורגל האנגלי והאירופי – לבין קבוצתנו. עם זאת ידענו עוד, כי הקהל הספורטיבי האנגלי יודע לכבד מנוצחים שאינם נרתעים מפני מאבק ולוחמים על כבודם במלוא יכולתם."
 
'''הפועל תל אביב נגד מנצ'סטר יונייטד, משחק משמח-לבב כל חובב ספורט יהודי.''' שבוע אחר כך, ב-26.9.1951, שיחקה הפועל נגד מנצ'סטר יונייטד. הכותרת ב"דבר" היתה: "לאחר מחצית קרב בכוחות שקולים, מנצ'סטר יונייטד – הפועל 0:6 (0:0)".
 
בגוף הידיעה נכתב:
 
"במזג אוויר של סער וגשם, התיצבה היום קבוצת הפועל תל אביב, למשחקה השני באנגליה – עם 'מאנצ'סטר יונייטד'. בהרכב הקבוצה הוכנסו שינויים. ליד חודורוב הוצבו בהגנה: ו. גלאזר, בשורת הרצים – בלויט-וייס-צימרמן; ובהתקפה: איזיק-ילובסקי-סטודינסקי וראסקין.
הקבוצה המארחת פיתחה מיד משחק מהיר ותוקפני בהרבה מזה של ארסנל. בהרכבה – שלושה שחקנים מהנבחרת האנגלית הלאומית, ואחד – וולטון – מנבחרת החובבים. שחקני הפועל מגלים משחק משמח-לבב כל חובב ספורט יהודי. אף שרגליהם מועדות פעם בפעם במגרש הדומה לגלדת (הכוונה כנראה למגרש קשה כסוליית הנעל), הרי הם נראים בטוחים ואמיצים ומשיבים מלחמה עזה ביותר אל שער מנצ'סטר. מפליאה לעשות לא רק ההגנה – שחודורוב מהווה לה כרגיל, את ה'מסמר' של כל המשחק – כי אם גם ההתקפה. פריצותיו של סטודינסקי מסכנות את שער מנצ'סטר.
בדקה ה-14 נמצא סטודינסקי כ-15 מטר משער היריב, אולם הרץ הימני עוצרו בפגיעה בגוף ובאחיזה בחולצה: השופט משגיח ומעניש.
 
את שער הפועל מסכן בעיקר השחקן פילסון, הנבלם כהלכה על ידי וייס. תוקפנותם של האנגלים גוברת ובדקה ה-32 פוסק השופט פנדל, שאינו מנוצל. הקרב מחריף, ובחורינו, העולים על עצמם, מעוררים התפעלות כללית. המחצית הראשונה מסתיימת בתוצאות – 0:0.
במחצית השנייה לא עמדו לקבוצת הפועל כוחותיה והמשחק נסתכם ב-0:6. כל השערים הובקעו תוך 35 דקות.
השערים הובקעו ע"י וירלי (2), פירסון (2), אפטון (1), וולטון (1).
מחר (ו') תסייר המשלחת בבלאקפול.
לכל חברי המשלחת שלום וכולם מאחלים למשפחותיהם ולכל היישוב בישראל: שנה טובה ומבורכת."
 
=== 1956/1957 – האליפות השישית, הראשונה אחרי קום המדינה. ===
 
בעונת 1956/1957 זוכה הפועל באליפות ראשונה אחרי קום המדינה. בדרך לאליפות מנצחת הפועל את מכבי 2:4 בדרבי בלתי נשכח.
 
'''2:4 סוער במגרש הבוצני ביפו.''' 20.1.1957, דרבי. ההרכב: חודורוב, פיימן, צינוביץ, בלוט, לבקוביץ, ב. גולדשטיין, ד. גולדשטיין, טיש, חיים גלזר, רוזנבוים, מיכאלוב. מאמן: יאזבנצ'יק. הפועל משחקת בתלבושת פסים, אדום-לבן.
מצטיינים: חודורוב (למרות שער טיפשי שספג) לבקוביץ בהגנה ואשר בלוט בקישור.
 
דקה 8: הרמה מצד ימין לתוך הרחבה. חודורוב נראה תופס את הכדור, אך זה מחליק מידיו. מרימוביץ' מנצל את ההשמטה ובועט מהאוויר פנימה. 0:1 למכבי.
דקה 20: פיימן בועט כדור עונשין מ-25 מטר, בנדורי משמיט וחיים גלזר מבקיע. 1:1.
דקה 25: טיש שולח כדור למיכאלוב מצד שמאל. מיכאלוב מתקדם לבדו מול השוער ומבקיע בבעיטה שטוחה פנימה. 1:2.
דקה 26: רוזנבוים בועט מ-30 מטר והכדור חודר לשער בין רגליו של בנדורי. 1:3.
דקה 41: הצלה גדולה של חודורוב בזינוק מרהיב, אחרי בעיטה של מרימוביץ' מתוך הרחבה.
דקה 56: שייע גלזר מכדרר לכיוון שער הפועל ומנסה לעבור את חודורוב. חודורוב אוחז במכנסיו של שייע. פנדל ו-2:3.
דקה 83: אחרי דאבל פס עם מיכאלוב, פורץ רוזנבוים משמאל, עובר שני שחקנים ומבקיע ממרחק קטן, אחרי שהטעה את בנדורי. 2:4. במחצית השנייה מתעלם השופט משה כהן משני פנדלים ברורים לטובת הפועל.
 
במדור הספורט של השבועון "רימון" נכתב:
 
"הדרבי התל אביבי, שהתחולל באיצטדיון הבוצני ביפו, משך אליו, למרות הקור, אלפי צופים, שבאו לראות במו עיניהם את המאבק בין שתי הקבוצות הראשונות בצמרת הליגה הלאומית. איש לא קיווה להצגה מרהיבת עין מבחינה טכנית, אך דרבי נשאר למרות הכל דרבי. מוכרי הגרעינים התבססו בין שלוליות הבוץ, ואילו דוכני הפלאפל הציעו כיבודים דשנים.
 
למרות המים, היה המשחק בין הקבוצות התל אביביות של 'הפועל' ו'מכבי' חריף וסוער. אחדים אף הרחיקו לכת וכינוהו כתחרות המרתקת ביותר בשנים האחרונות. אנשי 'הפועל' הוכיחו ע"י ניצחונם (2:4), שמלאכתו של מאמנם היוגוסלבי, איבן איזבנצ'יק, אינה לשווא, ואילו קבוצת 'מכבי' נחלה את הפסדה הראשון בעונה זו. אוהדי 'מכבי', שלא השלימו עם ירידת אליליהם במנוצחים, תלו את האשמה במשחק האולטרה-אלגנטי של חלוצי 'מכבי', שחלקם אפילו לא לכלך את חולצתו..."
 
בעקבות המשחק חלפה הפועל על פני מכבי בטבלה ונשארה במקום הראשון עד לסיום העונה.
 
'''גול ששווה אליפות.''' 31.3.1957. הפועל מבטיחה את האליפות בניצחון 0:1 על האחרונה בטבלה, מכבי יפו. בדקה ה-78 מבקיע אשר בלוט את שער הניצחון בבעיטה חזקה מ-25 מטר.
 
'''אליפות.''' הפועל מסיימת עם 28 נקודות, לפני הפועל פתח תקווה עם 24. מאזנה הכולל של הפועל עומד על 13 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. מלך השערים הוא מיכאל מיכאלוב, שלזכותו 11 שערים.
 
=== 1960/1961 – הגביע השביעי ===
 
בגמר הגביע בעונת 1960/1961 מנצחת הפועל את הפועל פתח תקווה, הקבוצה שזכתה באליפות חמש פעמים ברציפות בין השנים -19591963. משחק הגמר מסתיים בתוצאה 1:2 להפועל, משערים של דני גולדשטיין וגדעון טיש.
 
=== 1964/1965 – האליפות חומקת במחזור האחרון ===
 
'''"בארבעה מטחים למקום השני".''' בלומפילד, 18 אלף צופים. מחזור 17. המובילה, הפועל פתח תקווה, מגיעה למשחק מול הפועל בבלומפילד. לפתח תקווה 22 נקודות, להפועל 18.
 
הכותרת הראשית ב"חדשות הספורט": "הפועל פתח תקווה נכנע 4:0 לבן-ברוך, בורסוק, דניאלי וחזום והתוצאה: הפועל תל אביב בארבעה מטחים למקום השני."
כתב יהושע שגיא: "הפועל תל אביב – ארבע. הפועל פתח תקווה – אפס. איזה ניצחון! איזו תבוסה! אחד הניצחונות המלהיבים ביותר של הפועל תל אביב בשנים האחרונות. אחת התבוסות הכבדות ביותר של פתח תקווה בעשור האחרון... משחק התקפתי משובח, מהירות מעוררת קנאה, כושר גופני מצוין. אלו, אולי, שלוש הסיבות להצלחתה הגדולה של הקבוצה התל אביבית שעלתה אתמול למקום השני בטבלה... הקהל שואג מהתלהבות. ניצחון תל אביבי משכנע ומלהיב שכזה לא נראה בבלומפילד זה עידן ועידנים. שריקה לסיום – הקרב הסתיים, פתח תקווה יורדת מהמגרש חפוית ראש. תל אביב עליזה. הקהל שר במקהלה: 'אחת, שתיים, שלוש, ארבע!' שבת בלתי נשכחת!"
 
'''אובדן האליפות במחזור האחרון.''' מחזור אחרון בליגה. הפועל ראשונה עם 36 נקודות, הכוח והפועל פתח תקווה במקום השני והשלישי עם 35 נקודות לכל אחת.
הפועל משחקת בנתניה, ארבעה ימים אחרי שנוצחה בחצי גמר הגביע על ידי בני יהודה. הכוח מארחת את מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה את בני יהודה.
 
'''ששת אלפים צופים בנתניה.''' הפועל פותחת את המשחק היטב ושוטפת את המגרש. שחקני הפועל - גינזבורג, חזום ודניאלי מחמיצים ממצבים טובים. נתניה מתחילה לתקוף ובדקה ה-26 כובשת שער.
בדקה ה-45 דוחף השוער של נתניה את השופט ומורחק.
במחצית השנייה תוקפת הפועל, אך לא עולה בידה להשוות. השופט שושני מרחיק את חזום ודניאלי. כמה דקות לסיום נוגע מגן נתניה בכדור בידו בתוך הרחבה, אבל שושני מתעלם.
הכוח, שמנצחת את מכבי תל אביב בתוצאה 1:3, זוכה באליפות.
 
'''הארי גיים על אובדן האליפות.''' ב-9.6.1965, ארבעה ימים לאחר אובדן האליפות, התראיין המאמן האנגלי של הפועל, הארי גיים, למיכאל קרנון מ"חדשות הספורט":
"כדורגל הוא משחק מוזר. יום אחד הנך בצמרת והכל נראה ורוד, ולמחרת איבדת את הכל. זה בדיוק מה שקרה השבוע להפועל תל אביב. עמדנו על סף הצלחה גדולה, ולבסוף לא זכינו בכלום.
האשמה היא רק בנו. כל מה שהתרחש במגרשים האחרים לא מעניין אותי. היתה לנו הזדמנות טובה לנצח בנתניה ולא ניצלנו אותה. משום כך, איננו יכולים לבוא בטענות לאיש. העצבים הם שניצחו את הפועל תל אביב. הבחורים היו כל כך עצבניים, שלא הצליחו לבצע דברים פשוטים. הזדמנויות הבקעה, שהיו נהפכות ביום רגיל לשערים, בוזבזו הפעם בצורה משוועת.
דבר אחד ברור לי ונראה לי כי הרוב הגדול יסכים עמי. הפועל תל אביב הציג העונה את הכדורגל הטוב ביותר בארץ. בכל המשחקים השתדלו הבחורים להציג משחק נאה. מעולם לא הסתגרנו בהגנה ולא שיחקנו בשיטת הבונקר. תמיד חיפשנו את הדרך לשער ואני בטוח שהקהל נהנה ברוב משחקינו. תמיד האמנתי שהכדורגל הטוב משתלם יותר. בסופו של דבר, אם לא היינו 'מחליקים' בנתניה, היה הכל ורוד הרבה יותר. הקבוצה היתה ראויה לתואר האליפות."
 
=== 1965/1966 – האליפות השביעית ===
 
בעונת 1965/1966 שיחקה כל קבוצה נגד יריבתה פעמיים ברצף, בבית ובחוץ. השיטה המיוחדת הזו נבחרה כדי להבטיח שבסיבוב השני לא יהיו משחקים של הפועל נגד הפועל ושל מכבי נגד מכבי. העיתונים קוראים לסיבוב הראשון "הסיבוב המשפחתי".
 
לפני פתיחת העונה יוצאת הפועל למסע באוסטרליה ובאסיה. דוביד מחזיר לסגל את דני אלקיים, גדעון טיש ושמעון בן יהונתן הוותיקים. צעד זה אינו עוזר להפועל במשחקה הראשון באוסטרליה, שבו היא מובסת בתוצאה 7:1. ניתן לציין כנסיבות מקילות את העובדה שהמשחק מתקיים שלוש שעות בלבד לאחר שהשחקנים נחתו באוסטרליה בתום טיסה ארוכה ומעייפת.
המשך המסע מוצלח מעט יותר: שישה משחקים, ובהם תיקו 1:1 מול נבחרת סידני וניצחון בתוצאה 1:7 על נבחרת הונג קונג.
 
מחזור חמישי, 14 אלף צופים בבלומפילד. הפועל נגד הפועל רמת גן. ניצחון גדול של הפועל בתוצאה 1:4, משני גולים של בורבה ושניים של נוריאלי. המצטיין במשחק הוא ספוז'ניקוב, המגן השמאלי של הפועל, שמראה את כוחו הן בהגנה והן בהתקפה ובועט שש פעמים לפחות לשערה של רמת גן. שבוע אחר כך מפסידה הפועל 1:0 ב"מכתש", מגרשה הביתי של רמת גן, לעיניהם של שבעת אלפים צופים.
 
מחזור עשירי. שעונו של השופט שלמה מרין מתקלקל במחצית הראשונה ולכן נמשך המשחק בין הפועל להפועל ירושלים 103 דקות. הפועל מנצחת 1:3 מגולים של חזום, בורבה ובן-ברוך ועולה למקום הראשון.
 
מחזור 11, הפועל נגד שמשון בבלומפילד. 18 אלף צופים. בשערה של שמשון ניצב חודורוב ביכולת מצוינת ומסכל את כל התקפותיהם של שחקני הפועל. בדקה ה-60 נוגח בורבה פנימה מהרמה של בן יהונתן. הפועל מנצחת 0:1 ושומרת על המקום הראשון.
 
'''"רבותי, למי יש מכונת חישוב?"''' זו הכותרת ב"חדשות הספורט", בכתבה על משחקה של הפועל נגד מכבי יפו בבלומפילד, במחזור ה-17, לעיניהם של 20 אלף צופים. גולים של חזום (2), פרידריך וטיש קובעים 3:4 להפועל בדקה ה-90. השופט משה אשכנזי מחליט להוסיף שלוש דקות. הפועל מאבדת כדור בהתקפה ויפו יוצאת להתקפה מתפרצת, אך שחקנה הרה מחמיץ מול שער ריק. הפועל יוצאת להתקפת נגד. טיש, החלוץ המרכזי, פורץ לעבר שערה של יפו. השוער דגמי מנסה לזנק על הכדור ותופס את טיש. בעיטת עונשין להפועל מקצה הרחבה. נוריאלי מרים את הכדור, טיש מתרומם מעל כולם ונוגח לפינה העליונה של השער – 3:5 להפועל.
 
צבי קופמן תיאר ב"חדשות הספורט" את הדקות האחרונות של המשחק:
"עוד שבע דקות לסיום. הפועל מוליך 2:4. סוף? מי יודע? היום, במשחק מסחרר כזה, כאשר ההגנות מפוררות וההתקפות רעבות ומפגיזות, אי אפשר לדעת אם הצגת השערים כבר נסתיימה.
עוד שבע דקות: 'כושי' מעודד עם הכדור. הוא מוסר אותו במהירות לאיינשטיין קליש, במרכז הרחבה. החלוץ הדינאמי עשה תפנית של 90 מעלות, הערים על מגינו וירה כדור חד לרשת החשופה. 3:4.
כולם על הרגליים. סרט השערים טרם נקטע. גבר לבוש בקפידה פורש ידיו לצדדים וזועק: 'למי יש מכונת חישוב? כמה-כמה כאן במשחק המשוגע הזה?'
מחוג השניות רץ קדימה. המבטים צמודים לבמה הגדולה.
ניצחון הפועל בסכנה. רגע. פרידריך פורץ מימין, מנצל שגיאה של מגינו. אבל דבר לא קרה.
כמו במשחק פינג-פונג מופנים אלפי ראשים מרחבה לרחבה. היכן יובקע השער הבא?
...
ואז – ההזדמנות הגדולה של יפו. דקה 88. אלקיים הוציא בידו כדור שוער לבורבה, אך הכדור ניגח בראשו של בורבה - אחורה! הכדור הוגבה מיד מימין, לפי השער של הפועל, נחת ישר לרגליו של עובדיה. אלקיים שוב לא יצא. עובדיה עם הכדור. הוא מתמהמה ומחמיץ הזדמנות משני מטר.
אבל מה קורה כאן? הרה ניצב מטר או שניים מהשער, הכדור לפניו, לידו שחקנים מבולבלים. הרה מניף את רגלו ובועט בחצי סיבוב. 4:4? לא. הכדור היה גבוה מדי, כאילו כוון ליציע הדחוס. איזו החמצה! שישה יפואים תופסים ראשם בידיהם. וביציעים אלפי זוגות עיניים, כאילו יצאו מחוריהן.
זהו, המשווה לא הושג. הפועל תל אביב – מכבי יפו 3:4. הכל קמים על רגליהם. עכשיו זה באמת הסוף.
עוד דקה וחצי. הכדור כבר בעבר השני. דיגמי יוצא משערו כדי להדוף כדור. הוא הודף אבל הכדור כבר ברגליו של טיש. טיש מנסה להערים על השוער היפואי. הוא מצליח, אבל דיגמי, מחוץ לרחבה, נוקט באפשרות האחרונה. הוא מחבק את טיש. שריקה.
נוריאלי מגביה את כדור העונשין משמאל, דיגמי בפינה אחת של השער, בלו בפינה השנייה. טיש מתרומם וממשיך את מסלול הכדור בנגיחת הסטה לאחור – ובפנים."
 
3:5. המשחק נגמר. ניצחון גדול להפועל.
הפועל שיחקה בהרכב: אלקיים, בן-יהונתן, אברהם לוי, בן-ברוך, פייגנבוים, בורסוק, פרידריך, חזום, טיש, נוריאלי, בורבה.
 
מחזור 21. דרבי. יותר מ-20 אלף צופים בבלומפילד רואים דרבי חד צדדי. בדקה ה-22 מעלה טיש את הפועל ל-0:1 ממסירה של חזום, אחרי פריצה של בורבה על הקו השמאלי. בדקה ה-55 פורץ בן ברוך מימין, מגיע כמעט עד דגל הקרן ומעביר את הכדור לטיש, שבועט חזק לקורה. בורבה מגיע בריצה ושולח את הכדור החוזר לרשת. 0:2.
 
מחזור 28. אחרי ארבעה משחקים רצופים שהסתיימו בתיקו מאופס, משחקת הפועל נגד בני יהודה ומבטיחה לעצמה את האליפות, בזכות תיקו 1:1 של נתניה. 15 אלף צופים בבלומפילד רואים משחק מצוין של המגן השמאלי הצעיר, שייע פייגנבוים. בדקה ה-65 קרן לזכות הפועל. חזום מרים את הכדור, נוריאלי משתלט עליו ובועט כדור חזק לקורה. בערבוביה שנוצרה ברחבה בועט טיש בכדור ופייגנבוים ממשיך מקרוב פנימה. יש אליפות.
 
מחזור 29. שחקני הפועל מחליטים לשבות ואינם מופיעים למשחק נגד הכוח. לדבריהם, פקעה סבלנותם לנוכח יחסה של ההנהלה. "הקש ששבר את גב הגמל הוא שההנהלה אינה מקיימת את ההבטחה להעניק לשחקנים נסיעה לגמר הגביע העולמי באנגליה, כפרס על הזכייה באליפות." הכוח זוכה בניצחון טכני.
 
=== 1967 – גביע אסיה לקבוצות ===
 
'''כחול-לבן.''' 19.12.1967. בנגקוק, גמר אליפות אסיה לקבוצות. הפועל, בתלבושת כחולה-לבנה, נגד סלנג'ור ממאלזיה.
 
דקה רביעית: שייע מרים קרן ונוריאלי מחמיץ מקרוב. דקה 35: בעיטה של המאלזים עוברת את אלקיים, אך למרבה המזל מרחיק רחמינוביץ' מקו השער. כל מחצית נמשכת כאן 40 דקות ובתום הזמן הזה שורק השופט לסיומה של המחצית הראשונה. התוצאה: 0:0.
דקה 50: עבדול גאני בועט חזק לכיוון השער, אלקיים הודף בקושי, הכדור פוגע בקורה ונהדף לרחבה. החלוץ המאלזי אסלים בועט מקרוב פנימה. 0:1 למאלזים. דקה 70: בן ברוך נכנס במקום בורבה הפצוע, מקבל כדור ושולח את נוריאלי, שמעביר את הכדור לדני בורסוק בין שני שחקנים מאלזים. בורסוק בועט חזק פנימה. 1:1. הפועל ממשיכה לתקוף ו-5 דקות לסיום נוגע מגן מאלזי בידו בכדור בתוך הרחבה. פנדל. רחמינוביץ' מבקיע את שער הניצחון. 1:2.
 
הקפטן, חיים נוריאלי, מניף את גביע הזהב. הפועל תל אביב זוכה באליפות אסיה לקבוצות.
 
=== 1968/1969 – האליפות השמינית ===
 
'''בלט על המים.''' 7.10.1968, בלומפילד. הפועל תל אביב מול הפועל באר שבע בגשם שוטף, לעיני 1,500 צופים. הפועל מנצחת 2:4 משערים של אדמוני (2), חזום ונוריאלי.
 
יזהר ארנון, שסיקר את המשחק ב"חדשות ספורט וטוטו", פתח בתיאור מזג האוויר: "המטרות הסוחפים ירדו כמעט בלי הפוגה. 1,500 הצופים עמדו מכורבלים במעילים, מתגודדים קבוצות-קבוצות מתחת למטריות, אחדות מהן קטנות וצבעוניות שנלקחו, כנראה, בהשאלה מהאישה... והנה דילג לפתע נער צנום, רטוב עד לשד עצמותיו, חסר מעיל גשם או מטרייה, מעל לגדר המפרידה בין שער 13 לשער 1 ומשם המשיך ודילג על פני גדר נוספת ועבר לשער 2. הסדרן לא הספיק אפילו להניד עפעף. אבל הסדרן לא היה נזעם. נהפוך הוא. חיוך רחב עלה על פניו: 'אתה רואה,' אמר, 'כל זמן שיהיו לנו כאלה, לא נפסיד במלחמות.'"
 
מכאן עבר ארנון לתיאור של רקדני הבלט: "לשחק כדורגל תחת מטרות עוז ועל משטחי דשא רטובים ובוציים – זו תורה בפני עצמה. קבוצת הפועל תל אביב הדגימה בשבת משחק מפליא בקלילותו ומדהים בפריונו – שלושה שערים ב-30 דקות. 'כוכב' חדש נתגלה בשורות הפועל תל אביב – עמי אדמוני, שהבקיע שני שערים... שורת החלוצים של הפועל תל אביב הפגינה את הכושר הטוב שקנתה לעצמה במשחקי הנבחרת וניהלה משחק קליל, כמעט נטול-תיקולים ובלי להתפלש בבוץ הסמיך של רחבת היריב. היה זה ממש 'בלט על המים', כשעל המלאכה מנצח בכישרון יהושע פייגנבוים. אמנם, 'שייע' לא הבקיע שערים, אולם הוא צד את העין במסירות המצוינות, שחלק באלגנטיות לחבריו מימין ומשמאל... פייגנבוים, בורבה, חזום ונוריאלי, כשהם נעזרים מאחור ב'תגלית' החדשה, החייל הצעיר עמי אדמוני, ביתרו בקלות מדהימה את הגנתה של באר שבע."
 
'''חטיבת השדים האדומים.''' 14.12.1968. בלומפילד, 14 אלף צופים. הפועל תל אביב מנצחת את הפועל פתח תקווה בתוצאה 0:2 משערים של פייגנבוים וחזום ועולה למקום הראשון בטבלה. מצטיינים במשחק – טיש (ציון 8) וחזום (ציון 7). כך נכתב ב"ידיעות אחרונות": "במוצאי שבת, יצאו כבר השחקנים שמחים ועליזים לבילויים, כשמכל עבר מצביעים עליהם האוהדים וקוראים לעברם: 'חטיבת השדים האדומים'. 'אנחנו דומים עכשיו באמת לחטיבת לוחמים, כמו הצנחנים עם הכומתות האדומות,' הסביר ראש הקבוצה, חיים נוריאלי, בין ריקוד לריקוד בדיסקוטק 'סאני'. 'ייתכן ובעבר הצגנו גם משחקים מבריקים יותר והיו כאלה שבלטו יותר כבודדים, אבל משחק צוות כזה, לחימה כזו של כולם, איני זוכר מעודי בהפועל תל אביב.'"


הקבוצה הוקמה ונוהלה ע"י הסתדרות הפועלים אשר גם הקימה את [[אצטדיון בלומפילד]] על חורבות אצטדיון באסה ב-1962. עקב משבר כלכלי בהסתדרות החל מסוף שנות השמונים הידרדרה הקבוצה לראשונה בהיסטוריה לליגה השנייה (בשנת 1989), וגם עם חזרתה לאחר שנה לליגה הראשונה המשיכה לדשדש במרכז הטבלה. לבסוף עברה הקבוצה לידיים פרטיות בשנת 1997 ומאז חזרה להיות משתתפת קבועה במאבקי הצמרת ואף זכתה פעמיים ב[[דאבל]].


===תחת ניהול ההסתדרות===
לאורך השנים הייתה הפועל קבוצת צמרת וזכתה בתארים רבים. כמו כן התבלטה הקבוצה במשחקיה בחו"ל. בין השאר זכתה ב[[גביע אסיה]] ב-1967 (הקבוצה הישראלית הראשונה לעשות זאת), הגיעה לרבע גמר [[גביע אופ"א]] ב-2002 ועוד.
מ[[שנות ה-30]] ואילך הראתה הפועל תל אביב נוכחות קבועה בצמרת הכדורגל הישראלי, וגרפה מספר רב של אליפויות וגביעים. הקבוצה שקעה בתרדמה במהלך [[שנות ה-70]], כאשר היא זכתה רק בתואר אחד במהלך עשר שנים. פריחתה המחודשת של הקבוצה החלה בעונת [[1980]]/[[1981|81]], עונה בה זכתה באליפות. במהלך [[שנות ה-80]] כשאת מחלקת הכדורגל ניהל רן לרון, זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות ובגביע אחד,הצמיחה שורה של כדורגלנים צעירים ומוכשרים והראתה נוכחות קבועה בצמרת הטבלה של הליגה הבכירה בישראל.
 
עונת [[1988]]/[[1989|89]] הייתה העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה. שילוב של ניהול כושל בראשות מחזיק תיק הפועל במועצת פועלי ת"א יפו אלי מילר ויו"ר מחלקת הכדורגל חיים צימר, תוך אי סדרים כספיים, ובלגאן בשורות ארגון האב של המועדון, ההסתדרות, הובילו לצבירת חובות. החובות הכלכליים לוו בצניחה ביכולתה של הקבוצה במגרשים בשל הרחקת 8 משחקניה הבכירים ל-8 משחקים והורדת 6 נקודות ליגה שהביאו בסוף העונה לירידה, ראשונה בתולדות המועדון, לליגת המשנה הישראלית.
 
הפועל הצליחה לעלות בחזרה לליגה הבכירה בסוף עונת [[1989]]/[[1990|90]], אולם היא לא הצליחה לשחזר את תהילתה עד להעברת הקבוצה לידיים פרטיות בשלהי שנות ה-90.
 
===הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות===
בשנת [[1997]] נמכרה הקבוצה מ[[ההסתדרות]] לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות [[משה תאומים]], [[מוטי אורנשטיין]] ו[[סמי סגול]], מספר חודשים מאוחר יותר הצטרף גם [[רפי עגיב]] לקבוצת הניהול.
שינוי בעלות זו הביא לשינוי מהותי ביכולתה ובתפקודה של הקבוצה וכבר ב-1999 זכתה הפועל בגביע המדינה, תוארה הראשון מזה 10 שנים.
 
בין השנים 1999-2002 הגיעה הפועל תל אביב, תחת ניצוחו של המאמן [[דרור קשטן]], להישגים נכבדים. הקבוצה זכתה בשנת 2000 ב[[דאבל]] (אליפות וגביע המדינה), הישג מרשים נוסף היה העפלתה של הפועל בחורף [[2001]] לרבע גמר גביע אופ"א. כמו כן, בשנת 2002 זכתה הקבוצה ב[[גביע הטוטו]], ובשני [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]] נוספים בשנים [[2006]] ו-[[2007]] (את גביע המדינה בשנת [[2007]] הביא המאמן [[ניר לוין]] ולא  [[דרור קשטן]], שעזב לנבחרת).
 
===שנות ה-2000===
בעונת 1999/00, זכתה הקבוצה בדאבל השלישי בתולדותיה, תוך שהיא מקדימה את [[מכבי חיפה]] בטבלת הליגה, וזוכה ב[[גביע המדינה]] לאחר ניצחון שני רצוף בגמר על [[בית"ר ירושלים]] בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים. עונה זו מכונה "עונת התינוקות של קשטן", משום שארבעה מהשחקנים המובילים של הקבוצה, שהובילו אותה להישג המרשים, היו שחקנים בגילאים 18-20; [[סלים טועמה]], [[פיני בלילי]], [[כפיר אודי]] ו[[עמרי אפק]].
 
בעונת 2000/01 ועונת 2001/02, נאבקה הקבוצה על האליפות יחד עם [[מכבי חיפה]]. בשנת [[2001]] זכתה האחרונה בתואר הנכסף לאחר שבמשחק בין שתי הקבוצות במחזורי סיום העונה, כבש [[אדורם קייסי]], שחקנה של חיפה, שער מכריע בתוספת הזמן ושלח את האליפות לכרמל. בשנת [[2002]] שוב יצאו החיפאים כשידם על העליונה, לאחר שניצלו את עייפותם של שחקני הפועל שנבעה מהמאמץ שהקדישו במסעם המופלא ב[[גביע אופ"א]].
בעונת [[2004]]/[[2005|05]] עברה הקבוצה תקופה קשה, עת נאבקה על חייה בליגת העל. בתחילת העונה מונה [[גילי לנדאו]], שחקן עבר של הקבוצה הנחשב לסמל בעיני האוהדים, כמאמן. לנדאו, שאימן עונה לפני כן את [[מכבי נתניה]], הבטיח להתמודד על אליפות הליגה אלא שכבר לאחר חמישה מחזורים הוא פוטר על ידי ההנהלה, בעקבות סכסוך עם [[יוסי אבוקסיס]]. ההנהלה מינתה זמנית את [[שמוליק חנין]], המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, למאמן. לאחר שהלה נכשל והקבוצה דשדשה בתחתית הליגה, ההנהלה מינתה את [[שייע פייגנבוים]], שחקן עבר של המועדון אשר נחשב למוטיבטור ומאמן טוב לקבוצות תחתית, לתפקיד. פייגנבוים הצליח ליצור רצף של 11 משחקים ללא הפסד יחד עם עוזרו [[שלום תקווה]] (גם הוא שחקן עבר של המועדון) כולל שני ניצחונות בדרבי על [[מכבי תל אביב|מכבי]] בתוך חודש. במחזורי הסיום של העונה השכילה הקבוצה להבטיח עונה נוספת בליגה הבכירה על חשבון יריבותיה לתחתית, [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] ו[[הפועל באר שבע (כדורגל)|הפועל באר שבע]].
 
הקיץ שלאחר עונה זו לא היה שקט יותר. זכויות הניהול של הקבוצה הועברו לקבוצת אנשי עסקים בראשות [[מוני הראל]], [[שמעון ציטרון]] ו[[שחר בן-עמי]] כשהראל הופך ליו"ר הקבוצה בעוד ש[[סמי סגול]] נותר הבעלים המחזיק ב-80% ממניות הקבוצה [http://www.nrg.co.il/online/3/ART/858/005.html]. להראל זוהי קדנציה שנייה בקבוצה לאחר שעמד בראשה במהלך [[שנות ה-90]], טרם מכירתה לקבוצת סגול.
 
בתחילת [[2006]], לאחר מגעים ממושכים עם איש העסקים [[לב לבייב]] ולאחר שהצהיר כי הוא מעוניין לרכוש את המועדון, חזר בו לבייב בגלל הסחבת שהייתה בהנהלה, הרעש התקשורתי שנוצר סביבו והבעיות עם רפי עגיב - שהחזיק כ-16% ממניות הקבוצה [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070416_848848].
 
את עונת [[2005]]/[[2006|06]] סיימה הקבוצה במקום השני לאחר שהקדימה במאבק על הסגנות את בית"ר ירושלים, זכתה בגביע לאחר ניצחון בגמר על [[בני יהודה תל אביב|בני-יהודה]] משער של [[איליה יבוריאן]] בדקות הסיום והשתתפה בעונת [[2006]]/[[2007|07]] ב[[גביע אופ"א]].
 
לקראת עונת [[2006]]/[[2007|07]] התמנה [[יצחק שום]] למאמן הקבוצה במקום [[דרור קשטן]], שמונה לתפקיד מאמן [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]]. באותה עונה העפילה הקבוצה לשלב הבתים של [[גביע אופ"א]] לאחר ניצחון על [[דומז'אלה]]. במחזור השלישי של הטורניר, נתנה הפועל תצוגה מרשימה כשניצחה 4-2 את [[פריס סן ז'רמן]] ב[[פארק דה פרינס]]. לאחר המשחק התחוללו מהומות מצד אוהדי הקבוצה הצרפתית ואחד מאוהדיהם אף נורה למוות בידי [[שוטר]] צרפתי, לאחר שניסה לתקוף אוהד הפועל. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3331999,00.html] לאחר שהסתכסך עם ההנהלה, פוטר שום ובמקומו מונה [[ניר לוין]] לתפקיד המאמן כשמראש סוכם שיאמן 4 חודשים בלבד. במשחקו השני של [[ניר לוין|לוין]] בתפקיד, השיגה הקבוצה ניצחון ביתי על [[גלזגו ריינג'רס]] 1-2 במסגרת שלב 32 האחרונות ב[[גביע אופ"א]], אך לבסוף לא העפילה לשמינית הגמר לאחר שהפסידה ב[[סקוטלנד]]. בסוף אותה עונה זכתה הפועל בגביע המדינה לאחר ניצחון בפנדלים על [[הפועל אשקלון]] מה[[הליגה הלאומית בכדורגל|הליגה הלאומית]].
 
בתחילת עונת [[2007]]/[[2008|08]] מונה [[גיא לוזון]] למאמן הקבוצה. ב-[[25 בנובמבר]] [[2007]], עשרה מחזורים מפתיחת העונה כאשר הפועל נמצאת אחרונה בטבלה עם ניצחון יחיד ו-6 נקודות ליגה בלבד, זומן לוזון לישיבה עם ההנהלה בעקבותיה הכריז על התפטרותו.
באותו שבוע מונו הסקאוט [[יוסי אבוקסיס]] ומאמן הכושר [[רון ציבלין]] כמאמניה הזמניים של הקבוצה. השניים הדריכו את הקבוצה במשחק [[גביע אופ"א]] מול [[חטאפה (כדורגל)|חטאפה]] שהסתיים בניצחון הפועל ובמשחק הליגה העוקב בבלומפילד מול [[הפועל קריית שמונה]] בו נחלה הקבוצה הפסד. בעקבות ההפסד, החליטה ההנהלה למנות את [[אלי גוטמן]], שהתפטר מקבוצתו ה[[קפריסין|קפריסאית]] [[לימסול]], למאמנה הקבוע של הקבוצה בעוד שאבוקסיס הפך לעוזר המאמן וציבלין חזר לתפקידו כמאמן הכושר.


== סמל הקבוצה ==
== סמל הקבוצה ==
''לפירוט הסמל לאורך השנים ראו [[סמל הפועל תל אביב]].''
''לפירוט הסמל לאורך השנים ראו [[סמל הפועל תל אביב]].''
[[תמונה:Hapoel_tel_aviv.jpg|center|thumb|left|150px|הסמל שנבחר ע"י ההנהלה]]
[[תמונה:Semel foot 2015.jpg|150x150.png|thumb|left|150px|הסמל לאחר עדכון שנת ההקמה]]
סמל הקבוצה הנוכחי מציין את שנת הקמת המועדון בתוספת של 2 כוכבים, כאשר כל כוכב מייצג 5 אליפויות (בסה"כ 10 אליפויות מתוך 13 האליפויות של הקבוצה). בתוכו שולב הסמל ההיסטורי המועדף ע"י רבים מהאוהדים. הסמל הנוכחי נבחר לאחר הצבעה פתוחה לכל בין שתי אפשרויות באתר הקבוצה.  
סמל הקבוצה הנוכחי מציין את שנת הקמת המועדון בתוספת של 2 כוכבים, כאשר כל כוכב מייצג 5 אליפויות (בסה"כ 10 אליפויות מתוך 13 האליפויות של הקבוצה), הכיתוב באנגלית מסמל את התקדמותו של המועדון בזירה הבין לאומית. בתוכו שולב הסמל ההיסטורי המועדף ע"י רבים מהאוהדים. הסמל הנוכחי נבחר לאחר הצבעה פתוחה לכל בין שתי אפשרויות באתר הקבוצה. לקראת עונת [[2015/16]] שונתה השנה 1927 ל-1923, בעקבות מחקר היסטורי שהוכיח כי קבוצת הכדורגל היתה פעילה כבר משנה זו.


== תארים ==
== תארים והישגים==
[[ליגת העל בכדורגל|אליפויות]]: '''12''' [[1934]], [[1935]], [[1938]], [[1940]], [[1943]], [[1957]], [[1966]], [[1969]], [[1981]], [[1986]], [[1988]], [[2000]].<br>
[[ליגת העל בכדורגל|אליפויות]] ('''13'''): [[1933/34|1934]], [[1934/35|1935]], [[1937/38|1938]], [[1939/40|1940]], [[1943/44|1944]], [[1956/57|1957]], [[1965/66|1966]], [[1968/69|1969]], [[1980/81|1981]], [[1985/86|1986]], [[1987/88|1988]], [[1999/00|2000]], [[2009/10|2010]].<br>
[[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]]: '''12''' [[1928]], [[1934]], [[1937]], [[1938]], [[1939]], [[1961]], [[1972]], [[1983]], [[1999]], [[2000]], [[2006]], [[2007]].<br>
[[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]] ('''16'''): [[1927/28|1928]], [[1933/34|1934]], [[1936/37|1937]], [[1937/38|1938]], [[1938/39|1939]], [[1933/34|1944]], [[1960/61|1961]], [[1971/72|1972]], [[1982/83|1983]], [[1998/99|1999]], [[1999/00|2000]], [[2005/06|2006]], [[2006/07|2007]], [[2009/10|2010]], [[2010/11|2011]], [[2011/12|2012]].<br>
[[גביע הטוטו|גביע הטוטו]]: '''1''' [[2002]].<br>
[[גביע הטוטו|גביע הטוטו]] ('''1''') [[2001/02|2002]].<br>
גביע [[אלוף האלופים]] (הסופרקאפ הישראלי) : '''1''' [[1981]].<br>
[[אלוף האלופים|גביע אלוף האלופים]] ('''5''') [[1956/57|1957]], [[1965/66|1966]], [[1969/70|1970]], [[1970/71|1971]], [[1980/81|1981]].<br>
[[אליפות אסיה לקבוצות|אליפות אסיה לקבוצות]]: '''1''' [[1967]].<br>
[[גביע אסיה]] ('''1''') [[1966/67|1967]].<br>
[[גביע אופ"א]]: הגעה לרבע גמר בעונת [[2002]].<br>
[[ליגת האלופות]]: הגעה לשלב הבתים בעונת [[2010/11]].<br>
[[הליגה האירופית]]: מקום ראשון בשלב הבתים בעונת [[2009/10]].<br>
[[גביע אופ"א]]: הגעה לרבע גמר בעונת [[2001/02|2002]].<br>


==הפועל תל אביב ב[[אליפות אסיה לקבוצות|אליפות אסיה לקבוצות]]==
==הפועל תל אביב ב[[אליפות אסיה לקבוצות]]==
מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב הייתה לקבוצה האסייתית הראשונה להניף את [[גביע אסיה לקבוצות|אליפות אסיה לקבוצות]] שנוסד באותה עונה, [[1966]]/[[1967|67]]. היא גברה בגמר על אלופת [[מלזיה]], [[סלניור]] 2-1 משערים של דני בורסוק ויעקב רחמינוביץ'. את שער היתרון לזכות המלזים הבקיע [[אסלים]] בגמר שנערך לעיני 12,000 צופים ב[[בנקוק]], [[תאילנד]]. שתי עונות מאוחר יותר רשמה הפועל הופעה נוספת בגמר המפעל, אך הפעם הפסידה הקבוצה 2-1 לטאג' האיראנית.
הפועל הייתה לקבוצה האסייתית הראשונה להניף את [[גביע אסיה לקבוצות|אליפות אסיה לקבוצות]] שנוסד באותה עונה, [[1966/67]]. היא גברה בגמר על אלופת מלזיה, [[סלניור]] 2-1 משערים של [[דני בורסוק]] ו[[יעקב רחמינוביץ']]. את שער היתרון לזכות המלזים הבקיע אסלים בגמר שנערך לעיני 12,000 צופים בבנגקוק, תאילנד. שתי עונות מאוחר יותר רשמה הפועל הופעה נוספת בגמר המפעל, אך הפעם הפסידה הקבוצה [[עונת 1968/69 (כדורגל) גמר גביע אסיה|2-1]] ל[[טאג']] האיראנית.


==הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים==
==הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים==
עם התקבלות [[ישראל]] ל[[אופ]] החלה הפועל תל אביב להתחרות במפעלי האיגוד האירופי בהתאם להצלחותיה בתחרויות המקומיות של ישראל. עיקר הישגיה של הפועל היו ב[[גביע אופ"א]], בו הרבתה לשחק. לעומת זאת, הפועל מעולם לא הצליחה לצלוח את שלבי המוקדמות של המפעל הראשי באירופה, [[ליגת האלופות]], ולהעפיל לשלב הבתים של הטורניר.
''לפירוט על כלל משחקיה של הפועל בגביעי אירופה השונים ראה את הערך [[:קטגוריה:מפעלים בחו"ל (כדורגל)|מפעלים בחו"ל]]''<BR>
עם התקבלות ישראל לאופ"א החלה הפועל תל אביב להתחרות במפעלי האיגוד האירופי בהתאם להצלחותיה בתחרויות המקומיות של ישראל. עיקר הישגיה של הפועל היו ב[[גביע אופ"א]], בו הרבתה לשחק.בעונת 2010/2011 העפילה הפועל אל שלב הבתים של[[ליגת האלופות]] והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שמעפילה אל שלב הבתים של המפעל היוקרתי הזה.


===גביע אופ"א===
===גביע אופ"א===
נסיונה הראשון של הפועל תל אביב להיכנס לגביע אופ"א היה בשנת [[1995]] והסתיים בכשלון לאחר הפסד חוץ ותיקו ביתי בסיבוב המוקדמות הראשון. נסיונה הבא, בעונת [[1998]]/[[1999|99]], היה מוצלח יותר והחל בשני ניצחונות בתוצאה 3-1 על קבוצה ה[[פינלנד|פינית]] [[פינפא הלסינקי]]. בסיבוב המוקדמות השני השיגה הפועל ניצחון ביתי בתוצאה 1-0 נגד [[סטרומסגודסט]] ה[[נורבגיה|נורבגית]], אך הפסידה בתוצאה זהה במשחק השני. בקרב ה[[פנדל]]ים המותח הפסידה הפועל 4-2. בעונת [[1999]]/[[2000]] הצליחה הפועל לעלות לראשונה לסיבוב הראשון במפעל, אך בו ספגה הפסד כפול מ[[סלטיק]] ה[[סקוטלנד|סקוטית]].
נסיונה הראשון של הפועל תל אביב להיכנס לגביע אופ"א היה בשנת [[1994/95|1995]] והסתיים בכשלון לאחר הפסד חוץ ותיקו ביתי בסיבוב המוקדמות הראשון. נסיונה הבא, בעונת [[1998/99]], היה מוצלח יותר והחל בשני ניצחונות בתוצאה 3-1 על קבוצה הפינית [[פינפא הלסינקי]]. בסיבוב המוקדמות השני השיגה הפועל ניצחון ביתי בתוצאה 1-0 נגד [[סטרומסגודסט]] הנורבגית, אך הפסידה בתוצאה זהה במשחק השני. בקרב הפנדלים המותח הפסידה הפועל 4-2. בעונת [[1999/00]] הצליחה הפועל לעלות לראשונה לסיבוב הראשון במפעל, אך בו ספגה הפסד כפול מ[[סלטיק]] הסקוטית.


====הישג השיא - רבע הגמר====
====הישג השיא - רבע הגמר====
הישג השיא של הפועל תל אביב באירופה הגיע בעונת [[2001]]/[[2002|02]]. הפועל, בהדרכתו של [[דרור קשטן]], עלתה לסיבוב הראשון לאחר ניצחון כפול על [[אררט ירבאן]] במוקדמות. במסגרת המפעל עצמו השיגה הקבוצה שורה של ניצחונות כנגד קבוצות הנחשבות לשם דבר באירופה, בראשן [[מועדון הכדורגל צ'לסי|צ'לסי]] ה[[אנגליה|אנגלית]], אותה פגשה הפועל לפני תקופת הזוהר הנוכחית שלה, [[לוקומוטיב מוסקבה]] ו[[פארמה (כדורגל)|פארמה]] ה[[איטליה|איטלקית]]. במסגרת מסע הישגים זה כיכב בהפועל [[מילאן אוסטרץ']], אשר הפליא בשעריו. אוסטרץ' כבש עבור הפועל את שער היתרון של הפועל מול צ'לסי באנגליה במשחק אשר הסתיים בתוצאה 1-1, שער זה הבטיח את עלייתה בסיבוב השני, את שער הניצחון מול [[לוקומוטיב מוסקבה]] במשחק הגומלין ב[[רוסיה]] בסיבוב השלישי ואת שערה הראשון בגומלין נגד פארמה בשמינית הגמר, בו ניצחה הפועל 2-1.
הישג השיא של הפועל תל אביב באירופה הגיע בעונת [[2001/02]]. הפועל, בהדרכתו של [[דרור קשטן]], עלתה לסיבוב הראשון לאחר ניצחון כפול על [[אררט ירבאן]] במוקדמות. במסגרת המפעל עצמו השיגה הקבוצה שורה של ניצחונות כנגד קבוצות הנחשבות לשם דבר באירופה, בראשן [[צ'לסי]] האנגלית, אותה פגשה הפועל לפני תקופת הזוהר הנוכחית שלה, [[לוקומוטיב מוסקבה]] ו[[פארמה]] האיטלקית. במסגרת מסע הישגים זה כיכב בהפועל [[מילאן אוסטרץ]], אשר הפליא בשעריו. אוסטרץ' כבש עבור הפועל את שער היתרון של הפועל מול צ'לסי באנגליה במשחק אשר הסתיים בתוצאה 1-1, שער זה הבטיח את עלייתה בסיבוב השני, את שער הניצחון מול לוקומוטיב מוסקבה במשחק הגומלין ברוסיה בסיבוב השלישי ואת שערה הראשון בגומלין נגד פארמה בשמינית הגמר, בו ניצחה הפועל 2-1.


על מסע ניצחונות זה העיבה התגברות [[פיגוע טרור|פיגועי הטרור]] בישראל במסגרת [[אינתיפאדת אל אקצה]]. הפיגועים הרבים בהם נרצחו אזרחים ישראלים היכו גם ב[[תל אביב]] וגרמו לשחקני יריבות הפועל לחשוש לביטחונם. כך, לדוגמה, מספר משחקני צ'לסי לא הגיעו למשחקם נגד הפועל במסגרת הסיבוב השני, והאנגלים נאלצו לשחק בהרכב חסר במשחק זה, בו ניצחה הפועל 2-0.  
על מסע ניצחונות זה העיבה התגברות פיגועי הטרור בישראל במסגרת אינתיפאדת אל אקצה. הפיגועים הרבים בהם נרצחו אזרחים ישראלים היכו גם בתל אביב וגרמו לשחקני יריבות הפועל לחשוש לביטחונם. כך, לדוגמה, מספר משחקני צ'לסי לא הגיעו למשחקם נגד הפועל במסגרת הסיבוב השני, והאנגלים נאלצו לשחק בהרכב חסר במשחק זה, בו ניצחה הפועל 2-0.  


כשבוע לפני משחקה הביתי של הפועל נגד קבוצת הפאר האיטלקית [[מילאן (כדורגל)|מילאן]] ברבע הגמר בוצע [[פיגוע ירי]] במסעדת "סי פוד מרקט" שבתל אביב, מעט לאחר שמספר משחקני הפועל יצאו מהמסעדה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1731929,FF.html]. הפיגוע עורר את הקבוצה האיטלקית לדרוש מאופ"א להעביר את המשחק שמארחת הפועל אל מחוץ לגבולות ישראל, זאת מחשש לביטחונם של שחקניה, והפועל נאלצה להעביר את משחקה ל[[אצטדיון GSP]] שב[[קפריסין]]. במשחק זה, אשר היה הראשון במפגש הכפול בין מילאן להפועל, הצליחה הפועל לנצח את יריבתה, אשר נחשבה לעדיפה במיוחד, בזכות שערו של [[סרגיי קלשצ'נקו]] אשר קבע 1-0. עם זאת, אכזבת האוהדים הייתה רבה לאחר שהפועל הפסידה באיטליה 2-0, כאשר את אחד השערים הבקיע [[שמעון גרשון]] בשער עצמי. הפסד זה הוביל להדחתה של הפועל מגביע אופ"א ולסוף מסעה האירופי באותה עונה.
כשבוע לפני משחקה הביתי של הפועל נגד קבוצת הפאר האיטלקית [[מילאן]] ברבע הגמר בוצע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" שבתל אביב, מעט לאחר שמספר משחקני הפועל יצאו מהמסעדה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1731929,FF.html]. הפיגוע עורר את הקבוצה האיטלקית לדרוש מאופ"א להעביר את המשחק שמארחת הפועל אל מחוץ לגבולות ישראל, זאת מחשש לביטחונם של שחקניה, והפועל נאלצה להעביר את משחקה ל[[אצטדיון GSP]] שבקפריסין. במשחק זה, אשר היה הראשון במפגש הכפול בין מילאן להפועל, הצליחה הפועל לנצח את יריבתה, אשר נחשבה לעדיפה במיוחד, בזכות שערו של [[סרגיי קלשצ'נקו]] אשר קבע 1-0. עם זאת, אכזבת האוהדים הייתה רבה לאחר שהפועל הפסידה באיטליה 2-0, כאשר את אחד השערים הבקיע [[שמעון גרשון]] בשער עצמי. הפסד זה הוביל להדחתה של הפועל מגביע אופ"א ולסוף מסעה האירופי באותה עונה.


====לאחר השיא====
====לאחר השיא====
לאחר אותה עונת שיא הצליחה הפועל להעפיל מסיבובי המוקדמות בכל אחד מנסיונותיה, אך לא הצליחה לשחזר את אותה עונה מוצלחת שהסתיימה ברבע הגמר (יש לציין שבעונת 2006/07 הקבוצה התקרבה לכך). בעונת [[2002]]/[[2003|03]] שוב התחילה הפועל ברגל ימין את משחקיה, אך לבסוף הודחה מהמפעל בסיבוב השני על ידי הקבוצה האנגלית [[לידס יונייטד]]. הפועל חזרה לשחק שוב במפעל בעונה הבאה אז הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי [[גזיאנטספור]], אותה הקבוצה ה[[טורקיה|טורקית]] אותה הדיחה בעונת השיא.
לאחר אותה עונת שיא הצליחה הפועל להעפיל מסיבובי המוקדמות בכל אחד מנסיונותיה, אך לא הצליחה לשחזר את אותה עונה מוצלחת שהסתיימה ברבע הגמר (יש לציין שבעונת [[2006/07]] הקבוצה התקרבה לכך). בעונת [[2002/03]] שוב התחילה הפועל ברגל ימין את משחקיה, אך לבסוף הודחה מהמפעל בסיבוב השני על ידי הקבוצה האנגלית [[לידס יונייטד]]. הפועל חזרה לשחק שוב במפעל בעונה הבאה אז הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי [[גזיאנטספור]], אותה הקבוצה הטורקית אותה הדיחה בעונת השיא.


לאחר שלוש שנים של הפסקה חזרה הפועל למפעל בעונת [[2006]]/[[2007|07]]. בעונה זו פעל גביע אופ"א במתכונת שונה, ולאחר סיבובי המוקדמות וסיבוב ראשון רגיל המשחקים התנהלו במסגרת בתים בני חמש קבוצות כאשר שלוש הקבוצות שמסיימות בראשות הבית ממשיכות לשלבים הבאים, אשר ממשיכים להתנהל כמשחקי גביע. הפועל העפילה לשלב הבתים שם השיגה ניצחון חוץ יוקרתי על [[פריס סן ז'רמן]] ה[[צרפת]]ית, לצד תוצאות תיקו עם [[ראפיד בוקרשט]] ו[[מלאדה בולסלאב]] והפסד ל[[פנאתינייקוס (כדורגל)|פנאתינייקוס]] ה[[יוון|יוונית]]. התוצאות האלה העלו את הפועל לשלב הבא.
לאחר שלוש שנים של הפסקה חזרה הפועל למפעל בעונת [[2006/07]]. בעונה זו פעל גביע אופ"א במתכונת שונה, ולאחר סיבובי המוקדמות וסיבוב ראשון רגיל המשחקים התנהלו במסגרת בתים בני חמש קבוצות כאשר שלוש הקבוצות שמסיימות בראשות הבית ממשיכות לשלבים הבאים, אשר ממשיכים להתנהל כמשחקי גביע. הפועל העפילה לשלב הבתים שם השיגה ניצחון חוץ יוקרתי על [[פריס סן ז'רמן]] הצרפתית, לצד תוצאות תיקו עם [[ראפיד בוקרשט]] ו[[מלאדה בולסלאב]] והפסד ל[[פנאתינייקוס (כדורגל)|פנאתינייקוס]] היוונית. התוצאות האלה העלו את הפועל לשלב הבא.


הפועל הוגרלה לשחק כנגד [[גלזגו ריינג'רס]] הסקוטית, אף היא קבוצה בעלת שם ומוניטין רב באירופה. [[סלים טועמה]] ו[[ברוך דגו]] הבקיעו בדרך לניצחון ביתי על ריינג'רס בתוצאה 1-2. בגומלין, ב[[אצטדיון אייברוקס]] שב[[גלזגו]], הובסה הפועל 4-0 והודחה מהמפעל.
הפועל הוגרלה לשחק כנגד [[גלזגו ריינג'רס]] הסקוטית, אף היא קבוצה בעלת שם ומוניטין רב באירופה. [[סלים טועמה]] ו[[ברוך דגו]] הבקיעו בדרך לניצחון ביתי על ריינג'רס בתוצאה 1-2. בגומלין, ב[[אצטדיון אייברוקס]] שבגלזגו, הובסה הפועל 4-0 והודחה מהמפעל.


הפועל העפילה לשלב הבתים גם בעונת [[2007]]/[[2008|08]], שם שיחקה כנגד [[טוטנהאם הוטספר]] ה[[אנגליה|אנגלית]], [[אנדרלכט]] ה[[בלגיה|בלגית]], [[חטאפה]] ה[[ספרד|ספרדית]] ו[[אלבורג]] ה[[דנמרק|דנית]]. הפועל ניצחה אמנם את חטאפה, אשר סיימה לבסוף ראשונה בבית, בספרד, אך הפסידה לכל שאר הקבוצות וסיימה במקום האחרון.
הפועל העפילה לשלב הבתים גם בעונת [[2007/08]], שם שיחקה כנגד [[טוטנהאם]] האנגלית, [[אנדרלכט]] הבלגית, [[חטאפה]] הספרדית ו[[אלבורג]] הדנית. הפועל ניצחה אמנם את חטאפה, אשר סיימה לבסוף ראשונה בבית, בספרד, אך הפסידה לכל שאר הקבוצות וסיימה במקום האחרון.


===ליגת האלופות===
בעונת [[2008/09]], הפועל הודחה שלב אחד לפני שלב הבתים ע"י [[סנט אטיין]] הצרפתית, לאחר שעברה בשני סיבובי המוקדמות הקודמים את [[יובנס דוגנה]] מסן מרינו ואת [[וויוודינה נוביסאד]] הסרבית.  
הפועל תל אביב השתתפה פעם אחת בלבד במוקדמות [[ליגת האלופות]], בעונת [[2000]]/[[2001|01]], לאחר שזכתה באליפות הליגה הישראלית בעונה הקודמת. הפועל הוגרלה בסיבוב המוקדמות השני כנגד [[שטורם גראץ]] ה[[אוסטריה|אוסטרית]], הפסידה לה פעמיים והודחה.


==שחקני ומאמני עבר מפורסמים==
===[[ליגת האלופות]]===
הפועל תל אביב השתתפה פעמיים בלבד במוקדמות [[ליגת האלופות]]:


בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים ניתן למנות את:
בעונת [[2000/01]], לאחר שזכתה באליפות הליגה הישראלית בעונה הקודמת. הפועל הוגרלה בסיבוב המוקדמות השני כנגד [[שטורם גראץ]] האוסטרית, הפסידה לה פעמיים והודחה.


* שוערים: [[וילי ברגר]], [[יעקב חודורוב]], [[אריה בז'רנו]], [[משה מרקוביץ']], [[ירוסלאב באקו]], [[שביט אלימלך]], [[וינסנט אניימה]]
בעונת [[2010/11]] הפועל הדיחה את [[ז'לז'ניצ'אר]] הבוסנית (5:0, 1:0), [[אקטובה]] הקזחית (הפסד 1:0 בחוץ ו- 3:1 בבית) ו[[זלצבורג]] האוסטרית (3:2 בחוץ ו- 1:1 בבלומפילד) והעפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
* שחקני הגנה: [[משה מלמד]], [[אהרון גבאי]],[[דוד שוייצר]], [[שלמה ספוז'ניקוב]], [[אמציה לבקוביץ']], [[דוד פרימו]], [[שמעון (שים) בן יהונתן]], [[יעקב (ינקה) אקהויז]], [[יעקב הלל]], [[פליקס חלפון]], [[אייל בן עמי]], [[אסי דומב]],  [[יגאל אנטבי]]
* שחקני קישור: [[שלמה פוליאקוב]], [[אשר בלוט]], [[גדעון טיש]], [[רחביה רוזנבוים]], [[אהרן (רוני) קלדרון]], [[שאר ישוב (שבי) בן ברוך]], [[רפעת (ג'ימי) טורק]], [[משה סיני (כדורגלן)|משה סיני]], [[אלי (קוקוס) כהן]], [[שלום תקווה]], [[קז'מיש מוסקאל]], [[גיאורגי דרסיליה]], [[דאבור רופניק]],  [[גאבור הולמאי]], [[אישטוון פישונט]], [[דיאן רצ'וניצ'ה]], [[יוסי מדר]], [[אבי אזולאי]],  [[יוסי אבוקסיס]], [[וואליד באדיר]], [[סלים טועמה]]
* חלוצים: [[מייטנר]], [[צבי (דוקטור) ארליך]], [[ג'ורג' בורבה]], [[יחזקאל חזום]], [[שייע פייגנבוים]], [[מוריס ז'אנו]], [[גילי לנדאו]], [[מילאן אוסטרץ]], [[סרגיי קלשצ'נקו]], [[רונן חרזי]], [[אליניב ברדה]], [[פיני בלילי]]


מאמני עבר בולטים בקבוצה:
הפועל תל אביב הוגרלה בהגרלת שלב הבתים בבית ב עם [[ליון]],[[בנפיקה ליסבון]] ו[[שאלקה 04]].
* [[דוד שוייצר]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנים [[1966]], [[1981]] ו-[[1986]].
לאחר שלושה הפסדים 2:0 בחוץ לבנפיקה, 3:1 בבית לליון, ו-3:1 בחוץ לשאלקה, הצליחה הפועל להשיג 5 נקודות, שכללו תיקו מאופס בבלומפילד מול שאלקה, ניצחון 3:0 על בנפיקה בבלומפילד ותיקו 2:2 מול ליון בחוץ.
* [[רחביה רוזנבוים]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת [[1969]].
* [[יצחק שניאור]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת [[1988]].
* [[אלי כהן (מאמן כדורגל)|אלי כהן]] - התחרה על האליפות עד למחזור הסיום נגד [[בית"ר ירושלים]], אך הפסיד את האליפות בקרב הנודע בעקבות [[משחק השרוכים]] בין [[הפועל בית שאן]] לבית"ר ירושלים. בעונה לאחר מכן זכה כהן עם הקבוצה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]].
* [[דרור קשטן]] - השאיר את הקבוצה ליגה בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הקבוצה (שלהי עונת [[1996]]/[[1997|97]]). בקדנציה השנייה שלו הוביל את הקבוצה להישגים רבים, ביניהם זכייה ב[[דאבל]] (עונת [[1999]]/[[2000]]), הגעה לרבע גמר [[גביע אופ"א]] ([[2001]]/[[2002]]), זכייה ב[[גביע הטוטו]] ([[2001]]/[[2002]]). במהלך הקדנציה השלישית שלו במועדון הביא לזכייה נוספת בגביע המדינה (עונת [[2005]]/[[2006]]).
* [[שייע פייגנבוים]] - הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת [[2004]]/[[2005|05]].


==יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב==  
==יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב==  
קיומן של שלוש קבוצות כדורגל בכירות בעיר [[תל אביב]]; [[בני יהודה תל אביב]], [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] והפועל תל אביב, בהתאם למסורת הכדורגל העולמית ולאור המתח המסורתי בין אגודת הספורט של [[הפועל]] לאגודת הספורט של [[מכבי (ספורט)|מכבי]], הוביל להתפתחותה של יריבות ספורטיבית בין הקבוצות השונות. היריבות בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב התפתחה במהלך השנים לאחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בספורט הישראלי, יריבות שלא מוגבלת למועדוני הכדורגל בלבד אלא נפוצה גם בקרב ענפים אחרים כמו ענף הכדורסל. הרקע האידאולוגי של הפועל תל אביב, קבוצה שהוקמה על ידי [[ההסתדרות]] וזוהתה בדרך כלל עם מחנה השמאל בישראל, הוסיף מימד פוליטי לטבע היריבות בין שתי הקבוצות.  
קיומן של שלוש קבוצות כדורגל בכירות בעיר תל אביב; [[בני יהודה תל אביב]], [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] והפועל תל אביב, בהתאם למסורת הכדורגל העולמית ולאור המתח המסורתי בין אגודת הספורט של הפועל לאגודת הספורט של מכבי, הוביל להתפתחותה של יריבות ספורטיבית בין הקבוצות השונות. היריבות בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב התפתחה במהלך השנים לאחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בספורט הישראלי, יריבות שלא מוגבלת למועדוני הכדורגל בלבד אלא נפוצה גם בקרב ענפים אחרים כמו ענף הכדורסל. הרקע האידאולוגי של הפועל תל אביב, קבוצה שהוקמה על ידי ההסתדרות וזוהתה בדרך כלל עם מחנה השמאל בישראל, הוסיף מימד פוליטי לטבע היריבות בין שתי הקבוצות.  


העימות הספורטיבי בין שתי הקבוצות חורג ממגרשי הכדורגל והאצטדיונים ונגרר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. אוהדי שתי הקבוצות היריבות פונים זה לזה ולשחקנים במילות גנאי כמו ושירים מלאי קללות ושנאה המופצים הן באינטרנט והן בעת המשחקים. בעוד אלימות מילולית מסוג זה נחשבת לרוב כחלק מתרבות המשחק, היריבות מתבטאת לפעמים בפסים אלימים יותר כגון כתובות נאצה, השחתת רכבים ותקיפת שחקנים ואוהדים יריבים. למרות זאת, הקהל משני מחנות האוהדים מתנגד ברובו לאלימות מסוג זה ומגנה אותה בחריפות.
העימות הספורטיבי בין שתי הקבוצות חורג ממגרשי הכדורגל והאצטדיונים ונגרר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. אוהדי שתי הקבוצות היריבות פונים זה לזה ולשחקנים במילות גנאי כמו ושירים מלאי קללות ושנאה המופצים הן באינטרנט והן בעת המשחקים. בעוד אלימות מילולית מסוג זה נחשבת לרוב כחלק מתרבות המשחק, היריבות מתבטאת לפעמים בפסים אלימים יותר כגון כתובות נאצה, השחתת רכבים ותקיפת שחקנים ואוהדים יריבים. למרות זאת, הקהל משני מחנות האוהדים מתנגד ברובו לאלימות מסוג זה ומגנה אותה בחריפות.
<br />הדוגמה הקלאסית ליריבות הבלתי ספורטיבית היא מקרה [[דרבי 1966]] שבו הפועל תל אביב ניצחה את משחק הדרבי כנגד מכבי תל אביב בחוץ עקב טעות שיפוט מכוונת של השופט [[עמירם זכריה]], אשר הושעה מתפקידו לאחר המשחק, שהולידה עימות אלים בין אוהדי הקבוצות. דרבי זה הוציא את מכבי תל אביב ממאבק האליפות ולמעשה הכתיר את הפועל תל אביב כאלופת המדינה בשנה זו.
<br />הדוגמה הקלאסית ליריבות הבלתי ספורטיבית היא מקרה דרבי 1966 שבו הפועל תל אביב ניצחה את משחק הדרבי כנגד מכבי תל אביב בחוץ עקב טעות שיפוט מכוונת של השופט עמירם זכריה, אשר הושעה מתפקידו לאחר המשחק, שהולידה עימות אלים בין אוהדי הקבוצות. דרבי זה הוציא את מכבי תל אביב ממאבק האליפות ולמעשה הכתיר את הפועל תל אביב כאלופת המדינה בשנה זו.
 
==שחקני ומאמני עבר מפורסמים==
===שחקנים בולטים===
בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים:
 
* '''שוערים:''' [[וילי ברגר]], [[יעקב חודורוב]], [[אריה בז'רנו]], [[משה מרקוביץ']], [[ירוסלאב באקו]], [[שביט אלימלך]], [[וינסנט אניימה]]
* '''שחקני הגנה:''' [[משה מלמד]], [[אהרון גבאי]], [[דוד שווייצר]], [[שלמה ספוז'ניקוב]], [[אמציה לבקוביץ']], [[משה מורדוכוביץ']], [[יעקב רחמינוביץ']], [[דוד פרימו]], [[נמרוד דרייפוס]], [[שמעון (שים) בן יהונתן]], [[גבי לסרי]], [[יעקב אקהויז]], [[יוסי זאנה]], [[יעקב הלל]], [[פליקס חלפון]], [[אסי דומב]], [[שמעון גרשון]], [[יגאל אנטבי]],  [[ג'ון פנטסיל]], [[טל חן]], [[וואליד באדיר]], [[דני בונדר]], [[אלין טופוזאקוב]], [[דאגלס דה סילבה]]
* '''שחקני קישור:''' [[שלמה פוליאקוב]], [[איצ'ה מנחם]], [[אשר בלוט]], [[גדעון טיש]], [[רחביה רוזנבוים]], [[רוני קלדרון]], [[שבי בן ברוך]], [[רפעת טורק]], [[משה סיני]], [[אלי כהן (שחקן)|אלי כהן]], [[שבתאי יחבס]], [[אבי אזולאי]], [[יוסי מדר]], [[שלום תקווה]], [[קז'מיש מוסקאל]], [[גיורגי דרסיליה]], [[דאבור רופניק]], [[סלים טועמה]], [[אישטוון פישונט]], [[דיאן רצ'וניצה]], [[דניס אונישנקו]], [[גאבור הולמאי]], [[יוסי אבוקסיס]], [[דימיטר טלקיסקי]], [[גילי ורמוט]], [[ביבראס נאתכו]], [[ערן זהבי]]
* '''חלוצים:''' [[הרברט מייטנר]], [[צבי ארליך|צבי (דוקטור) ארליך]], [[חיים גלזר]], [[ג'ורג' בורבה]], [[יחזקאל חזום]], [[שייע פייגנבוים]], [[מוריס ז'אנו]], [[גילי לנדאו]], [[שבתאי לוי]], [[רונן חרזי]],  [[פיני בלילי]], [[כפיר אודי]], [[סבסטיאן סימרוטיץ']], [[מילאן אוסטרץ]], [[סרגיי קלשצ'נקו]], [[מהארן לאלה]], [[איתי שכטר]], [[בן סהר]]
 
===מאמני עבר===
מאמני עבר בולטים בקבוצה:
* [[דוד שווייצר]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנים [[1965/66]], [[1980/81]] ו-[[1985/86]].
* [[רחביה רוזנבוים]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת [[1968/69]].
* [[יצחק שניאור]] - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת [[1987/88]].
* [[אלי כהן]] - התחרה על האליפות עד למחזור הסיום בעונת [[1997/98]] נגד [[בית"ר ירושלים]], אך הפסיד את האליפות בקרב הנודע בעקבות [[משחק השרוכים]] בין [[הפועל בית שאן]] לבית"ר ירושלים. ב[[1998/99|עונה לאחר מכן]] זכה כהן עם הקבוצה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]].
* [[דרור קשטן]] - השאיר את הקבוצה ליגה בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הקבוצה (שלהי עונת [[1996/97]]). בקדנציה השנייה שלו הוביל את הקבוצה להישגים רבים, ביניהם זכייה ב[[דאבל]] (עונת [[1999/00]]), הגעה לרבע גמר [[גביע אופ"א]] ([[2001/02]]), זכייה ב[[גביע הטוטו]] ([[2001/02]]). במהלך הקדנציה השלישית שלו במועדון הביא לזכייה נוספת בגביע המדינה (עונת [[2005/06]]).
* [[שייע פייגנבוים]] - הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת [[2004/05]].
* [[אלי גוטמן]] - הוליך את הפועל להישארות בליגה בעונה הקשה של [[2007/08]], ניצחונות גדולים בדרבי ובית"ר, בתוספת יכולת טובה לכל אורך עונת [[2008/09]] והכי חשוב...הביא דאבל בעונת [[2009/10]], בקינוח הופעות מרשימות ב[[הליגה האירופית|ליגה האירופאית]] ויכולת התקפית משובחת. יש אומרים שהעונה הזאת היא בין הטובות אי פעם של קבוצה ישראלית והפועל בפרט! בעונה שלאחר מכן ([[2010/11]]) הוביל את הקבוצה להופעה מרשימה ב[[ליגת האלופות]] ולזכייה שנייה ברציפות בגביע המדינה.
----
'''המידע מבוסס בחלקו על ויקיפדיה הכללית - הערך הפועל תל אביב (כדורגל)'''


==פוליטיקה==
==פוליטיקה==
במשך שנים רבות הייתה מזוהה הקבוצה, כמו גם אוהדיה, מבחינה פוליטית עם [[ארגוני שמאל בישראל|מחנה השמאל]] בישראל ועם האידאולוגיה הסוציאליסטית של [[ההסתדרות]]. כיום, למרות מכירתה לידי משקיעים פרטיים, הפועל ת"א נחשבת לאחת משתי הקבוצות הבודדות בישראל שנותרו מזוהות פוליטית (השניה היא בית"ר ירושלים). למרות זאת בשנים האחרונות נעלמה קצת הפוליטיקה מן הכדורגל אך היריבות הפוליטית בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים אשר מזוהה עם [[ארגוני ימין בישראל|מחנה הימין]] נמשכה. בנוסף לזיהויה הפוליטי קיימת יריבות רבת שנים בין הפועל תל אביב ואוהדיה לבין [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]], יריבתה העירונית.
במשך שנים רבות הייתה מזוהה הקבוצה, כמו גם אוהדיה, מבחינה פוליטית עם מחנה השמאל בישראל ועם האידאולוגיה הסוציאליסטית של ההסתדרות. כיום, למרות מכירתה לידי משקיעים פרטיים, הפועל ת"א נחשבת לאחת משתי הקבוצות הבודדות בישראל שנותרו מזוהות פוליטית (השניה היא בית"ר ירושלים). למרות זאת בשנים האחרונות נעלמה קצת הפוליטיקה מן הכדורגל אך היריבות הפוליטית בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים אשר מזוהה עם מחנה הימין נמשכה. בנוסף לזיהויה הפוליטי קיימת יריבות רבת שנים בין הפועל תל אביב ואוהדיה לבין מכבי, יריבתה העירונית.
 
==הפועל תל אביב בתרבות הישראלית==
אמנים רבים הם אוהדי הפועל תל אביב. ביניהם כאלה שחיברו יצירות על הפועל:
* [[עלי מוהר]] שהיה במשך שנים רבות בעל הטור "בשער" בעיתון "[[העיר]]", טור שעסק בעיקר בהפועל תל אביב. כמו כן היה עלי מוהר פזמונאי שחיבר את השיר "אמרו לו", שעוסק באוהד הפועל. את השיר שר [[אריק איינשטיין]].
* [[אריק איינשטיין]] שחיבר ושר את השירים "[[סע לאט]]" ו"[[אדומה שלי]]".
* [[בעז בנאי]] שחיבר ושר את השיר "[[גם כשאת מגמגמת]]".
* [[שמואל הספרי]] שחיבר וביים את המחזה "מילאנו" שגיבוריו הם אוהדי הפועל שנוסעים לקפריסין לעודד את הקבוצה במשחקה נגד קבוצת הפאר האיטלקית "מילאן".


==סטטיסטיקה==
==סטטיסטיקה==
* הפועל תל אביב נצחה בכל משחקי הליגה בעונת [[1934]] והיא היחידה שעשתה זאת בליגת הבכירה בישראל.
* הפועל תל אביב נצחה בכל משחקי הליגה בעונת [[1933/34]] והיא היחידה שעשתה זאת בליגה הבכירה בישראל.
* [[שייע פייגנבוים]] הוא מלך השערים במשחקי הליגה של הפועל תל אביב עם 132 שערים.
* [[שייע פייגנבוים]] הוא מלך השערים במשחקי הליגה של הפועל תל אביב עם 132 שערים.
* [[יעקב אקהויז]] מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל תל אביב עם 454 משחקים.
* [[יעקב אקהויז]] מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל תל אביב עם 454 משחקים.
* הפועל תל אביב השתתפה ב-8 עונות בגביעי אירופה השונים ושיחקה 48 משחקים. שנייה רק ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]].
* הפועל תל אביב השתתפה ב-14 עונות בגביעי אירופה השונים. שנייה רק ל[[מכבי חיפה]].
* הפועל תל אביב לא ספגה שער 633 דקות ברציפות בעונת 1971/1972 - שיא מועדון (מקום 12 בכל הזמנים).
* הפועל תל אביב לא ספגה שער 633 דקות ברציפות בעונת [[1971/72]] - שיא מועדון (מקום 12 בכל הזמנים).
* הפועל תל אביב לא הפסידה במשחק ביתי לאורך עונה שלמה פעמיים בהיסטוריה: בעונת [[1934]] ובעונת [[2001]]/[[2002|02]]. פירוט עבור עונת [[2001]]/[[2002|02]]: 17 משחקים ; 13 ניצחונות ; 4 תוצאות תיקו ; יחס שערים : 10:34 (24+).
* הפועל תל אביב לא הפסידה במשחק ביתי לאורך עונה שלמה פעמיים בהיסטוריה: בעונת [[1933/34]] ובעונת [[2001/02]]. פירוט עבור עונת [[2001/02]]: 17 משחקים ; 13 ניצחונות ; 4 תוצאות תיקו ; יחס שערים : 10:34 (24+).
* רצף הניצחונות הרב ביותר שהפועל תל אביב השיגה בעונה אחת בהיסטוריה הוא ששה ניצחונות בעונת 2000/2001, הפועל נצחה ברצף ממחזור 26 ועד מחזור 32 כולל.
* הניצחון הגבוה ביותר של הקבוצה במסגרת הליגה מאז קום המדינה הוא 0:8 (פעמיים). הפעם הראשונה הייתה בעונת [[1952/53]] ב-28/3/1953 באצטדיון "באסה" נגד [[הפועל רמת גן גבעתיים|הפועל רמת גן]]. כבשו לזכות הפועל ת"א : פריצנר רביעייה, [[חיים גלזר]] שלושער ורץ שער אחד. הפעם השנייה בה הפועל ניצחה 0:8 הייתה בעונת [[1969/70]] ב-3/1/1970 נגד [[הפועל באר שבע (כדורגל)|הפועל באר שבע]], כבשו להפועל ת"א : [[ג'ורג' בורבה]] (12, 34, 83), [[יחזקאל חזום]] (7, 89), [[מאיר ברנר]] (2), [[אברהם כהן]] (75) ו[[שייע פייגנבוים]] (82).  
* הניצחון הגבוה ביותר בהיסטוריית המועדון היה 0:8 (פעמיים). הפעם הראשונה הייתה בעונת 1952/1953 ב-28/3/1953 באצטדיון "באסה" נגד [[הפועל רמת גן גבעתיים|הפועל רמת גן]]. כבשו לזכות הפועל ת"א : פריצנר רביעייה, חיים גלזר שלושער ורץ שער אחד. הפעם השנייה בה הפועל ניצחה 0:8 הייתה בעונת 1969/1970 ב-3/1/1970 נגד [[הפועל באר שבע (כדורגל)|הפועל באר שבע]], כבשו להפועל ת"א : ג'ורג' בורבה (12, 34, 83), יחזקאל חזום (7, 89), מאיר ברנר (2), אברהם כהן (75) ושייע פייגנבוים (82).  
* ההפסד הגבוה ביותר בתולדות הפועל תל אביב הוא 0:6 שקרה בעונת 2022/23 במשחק החוץ מול באר שבע.
* ההפסד הגבוה ביותר בתולדות הפועל תל אביב הוא 5:0 והוא התרחש פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעונת 1961/1962 ב-7/4/1962 מול מכבי נתניה במשחק חוץ. הפעם השנייה הייתה בדרבי מול היריבה מכבי ת"א. זה קרה בעונת 1969/1970.
 
==ראו גם==
* [[קבוצת אלנבי]]
* [[:קטגוריה:{{PAGENAME}}/תמונות|{{PAGENAME}} - גלריות תמונות בויקיפועל]]
* [[:קטגוריה:הפועל תל אביב (כדורגל)|ריכוז ערכים הקשורים למחלקת הכדורגל]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
===כללי===
* [http://www.Red-Fans.com/ אדום עולה ]- '''אתר אוהדי הפועל תל אביב'''
* [http://www.Red-Fans.com/ אדום עולה ]- '''אתר אוהדי הפועל תל אביב'''
* [http://www.hapoelta-fc.co.il/ האתר הרשמי של הפועל תל אביב]
* [http://www.hapoelta-fc.co.il/ האתר הרשמי של הפועל תל אביב]
שורה 378: שורה 147:
* [http://www.red-workers.com/forum/ פועלים באדום ]- פורום אוהדי הפועל תל אביב החדש
* [http://www.red-workers.com/forum/ פועלים באדום ]- פורום אוהדי הפועל תל אביב החדש
* [http://Shedim.com/ השדים האדומים ]- פורום אוהדי הפועל תל אביב
* [http://Shedim.com/ השדים האדומים ]- פורום אוהדי הפועל תל אביב
* [http://www.hta4ever.fore.co.il/ Hapoel For Ever ]- פורום האוהדים החדש של הפועל תל אביב


===כתבות===
* פרוייקט "למה שונאים אותנו" בעיתון העיר, 14.5.2010
** [http://wiki.red-fans.com/images/a/af/Hair_140510_shaar.jpg שער העיתון]
** אלון עידן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1168774 למה שונאים את הפועל תל אביב?]
** יואב בורוביץ, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1168775.html  המהות וההוויה של אוהדי הפועל ת"א]
** ערן לאור, [http://wiki.red-fans.com/images/5/5f/Hair_140510_laor.jpg כל העולם כולו שונא את הפועל ורק אני אוהב]
===היסטוריה===
====שונות====
* [http://www.ultrashapoel.com/fanzine/basa25.doc יצחק שדה- אלפים או אלופים? מכתב לביטאון תנועת "הפועל" על ההבדלים האידיאולוגיים בין "הפועל" ל"מכבי", 1933] מתוך "באסה", עיתון אוהדי הפועל תל אביב.
* [http://www.ultrashapoel.com/fanzine/basa25.doc יצחק שדה- אלפים או אלופים? מכתב לביטאון תנועת "הפועל" על ההבדלים האידיאולוגיים בין "הפועל" ל"מכבי", 1933] מתוך "באסה", עיתון אוהדי הפועל תל אביב.
* [http://wiki.red-fans.com/images/0/01/Davar_300332_penn.JPG השיר "הרהורים" מאת אלכסנדר פן אשר נכתב על משחק של הפועל], 30.3.1932, דבר
* מאור זכריה, "תעלומת הגביעים האבודים" ([[:קובץ:Lost trophies1.jpg|1]], [[:קובץ:Lost trophies2.jpg|2]]), "זמן תל-אביב", 7.5.2014
* רון עמיקם, [http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/759/749.html "הפטיש, המגל והחלטורה"], 14.7.2008, מעריב
* רון עמיקם, [http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/759/749.html "הפטיש, המגל והחלטורה"], 14.7.2008, מעריב
[[קטגוריה:מועדוני כדורגל]]
[[קטגוריה:מועדוני כדורגל]]
[[קטגוריה:מועדוני כדורגל בישראל]]
[[קטגוריה:הפועל תל אביב (כדורגל)]]

גרסה אחרונה מ־20:50, 9 בינואר 2023

סמל הפועל מתוך צילום של חולצת שחקן משנות ה-70
מועדון הכדורגל הפועל תל אביב
כינוי השדים האדומים, הפועל
תאריך ייסוד 1923
צבעים אדום-לבן
אצטדיון בלומפילד



הפועל ת"א כדורגל

הפועל תל אביב (כדורגל) הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה על מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה בליגת העל, ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון בלומפילד שביפו.

במהלך שנות קיומה, זכתה הקבוצה בשלוש עשרה אליפויות ובשישה עשר גביעי מדינה, והיא הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע, פעם אחת לפני קום המדינה (1937-1939), ופעם נוספת לאחר מכן (2010-2012). כמו כן למועדון זכייה יחידה בגביע הטוטו.

במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה באליפות אסיה לקבוצות (1966/67). בנוסף, היא העפילה לשלב רבע הגמר של גביע אופ"א (עונת 2001/02), אחד מההישגים הבולטים של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה. בעונת 2010/11 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות, והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שמשתתפת בשלב הבתים של המפעל. אחת משלוש הקבוצות הישראליות ששיחקו בשלב הבתים בליגת האלופות ובליגה האירופית והיא הקבוצה הישראלית היחידה אשר סיימה במקום הראשון בשלב הבתים במפעל אירופי (2009/10).




היסטוריה

לתיאור מפורט של היסטורית המועדון לחצו כאן
הפועל תל אביב הוקמה בשנת 1927. מאז הקמתה נחשבה לאחד המועדונים הגדולים בארץ ישראל. עם הקמתה, לאחר איחוד עם קבוצת אלנבי, זכתה בגביע ארץ ישראל הראשון. עד קום המדינה צירפה לתואר זה עוד 5 אליפויות.

הקבוצה הוקמה ונוהלה ע"י הסתדרות הפועלים אשר גם הקימה את אצטדיון בלומפילד על חורבות אצטדיון באסה ב-1962. עקב משבר כלכלי בהסתדרות החל מסוף שנות השמונים הידרדרה הקבוצה לראשונה בהיסטוריה לליגה השנייה (בשנת 1989), וגם עם חזרתה לאחר שנה לליגה הראשונה המשיכה לדשדש במרכז הטבלה. לבסוף עברה הקבוצה לידיים פרטיות בשנת 1997 ומאז חזרה להיות משתתפת קבועה במאבקי הצמרת ואף זכתה פעמיים בדאבל.

לאורך השנים הייתה הפועל קבוצת צמרת וזכתה בתארים רבים. כמו כן התבלטה הקבוצה במשחקיה בחו"ל. בין השאר זכתה בגביע אסיה ב-1967 (הקבוצה הישראלית הראשונה לעשות זאת), הגיעה לרבע גמר גביע אופ"א ב-2002 ועוד.

סמל הקבוצה

לפירוט הסמל לאורך השנים ראו סמל הפועל תל אביב.

הסמל לאחר עדכון שנת ההקמה

סמל הקבוצה הנוכחי מציין את שנת הקמת המועדון בתוספת של 2 כוכבים, כאשר כל כוכב מייצג 5 אליפויות (בסה"כ 10 אליפויות מתוך 13 האליפויות של הקבוצה), הכיתוב באנגלית מסמל את התקדמותו של המועדון בזירה הבין לאומית. בתוכו שולב הסמל ההיסטורי המועדף ע"י רבים מהאוהדים. הסמל הנוכחי נבחר לאחר הצבעה פתוחה לכל בין שתי אפשרויות באתר הקבוצה. לקראת עונת 2015/16 שונתה השנה 1927 ל-1923, בעקבות מחקר היסטורי שהוכיח כי קבוצת הכדורגל היתה פעילה כבר משנה זו.

תארים והישגים

אליפויות (13): 1934, 1935, 1938, 1940, 1944, 1957, 1966, 1969, 1981, 1986, 1988, 2000, 2010.
גביעי מדינה (16): 1928, 1934, 1937, 1938, 1939, 1944, 1961, 1972, 1983, 1999, 2000, 2006, 2007, 2010, 2011, 2012.
גביע הטוטו (1) 2002.
גביע אלוף האלופים (5) 1957, 1966, 1970, 1971, 1981.
גביע אסיה (1) 1967.
ליגת האלופות: הגעה לשלב הבתים בעונת 2010/11.
הליגה האירופית: מקום ראשון בשלב הבתים בעונת 2009/10.
גביע אופ"א: הגעה לרבע גמר בעונת 2002.

הפועל תל אביב באליפות אסיה לקבוצות

הפועל הייתה לקבוצה האסייתית הראשונה להניף את אליפות אסיה לקבוצות שנוסד באותה עונה, 1966/67. היא גברה בגמר על אלופת מלזיה, סלניור 2-1 משערים של דני בורסוק ויעקב רחמינוביץ'. את שער היתרון לזכות המלזים הבקיע אסלים בגמר שנערך לעיני 12,000 צופים בבנגקוק, תאילנד. שתי עונות מאוחר יותר רשמה הפועל הופעה נוספת בגמר המפעל, אך הפעם הפסידה הקבוצה 2-1 לטאג' האיראנית.

הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים

לפירוט על כלל משחקיה של הפועל בגביעי אירופה השונים ראה את הערך מפעלים בחו"ל
עם התקבלות ישראל לאופ"א החלה הפועל תל אביב להתחרות במפעלי האיגוד האירופי בהתאם להצלחותיה בתחרויות המקומיות של ישראל. עיקר הישגיה של הפועל היו בגביע אופ"א, בו הרבתה לשחק.בעונת 2010/2011 העפילה הפועל אל שלב הבתים שלליגת האלופות והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שמעפילה אל שלב הבתים של המפעל היוקרתי הזה.

גביע אופ"א

נסיונה הראשון של הפועל תל אביב להיכנס לגביע אופ"א היה בשנת 1995 והסתיים בכשלון לאחר הפסד חוץ ותיקו ביתי בסיבוב המוקדמות הראשון. נסיונה הבא, בעונת 1998/99, היה מוצלח יותר והחל בשני ניצחונות בתוצאה 3-1 על קבוצה הפינית פינפא הלסינקי. בסיבוב המוקדמות השני השיגה הפועל ניצחון ביתי בתוצאה 1-0 נגד סטרומסגודסט הנורבגית, אך הפסידה בתוצאה זהה במשחק השני. בקרב הפנדלים המותח הפסידה הפועל 4-2. בעונת 1999/00 הצליחה הפועל לעלות לראשונה לסיבוב הראשון במפעל, אך בו ספגה הפסד כפול מסלטיק הסקוטית.

הישג השיא - רבע הגמר

הישג השיא של הפועל תל אביב באירופה הגיע בעונת 2001/02. הפועל, בהדרכתו של דרור קשטן, עלתה לסיבוב הראשון לאחר ניצחון כפול על אררט ירבאן במוקדמות. במסגרת המפעל עצמו השיגה הקבוצה שורה של ניצחונות כנגד קבוצות הנחשבות לשם דבר באירופה, בראשן צ'לסי האנגלית, אותה פגשה הפועל לפני תקופת הזוהר הנוכחית שלה, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה האיטלקית. במסגרת מסע הישגים זה כיכב בהפועל מילאן אוסטרץ, אשר הפליא בשעריו. אוסטרץ' כבש עבור הפועל את שער היתרון של הפועל מול צ'לסי באנגליה במשחק אשר הסתיים בתוצאה 1-1, שער זה הבטיח את עלייתה בסיבוב השני, את שער הניצחון מול לוקומוטיב מוסקבה במשחק הגומלין ברוסיה בסיבוב השלישי ואת שערה הראשון בגומלין נגד פארמה בשמינית הגמר, בו ניצחה הפועל 2-1.

על מסע ניצחונות זה העיבה התגברות פיגועי הטרור בישראל במסגרת אינתיפאדת אל אקצה. הפיגועים הרבים בהם נרצחו אזרחים ישראלים היכו גם בתל אביב וגרמו לשחקני יריבות הפועל לחשוש לביטחונם. כך, לדוגמה, מספר משחקני צ'לסי לא הגיעו למשחקם נגד הפועל במסגרת הסיבוב השני, והאנגלים נאלצו לשחק בהרכב חסר במשחק זה, בו ניצחה הפועל 2-0.

כשבוע לפני משחקה הביתי של הפועל נגד קבוצת הפאר האיטלקית מילאן ברבע הגמר בוצע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" שבתל אביב, מעט לאחר שמספר משחקני הפועל יצאו מהמסעדה [1]. הפיגוע עורר את הקבוצה האיטלקית לדרוש מאופ"א להעביר את המשחק שמארחת הפועל אל מחוץ לגבולות ישראל, זאת מחשש לביטחונם של שחקניה, והפועל נאלצה להעביר את משחקה לאצטדיון GSP שבקפריסין. במשחק זה, אשר היה הראשון במפגש הכפול בין מילאן להפועל, הצליחה הפועל לנצח את יריבתה, אשר נחשבה לעדיפה במיוחד, בזכות שערו של סרגיי קלשצ'נקו אשר קבע 1-0. עם זאת, אכזבת האוהדים הייתה רבה לאחר שהפועל הפסידה באיטליה 2-0, כאשר את אחד השערים הבקיע שמעון גרשון בשער עצמי. הפסד זה הוביל להדחתה של הפועל מגביע אופ"א ולסוף מסעה האירופי באותה עונה.

לאחר השיא

לאחר אותה עונת שיא הצליחה הפועל להעפיל מסיבובי המוקדמות בכל אחד מנסיונותיה, אך לא הצליחה לשחזר את אותה עונה מוצלחת שהסתיימה ברבע הגמר (יש לציין שבעונת 2006/07 הקבוצה התקרבה לכך). בעונת 2002/03 שוב התחילה הפועל ברגל ימין את משחקיה, אך לבסוף הודחה מהמפעל בסיבוב השני על ידי הקבוצה האנגלית לידס יונייטד. הפועל חזרה לשחק שוב במפעל בעונה הבאה אז הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי גזיאנטספור, אותה הקבוצה הטורקית אותה הדיחה בעונת השיא.

לאחר שלוש שנים של הפסקה חזרה הפועל למפעל בעונת 2006/07. בעונה זו פעל גביע אופ"א במתכונת שונה, ולאחר סיבובי המוקדמות וסיבוב ראשון רגיל המשחקים התנהלו במסגרת בתים בני חמש קבוצות כאשר שלוש הקבוצות שמסיימות בראשות הבית ממשיכות לשלבים הבאים, אשר ממשיכים להתנהל כמשחקי גביע. הפועל העפילה לשלב הבתים שם השיגה ניצחון חוץ יוקרתי על פריס סן ז'רמן הצרפתית, לצד תוצאות תיקו עם ראפיד בוקרשט ומלאדה בולסלאב והפסד לפנאתינייקוס היוונית. התוצאות האלה העלו את הפועל לשלב הבא.

הפועל הוגרלה לשחק כנגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית, אף היא קבוצה בעלת שם ומוניטין רב באירופה. סלים טועמה וברוך דגו הבקיעו בדרך לניצחון ביתי על ריינג'רס בתוצאה 1-2. בגומלין, באצטדיון אייברוקס שבגלזגו, הובסה הפועל 4-0 והודחה מהמפעל.

הפועל העפילה לשלב הבתים גם בעונת 2007/08, שם שיחקה כנגד טוטנהאם האנגלית, אנדרלכט הבלגית, חטאפה הספרדית ואלבורג הדנית. הפועל ניצחה אמנם את חטאפה, אשר סיימה לבסוף ראשונה בבית, בספרד, אך הפסידה לכל שאר הקבוצות וסיימה במקום האחרון.

בעונת 2008/09, הפועל הודחה שלב אחד לפני שלב הבתים ע"י סנט אטיין הצרפתית, לאחר שעברה בשני סיבובי המוקדמות הקודמים את יובנס דוגנה מסן מרינו ואת וויוודינה נוביסאד הסרבית.

ליגת האלופות

הפועל תל אביב השתתפה פעמיים בלבד במוקדמות ליגת האלופות:

בעונת 2000/01, לאחר שזכתה באליפות הליגה הישראלית בעונה הקודמת. הפועל הוגרלה בסיבוב המוקדמות השני כנגד שטורם גראץ האוסטרית, הפסידה לה פעמיים והודחה.

בעונת 2010/11 הפועל הדיחה את ז'לז'ניצ'אר הבוסנית (5:0, 1:0), אקטובה הקזחית (הפסד 1:0 בחוץ ו- 3:1 בבית) וזלצבורג האוסטרית (3:2 בחוץ ו- 1:1 בבלומפילד) והעפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות.

הפועל תל אביב הוגרלה בהגרלת שלב הבתים בבית ב עם ליון,בנפיקה ליסבון ושאלקה 04. לאחר שלושה הפסדים 2:0 בחוץ לבנפיקה, 3:1 בבית לליון, ו-3:1 בחוץ לשאלקה, הצליחה הפועל להשיג 5 נקודות, שכללו תיקו מאופס בבלומפילד מול שאלקה, ניצחון 3:0 על בנפיקה בבלומפילד ותיקו 2:2 מול ליון בחוץ.

יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב

קיומן של שלוש קבוצות כדורגל בכירות בעיר תל אביב; בני יהודה תל אביב, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, בהתאם למסורת הכדורגל העולמית ולאור המתח המסורתי בין אגודת הספורט של הפועל לאגודת הספורט של מכבי, הוביל להתפתחותה של יריבות ספורטיבית בין הקבוצות השונות. היריבות בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב התפתחה במהלך השנים לאחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בספורט הישראלי, יריבות שלא מוגבלת למועדוני הכדורגל בלבד אלא נפוצה גם בקרב ענפים אחרים כמו ענף הכדורסל. הרקע האידאולוגי של הפועל תל אביב, קבוצה שהוקמה על ידי ההסתדרות וזוהתה בדרך כלל עם מחנה השמאל בישראל, הוסיף מימד פוליטי לטבע היריבות בין שתי הקבוצות.

העימות הספורטיבי בין שתי הקבוצות חורג ממגרשי הכדורגל והאצטדיונים ונגרר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. אוהדי שתי הקבוצות היריבות פונים זה לזה ולשחקנים במילות גנאי כמו ושירים מלאי קללות ושנאה המופצים הן באינטרנט והן בעת המשחקים. בעוד אלימות מילולית מסוג זה נחשבת לרוב כחלק מתרבות המשחק, היריבות מתבטאת לפעמים בפסים אלימים יותר כגון כתובות נאצה, השחתת רכבים ותקיפת שחקנים ואוהדים יריבים. למרות זאת, הקהל משני מחנות האוהדים מתנגד ברובו לאלימות מסוג זה ומגנה אותה בחריפות.
הדוגמה הקלאסית ליריבות הבלתי ספורטיבית היא מקרה דרבי 1966 שבו הפועל תל אביב ניצחה את משחק הדרבי כנגד מכבי תל אביב בחוץ עקב טעות שיפוט מכוונת של השופט עמירם זכריה, אשר הושעה מתפקידו לאחר המשחק, שהולידה עימות אלים בין אוהדי הקבוצות. דרבי זה הוציא את מכבי תל אביב ממאבק האליפות ולמעשה הכתיר את הפועל תל אביב כאלופת המדינה בשנה זו.

שחקני ומאמני עבר מפורסמים

שחקנים בולטים

בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים:

מאמני עבר

מאמני עבר בולטים בקבוצה:


המידע מבוסס בחלקו על ויקיפדיה הכללית - הערך הפועל תל אביב (כדורגל)

פוליטיקה

במשך שנים רבות הייתה מזוהה הקבוצה, כמו גם אוהדיה, מבחינה פוליטית עם מחנה השמאל בישראל ועם האידאולוגיה הסוציאליסטית של ההסתדרות. כיום, למרות מכירתה לידי משקיעים פרטיים, הפועל ת"א נחשבת לאחת משתי הקבוצות הבודדות בישראל שנותרו מזוהות פוליטית (השניה היא בית"ר ירושלים). למרות זאת בשנים האחרונות נעלמה קצת הפוליטיקה מן הכדורגל אך היריבות הפוליטית בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים אשר מזוהה עם מחנה הימין נמשכה. בנוסף לזיהויה הפוליטי קיימת יריבות רבת שנים בין הפועל תל אביב ואוהדיה לבין מכבי, יריבתה העירונית.

הפועל תל אביב בתרבות הישראלית

אמנים רבים הם אוהדי הפועל תל אביב. ביניהם כאלה שחיברו יצירות על הפועל:

סטטיסטיקה

  • הפועל תל אביב נצחה בכל משחקי הליגה בעונת 1933/34 והיא היחידה שעשתה זאת בליגה הבכירה בישראל.
  • שייע פייגנבוים הוא מלך השערים במשחקי הליגה של הפועל תל אביב עם 132 שערים.
  • יעקב אקהויז מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל תל אביב עם 454 משחקים.
  • הפועל תל אביב השתתפה ב-14 עונות בגביעי אירופה השונים. שנייה רק למכבי חיפה.
  • הפועל תל אביב לא ספגה שער 633 דקות ברציפות בעונת 1971/72 - שיא מועדון (מקום 12 בכל הזמנים).
  • הפועל תל אביב לא הפסידה במשחק ביתי לאורך עונה שלמה פעמיים בהיסטוריה: בעונת 1933/34 ובעונת 2001/02. פירוט עבור עונת 2001/02: 17 משחקים ; 13 ניצחונות ; 4 תוצאות תיקו ; יחס שערים : 10:34 (24+).
  • הניצחון הגבוה ביותר של הקבוצה במסגרת הליגה מאז קום המדינה הוא 0:8 (פעמיים). הפעם הראשונה הייתה בעונת 1952/53 ב-28/3/1953 באצטדיון "באסה" נגד הפועל רמת גן. כבשו לזכות הפועל ת"א : פריצנר רביעייה, חיים גלזר שלושער ורץ שער אחד. הפעם השנייה בה הפועל ניצחה 0:8 הייתה בעונת 1969/70 ב-3/1/1970 נגד הפועל באר שבע, כבשו להפועל ת"א : ג'ורג' בורבה (12, 34, 83), יחזקאל חזום (7, 89), מאיר ברנר (2), אברהם כהן (75) ושייע פייגנבוים (82).
  • ההפסד הגבוה ביותר בתולדות הפועל תל אביב הוא 0:6 שקרה בעונת 2022/23 במשחק החוץ מול באר שבע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי

כתבות

היסטוריה

שונות